יחסי ישראל – ניו זילנד
| יחסי ניו זילנד – ישראל | |
|---|---|
|
|
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
| ניו זילנד | ישראל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 268,838 | 22,072 |
| אוכלוסייה | |
| 5,242,410 | 10,054,950 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 253,466 | 509,901 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 48,349 | 50,711 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | דמוקרטיה פרלמנטרית |
יחסי ישראל–ניו זילנד הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שמתקיימים בין מדינת ישראל לבין ניו זילנד. היחסים בין שתי המדינות ידעו עליות ומורדות לאורך השנים.
ישראל מחזיקה בשגרירות בניו זילנד בבירה ולינגטון בעוד ניו זילנד מחזיקה שגריר בטורקיה שמשמש גם כשגריר בישראל.
היסטוריה
בכ"ט בנובמבר, הצביעה ניו זילנד בעד הקמת מדינת ישראל באו"ם אף על פי לחץ כבד מאת בריטניה ומדינות חבר העמים הבריטי שקראו למדינה להימנע בהצבעה. ניו זילנד העניקה הכרה דה פקטו למדינת ישראל במקביל לבריטניה ב-29 בינואר 1949, והכרה דה יורה ב-28 ביולי 1950. מהקמת המדינה ועד תחילת המאה ה-21, שמרו המדינות על יחסים יציבים, עד שבשנת 2002, נסגרה שגרירות ישראל בניו זילנד, כחלק מקיצוצים תקציביים במשרד החוץ. מאותה שנה התערערו היחסים בין המדינות, עם "פרשת הדרכונים", שבה הואשמה ישראל כי עשתה שימוש בדרכונים של ניו זילנד לצורך הסוואת פעילות של המוסד בשנת 2004, שגררה אחריה גל אנטישמיות בניו זילנד, התנצלות ישראלית, וחידוש היחסים ליחסים דיפלומטיים מלאים בשנת 2011 עם חניכת השגרירות הישראלית החדשה בוולינגטון.
יחסים דיפלומטיים
בין חודשי נובמבר-דצמבר 2000, ביקר בישראל שר המחקר, המדע והטכנולוגיה של ניו זילנד, פיט הודג'סון. באוגוסט 2001 ביקר משלחת של הכנסת בניו זילנד.
עד שנת 2002, ישראל וניו זילנד קיימו יחסים דיפלומטיים מלאים. כאמור, בשנה זו נסגרה השגרירות הישראלית בניו זילנד כחלק מקיצוץ בתקציב משרד החוץ, והיחסים בין המדינות התנהלו דרך שגרירות ישראל באוסטרליה (כפי שהיה בראשיתם של היחסים[1]). במאי 2003 ביקר בישראל שר החוץ של ניו זילנד, פיל גוף.
בשנת 2004, הואשמו שני ישראלים ששהו בניו זילנד, בהשתייכות למוסד הישראלי, לאחר שניסו לזייף דרכונים ניו זילנדיים. בעקבות הפרשה, הושעו כל היחסים הדיפלומטיים עם ישראל והוטלו עליה סנקציות דיפלומטיות על ידי הממשלה הניו זילנדית. שנה לאחר מכן ביוני 2005, התנצלה ישראל על הפרשה, והיחסים בין המדינות שבו לסדרם. באותה שנה בחודש מרץ, הציעה מפלגת הירוקים בניו זילנד בתמיכת הממשלה, לתת אזרחות ניו זילנדית למרדכי ואנונו, "מרגל האטום", שחשף את תוכנית הגרעין הישראלית. ממשלת ניו זילנד הוציאה הודעה שמכחישה בתוקף את ההצעה בטענה שזה הדבר האחרון שיכול לסייע לו, מאחר שנאסר עליו לעזוב את ישראל.[2]
בשנת 2009, במהלך מבצע עופרת יצוקה ועם סיומה והכרזת הפסקת האש, התקיימו בניו זילנד הפגנות רבות בגנותה של ישראל על ההתנהלות שלה ברצועת עזה. המצב התדרדר עד לכדי סירוב שירות ישראלים בחנויות ובתי קפה במדינה. מנגד התקיימו הפגנות תמיכה בודדות בישראל, שחלקן פונו על ידי המשטרה המקומית כדי למנוע מהומות עם מפגינים פרו-פלסטיניים.[3][4]
