משתמש:מעלת התורה/רשימת תבניות תמונה נבחרת בפורטל ארכיאולוגיה"

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/1

הכותל המערבי הוא שריד של קיר של הר הבית שנבנה בסוף תקופת בית שני, על ידי הורדוס. הכותל אינו חומה, שכן לא נועד להגנה, ומצדו הפנימי מילא הורדוס את הר הבית בעפר ובמבנים תת-קרקעיים, כדי להרחיבו לכדי המתחם המקודש הגדול בעולם העתיק. כיום רובו של הכותל קבור תחת פני השטח, מלבד קצהו הדרומי, הנמצא בגן הארכאולוגי הכולל גם את הכותל הדרומי, רחבת התפילה של הכותל המערבי, הכותל הקטן ומספר מקומות בהם הכותל חשוף ומשמש בתור קיר לבתים פרטיים ברובע המוסלמי. מתחת ובינות לבתים אלו, נמצאים מנהרות הכותל, לרוב אורכו של הכותל המערבי.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/10

מראה כללי של מצדה, התמונה צולמה מצפון לדרום. בפינה הימנית ניתן לראות את שרידיהם של שניים מהמחנאות הרומאים, את חומת המצור, וכן את הסוללה שבנו הרומאים לכיבוש ההר. בצד שמאל ניתן לראות את הארמון הצפוני של הורדוס.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/11

מבט מן האוויר על ההרודיון, מבצר דמוי גבעה ועיר מלכותית שנבנו על ידי המלך הורדוס כ-12 קילומטרים דרומית לירושלים. בשנת 2006 הכריז הארכאולוג אהוד נצר כי מצא במקום את קברו של הורדוס. טרם נמצא ממצא אפיגרפי (כתובת חרוטה) כלשהו באתר שיוכיח באופן חד משמעי שאכן מדובר בקברו של הורדוס.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/12

"שער האריות" בחתושש. חתושש הייתה בירת הממלכה והאימפריה החתית. הריסות חתושש שוכנות בצמוד לכפר בואזקיי (Boğazköy) בלולאת נהר הקיזילאירמאק אשר במרכז אנטוליה, כ־145 קילומטרים ממזרח לאנקרה. חתושש היא אחת מתשעת אתרי המורשת העולמית מטעם אונסק"ו בטורקיה.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/13

כתובת השילוח היא כתובת בנקבת השילוח הכתובה בכתב עברי עתיק שהתגלתה ב-1880, המנציחה את רגע המפגש בין שתי קבוצות חופרים, עם פריצת הנקבה שהוליכה את מי הגיחון אל שטח עיר דוד בירושלים. הנקבה נחפרה ביוזמתו של חזקיהו מלך יהודה, בערך בשנת 703 לפנה"ס. הכתובת נעקרה ממקומה בשנת 1890 ומוצגת כיום במוזאון הארכאולוגי של איסטנבול.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/14

אלי תדמור: אל הירח, האל הנעלה ואל השמש. מוצג במוזיאון הלובר.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/15

קראק דה שבלייה הוא מבצר צלבני במערב סוריה. המבצר הוא אחד האתרים היחידים בהם השתמרה היטב אומנות צלבנית ובכלל זה פרסקאות. בשנת 2006 הוכר קראק דה שבלייה כאתר מורשת עולמית יחד עם מצודת צלאח א-דין.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/16

התיאטרון הרומי בבוסרה שוחזר באמצע המאה ה-20, ואחת הבעיות שניצבו בפני העוסקים במלאכה הייתה שהתיאטרון הרומי נחבא בינות לקירות המצודה הערבית משך כ-700 שנה. למבני המצודה נודעה חשיבות אדריכלית בזכות עצמם, ובסופו של דבר פונה פנים התיאטרון מהתוספות הערביות, אך מבני המצודה שמחוצה לו נשמרו. המקום הוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 1980.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/17

שימוש משני הוא מונח מתחומי הארכאולוגיה והאדריכלות המתאר תופעה של שימוש בחלקי מבנים עתיקים בבנייה מאוחרת יותר. כך ניתן למצוא שברי עמודים, כותרות וכתובות משובצים בקירות מבנים כחלק מחומרי הבנייה.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/18

