יחסי הממלכה המאוחדת – ישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי הממלכה המאוחדתישראל
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת ישראלישראל
Israel United Kingdom Locator.png
הממלכה המאוחדת ישראל
שטחקילומטר רבוע)
243,610 22,072
אוכלוסייה
67,886,723 9,855,000
תמ"ג (במיליוני דולרים)
3,070,668 522,033
תמ"ג לנפש (בדולרים)
45,232 52,971
משטר
מונרכיה חוקתית דמוקרטיה פרלמנטרית

יחסי הממלכה המאוחדת–ישראל החלו לאחר סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל ב-14 במאי 1948 והקמתה של מדינת ישראל. כיום, לממלכה המאוחדת שגרירות בתל אביב וקונסוליה באילת ולישראל שגרירות בלונדון.

היסטוריה

לפני קום המדינה

שוטרים צבאיים ישראלים בשדה התעופה לוד שומרים על קבוצת חיילים בריטים שנתפסו עוברים מעקבה לישראל והעומדים לפני גרוש. ספטמבר 1949

בשנת 1917, במהלך מלחמת העולם הראשונה, כבשה בריטניה את ארץ ישראל מידי האימפריה העות'מאנית. ב-2 בנובמבר 1917 ניתנה הצהרת בלפור, בה הצהירה בריטניה שהיא רואה בעין יפה הקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. בשנת 1922 החל המנדט הבריטי בארץ ישראל. כבר אז התחרטו רבים מקובעי המדיניות בבריטניה על ההצהרה וראו בה מכשול בקשרי בריטניה עם העולם הערבי. על כן, בריטניה ניסתה ללכת בין הטיפות בניסיון לרצות את הציונים מצד אחד בסיוע ליישוב היהודי ומצד שני לרצות את הערבים בהצרת צעדי היישוב היהודי. היישוב היהודי נקרע גם הוא בין הרצון לפעול ביחד עם בריטניה, שסיוע נדרש להתבססות היישוב היהודי במרחב הערבי, והביקורת על בריטניה שהצרה את קצב התפתחות היישוב היהודי. פרסום הספר הלבן הביא את היחסים עם בריטניה אל סף משבר, אולם פרוץ מלחמת העולם השנייה והצורך להילחם במשותף כנגד גרמניה הנאצית הביאה להמשך שיתוף פעולה של עיקר הציבור היהודי עם הבריטים. רק מעטים נקטו את דרכה של הלח"י שהטיפה למלחמה נגד הבריטים בעצם ימי מלחמת העולם השנייה. לאחר מלחמת העולם השנייה, משנכזבה התקווה שהבריטים ישנו את מדיניות הספר הלבן, התגברה המתיחות בין היישוב היהודי ושלטונות בריטניה.

אל מול התגברות פעולות המרי בארץ ישראל והלחץ של ארצות הברית וברית המועצות על בריטניה לוותר על מושבותיה, העבירה בריטניה את סוגיית ארץ ישראל לאו"ם, אשר הכריע ב-29 בנובמבר 1947 (הידוע גם בשם כ"ט בנובמבר) על הקמת מדינה יהודית, תוך חלוקת הארץ בין המדינה היהודית למדינה ערבית. בריטניה נמנעה בהצבעה ובמהלך מלחמת העצמאות הציגה עמדה נייטרלית.

אחרי קום המדינה

זמן קצר לאחר הקמת המדינה היהודית החדשה בארץ תקפו 6 מדינות ערב את ישראל, והחלה מלחמת העצמאות הישראלית. בריטניה סיפקה נשק (ואף סיוע אווירי) לארצות ערב בזמן המלחמה. כאשר ישראל הכריזה על עצמאותה ב-14 במאי 1948 (ה' באייר תש"ח), סירבה ממשלת בריטניה להכיר בה ונקטה קו נוקשה בעניין זה עד סוף 1948. רק בעקבות הניצחונות של ישראל בשדה הקרב וההכרה הגוברת לה זכתה מצד מדינות העולם, חל שינוי במדיניות זו. ב-25 בינואר 1949 פרסמה ממשלת בריטניה הודעה על הכרה דה פקטו במדינת ישראל. לאחר שבוע הודיע משרד החוץ הבריטי על מינוי נציג בישראל, ואילו ישראל מינתה את ד"ר מרדכי עליאש להיות נציגה בבריטניה. בהסכם בין הצדדים הוגדרו הנציגים כצירים[1]. בקיץ 1949 ניהלו משלחות של המדינות שיחות ביניהן להסדרת עניינים כספיים[2].

