יום טוב ראשון (סוכות)

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יום טוב ראשון של סוכות חל בט"ו בתשרי והוא היום הראשון לשבעת ימי חג הסוכות.

יום זה הוא מועד וכתבה בו התורה מצוות עשה לשבות ממלאכה, ומצוות לא תעשה שלא לעשות בו מלאכת עבודה. " בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִקְרָא-קֹדֶשׁ; כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ." (ויקרא, כ"ג, ל"ה-ל"ו)

לכן ביום זה יש לשבות ממלאכה, להדליק נרות ולשמוח בסעודות כבשאר השבתות והחגים וכן ללמוד תורה כמחצית מהיום.

ביום זה מזמינים לאושפיזין את אברהם אבינו.

דינים מיוחדים ליום זה

  • נענוע הלולב צריך להיעשות על לולבו הפרטי של המנענע פרטי ולא על לולב שנלקח בהשאלה. אך אם בעל הלולב נותן את הלולב במתנה יכול חברו לנענע בו.
  • חובה לאכול אכילת קבע בסוכה ולברך על פת לחם. מצווה זו נלמדת בגזרה שווה מחג פסח, שכשם שבליל ראשון של פסח חובה לאכול מצה, כך בליל ראשון של חג הסוכות חובה לאכול לחם בסוכה (סוכה כז,א; שו"ע תרלט, ג) וכשם שמדקדקים בליל הסדר לאכול מצא בשיעור 'כזית' כך יש לדקדק גם באכילת לחם בליל סוכות.


מודעה רבה: המכלול נועד לעיון בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית כלל.

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0