רבי ישראל ברגר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי ישראל ברגר (כ"ח בשבט תרט"ו - כ"א באייר תרע"ט) כיהן כרב במספר ערים בגליציה וברומניה ומחבר סדרת ספרי 'זכות ישראל' על תולדות גדולי החסידות.

קורות חייו

נולד בכ"ח בשבט תרט"ו בעיירה מאדיא לאפאש בהונגריה, לרבי יצחק שמחה ברגר, מחסידי אשוואר[1] לאחר שילדיו הקודמים נפטרו. התפרסם כעילוי ובהיותו בן שמונה נבחן אצל הכתב סופר על מסכת בבא קמא בעל פה. רבו הראשון היה רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב ששידכו בשנת תרכ"ו בגיל 11 להינדא בת רבי מנחם מנדל הגר מזבלטוב. לאחר אירוסיו נכנס ללמוד בישיבתו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בסיגט שם למד שלש שנים עד שנסמך להוראה על ידי הייטב לב, רבי חיים מצאנז, ורבי מנחם מנדל פנט מדעעש, בשנת תרכ"ט נישא בזבלטוב והיה סמוך על שולחן חמיו, שם התקרב לאבי חמיו רבי יעקב מזבלטוב שמסר לו לסדר לדפוס את כתבי זקינו האהבת שלום.

בשנת תרל"ט מונה - בהוראת הייטב לב ורבי יהושע מבעלז - לכהן כרב העיר פרוביז'נה בגליציה, שם הדפיס בשנת תרמ"א ספר עטרת יעקב וישראל, כיהן גם ברבנות הערים דורנה, פיאטרה ניאמץ (בעיר זו סבל הרבה ממחלוקות עד שגורש ממנה בתרנ"ז) ובוזאו.

בשנת תרנ"ח מונה לכהן כרבה של עיר הבירה בוקרשט שברומניה שם כיהן במשך 21 שנה. בעיר זו כתב והדפיס את רוב ספריו.

אשתו נפטרה בט"ז באייר תרס"ה[2] בזיווג שני נשא את שרה פריידל, אלמנת רבי משה אהרן הורוביץ אב"ד ריינזוב.

בל"ג בעומר תרע"ט נפטר בגיל 64, לאחר מחלה קצרה. נקבר בבוקרשט, ובמשך השנים נעלם קברו.

ספריו

בנוסף לדמותו התורנית, רבי ישראל היה כתב גם ספרות סיפורת רבה, וכן הרבה להדפיס את דברי תורתו. סדרת ספריו "זכות ישראל", שבה שמו של כל חלק עוסק בעשרה מצדיקי החסידות, זיכתה אותו בכינוי "בעל העשר".

על ספרי ה"עשר" קיבל הסכמות מרבי יוסף מאיר וייס מספינקא, רבי יהושע הורוביץ מדז'יקוב, רבי אהרן מנחם מענדל מאלעסק, המהרש"ם מברז'אן, השדי חמד, האדר"ת, רבי אליעזר דייטש מבאניהאד, ורבי צבי יחזקאל מיכלסון אב"ד פלונסק.

התכתב בהלכה עם גדולי דורו ותשובות אליו נדפסו בעשרות ספרי שו"ת, כמו כן התכתב עם גדולי האדמו"רים כרבי דוד משה ובנו רבי ישראל מטשורטקוב, רבי יצחק מבוהוש, רבי חיים מצאנז, הייטב לב, רבי יוסף מאיר מספינקא ועוד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בן רבי יחיאל מיכל ברגר שהיה בן אחותו של המאור ושמש.
  2. ^ דברי הערכה עליה בהקדמת ספר אהבת שלום.