בשנות ה-50 ובשנות ה-60 נתפסה בריטניה כאוהדת ארצות ערב כששמרה על יחסים קרובים עם ירדן ומספר מדינות בחצי האי ערב (מדינות המפרץ). לבריטניה היה אז הסכם הגנה עם ממלכת ירדן והיא אף איימה לפעול נגד ישראל במספר מקרים, בהם בעת מבצע עובדה ובעת מבצע שומרון[3].

ב-10 בנובמבר 1955 נשא ראש ממשלת בריטניה, אנתוני אידן, בגילדהול נאום שקרא להסכם שלום בין ישראל ומדינות ערב המבוסס על פשרה בין גבולות תוכנית החלוקה לגבולות הקו הירוק. הוא הבטיח ערבויות לשני הצדדים אם יושג הסכם[4] ואיים שהצד שלא יסכים לפעול במתינות יאבד את אהדת בריטניה[5]. הנאום, שנודע כנאום גילדהול, זכה לאהדה בצד הערבי[6], אולם זכה לתגובות נמרצות מצד ישראל. ראש הממשלה דוד בן-גוריון[7] ושר החוץ משה שרת שללו כל דרישה לנסיגה ישראלית[8] ובעיתונות הישראלית ראו בנאום עמדה אנטי-ישראלית מובהקת[9]. בריטניה ניסתה להשיג הסכמה בינלאומית למתווה שהוצע בנאום[10] והדבר העיב על יחסי הממלכה המאוחדת-ישראל עד השגת ההסכמות לקראת מלחמת סיני. יחסי שתי המדינות השתפרו לזמן קצר כאשר פעלו יחד במלחמת סיני (יחד עם צרפת) כנגד מצרים, במטרה לכבוש את חצי האי סיני ולהשיג שליטה על תעלת סואץ. לאחר כישלון מלחמת סיני, מבחינת בריטניה, שבו דוברי בריטניה לדבר על ויתורים הדדיים בהתאם לנאום גילדהול[11] וישראל שבה ושללה כל ויתור בנושא הגבולות[12].

בסוף שנת 1958 ניכר שיפור ביחסי ישראל עם הממלכה המאוחדת, לאחר שהפיכה בעיראק טרפה את הקלפים של בריטניה במזרח התיכון. בריטניה הסכימה למכור לישראל שתי צוללות, שר החוץ שלה הצהיר שתוכנית גילדהול מתה[13] וראש ממשלת בריטניה הרולד מקמילן נשא נאום שנחשב פרו-ישראלי[14].

כאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים בשבת 6 באוקטובר 1973 הזדרזה ממשלת בריטניה להטיל אמברגו על משלוחים לאזור הלחימה, שלמעשה הופנה רק נגד ישראל. המשמעות המיידית הייתה עצירת משלוח תרופות בשדה התעופה ממש וכ-7000 טון פגזים לטנקים שנמצאו במחסני הנמל מיועדים להעמסה למחרת באניה ישראלית.

היחסים כיום

הבריטים הואשמו לעיתים קרובות על ידי הערבים בפרו-ישראליות, ועל ידי ישראלים בפרו-ערביות, בניהול מדיניותם במזרח התיכון. שאלת המדיניות הבריטית בנושא הסכסוך הישראלי-ערבי, בעיקר לאחר 1967, היא שנויה במחלוקת בבריטניה עצמה, וניתן למצוא מגוון דעות רחב בנושא זה.