מקטע ממפת מידבא בה מתוארת ירושלים. המפה היא רצפת פסיפס שהתגלתה בכנסייה בעיר מידבא שבירדן. המפה, המתוארכת בין המאה השישית עד השביעית, מתארת באמצעות מפה את ארץ ישראל. המפה מהווה את העדות הוויזואלית המוקדמת ביותר לבנייתה של כנסיית הקבר בירושלים.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/19

הפרוור ההרודיאני ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים מציג מספר בתים רחבי היקף של שכונת פאר שעמדה במקום (העיר העליונה של ירושלים בתקופת הבית השני) בתקופת שלטונו של המלך הורדוס ובתקופה שלאחר מכן עד חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה. הבניינים התגלו בעת שיקום הרובע היהודי לאחר מלחמת ששת הימים.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/2

שער אשתר, משערי הכניסה לבבל המשחוזר במוזיאון פרגמון בברלין

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/20

"הספינקס הגדול של גיזה" הוא פסל אבן הניצב ליד הפירמידות בגיזה. דמות הספינקס המצרית התגלגלה אף למיתולוגיה היוונית לסיפורו של המלך היווני אדיפוס.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/21

"המסגד הלבן" ברמלה - מבנה אסלאמי קדום, ששורשיו נעוצים בראשית המאה ה-8, בתקופת שלטונם של ח'ליפי בית אומיה.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/22

"נבמון צד" - סצנת ציד, מקבר נבמון מתקופת השושלת ה-18 של מצרים העתיקה.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/23

שרידי כנסייה בשבטה. שבטה היא יישוב נבטי שהיה נושב בין המאה ה-1 למאה ה-8, וממוקם באזור הנגב בין ניצנה לשדה בוקר. היישוב שוכן על דרך הבשמים העתיקה, וכיום הוא משמש כאתר ארכאולוגי ומוכר כאתר מורשת עולמית.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/24

מצבת קבר משכם, המוצגת במוזיאון רוקפלר, מן המאה ה-2 עד ה-3 לספירה. על המצבה כתובת לטינית המוקדשת לפרש מהפרובינקיה מאוריטניה.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/25

חייל מארינס אמריקאי מתבונן בשרידיה הדוממים של חאטרה בצפון עיראק. העיר נוסדה בעת שלטון הסלאוקים במאה ה-3 לפנה"ס, והתקיימה משך כחמש מאות שנה, עד שחרבה בידי הסאסאנים בשנת 241. בשנת 1985 הוכרזו שרידיה כאתר מורשת עולמית.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/26

בריכת הסטרותיון היא בריכת מים בעיר העתיקה בירושלים, שראשיתה בתקופת הורדוס. הבריכה התגלתה במקרה בעת חפירת היסודות למנזר האחיות ציון בשנות ה-60 של המאה ה-19. בשנת 1867 נחקר המקום ותועד על ידי החוקר צ'ארלס וורן.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/27

יציאה מחלל תת-קרקעי בתל חנתון, הממוקם בחלקה הדרום-מערבי של בקעת בית נטופה. התל היה מיושב החל מתקופת הברונזה התיכונה ועד לתקופה הצלבנית. החלל התת-קרקעי שבתמונה הוא שרידי חווה חקלאית מבוצרת בשם חוצפית שהוקמה במאה ה-11, ונועדה יחד עם ציפורי לשלוט ולהגן על מפעל החקלאות הצלבני שהתקיים לכל אורך ממלכת ירושלים הראשונה, השנייה ועד לנפילת עכו הצלבנית.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/28

פרט מפסיפס בית הכנסת בבית אלפא, המציג את גלגל המזלות, ארבע התקופות ובמרכזו הליוס, הרוכב במרכבת השמש. המאה ה-5 לספירה

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/29

נלסון גליק היה בין ראשוני הארכאולוגים של ארץ ישראל. בין 1,000 האתרים שסקר במזרח התיכון ניתן למנות את מכרות הנחושת של בקעת תמנע, אותן ייחס למלך שלמה (כיום סוברים רוב המומחים כי אין לטענה זו תוקף) ואת עבר הירדן המזרחי.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/3

