הרב שמואל מרקוביץ'

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף שמואל מרקוביץ)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שמואל מרקוביץ
Mrkovi hmuel.JPG
הרב שמואל מרקוביץ
לידה 9 בספטמבר 1947 (גיל: 73)
כ"ד באלול ה'תש"ז
רמת גן, ישראל
מדינה ישראל
מקום פעילות ישיבת פוניבז' בני ברק
השתייכות חרדים ליטאים (בני תורה)
תחומי עיסוק חינוך
רבותיו הרב אלעזר מנחם מן שך הרב שמואל רוזובסקי
בת זוג ציפורה
אב הרב צבי מרקוביץ
אם רבקה

הרב שמואל מרקוביץ (נולד כ"ד באלול ה'תש"ז - 9 בספטמבר 1947) הוא ראש ישיבת פוניבז' וחבר מועצת גדולי עולם התורה של מפלגת "בני תורה".

ביוגרפיה

נולד וגדל ברמת גן לרב צבי מרקוביץ, ראש ישיבת קרלין-סטולין וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, ולרבקה, בתו של הרב שבתי יגל. למד בישיבת פוניבז' לצעירים אצל הרב אהרן יהודה לייב שטינמן[1], והחל מאלול תשכ"ב בישיבה הגדולה. היה מתלמידיהם הקרובים של ראשי הישיבה הרב אלעזר מנחם מן שך והרב שמואל רוזובסקי. בתחילת קיץ תשכ"ט מונה לכהן כגבאי העליות בישיבה, תפקיד בו החזיק עד חורף תשל"א. בשנת תשל"ה נשא את ציפורה, בתו של נשיא הישיבה, הרב אברהם כהנמן.

לאחר נישואיו סייע לחותנו בניהול הישיבה, יחד עם גיסו הרב אליעזר כהנמן. בשנת 1988 מונה הרב מרקוביץ לר"מ בישיבה, לאחר תקופה קצרה בה כיהן כר"מ בישיבת גרודנא באשדוד שלאחריה שב לישיבת פוניבז'.

בקיץ תשס"ד החל במסירת שיחת מוסר בישיבה מדי מוצאי שבת.

באמצע שנות ה-90, לאחר שחותנו חדל לתפקד בשל מצבו הבריאותי, החלו מאבקי ירושה חריפים בינו לבין גיסו, הרב אליעזר כהנמן. בבוררות שהתקיימה בין שני הצדדים קיבל הרב אליעזר כהנמן את הבעלות על המוסדות הפיזיים של הישיבה, ולרב מרקוביץ ניתנה סמכות רוחנית, לצד הרב אדלשטיין והרב פוברסקי. מתוקף פסק זה החל למסור שיעור כללי בזמן חורף תשס"ב.

בשנת תשס"ה (2005), לאחר שנכשל יישום הבוררות, נחלקו הישיבה וכולל האברכים שעל ידה לשתי ישיבות נפרדות. בראשות האחת, המנוהלת על ידי עמותת "מסורת התורה", עומד הרב מרקוביץ[2]. ובראשות השנייה, שבנשיאות גיסו, עומדים הרב גרשון אדלשטיין והרב ברוך דב פוברסקי. הרב מרקוביץ קיבל את תמיכת הרב יוסף שלום אלישיב ולאחר פטירתו נתמך על ידי הרב שמואל אוירבך. ברב אליעזר כהנמן תמכו הרב נסים קרליץ והרב חיים קניבסקי. הרב מיכל יהודה ליפקוביץ שתמך ברב כהנמן, תקף בחריפות חריגה את הרב מרקוביץ[3].

עמדותיו

הרב מרקוביץ דוגל בהגברת התחרותיות בין התלמידים, בבחינת "קנאת סופרים תרבה חכמה", מושג שבעיניו הוא המאפיין הבולט של ישיבת פוניבז'. הוא דורש בשיחותיו את מיצוי הכוחות הרוחניים של תלמידיו, גם כאשר הדבר כרוך במאמץ[4] ותובע שיקבלו על עצמם קבלות של שעות לימוד רבות ברציפות, בפרט בימי שישי ושבת[5]. הוא מתנגד ללימוד של בחורי ישיבה תמורת מלגות כספיות, כולל במסגרות של ישיבת בין הזמנים או מבחנים.

עומד בנשיאות רשת כוללים שהקים בין השנים תשנ"ה-תשס"א, עם סניפים בערים ירושלים, מודיעין עילית, בית שמש ואלעד. הכוללים מיועדים עבור בוגרי הישיבה המעוניינים להמשיך ללמוד במתכונת הלימוד בישיבת פוניבז'. לצד החזקתם הגשמית, הוא מוסר שיעורים ושיחות בבתי המדרש.

הרב מרקוביץ מזוהה עם מפלגת בני תורה שהוקמה עקב המחלוקת בציבור הליטאי ומשתתף בכינוסיה. בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2013 הורה לתלמידיו להצביע למפלגה. עם זאת, בשונה מעמדת מנהיגה הרוחני של המפלגה, הרב שמואל אוירבך, הוא מאפשר לתלמידיו להתייצב בלשכות הגיוס לצורך דחיית שירות ורובם עושים זאת[6][7]. בבחירות החוזרות לראשות עיריית ירושלים בשנת 2018 הורה לתלמידיו להצביע למועמד החילוני עופר ברקוביץ בנימוק כי "על אף החשש כי תחת עירייה בראשותו יתרבו חילולי השבת, מקובלנו שהתורה ולימודה היא העיקר וכיון שמוסדות הפלג הירושלמי יתמכו יותר על ידו חובה להצביע לו" לעומת המועמד משה ליאון שנתמך על ידי רוב הציבור החרדי.

מתגורר בבני ברק ואב לחמישה. חתנו הגדול, הרב מיכאל קופמן מונה על ידו בקיץ תשע"ו לר"מ בישיבתו.

ספרי שיעוריו ושיחותיו

שיעוריו יצאו לאור על ידי תלמידיו. שיעורים על מסכת סנהדרין[8] ומסכת גיטין[9] בשנת תשנ"ז ובשנת תשס"ז[10], ושיעורים במסכת נדרים (פרק נערה המאורסה) בשנת תשנ"ח.

שיחותיו יצאו לאור בקונטרסים "ליל הסדר"[11] על חג הפסח בשנת תשס"ח, "קבלת התורה"[12] על חג השבועות ומתן תורה בשנת תשס"ד, "לתשובת השנה" על הימים הנוראים בשנת תשס"ט, "מאה ברכות"[13] על ענייני מאה ברכות בשנת תשע"א.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0