במאי 2010, לאחר 8 שנים של משבר, מונה שגריר ישראל החדש בניו זילנד שמי צור, ובאופן רשמי נפתחה מחדש שגרירות ישראל במדינה. צור עבר את הטקס המסורתי במדינה של חיכוך האפים לאחר שמסר למושל הכללי של ניו זילנד את צו ההאמנה שלו.[5] ב-12 בדצמבר של אותה שנה, במהלך שיוט במעבורת סמוך לנמל בניו זילנד, מטייל ישראלי עורר בהלה המונית בעת שהניח תפילין במעבורת. הבהלה נגרמה מאחר שהנוסעים לא ידעו במה מדובר, ונבהלו מה-"קופסאות המוזרות" לטענתם, וחשבו כי החוטים המשתלשלים הם חוטי חשמל. למקום הוזעקה המשטרה המקומית וכוחות מיוחדים ללוחמה בטרור. הישראלי נחקר בתחנת המשטרה ושוחרר לאחר מכן. האירוע עורר ביקורת בניו זילנד עקב הבהלה המוגזמת מטרור במדינה.[6]
בשנת 2011 התרחשה בניו זילנד רעידת אדמה חזקה. הרעידה במדינה גבתה את חייהם של שלושה ישראלים ששהו בעיר קרייסטצ'רץ' שספגה נזקים רבים. כמה חודשים לאחר מכן, האשימה ממשלת ניו זילנד את אחד הישראלים ההרוגים בריגול למען ישראל, והיחסים בין המדינות שוב עלו על שרטון. באותה שנה, ב-5 באפריל, נחנך בניין השגרירות החדש בניו זילנד על ידי יושב ראש הכנסת לשעבר ראובן ריבלין לאחר כמעט 10 שנים שבהן הייתה סגורה.[7]
לקראת סוף 2016 ניהלה ישראל מאבק דיפלומטי, מחשש להעברת החלטה אנטי-ישראלית במועצת הביטחון של האו"ם, הנוגעת לאיסור הבנייה הישראלית בשטחי יהודה ושומרון. החשש גבר לאחר שלפי מקורות מערביים ארצות הברית לא התכוונה להפעיל את זכות הוטו על החלטה שכזו. לאחר מאמצים רבים מצד גורמים ישראליים נדחתה ההצבעה לגבי ההחלטה למועד לא ידוע, אולם גורמים בממשלת ניו זילנד הודיעו כי בכוונתם ליזום הצעה דומה אם לא תחדש מצרים את כוונתה להעביר החלטה דומה. בדצמבר 2016 הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו על החזרת שגריר ישראל יצחק גרברג מניו זילנד בעקבות תמיכת המדינה בהחלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם אשר קבעה כי ההתנחלויות בשטחי יהודה ושומרון ומזרח ירושלים אינן בעלות תוקף חוקי.[8] לאחר תום המשבר בין המדינות ביוני 2017 שב גרברג למקום כהונתו בניו זילנד.[9]
בנובמבר 2020 הגיע השגריר רן יעקובי לניו זילנד (משמש גם כשגריר לא תושב לסמואה,איי קוק, טונגה וניואה) והגיש האמנתו למושלת ניו זילנד בתחילת 2021.
פרשת הדרכונים
בחודש מרץ 2004, נעצרו בניו זילנד שני ישראלים, אורי זושה קלמן בן 31, ואלישע קרא בן 50 בחשד שניסו להנפיק דרכונים מזויפים. על פי החקירה, השניים שירתו כסוכני מוסד תחת מעטה כיסוי של תיירים תמימים. שני הישראלים הודו שניסו להנפיק דרכונים במרמה, אך הכחישו את הטענה שהם סוכני מוסד ישראליים. נגד השניים הוגש כתב אישום בבית המשפט הגבוה בעיר אוקלנד. השניים הורשעו ונשפטו ל-6 חודשי מאסר בפועל והוטל עליהם קנס של 50 אלף דולר ניו זילנדי. לאחר המקרה, דרשה ניו זילנד מישראל הסברים והתנצלות, אך זו לא נענתה לבקשה והכחישה בתוקף את השתייכות הישראלים למוסד. בעקבות סירוב ישראל, ב-16 ביולי, הודיעה הלן קלארק ראש ממשלת ניו זילנד, על השעיית כל הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל ועל הטלת עיצומים כנגדה. על אף שבית המשפט בניו זילנד לא קבע ששני הישראלים שייכים למוסד, קבעה קלארק כי השניים שייכים לארגון הביון הישראלי ופירטה את הסנקציות שהוטלו על ישראל. היא הודיעה כי פקידי ממשל ישראליים יידרשו להצטייד באשרת כניסה (חובה שלא חלה על תיירים). בנוסף, בקשת נשיא מדינת ישראל משה קצב לבקר בניו זילנד נדחתה על ידה וביקור משלחות רמות דרג בין שתי המדינות הופסק. עוד קבעה קלארק, כי האמנתו של שגריר ישראל שייבחר לא תאושר. ישראל מצדה שמרה על איפוק ופרופיל נמוך, במטרה למזער את הנזקים שנגרמו ליחסי החוץ שלה בכלל ועם ניו זילנד בפרט.