נחש הנחושת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "נחושתן" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו נחושתן (פירושונים).
פסל נחש הנחושת על הר נבו בירדן

נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת הוא צורת נחש שהכין משה מנחושת, על פי הוראת אלוקים, על מנת להפסיק הרג בעם ישראל בעקבות מכת נחשים. כל מי שהוכש על ידי נחש, הסתכל על נחש הנחושת ונרפא. יש האומרים[דרוש מקור] שהנחש היה על מטהו של משה. במהלך השנים הפך הנחש למושא פולחן, וחזקיהו המלך קצץ אותו בשל כך.

מקור

בספר במדבר מסופר, כי במהלך הדרך שעבר העם במדבר,[1] קצרה נפשו, ואנשים מתוכו באו בטענות כלפי משה ואלוקים: "לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר?" (כ"א, ה'). כעונש לחטא זה, שילח אלוקים בעם את "הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים",[2] שהפילו בנשיכתם חללים רבים. העם הודה שחטא, וביקש ממשה שיתפלל ויעצור את המכה. לאחר שהתפלל קיבל משה מאלוקים את הציווי "עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס; וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ - וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי" (במדבר כ"א, ח').[3]

במשנה

חז"ל מתייחסים לסגולת רפואתו של הנחש במשנה:

וכי נחש ממית או נחש מחיה? אלא, בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים - היו מתרפאין, ואם לאו - היו נימוקים.

המשנה מפריכה טענה מוטעית שיכולה להיות מובנית מהפסוק - שהנחש עצמו הוא זה שיכול להמית ולהחיות והוא שגרם לכך שהנִגפים המביטים בו יחיו. הסבר המשנה לפסוק הוא שמכיון שנחש הנחושת היה על נס (מקום גבוה) כאשר בני ישראל הסתכלו לכיוונו למעשה הם הסתכלו לשמים וכך התעוררו לשעבד לבם לאלוקים שבשמים ולכן נרפאו, אך מי שרק הסתכל על הנחש ללא שיעבוד ליבו אל אלוקים - לא נרפא.

השמדתו

נחש הנחושת השתמר במשך דורות רבים והגיע לבית המקדש, עד ימיו של חזקיהו. הוא השמידו, בין שאר העבודה זרה שהשמיד, כי הנחש הפך לחפץ שאותו עבדו. ככל הנראה בני ישראל באופן מוטעה (כפי שניתן לראות מהמשנה) ייחסו לנחש הנחושת בעקבות הנס תכונות אלוקיות. כך מסופר (על חזקיה): "וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה, כִּי עַד הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ; וַיִּקְרָא לוֹ נְחֻשְׁתָּן" (מלכים ב' י"ח, ד'). בפסוק זה נזכר הנחש ביחד עם האשרה, הבמות והמצבות, ויש שהסיקו מכאן[דרוש מקור], שמקומו, לפחות בימי חזקיהו, היה בחצר בית המקדש.

במשנה מובא[4] כי חכמי דורו של חזקיה הסכימו עם מעשהו זה: "ששה דברים עשה חזקיהו המלך... כתת נחש הנחשת והודו לו".

בתרבות

גם בתרבויות אחרות נחש מופיע כדמות מיתולוגית וכסמל פולחני. תכונותיו היו בעיקר להבריא חולים, וכן תכונות של פיריון, כוח חיים וחוכמה. מטה אסקלפיוס, אשר סביבו כרוך נחש, סמלו של אליל הרפואה היווני, משמש עד היום כסמל הרפואה. בהיפודרום קונסטנטינופול נמצאו עמודי נחושתן, עמודי עקלתון, שבראשם ראשי נחש. מספר ראשי נחש מוצגים במוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. לפי תרגום יונתן בן עוזיאל (במדבר ל"ג, מ"א) היה זה בצלמונה.
  2. לפי תרגום יונתן בן עוזיאל (במדבר ל"ג, מ"ב) היה הדבר בעת שחנו בפונון.
  3. "מפת הארץ המובטחת", המציגה את יציאת מצרים וכוללת ציור מוגדל ומפורט של סיפור נחש הנחושת, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית, ‏1586
  4. משנה, מסכת פסחים, פרק ד', משנה ט'
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0