מסכת המוות של תות ענח' אמון המוצגת במוזיאון המצרי. קברו של תות ענח' אמון בעמק המלכים היה קבר הפרעה הראשון שבו הקדימו הארכאולוגים את שודדי הקברים, ועושר הממצאים שהתגלו בו, יחד עם גופת החנוט עצמו, עוררו גל של התלהבות בעולם.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/30

הארכאולוג שמריהו גוטמן ידוע במיוחד בשל חפירותיו באזור מצדה, סוסיא וגמלא.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/31

הארכאולוג בנימין מזר בחפירות בית שערים, 1936

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/32

הארכאולוג אברהם נגב, הידוע בשל חקירותיו בתרבויות המדבר ובמיוחד בתרבות הנבטים, ובחפירות שביצע בעבדת, קיסריה, ממשית וחלוצה

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/33

כיפת הסלע בירושלים. ממבני האסלאם המפוארים ביותר, והעתיק שבהם שעודו עומד על תילו

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/34

חדר האוכל (רפקטוריום) הצלבני בעכו. האולמות, שהתגלו בשנת 1992 נבנו על ידי האבירים המסדר יוחנן ה"קדוש" של בית החולים בירושלים. חדר האוכל הצלבני (הרפקטוריום) נמצא מדרום לחצר והגישה אליו אפשרית רק ממנה. תקרתו עשויה מקמרון צולב, והיא נתמכת בשלושה עמודים מסיבים. מתחת לחדר האוכל עוברת מנהרה המובילה אל חלקו הדרומי של המתחם, ובו קריפטה, שרידי כנסייה גותית וחמאם טורקי שנמצא במפלס העיר הצלבנית ושרובו טרם נחשף.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/35

קשת הדריאנוס בג'רש שבירדן. הקשת הוקמה לציון ביקורו של הקיסר בעיר בשנת 129 לספירה. רוחבה של הקשת 25 מ' וגובהה 21.5 מ'. החלק העליון שמעל לשיא הקשת שוחזר על ידי מחלקת העתיקות בירדן, תוך שימוש באבנים העתיקות שנמצאו לצד הקשת.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/36

פרספוליס הייתה עיר הבירה הרשמית של הממלכה הפרסית. היא נבנתה בתקופת שלטונו של כורש, בסביבות 560 לפני הספירה. ישנם מדענים המאמינים כי פרספוליס מעולם לא נבנתה במלואה ולא שוכנה או שומשה מעולם

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/37

שדו (שור מכונף בעל פני אדם) שנמצא בחפירות דור שרוכין, בירת אשור. הפסל נמצא על ידי פול-אמיל בוטה בשנת 1843 והוא מוצג כיום במוזיאון הלובר.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/38

פרט מאסטלת אשורבניפל השני, המוצגת כיום במוזיאון הבריטי בלונדון

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/39

לוחמים פרסים, ממצא מלפני המאה ה-4 לפנה"ס, מוצג כיום במוזיאון פרגמון בברלין

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/4

יד אבשלום - מבנה הקבורה הגדול והמפואר ביותר ששרד מירושלים בתקופת בית שני. המבנה, המשלב בבניינו סגנונות מצריים ויוונים-רומיים והחצוב ברובו בתוך הסלע, משך את עיניהם של העוברים ושבים, ומתואר על ידי כמעט כל הנוסעים שפקדו את ירושלים, למן המוקדם שבהם.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/40

חריטה על גבי קונכייה. הכתובת נושאת את שמו של רימוש, מלך כיש, בערך 2,270 לפנה"ס. מקור הקונכייה בים סוף או במפרץ הפרסי.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/41

צמיד מהממלכה האחמנית, 559 - 530 לפנה"ס, מוצג כיום במוזיאון הבריטי

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/42

תבליט של אישה העוסקת בטווייה, עשוי מביטומן, התקופה הנאו-עילמית (המאה השמינית לפנה"ס עד אמצע המאה השישית לפנה"ס), נמצא בשושן ומוצג כיום בלובר.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/43

