רבי סהלאן בן אברהם
סַהְלַאן בן אברהם או אבו עמר סהלאן בן ברהון (נהג לחתום: ברית תֹם)[1] היה פייטן, ומנהיג העדה הבבלית של יהודי פוסטאט שבמצרים מ-1030 עד 1050 (בקירוב).[2]
ביוגרפיה
נולד למשפחה מיוחסת, ובין אבותיו היו שנשאו שם הזהה לשלו. מוצא משפחתו מצפון פרס, אך טרם הגיעה למצרים, עוד בימי אבי סבו, חיה בסיציליה.
טרום תקופת הנהגתו, שהה באלכסנדריה, שם שימש את ראש קהל הירושלמים, יוסף בן שלמה, בעיקר בכתיבת איגרות לקהילות אחרות. ירש מאביו את הנהגת הקהילה הבבלית, וכנראה שקיבל חלק מהסמכויות עוד בחיי אביו. עמד בראש הקהילה כעשרים שנה. עמד בקשרים טובים עם ראשי הישיבה שבארץ ישראל (שכינוהו: המומחה, החבר הזקן) ועם ההנהגה הבבלית (שכינוהו: ראש כלה, אלוף, סגן/חמדת הישיבה, חמדת הנשיאות, ראש הסדר) כאחד.[3] התכתב עם מספר דמויות חשובות בדורו: שלמה בן יהודה גאון ויריבו נתן בן אברהם, ראש הגולה יחיזקיהו בן דויד ובנו דויד, דניאל בן עזריה, רב האי גאון ועוד.[4] שמואל הנגיד הקדיש לסהלאן שיר שבח. תמך בנתן בן אברהם לראשות גאונות ארץ ישראל. חתום על פס"ד רבים, בין היתר בענייני אישות וצדקה. ריכז את איסוף התרומות בקהילתו לישיבת פומבדיתא הבבלית. כנגד סהלאן קמה קבוצה מתוך עדת הבבלים, שהפיצה כתבי פלסתר נגדו. במכתב, שנתגלה בגניזה, מייעץ רב האי גאון לסהלאן לנהוג במתינות עם קהל עדתו, ומבטיח לו את תמיכתו הבלתי מסוייגת.[5][6]
נישא לאסתר, בתו של יוסף בן עמרם השופט,[7] ולשניים נולד בן אחד הידוע למחקר, אברהם. סהלאן היה אדם אמיד, שהתפרנס כנראה, בנוסף למשרות הציבוריות, גם מעסקי המסחר בבשמים ובחלפנות של משפחתו. מספר מועט יחסית של מכתבים ממנו נמצאו בגניזה הקהירית, זאת לעומת מצבור של אגרות ששלח, בעיקר אל מנהיגים ארצ-ישראליים. עובדה זאת נקשרת במחקר לזיקתו לבית הכנסת של הקהילה הבבלית.[2] חריג הוא מכתב ששלח לפוסטט, כנראה כשהתלמד מחוץ לעיר, ובו הוא דן עם אביו על פירוש פיוט של הקליר.[8][2]
נפטר כנראה בשנת 1050. החליפוֹ כראש קהל הבבלים, כנראה, הסוחר נהראי בן נסים.[9]
יצירתו
מספר שירים ורשימות של שירים נדפסו במהלך השנים; יעקב מאן פרסם רשימה של 61 שירים, מנחם זולאי הדפיס במדור "מאוצר השירה והפיוט" ב"הארץ", בין 1952-1945 חמישה שירים הכוללים הקדמה על מחברם וסגולותיהם. בדומה הדפיס אברהם מאיר הברמן מספר משיריו בצירוף הקדמה.[10] חיים שירמן אפיין את כתיבתו במילים: "נראה שכשרונו היה מוגבל ולכן כבד סכנון פיוטיו לרוב ואף נוקשה ויבש...".[11] גם אלינער ברקת התטאה בצורה דומה.[3] ב-2021 אסף וסקר אמתי הראש את כל שיריו של סהלאן, במסגרת עבודת הדוקטורט שלו, אותם סיווג כדלהלן:
21 פיוטי יוצרות (פיוטים לקריאת שמע), 10 פיוטי קרובות, 6 פיוטי סליחות, 42 פיוטי רהט, 6 הספדים ותוכחות, 4 שירי חול, ועוד מספר פיוטים קטועים או שייחוסם אינו ברור.
