בורר ביום טוב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מלאכת בורר היא אחת משלושים ותשע המלאכות שנאסרו בשבת. אמנם באופן שהברירה נעשית בהוצאת המאכל בידו מתוך הפסולת, ובסמוך לאכילה, הותר לברור בשבת, מאחר שזו 'דרך אכילה' ולא דרך מלאכת הברירה. כחלק מהיתר התורה לבצע 'מלאכת אוכל נפש' ביום טוב, הותרה ברירת מאכלים לשם אכילתם ביום טוב גם כשהיא נעשית בכלי (שאינו מיועד לברירה), זמן רב לפני הסעודה. וכשיש יותר טירחה בהוצאת האוכל, אף הותרה הוצאת הפסולת.
סייגי הברירה בשבת וביום טוב
סייגי הברירה בשבת
ערך מורחב – מלאכת בורר
בשבת כל פעולה שמטרתה להפריד אוכל מפסולת אסורה, למעט ברירה הנעשית כדרך אכילה. שלושה תנאים נדרשים כדי שהפרדת האוכל תחשב כדרך אכילה:
- אוכל מתוך פסולת - שיוציא את האוכל מתוך הפסולת.
- לאלתר - שיברור על מנת לאכול סמוך לזמן הברירה.
- ביד - שיברור את האוכל ביד או מזלג אבל לא בכלי שמיועד לברירה[1].
סייגי הברירה ביום טוב
ביום טוב, הותרו כל המלאכות שנדרשות לצורך הכנת מאכלי יום טוב. ונאסרו רק מלאכות שהן 'מלאכת עבודה', היינו מלאכות שאדם מבצע כדרך עסקיו ומלאכתו בימות החול, שאינן לצורך יום טוב. כשם שמותר לברור מאכלים לצורך יום טוב, כן מותר לברור בגדים וכלים ומשחקים לצורך יום טוב[2].
אמנם אף ביום טוב נאמרו תנאים מסוימים על מנת להתיר את הברירה:
- למעט בטרחה - כאשר יש לאדם תערובת של מאכל ופסולת, יפריד אותם בדרך בה יוכל למעט בטרחה כמה שיותר. שאם רוב התערובת אוכל - ייטול מתוכה את הפסולת. ואם הרוב פסולת - ייטול מתוכה את האוכל[3]. אמנם כאשר הפסולת מרובה, גם כאשר קל יותר להוציא את הפסולת, צריך להוציא את המאכל מתוך הפסולת, מפני שבמצב שהרוב פסולת, אין הפסולת נגררת אחר האוכל והיא נחשבת מוקצה[4], ולכן אסור ליטול אותה. אבל כאשר הרוב מאכל, מותר להוציא את הפסולת ביד, כי אז הפסולת המעטה נגררת אחר האוכל שהוא הרוב, ואין עליה דין מוקצה, ורק לאחר שיפריד אותה מהאוכל, הפסולת תהפוך למוקצה[5]. ויש אומרים שגם כאשר הפסולת היא רוב, אם קל יותר להוציאה, יניח את האוכל ויוציא את הפסולת, שלעולם ממעטים בטרחה[6].
- שאי אפשר לעשותה מערב יום טוב - כל אימת שאפשר לעשות את המלאכה בערב יום טוב בלא שהמאכל ייפגם, צריך לעשותה בערב יום טוב. ואם לא עשאה בערב יום טוב – מותר לעשותה ביום טוב בשינוי בלבד. אלא שאין צורך בשינוי גדול, שאם היה רגיל לברור על גבי צלחת, יברור על השולחן וכיוצא בזה[7] ויש חולקים ומתירים לברור בלי שינוי אף שהיה אפשר לו לברור מערב יום טוב ולא ברר[8]. אולם מאכלים שבדרך כלל נבררים עם האכילה בשעת האכילה, לכל הדעות מותר לבררם אף ביום טוב עצמו.
- אין לברור בכלים שדרך לברור בהם הרבה בבת אחת - אף שהותר לברור ביום טוב פסולת מתוך אוכל, אסור לברור את הפסולת בנפה ובכברה, כיון שנראה כעושה לצורך מחר, שהרי אין דרך לברור בכלים אלו רק בכמויות מרובות[9].
דוגמאות למקרים בהם מותר לברור ביום טוב ולא בשבת
- פסולת מתוך אוכל - מי שיש לפניו סלט ובו חתיכות בצל שהוא אינו מעוניין בהן, מותר לו להוציא את חתיכות הבצל, ולאכול את שאר הסלט. ואילו בשבת הדבר אסור, מפני שאסור להוציא פסולת מתוך אוכל. וכן מותר להוציא ביום טוב גרעין של לימון שנפל לתוך סלט, וכן מותר לברור אורז ביום טוב.
- בכלי - מי שיש לו שמרי יין מעורבים ביין, מותר ביום טוב להעביר את היין במסננת ביתית, כדי לסנן את היין מהשמרים[10]. ובשבת הדבר אסור, שכן אסור להשתמש בכלי לצורך הפרדת האוכל מהפסולת[11].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה, בורר בשבת, בורר ביום טוב.
- אתר ישיבה, מלאכת בורר ביום טוב.
- הרב מאור קיים, הרחבות לפניני הלכה, בורר ביום טוב.
- אתר נצח ישראל, דיני בורר ביום טוב
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ע"ד עמוד א' וכפי שפירש רבינו חננאל, וכן דעת הרמב"ם והרמב"ן והר"ן ועוד רבים, וכן נפסק בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן שי"ט, סעיף א' ובסעיף ד
- ^ אור לציון ג, יט, ז
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף י"ד עמוד ב'.
- ^ שולחן ערוך הרב תקי, ד; שמירת שבת כהלכתה ד, ג
- ^ ע"פ תוספות שבת קמב, ב; חיי אדם פב, ב
- ^ עיין קיצור שולחן ערוך צח, ז
- ^ שער הציון תצה, י
- ^ חזון עובדיה, הלכות יום טוב, אות לה, עמוד ע"ו
- ^ כך עולה מדברי הברייתא בביצה יב: שלא הותר לנפח את הזרעונים שנתפרכו מהשבולים כדי להפרידם מהמוץ, ונפה וכברה אלא ביד או בכלי שאינו מיועד לכך. וטעם הדבר כתב רש"י (שם בד"ה אבל לא בטבלה וכו') דמחזי כמאן דעביד לצורך מחר, שאין דרך לעשות בכלים הללו אלא הרבה, עכ"ל. וכן פירשו הר"ן (ו. בד"ה אושפזכניה), והמאירי (שם בד"ה מוללים מלילות וכו') וכן פסקו הטור והשולחן ערוך (שם סעיף ב). וראו במשנה ברורה, סימן תק"ו, סעיף קטן ח'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קל"ז עמוד ב', שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תק"י, סעיף ד'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ע"ד, עמוד א' וכפי שפירש רבינו חננאל, וכן דעת הרמב"ם והרמב"ן והר"ן ועוד רבים, וכן נפסק בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן שי"ט, סעיף א' ובסעיף ד, פניני הלכה שבת יא, ז