אלה חיתית "אלילת השמש של ארינה", עם ילד על ברכיה, פסלון בן המאה ה-15 עד המאה ה-13 לפנה"ס, נמצא באנטוליה, מוצג כיום במוזיאון המטרופוליטן לאמנות.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/44

פרט מעמוד בארמון בעיר פרספוליס

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/45

אבן רוזטה היא סלע דיוריט מסוג גרנדיוריט שתודות לטקסט קדום שנחקק עליה בכמה שפות, אפשרה את פענוח הכתב ההירוגליפי. האבן התגלתה בעיר הנמל המצרית רוזטה (כיום ראשיד) ב-15 ביולי 1799 על ידי קפטן פייר בושר (Pierre Bouchard), במהלך המערכה המצרית של נפוליאון בונפרטה. על האבן חקוק טקסט בשתי שפות - יוונית ומצרית קדומה, ושלושה סוגי כתב - כתב הירוגליפי, כתב דמוטי וכתב יווני. כיוון שיוונית היא שפה מוכרת היטב, שימשה האבן כמפתח לפענוח הכתב ההירוגליפי בשנת 1822 על ידי ז'אן פרנסואה שמפוליון ובשנת 1823 על ידי תומאס יאנג. פענוח הכתב איפשר תרגום טקסטים הירוגליפיים נוספים. האבן מוצגת במוזיאון הבריטי בלונדון מאז 1802. במוזיאון הבריטי בלונדון מאז 1802.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/46

פסל ראש של נפרטיטי (בערך 1370 – 1330 לפנה"ס) שהייתה אשתו העיקרית של פרעה אחנתון מלך מצרים. הפסל מוצג כיום במוזיאון החדש בברלין.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/47

אוזיריס, איזיס והורוס, פסלון עשוי מזהב, לאפיס וזכוכית אדומה. מתקופת השושלת ה-22 של פרעוני מצרים (850-874 לפנה"ס). הדוכן באמצע נושא את הקרטוש של אוסורכון השני, ומניחים כי פניו של אוזיריס עוצבו על פי פניו של המלך.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/48

ראשי פסלים בהר נמרוט, מקום קברו המלכותי של אנטיוכוס הראשון תיאוס, מלך קומגנה שמת בשנת 38 לפנה"ס. גובה ההר 2,206 מ"ר, והאתר הארכאולוגי בו מורכב משתי מערכות של פסלי אדם יישובים בגובה של עד 10 מטר, אחת מצידו המזרחי של תל מלאכותי בגובה של 49 מטר ובהיקף של 152 מטר, והאחרת מצידו המערבי. הדמויות הן של אנטיוכוס עצמו בחברת האלים, וגובה ראשי הדמויות לבדם הוא כ-2 מטר. הר נמרוט הוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 1987.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/49

מקדש הנראידות (נימפות ים) בקסנתוס. המקדש נבנה ב-380 עד 390 לפנה"ס, והוא שוחזר ומוצג במוזיאון הבריטי

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/5

"בית האוצר" (אלחיזנה) בפטרה. קבר מלכותי מפואר מעשה ידי התרבות הנבטית, מהמאה הראשונה לספירה. הנבטים הותירו אחריהם קברים חצובים בקירות קניון "סיק", הסגור לחלוטין בין ההרים, ורוחבו לא עולה על מטרים ספורים, בעוד שקירותיו מגיעים לגובה של כמאה מטרים. צלעות הקניון עשויות אבן חול נובית בצבע אדמדם. גובהו של "בית האוצר" 33.77 מטר ורוחבו 24.90 מטר. בשנת 2007 הוכרזה פטרה כאחד משבעת פלאי תבל החדשים.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/50

קשת רובינסון הוא כינויו של מחלף מדורג ששכן בכניסה להר הבית בירושלים, בימי בית המקדש השני. המחלף אפשר להולכים מחוץ להר הבית, במפלס הרחוב הנמוך, לעלות ולהיכנס למפלס הר הבית הגבוה. קשת רובינסון נחשבת לאחד המחלפים הראשונים בעולם. היא נקראת על שם המגלה שלה במאה ה-19, הארכאולוג אדוארד רובינסון, שאיתר את שרידי הקשת הגדולה ששולבה במחלף.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/51