בכל הנוגע למקורות השראתו, סהלאן בן אברהם היה פייטן מזרחי, על המשתמע מכך, אך לא בחל בנקיטת אמצעים ספרותיים ספרדיים, תוך רתיעה מאימוץ מלא של תורת השירה הספרדית. רוב מאפייני יצירתו תואמים את המקובל בפייטנות המזרחית המאוחרת, הקדם-ספרדית, למשל בכתיבת פיוטי יוצר בדגם של 'מחרוזת ופזמון'; ולשון פיוטיו הושפעה עמוקות מסיגנונו של רב סעדיה גאון. אולם, חלק מפיוטיו שקולים במשקל היתדות ותנועות, והוא כנראה הפייטן הראשון במצרים שאימץ שיטת שקילה ספרדית זו.[12]
לקריאה נוספת
- אמתי הראש פיוטי סהלאן בן אברהם : מהדורה מוערת ומבוא, [דוקטורט בהנחיית יהושע גרנט ושולמית אליצור] האוניברסיטה העברית בירושלים, 2021.
- אלינער ברקת שפריר מצרים : ההנהגה היהודית בפוסטאט במחצית הראשונה של המאה האחת-עשרה, תל אביב תשנ"ה, עמ' 189-172.
- אלינער ברקת יהודי מצרים 1007-1055 על פי ארכיון התעודות של אפרים בן שמריה, ירושלים 1995.
קישורים חיצוניים
- אלינער ברקת, סהלאן בן אברהם, תרביץ נב, 1982, עמ' 17–40, JSTOR 23595639
- Rustow, Marina "Sahlān ben Abraham" In Encyclopedia of Jews in the Islamic World Online, (Brill, 2010)
- Michael Rand, An Aramaic Dispute Between the Months by Sahlan Ben Avraham, Melilah 9, 2012
הערות שוליים
- ↑ ולעתים: "עקב שלום" אלינער ברקת, חתימות ועיטורי חתימות של כותבי מכתבים בגניזה ובתרבות הערבית המקבילה, פעמים, 2015, עמ' 121
- ^ 2.0 2.1 2.2 Rustow, Marina "Sahlān ben Abraham" In Encyclopedia of Jews in the Islamic World Online, (Brill, 2010)
- ^ 3.0 3.1 אלינער ברקת, סהלאן בן אברהם, תרביץ נב, 1982, עמ' 17–40, JSTOR 23595639
- ↑ אמתי הראש, פיוטי סהלאן בן אברהם : מהדורה מוערת ומבוא, [דוקטורט בהנחיית יהושע גרנט ושולמית אליצור] האוניברסיטה העברית בירושלים, 2021 עמ' 2.
- ↑ משה גיל, כרך ב, במלכות ישמעאל בתקופת הגאונים, ירושלים: מוסד ביאליק, 1997, עמ' 127-123
- ↑ אלינער ברקת, קריאה חדשה במכתבים נושנים: לבירורן של שתי סוגיות בנושא ההנהגה היהודית בארץ ישראל ובמצרים תחת שלטון הפאטמים
- ↑ כתובתם של השניים, המתוארכת ל-1037, נמצאה בגניזה הקהירית ופורסמה על ידי פרופ' משה גיל. Rustow, Marina "Sahlān ben Abraham" In Encyclopedia of Jews in the Islamic World Online, (Brill, 2010)
- ↑ JTS: ENA 2727.52, ENA 4020.18. האגרת התפרסמה, עם תרגום והערות, אצל: יעקב מאן, עניינים שונים לחקר תקופת הגאונים (סוף), תרביץ ו (א) תרצ"ה, עמ' 84-80.
- ↑ אלינער ברקת, ההנהגה היהודית בפוסטאט במחצית הראשונה של המאה האחת-עשרה, מיכאל יד, 1997, עמ' עז-פח
- ↑ אמתי הראש, פיוטי סהלאן בן אברהם : מהדורה מוערת ומבוא, [דוקטורט בהנחיית יהושע גרנט ושולמית אליצור] האוניברסיטה העברית בירושלים, 2021.
- ↑ חיים שירמן, שירים חדשים מן הגניזה, 1966 עמ' 75.
- ↑ שרה כהן, שירי ר' אהרן אלעמאני, ירושלים תשס"ח, עמ' 140–141.
סהלאן בן אברהם41625467Q135654539