רבי מנחם בן יעקב מוורמייזא
רבי מנחם בן יעקב מוורמייזא (נפטר בג' באייר ד'תתקס"ג, אפריל 1203) היה מגדולי הפייטנים באשכנז במאה ה-12, ודיין בבית הדין של יהדות וורמייזא לצדו של רבי אלעזר מגרמייזא בעל ספר הרקח.
ביוגרפיה
לא רבות ידוע על חייו של רבי מנחם. מוקד פעילותו היה בוורמס, אך לא ידוע מי היו רבותיו. הראבי"ה שלח לו מספר שאלות, ובתשובותיו, העביר לו רבי מנחם שמועות ששמע מפי רבי אפרים מרגנשבורג. גם הוא פנה לראבי"ה בשאלות, אף שהיה מבוגר ממנו. היה דיין בבית הדין של וורמייזא, יחד עם רבי אלעזר מגרמייזא (הרוקח) ורבי קלונימוס בן גרשום, ועל חלק מן התשובות בראבי"ה חתומים שלושתם יחד.[1]
לדעת שמחה עמנואל, חיבר פירוש לפיוטי רבי מאיר ש"ץ, אך לדעת א"א אורבך מחבר הפירוש הוא רבי מנחם בן חלבו.
שמו נזכר לדורות בספר הזכרת הנשמות (ממורבוך) של קהילת וורמייזא.[2]
משפחתו
בכמה כתבי יד מיוחס רבי מנחם כצאצא של רבי שמשון הדרשן, אך הייחוס המדויק אינו ברור. הראבי"ה מזכיר אותו בכינוי "קרובי" אך לא ידועה הקרבה המדויקת. דודתו של רבי מנחם היא מרת אורגיאה, יבמתו של רבי אפרים מבונא.[3]
ר' יצחק בן מנחם מלורכא הנזכר בראבי"ה (תתקצ"ו) הוא כנראה בנו.[4]
מכמה מקורות נראה כי רבי אלעזר מגרמייזא היה אחיינו של רבי מנחם והוא מזכירו בכינוי "דודי".[5] גם רבי גרשום הגוזר מזכיר את רבי מנחם בכינוי "דודי".
כפייטן
רבי מנחם חיבר יוצרות, סליחות וקינות. קינה אחת שלו נאמרת עד היום בסדר הקינות לתשעה באב במנהגי האשכנזים. מערבית שלו לשביעי של פסח נאמרת במנהג אשכנז המערבי, ובקהילתו וורמייזא נהגו לומר את היוצר שלו לשבת שובה. גם כמה מסליחותיו נכנסו למחזורי הסליחות הקבועים. פיוטים אחרים שלו נותרו בכתבי יד ולא נכנסו למחזורים הממוסדים. בין פיוטיו זמר שנכתב על הצלת העיר וורמייזא ממצור שהטיל עליה אוטו הרביעי, מלך גרמניה באדר ד'תתקס"א (1201). זמר זה זהה במבנהו של הזמר הידוע לחנוכה מעוז צור, וכנראה נכתב בעקבותיו.[6]
על חלק מפיוטיו חתם בשמו "מנחם" או "מנחם בר יעקב", אך על חלקם חתם בכינוי "צמח" או "צמח בר יעקב". 'צמח' זהה בגימטריה לשם 'מנחם', ושניהם נחשבים משמותיו של המשיח. דבר זה הוביל חוקרים בעבר לטעות ולסבור שאלו שני פייטנים נפרדים. אברהם מאיר הברמן משער שבאמצעות חתימה זו יכול היה הפייטן לחתום את שמו באופן בולט פחות, כפסבדונים.[7]
יהודה ליב וינברגר ייחס לו את ה"מערבית" הפרודית לפורים "ליל שיכורים" המופיעה במחזור ויטרי ומיוחסת שם לרבי מנחם ב"ר אהרן.[8]
קישורים חיצוניים
- מצבתו בבית הקברות העתיק בוורמס, במאגר המצבות של מכון שטיינהיים, בארכיון האינטרנט.
- אליעזר ליזר לאנדסהוטה, עמודי העבודה, ברלין תרי"ז, חלק א', עמ' 185–187, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ ראבי"ה, סימן תת"ק, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום). התשובה מצוטטת גם בידי רבי יהודה בן הרא"ש בשו"ת זכרון יהודה, סימן קצב.
- ^ הודפס על ידי אדולף ילינק, קונטרס ווירמייזא וקהל ווינא, וינה תר"ם, עמ' 8, באתר אוצר החכמה.
- ^ ראו בדיונו של אביגדור אפטוביצר, מבוא לראבי"ה, ירושלים תשמ"ד, עמ' 383–384.
- ^ אביגדור אפטוביצר, מבוא לראבי"ה, ירושלים תשמ"ד, עמ' 190.
- ^ שמחה עמנואל, "חיבוריו ההלכתיים של רבי אלעזר מגרמייזא", תעודה טז–יז (תשס"א), עמ' 228.
- ^ אברהם פרנקל, "הזמר על הצלת וורמייזא וזמן חיבורו של מעוז צור", המעין נד [ב] (טבת תשע"ד), עמ' 9–21; הנ"ל, "עוד על הזמר להצלת וורמייזא", המעין נד [ד] (תמוז תשע"ד), עמ' 80–82.
- ^ אברהם מאיר הברמן, "סימון שם המחבר בפיוטים", בתוך: עיונים בשירה ובפיוט, ירושלים תשל"ב, עמ' 264–265.
- ^ Leon J. Weinberger, Jewish Himnography: A Literary History (Liverpool University Press, 1997), p. 174.