מבצר הים בצידון הוא הוא מבצר צלבני בעיר צידון השוכן על אי זעיר בכניסה הצפונית אל מעגן צידון, ומחובר אל היבשת שמדרום לו באמצעות גשר אבן באורך 80 מטר שבו תשע קשתות. המבצר הוקם בתחילת המאה ה-13 בידי צלבנים מאנגליה ומצרפת על שרידיו של מקדש פיניקי שהוקדש לאל מלקרת.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/52

הארמון המלכותי באבלה, עיר מדינה חשובה בצפון סוריה של היום.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/53

פפירוס נאש הינם ארבעה מקטעי פפירוס שנתגלו בשנת 1898 במצרים על ידי הארכאולוג וולטר ל' נאש, ופורסמו לראשונה בשנת 1903. בפפירוס הכתוב בכתב עברי מרובע מהצורה של שלהי תקופת בית שני, מופיע נוסח קדם-מסורה של עשרת הדיברות כשלאחריו מופיעה תחילתה של פרשת שמע ישראל. נוסח זה היה עד לגילוי מגילות מדבר יהודה ולוחיות ברכת כהנים לטקסט המקראי הקדום ביותר שהתגלה. ובעל משמעות רבה לחקר נוסח המקרא.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/54

פסל אשה מן התרבות הבדרית, שפעלה במצרים העליונה בסביבות 4,000 לפנה"ס, המגולף משן של היפופוטם, ומוצג במוזיאון הבריטי. סוג זה של פסלון נמצא בקברים של נשים וגברים בני התרבות הבדרית, שהיא התרבות הקדומה ביותר שזוהתה במצרים הקדם שושלתית

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/55

שור מקרמיקה, משנת 1250 לפנה"ס, שעל גבו כתובת המקדישה אותו לאליל העילמי אינשושינאק. השור נמצא בכניסה לזיגוראת בצ'וגהא זנביל, ומוצג כיום במוזיאון הלאומי של איראן.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/56

קברו של כורש בפסארגאדה, בירת הממלכה האחמנית

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/57

ראש סוס מאזור קרמאן באיראן, דוגמה לאמנות האימפריה הסאסאנית. מוצג כיום במוזיאון הלובר.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/58

חלק מאפריז ארכיטקטוני, עם מוטיבים איסלמיים, מקשאן, איראן תחילת המאה ה-13, מוצג כיום במוזיאון לאמנות יפה בליון.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/59

לוח גזר הוא לוח אבן גיר בגודל 11.1X7.2 ס"מ מן המאה ה-10 לפנה"ס (תקופת שלמה המלך), שעליו חרוטה בניב שמי צפוני-מערבי כלשהו כתובת בת תשע שורות, הנראית כלוח שנה חקלאי. הלוח, שנמצא על ידי רוברט מקאליסטר בתל גזר ב-1908, מוצג כיום במוזיאון הארכאולוגי באיסטנבול, לשם נלקח על ידי העות'מאנים.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/6

הזיגוראת הגדול של אור. הזיגוראת נבנה בתקופת מלכותו של אור-נמו, מלך שומר, שמלך בין 2112 לפנה"ס ובין 2094 לפנה"ס. הזיגוראת הוא מקדש לאלת הירח השומרית, ננה, והוא מורכב משני שלבים הבנויים מלבנים: בשלב התחתון הלבנים מחוברות יחד בביטומן, ובשלב העליון בטיח. יש המזהים את הזיגוראת עם מגדל בבל המקראי.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/60

מטמון מטבעות זהב מימי הרקליוס שנתגלה בחניון גבעתי בעיר דוד בירושלים

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/61

המתחם הביזנטי בתוך הגן הארכאולוגי ירושלים

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/62

פרט מפסיפס הציפורים. הפסיפס מעטר רצפת חדר המתוארכת למאה הששית, וממוקמת כ-350 מטרים צפונית לשער שכם בירושלים. כתובת המתנוססת בראש הפסיפס, וכן סגנונו האמנותי העשיר בציפורים שונות, בכלים ובפירות, מלמדים כי נעשה בידי אמנים ארמניים. הפסיפס התגלה בשנת 1894, במהלך הנחת יסודות לבית.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/63