לבריטניה יחסים קורקטיים עם ישראל, ובריטניה מקיימת יחסים צבאיים עם ישראל במסגרת נאט"ו ומייצאת לה נשק. בשנים האחרונות הצטרפותה של בריטניה למחנה הנלחמים בטרור האסלאמי ברחבי העולם הביאה להבנה גדולה יותר לצורכי הביטחון של ישראל, בעיקר מצידה של ממשלת בריטניה. עם זאת בקרב חלקים של השמאל הבריטי, כגון חבר הפרלמנט הבריטי ג'ורג' גאלאוויי, נמשכת הביקורת כלפי מדיניות ישראל. כמו כן באקדמיה הבריטית רווחת דעה אנטי-ישראלית רחבה ובשנים האחרונות נוצרו יוזמות להחרמת אוניברסיטאות ישראליות במחאה על מדיניות ישראל בשטחים.

כיום יש למדינת ישראל יחסים טובים עם בריטניה.

על היחסים העיב קמעא חוק בריטי שהתיר הוצאת צוי מעצר נגד אזרחי חוץ באשמת פשעי מלחמה, שנוצל שוב ושוב על ידי גורמים אנטי-ישראליים, כנגד בכירים ישראליים. בין השאר, משה יעלון ביטל ביקור בבריטניה, אלוף דורון אלמוג, נותר במטוסו בנמל התעופה לונדון הית'רו כדי להימנע ממעצר, ובדצמבר 2009 אף הוציא בית משפט בריטי צו מעצר לציפי לבני, שהייתה שרת החוץ במהלך מבצע עופרת יצוקה[15]. בעקבות בקשות ישראליות שונה החוק, והוספו לו הגבלות וסייגים המחייבים הסכמה של התובע הכללי של בריטניה, כדי להוציא צו מעצר, על מנת למנוע הוצאת צווי מעצר נגד בכירים ישראליים. החוק המתוקן נכנס לתוקפו ב-15 בספטמבר 2011[16].

בפברואר 2010 ישראל נחשדה על ידי בריטניה בזיוף דרכונים בריטיים לשימוש בהתנקשות בחייו של בכיר החמאס מחמוד אל-מבחוח בדובאי. שגריר ישראל בבריטניה דאז רון פרושאור זומן לשיחות. ב-23 במרץ 2010 בריטניה גירשה את נציג המוסד בלונדון. דייוויד מיליבנד, פוליטיקאי יהודי-בריטי ממפלגת הלייבור ושר החוץ הבריטי בממשלת גורדון בראון הצהירו שבריטניה רואה במעשה זה עניין רציני ושימוש לרעה בדרכונים בריטיים היה בלתי נסבל. מיליבנד הזהיר את תושבי בריטניה מלבקר בישראל. רון פרושאור הצהיר כי "היחסים בין ישראל לבריטניה הם בעלי חשיבות הדדית, מכאן שאנו מאוכזבים מההחלטה".

הצעות ממשלת בריטניה לשים תוויות על מוצרים שמקורם בגדה המערבית התקבלו בביקורת בישראל.

לדברי שגריר בריטניה בישראל מת'יו גולד, בריטניה שותפה לדאגתה של ישראל והקהילה הבינלאומית מפני הסוגיה האיראנית ושותפה במאמצים הכלכליים והביטחוניים על מנת למנוע מהשלטון האיראני לממש את מטרותיו[17].

בשנת 2018 לאחר הכרת נשיא ארצות הברית טראמפ בירושלים כבירת ישראל, עת הועברה השגרירות האמריקאית לירושלים הודיע גורם בשם ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, כי הם חולקים על גישת ארצות הברית בהכרתה בירושלים כבירת ישראל ובהעברת השגרירות לירושלים. כך, בריטניה אינה מתכוונת להעביר את השגרירות מתל אביב לירושלים[18].

בשנת 2018 בריטניה הייתה המדינה האירופית היחידה שהתנגדה להצעה לגינוי ישראל על שליטתה ברמת הגולן.

