נחום הלבלר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נחום הלבלר
פטירה המאה ה-1
מקום מגורים ירושלים
תקופת הפעילות דור ראשון תנאים
רבותיו רבי מייאשא
בני דורו רבן גמליאל הזקן, רבי שמעון איש המצפה

נחום הלבלר היה תנא בדור שבין תקופת הזוגות לתקופת התנאים. תלמידו של רבי מייאשא.

היה בין חברי הסנהדרין שישבו בלשכת הגזית, ושימש במקצועו כלבלר.

בפתיחה לספר תגין[1] נכתב שנחום הלבלר היה חלק משלשלת הקבלה של הספר. הוא קיבל את הספר מרבי מייאשא, והעביר אותו לרבי.

אזכוריו במשניות

נחום הלבלר מוזכר במשנה רק פעם אחת - במסכת פאה[2]. שם מסופר, שרבי שמעון איש המצפה זרע בשדהו שני מיני חיטין, והסתפק האם הוא צריך להפריש פאה לכל מין בנפרד, או לשני המינים ביחד. הוא ורבן גמליאל עלו ללשכת הגזית ושאלו את הסנהדרין מה הדין. נחום הלבלר העיד, שהוא קיבל מרבי מייאשא, שקיבל מרבו, שקיבל איש מפי איש עד הנביאים, הלכה למשה מסיני, שמספר הפאות שצריך להפריש במקרה זה, תלוי בצורת איסוף התבואה: "אם עשאן גורן אחת, נותן פאה אחת. שתי גרנות - נותן שתי פאות".

בברייתא הוזכר חכם בשם "נחום הזקן"[3], וייתכן שהכוונה לנחום הלבלר. אמנם "סתם נחום - נחום המדי", ולכן יותר מסתבר שנחום הזקן הוא נחום המדי, ולא נחום הלבלר[4].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0