מטבע מימי מרד בר כוכבא. בחזיתו - בית המקדש

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/64

הספינה של ח'ופו נמצאה בבור חתום בפירמידה הגדולה של גיזה . היא עשויה לוחות ארז, ויועדה כדי שפרעה ח'ופו יפליג בה אל ארץ המתים. הספינה מוצגת במוזיאון מיוחד שנבנה עבורה בקהיר.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/65

פסלון של שור השייך לתרבות ארך הקדומה, כ-3,000 שנה לפני הספירה. מוצג כיום במוזיאון הלובר.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/66

כד מאזור ג'ירופט (כיום באיראן), האופייני לתרבות העילמית ועליו דמות מקורננת הנאבקת בשני נחשים. כד זה התגלה על ידי משטרת הגבול האיראנית, כאשר מבריחים ניסו להבריחו לטורקיה, והוחרם.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/67

תבליט של סמל הפרוואשי האופייני לדת הזורואסטרית מחורבות פרספוליס באיראן.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/68

אחד מ-13 "דיסקיות שמש" שנמצאו בקברים באלג'הויוק באנטוליה. הקברים הם מתקופת הברונזה הקדומה. יש להניח כי לדסקיות חשיבות טקסית כלשהי, אך הסיבה המדויקת בשלה הונחו בקברים אינה ידועה.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/69

ספינקס מהמאה ה-14 לפני הספירה בשערי העיר החיתית הקדומה שנחשפה באתר אלג'הויוק באנטוליה.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/7

מצבה מאבן גיר ובה נראה האליל בעל מחזיק אלה וברק, מהמאות ה15–13 לפנה"ס. נמצאה באקרופוליס של אוגרית. כיום בלובר.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/70

תמונה המצוירת על לוח עץ של שני אחים מפיום במצרים, מהמאה ה-2 לספירה, המוצגת במוזיאון המצרי בקהיר. תמונות מסוג זה המכונות דיוקנאות המומיות מפיום הם ממצא אופייני לתקופה הרומית במצרים העתיקה, וקשורות יותר למסורת ההלניסטית של ציור דיוקנאות מאשר למסורת פולחן המתים ממצרים השושלתית.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/71

שתי וולוטות של כותרות יוניות גדולות המוצגות במוזיאון הרובע ההרודיאני בירושלים

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/72

"לדה והברבור" - פרט מארון קבורה מהמאה השנייה לספירה שנמצא בבית שערים, המוצג במוזיאון רוקפלר בירושלים.

עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/73

הסירה מגינוסר או הסירה מהגליל או סירתו של אותו האיש היא סירת עץ שהתגלתה באקראי בשנת 1986 בין קיבוץ גינוסר למושבה מגדל, כאשר מי הכנרת היו בשפל. אופיה של הסירה ובדיקה באמצעות פחמן 14 איפשרו לתארכה לתקופה שבין שנת 50 לפנה"ס ועד שנת 70 לספירה. הסירה מוצגת במוזיאון בית יגאל אלון בגינוסר. עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/74 קמרון גומחת הכניסה של ארמון הגבירה טונשוק ברובע המוסלמי בירושלים, המהווה דוגמה לאדריכלות ממלוכית. ניתן לראות שימוש באבלק, עיטורי נטיפות (מוקרנס) ועיטורים גאומטריים עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/75 חותמת עשויה מחרסית ועליה קרטוש של הפרעה פסמטיך. החותמת מוצגת במוזיאון הלובר עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/76 ראש פר, מחורבות פרספוליס, המאה ה-5 לפני הספירה. הממצא מוצג במכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/77 תבליט של משרת, מתחילת המאה ה-8 לפני הספירה שנמצא באולם הכתר של ארמונו של סרגון השני מלך אשור בדור שרוקין. התבליט נמצא על ידי פאול אמיל בוטה בחפירותיו בשנים 1843 - 1844, והוא מוצג כיום במוזיאון הלובר עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/78 העתק של ראש אלה המעוטר בתאומי יעלים בעלי גוף אחד. משני הצדדים שתי זרועות בצורת להבי סכין וגרזן, המוצג במוזיאון הכט. המקור ממנו נוצר העתק זה הוא המטמון המכונה "מטמון נחל משמר" שנמצא בנחל משמר במדבר יהודה בשנת 1961 על ידי משלחת בראשות הארכאולוג פסח בר אדון. המטמון מתוארך לתקופה הכלכוליתית, לפני כ-6,000 שנה. עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/79 עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/8 מכל בצורת ברווז עשוי משן של היפופוטם, ששימש לאחסון איפור, מהמאה ה-13 לפני הספירה, שנמצא בעיר הנמל מינת אל-ביידה, שהייתה שייכת לתרבות אוגרית. המיכל נמצא על ידי הארכאולוג קלוד שייפר ב-1931, והוא מוצג כיום במוזיאון הלובר. עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/80 סרקופג אנתרופואידי בצורת אישה, שנמצא בעיר המתים "מע'רת טבולון" בצידון, המאה ה-4 לפני הספירה, ומוצג כיום בלובר עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/81 מצבה בצורת אישה של נסיכה מתדמור, מהמאה ה-2 לספירה. מוצגת כיום במוזיאון הבריטי עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/82 "מלכת הלילה" - עשתורת, לילית, או ארשקיגל מעוצבת מחומר מחוזק בקש. האלה, כפי הנראה, הייתה צבועה באדום בתבליט המקורי. מהמאה ה-18 לפני הספירה. מוצגת כיום במוזיאון הבריטי עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/83 סרקופג אנתרופואידי המוצג במוזיאון הכט בחיפה. באזור דיר אל בלח שמדרום לעזה נתגלה בית קברות ובו עשרות ארונות קבורה אנתרופואידים (דמויי אדם) עשויים חרס מתקופת הברונזה המאוחרת המאה ה-14 לפנה"ס – המאה ה-13 לפנה"ס. מקורם של ארונות אלה שלהם מכסה מכויר כפני אדם המזכיר מומיות הוא במצרים. אך אלה נעשו כולם במקום ושרידי הכבשן שבו נצרפו, נתגלו בחפירות. עם הארונות נתגלו מנחות קבורה רבות ביניהן כלי בהט, ברונזה, תכשיטי זהב, כסף וקרניאול. חרפושיות, צלמיות וכן מבחר עשיר של כלי חרס מקומיים מיקניים ומצריים. עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/84 בעיר גרמה בטורקיה מקבץ של כנסיות ומנזרים החצובים בסלע הטוף הרך, ואלו העניקו לה מעמד של אתר מורשת עולמית. בתמונה בכנסיית התפוח (Elmalı Kilise), שנבנתה באמצע המאה ה-11. עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/85 המונה ליזה של הגליל. קטע מפסיפס שהתגלה בגן לאומי ציפורי בוילה רומית, על ידי הארכאולוג לירוי ווטרמן. האישה מכונה המונה ליזה של הגליל מפני שכמו בציורו המפורסם של לאונרדו דה וינצ'י, היא נראית כמביטה