בספטמבר 2018 דווח כי בריטניה במגעים עם ישראל להקמת אזור סחר חופשי בין המדינות, לאחר שתפרוש מהאיחוד האירופי בשנת 2019.

בספטמבר 2019 השתתף חיל האוויר הישראלי לראשונה בתרגיל Cobra Warrior (תרגיל צבאי חשוב שאורך 20 יום) בבריטניה[19].

קשרים מסחריים

לשכת המסחר הבריטית-ישראלית (IBCC- The Israel-Britain Chamber of Commerce) מקדמת יחסי מסחר, השקעה ותעסוקה בין ישראל ובריטניה. הסחר הבילטראלי השנתי עולה על 3 מיליארד דולרים אמריקאיים ויותר מ-300 חברות ישראליות ידועות פועלות בבריטניה. כשביקר בישראל בשנת 2010 בנובמבר השר לענייני חוץ וחבר העמים של בריטניה ויליאם הייג, הוא אמר שקשרי בריטניה-ישראל בתחום המדע והתעסוקה הם "מן אבני היסוד של היחסים בין בריטניה לישראל".

בדצמבר 2016 ישראל ובריטניה סיכמו על חילופי מידע וניסיון בין שתי המדינות בנוגע לפיתוח שירותים דיגיטליים, כמו גם על חיזוק הקשרים ביניהם בנושאי דיגיטל וסייבר. הסיכומים התקבלו בין השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, לבין השר הבריטי לנושאי סייבר ודיגיטל, מאט הנקוק[20].

קשרים תרבותיים וחינוכיים

החליפין הבריטי-ישראלי במחקר ואקדמיה (BIRAX- Britain-Israel Research and Academic Exchange) הושק בשנת 2008 כדי לקדם שיתוף פעולה אקדמי בין אוניברסיטאות בישראל ובבריטניה. BIRAX, שנוסד על ידי המועצה הבריטית בישראל מפגיש מדענים דרך מימון פרויקטים מחקריים משותפים. בנובמבר 2010, עשרה פרויקטים מחקריים בריטים-ישראלים נבחרו לקבל מימון מ- BIRAX. השר לענייני החוץ של בריטניה ויליאם הייג הודיע שההקמה של המועצה למדעי החיים הבריטית-ישראלית תגרום להמשך שיתוף הפעולה המדעי בין שתי המדינות. התוכנית הבריטית-ישראלית לאומנויות ההדרכה (BI ARTS- British Israeli Arts Training Scheme) הוקמה כדי לשפר קשרים בין ענפי האמנות של בריטניה וישראל.

שגרירים

שגרירי ישראל בבריטניה

מניין שם תקופת כהונה הערה
- מרדכי עליאש 1949 - 1950 הציר הראשון
1 אליהו אילת 1950 - 1959 השגריר הראשון
2 ארתור לוריא 1960 - 1965
3 אהרן רמז 1965 - 1970
4 מיכאל קומיי 1970 - 1973
5 גדעון רפאל 1973 - 1977
6 אברהם קדרון 1977 - 1979
7 שלמה ארגוב 1979 - 1982 נפצע קשה מאד בהתנקשות בחייו על ידי טרוריסטים פלסטינים
8 יהודה אבנר 1983 - 1988
9 יואב בירן 1988 - 1993
10 משה רביב 1993 - 1997
11 דרור זייגרמן 1998 - 2001
12 צבי שטאובר 2001 - 2004
13 צבי חפץ 2004 - 2007
14 רון פרושאור 2007 - 2011
15 דניאל טאוב 2011 - 2015
16 מארק רגב החל מ-2016

