רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ'

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מדרוהוביץ'
חיים מאיר יחיאל שפירא
לידה 1863
י' בכסלו ה'תרכ"ד
אוקראינה
פטירה 1924 (בגיל 61 בערך)
ל' בניסן ה'תרפ"ד
ירושלים
מקום קבורה הר הזיתים, ירושלים
מקום מגורים דרוהוביץ', וינה, ירושלים
מקום פעילות דרוהוביץ', ירושלים
רבותיו סבו, הרב חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלניצא
חיבוריו השלום והאחדות
בת זוג שבע פרידמן
אב אבי עזרא זעליג שפירא
אם הדסה פייגא פרידמן
צאצאים אברהם יעקב שפירא, אבי עזרא זעליג שפירא, יצחק שפירא, ישראל שפירא, בלומה רייזל
אדמו"ר חסידות דרוהוביץ' ה־הראשון
י"ט אב ה'תרמ"ה – ל' ניסן תרפ"ד
אברהם יעקב שפירא ←

רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (מכונה: "השלום והאחדות" (ע"ש ספרו) ורבי חיים מוניא) (י' בכסלו ה'תרכ"ד, 1863 - ל' בניסן ה'תרפ"ד, 1924) נכדו של הרב חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלניצא (השרף ממוגלינצא). היה האדמו"ר הראשון לשושלת חסידות דרוהוביץ' ומייסד החצר.

תולדותיו

חיים מאיר יחיאל שפירא נולד בי' בכסלו ה'תרכ"ד (1863), בן לרבי אבי עזרא זליג שפירא מסטרי. הרב חיים מאיר היה נכדו של רבי חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלניצא (השרף ממוגלינצא) (על שמו נקרא) שהיה מגדולי וחשובי אדמו"רי פולין ונכדו של רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ (המגיד מקוז'ניץ), ממנהיגי תנועת החסידות בדורו.

אמו של רבי חיים מאיר יחיאל שפירא הייתה הרבנית הדסה פייגא פרידמן (נפטרה לאחר יום הכיפורים בי"א בתשרי ה'תרצ"ב)[1], בתו של רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (האדמו"ר הזקן מסדיגורה) מי שהיה מייסד שושלת חצר החסידות סדיגורה, בנו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין (הרוז'ינר) שהיה מייסד שושלת חצר החסידות רוז'ין והיה אב לכמה חצרות חסידות.

הרבנות והאדמו"רות

עם פטירת אביו בי"ט באב תרמ"ה, בקשו להכתירו באדמו"רות תחת אביו, אולם רבי חיים מאיר סירב בתוקף, בנמקו כי טרם מרגיש ראוי לכך. לאחר לחצים כבדים שהופעלו עליו על ידי חשובי החסידים - הסכים לשמש באדמו"רות בעיר דרוהוביץ', השוכנת בחבל לבוב שבאוקראינה.

בעיר זו זכה לאהדה רבה. לאחר שהסתיימו פרעות קישינב התרכזו בדרוהוביץ', בקישינב ובערי רוסיה השונות פליטים רבים, והוא דאג לצורכיהם.

הציונות והעלייה לארץ ישראל

רבי חיים מאיר בלט בהיותו האדמו"ר הראשון לשושלת רוז'ין שהביע הזדהות פומבית עם התנועה הציונית, והיה מהאדמו"רים היחידים ששקלו את השקל הציוני.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח רבי חיים מאיר להונגריה ומשם היגר לווינה, בירת אוסטריה. לאחר הכרזתה של הצהרת בלפור בווינה, ייסד רבי חיים מאיר יחד עם רבי שלמה חיים פרידמן מסדיגורה ועם רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין את ארגון "ההסתדרות החסידית-ציונית". מטרתו העיקרית של הארגון הייתה לארגן יהודים דתיים לפעולה למען בניין ארץ ישראל בשיתוף עם ההסתדרות הציונית. רבי חיים מאיר נהג לומר כי "ארץ ישראל אינה צריכה להיות רק מדינתו של העם היהודי, אלא מרכזה של התורה בעולם"[דרוש מקור]. בשנת תרע"ז הסתפחה ההסתדרות החסידית-ציונית אל תנועת המזרחי.

בשנת תרפ"ב עלה הרב חיים מאיר לארץ ישראל והשתכן בירושלים, ברחוב דוד שבשכונת הבוכרים. בירושלים הקים הרב חיים מאיר את "אגודת בוני הארץ בגופם" אשר חבריה התחייבו לעבוד בהתנדבות עבודת כפיים לשם סיוע בבניין ארץ ישראל. בתקופה זו היה בקשרי ידידות קרובים עם הרב אברהם יצחק קוק.

רבי חיים מאיר נפטר בל' בניסן (ראש חודש אייר) תרפ"ד לאחר מחלה ממנה סבל בשתי שנותיו האחרונות. הוא נקבר בבית הקברות הר הזיתים בירושלים. אשתו, הרבנית שבע שפירא, נפטרה בכ' באדר א' תרצ"ו, ונקברה לצידו בהר הזיתים.

משפחתו

רבי חיים מאיר נישא לרבנית שבע פרידמן, בת רבי יצחק פרידמן מבוהוש. ילדיהם:

ספרו

  • השלום והאחדות

לקריאה נוספת

  • מנחם קמפינסקי, מרוז'ין לציון, מכון הר-ברכה, ה'תש"ע
  • הרב משה צבי נריה, 'על אדמו"ר מדרוהוביטש ובנו "קשור בצפיית ישועה וצמיחת אור גאולה"', ליקוטי הראי"ה, כרך ב, כפר הרואה תשנ"א, עמ' 79-88
  • מכון מורשת ישראל, השלום והאחדות-נתיבות שלום, ירושלים, תשע"ד

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0