בצופה, מכל כיוון. עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/86 שרידי בית הכנסת העתיק בארבל. הציור צויר בשנת 1875 על ידי משלחת הקרן לחקר ארץ ישראל בראשות קלוד קונדר. סקר ארץ-ישראל המערבית התקיים בין השנים 1877-1872 במסגרתו נסקרו כל היישובים וכל האתרים כולל השטחים החקלאיים. בסיומו פורסמו תוצאות הסקר במספר ספרים ובמפת הקרן לחקר ארץ ישראל. בציור שרידי בית הכנסת העתיק השוכנים בבקעת ארבל בגליל התחתון כפי שהתגלו לעורכי הסקר. בית הכנסת מתוארך למאות השנייה עד הרביעית והוא היה חלק מהיישוב ארבל, שהיה בתקופה זו יישוב יהודי פורח עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/87 שרידי הסרקופג המשוחזר של המלך הורדוס. הסרקופג המשוחזר של המלך הורדוס נמצא בהריסות המאוזוליאום של המלך במדרון החיצוני בהרודיון. קבר הורדוס נמצא בשנת 2007 על ידי הארכאולוג אהוד נצר לאחר 30 שנות חיפוש באתר. לדעת נצר הסיבה להימצאות הקבר מחוץ לשטח הרודיון היא השמירה הקפדנית של דיני טומאה וטהרה, שאפיינה את תקופת בית שני. ולכן הורדוס, שהיה יהודי, ביקש לקבוע את מקום קבורתו מחוץ לאזור המגורים בהר, כדי לאפשר לילדיו להשתמש בארמון העליון. עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/88 חוקי חמורבי הוא קודקס חוקים שחובר ונחקק על אסטלת אבן בתקופת שלטונו של חמורבי מלך בבל במאה השמונה עשרה לפנה"ס. קודקס זה הוא הנודע והמקיף בחוקי המזרח הקדום. במאה ה-12 לפנה"ס, עם כיבוש בבל הכשית על ידי העילמים, נלקחה האסטלה כשלל לשושן עיר בירתם. בשנת 1901 היא התגלתה בידי משלחת חוקרים צרפתים והובאה למוזיאון הלובר בפריז עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/89 פסיפס של זוג טווסים וביניהם אמפורה, מרצפת הפסיפס של הכנסייה הביזנטית בנהריה, שהתגלתה בשנת 1954. הכנסייה הייתה חלק מיישוב גדול על הדרך בין אנטיוכיה לעכו. היא נבנתה במאה ה-6 בתקופה הביזנטית. באותה עת הגליל הפך להיות אחד המרכזים החשובים בצליינות הנוצרית, והיא נהרסה בשרפה עזה כנראה בעת הכיבוש של ארץ ישראל על ידי האימפריה הסאסאנית שהתרחש בשנת 614 עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/9 פסל אביך השני, גבס ולאפיס, ממקדש עשתר במארי, מסביבות 2400 לפנה"ס. מוצג כיום במוזיאון הלובר עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/90 לוח חרס בכתב יתדות של עלילות גילגמש - אפוס שומרי, מהיצירות הספרותיות המוקדמות ביותר בתולדות האנושות. הלוח בתמונה עוסק במבול המזכיר את סיפור המבול המקראי. הלוחות נמצאו ב-1853 בספריית אשורבניפל שבחורבות נינווה, על ידי הארכאולוג הורמוזד רסאם שהיה ממוצא אשורי. עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/91 מגדל אֶלהָבֶּל היה מגדל בעל ארבע קומות ששימש כקבר בעיר העתיקה תַּדְמוֹר שבסוריה, הנחשבת כאתר מורשת עולמית. מגדל אֶלהָבֶּל היה מגדל בעל ארבע קומות ששימש כקבר בעיר העתיקה תַּדְמוֹר‎ שבסוריה, הנחשבת כאתר מורשת עולמית. המגדל, שנבנה בשנת 103 לספירה, שימש כאחוזת קבר לאצילי תדמור והיה חלק מהנקרופוליס של העיר. המבנה נהרס בחודש אוגוסט 2015 על ידי ארגון המדינה האסלאמית. בחודש זה פוצצו אנשי הארגון מבנים עתיקים נוספים בתדמור: מקדש בל, מקדש בעל שמין והאריה של אל-לאת. עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/92 המקדש לאלילה איזיס בפילה שבמצרים. פילה הוא מתחם מקדש מצרי עתיק ואתר ארכאולוגי השוכן כיום על אי באגם שנוצר בין שני חלקי סכר אסואן. מקומה המקורי של פילה היה ליד האשד הראשון על הנילוס במצרים העליונה, מדרום לאסואן, באזור שהוצף עם התחלת בנייתו של סכר אסואן הנמוך בשנת 1902. כדי להציל את המקדש, הוא פורק והוקם מחדש באי אגילקיה הסמוך. המקדשים בפיילה מתייחדים בעושר אדריכלי רב, המאופיין בשילוב של אדריכלות מצרית עם השפעות הלניסטיות. ב-1979 הוכרז המתחם כאתר מורשת עולמית עריכה - תבנית - שיחה -מחיקה