שגרירי בריטניה בישראל

מניין שם תקופת כהונה הערה
1 סר אלכסנדר נוקס הלם 1949 - 1951
2 סר פרנסיס אוונס 1951 - 1954
3 סר ג'ון וולטר ניקולס 1954 - 1957
4 סר פרנסיס בראיין אנטוני רונדל 1957 - 1959
5 סר פטריק הנקוק 1959 - 1963
6 סר ג'ון גרביל סנטלי בית' 1963 - 1965
7 סר מיכאל רגינאלד הדוו 1965 - 1969
8 סר ארנסט ג'ון ווראד ברנס 1969 - 1972
9 סר ברנארד לודוויג 1972 - 1975
10 תומאס אנטוני קיית' אליוט 1975 - 1976
11 סר ג'והן מסון 1976 - 1980
12 ג'ון רובינסון 1980 - 1981
13 סר פטריק מוברלי 1981 - 1984
14 ד"ר וויליאם סקוויאר 1984 - 1988
15 מארק אליוט 1988 - 1992
16 סר אנדרו בארנס 1992 - 1995
17 סר דייוויד מנינג 1995 - 1998
18 פרנסיס קורניש 1998 - 2001
19 סר שרארד קופר קולס 2001 - 2003
20 סר סימון מקדולנד 2003 - 2006
21 סר תואמס פיליפס 2006 - 2010
22 מת'יו גולד 2010 - 2015
23 דייוויד קוורי 2015 - 2019
24 ניל ויגאן 2019-מכהן

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ א. א. בן-אשר, יחסי-חוץ, עיינות הוצאת ספרים, תשט"ז, עמ' 129
  2. ^ נפתחו השיחות הכספיות בין ישראל ובריטניה, על המשמר, 3 ביולי 1949
  3. ^ משה ז"ק, ערבוב תחומים ובלבול חזיתות, מעריב, 19 באוקטובר 1956
  4. ^ אידן מוכן לויתורים על חשבון ישראל, דבר, 11 בנובמבר 1955
  5. ^ א. שאנן, אידן מערבב צמר בכותנה, דבר, 18 בנובמבר 1955
  6. ^ א. שאנן, בריטניה מחדשת משלוח נשק חדיש למצרים, דבר, 15 בנובמבר 1955
  7. ^ א. שאנן, תגובת לונדון על נאום ד. בן גוריון בכנסת, דבר, 17 בנובמבר 1955
  8. ^ שרת: ישראל לא תוותר על שום שטח, דבר, 11 בנובמבר 1955
  9. ^ מ.ד., דבר היום, דבר, 13 בנובמבר 1955
  10. ^ א. שאנן, אידן מבקש תמיכת ארה"ב בתכניתו, דבר, 13 בנובמבר 1955
  11. ^ תכנית 5 הנקודות הבריטית להסדר במזה"ת, דבר, 10 במרץ 1957
  12. ^ ח. גליקשטיין, אילת הבהיר ללויד שישראל תדחה כל נסיון להחיות "תכנית גילדהול", דבר, 11 בדצמבר 1957
  13. ^ למה בא המרשלד? - מי מת?, דבר, 12 בספטמבר 1958
  14. ^ מי שנכווה פעם אל יכווה שנית, מעריב, 17 בדצמבר 1958
  15. ^ נעמה טלמור‏, ציפי לבני תבקר בבריטניה, שם הוצא נגדה צו מעצר ב-2009, באתר וואלה!‏, 2 באוקטובר 2011
  16. ^ דורון בר גיל, בריטניה אישרה תיקון לחוק המעצרים, באתר nrg‏, 15/9/2011
  17. ^ השגריר הבריטי: ישראל לא לבד במאבק נגד איראן אחיה ראב"ד, 09 בנובמבר 2011 באתר ynet.
  18. ^ גיא כהן, בריטניה: בניגוד לארה"ב, לא נעביר את השגרירות, באתר ערוץ 7, 14 במאי 2018
  19. ^ ערן לרמן, ‏"דיפלומטיה-במדים", השילוח גיליון 16, אוקטובר 2019
  20. ^ מערכת אנשים ומחשבים, ישראל ובריטניה יחזקו את הקשרים בתחומי הסייבר והדיגיטל, ‏21 בדצמבר 2016
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0