[10] לאחר ששגרירות ישראל בניו זילנד נסגרה ב-2002, השגרירות באוסטרליה אמורה הייתה לייצג את ישראל גם בניו זילנד, אך כבר כשנה לפני המשבר לא מינה שר החוץ שגריר ישראלי באוסטרליה. על רקע הפרשה בחודש יולי של אותה שנה נהרסו קברי יהודים, חלקם עתיקים מאוד, וחוללו בכתובות נאצה וצלבי קרס, בבית העלמין היהודי בוולינגטון שבניו זילנד. בעקבות האירוע הוציאה קלארק הודעת גינוי כלפי האשמים במעשה, אך סירבה לקשר בינו לפרשת הדרכונים והסנקציות שהטילה ממשלתה על ישראל.[11]
כשנה לאחר מכן, ב-26 ביוני 2005, לאחר סדרת מגעים בין שרי החוץ הישראלי והניו זילנדי בשגרירות ניו זילנד בטורקיה, הודיעה קלארק כי ישראל התנצלה בפני הממשלה הניו זילנדית, והיחסים בין שתי המדינות חזרו לתקנם. כל הסנקציות על ישראל בוטלו, וב-30 באוגוסט, הגיש שגריר ישראל באוסטרליה נתי תמיר את כתב האמנתו בפני המושלת הכללית בניו זילנד. בפועל, ישראל לא התנצלה על הטענה כי שני הישראלים הם סוכני מוסד, אלא הצטערה רק על פעילותם הפלילית.[12][13] שני הישראלים שוחררו בחודש ספטמבר לאחר ריצוי של מחצית המאסר שהוטל עליהם.[14]
בדצמבר 2010, חשף מסמך ויקיליקס הערכה אמריקאית, כי ניו זילנד החמירה עם שני הישראלים שנחשדו כסוכני מוסד ישראליים, במטרה לשמור על יחסי מסחר טובים עם מדינות ערב. האמריקאים טענו לאחר התבטאותה החריפה של הלן קלארק כלפי ישראל, כי זוהי התגובה הדיפלומטית הקשה ביותר של ניו זילנד ב-20 שנים האחרונות. במסמך נחשף כי "לממשלת ניו זילנד יש מעט להפסיד מפעולה חריפה זו כשקשרי המסחר עם ישראל מוגבלים, ולעומת זאת יש לה אפשרות גדולה יותר להרוויח מהמהלך בעולם הערבי".[15]
רעידת האדמה בקרייסטצ'רץ'
ערך מורחב – רעידת האדמה בקרייסטצ'רץ' (2011)
ביום שלישי, ה-22 בפברואר 2011, התרחשה בניו זילנד רעידת אדמה קשה בדרגת 6.3 בסולם ריכטר. מוקד הרעידה היה 10 קילומטרים מהעיר השנייה בגודלה בניו זילנד קרייסטצ'רץ' שבמרכז האי. לעיר נוהגים להגיע מדי שנה מאות ישראלים, ובמהלך רעידת האדמה היא נפגעה קשות. בין ההרוגים הרבים נמנו שלושה ישראלים. בעת רעידת האדמה קרס גם בניין בית חב"ד בעיר, אך הישראלים ששהו בתוכו הספיקו להיחלץ לפני שנפל. לניו זילנד נשלחה משלחת זק"א מאוסטרליה, וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הורה לבחון מתן סיוע לניו זילנד. על פי דברי שליח חב"ד בעיר בשבת שקדמה לרעידה שהו במרכז כמאה ישראלים.[16] עשרות משפחות פנו למשרד החוץ בישראל, לאחר שלא הצליחו ליצור קשר עם קרוביהם השוהים בניו זילנד.[17]
כמה חודשים לאחר מכן, כלי תקשורת בניו זילנד העלו חשד כי אחד מההרוגים הישראליים ברעידת האדמה, עופר מזרחי, היה סוכן מוסד, לאחר שבחילוץ גופתו נמצאו כ-6 דרכונים זרים. השגריר הישראלי בניו זילנד, דחה את הטענות וקרא להן "מדע בדיוני". החשד התבסס גם על מקרה שהתגלה, ובו משלחת חיפוש ישראלית שנשלחה על ידי אחת ממשפחות הנפגעים הישראלים למדינה, נדחתה על ידי המשטרה המקומית לאחר שלא היה בידיהם הסמכה של האו"ם. למרות זאת, המשלחת נכנסה לאזור החילוץ שהכניסה אליו הייתה אסורה ללא ידיעת המשטרה, ולאחר מכן הורחקו מהמקום. בנוסף טענו, כי התגלה שישראלי שהוגדר כנעדר בתחילה ושהה באופן לא חוקי במדינה, עזב את המדינה בחשאיות, וכך, טוענים הניו זילנדים, גם חבריו של עופר מזרחי שניצלו מהמכונית שבה נלכד ונהרג, חשודים כסוכני מוסד.[18][19]
2014 - אין שגריר ניו זילנד בישראל
בספטמבר 2014 סירב משרד החוץ לאשר את כתב ההאמנה של שגריר ניו זילנד החדש, ג'ונתן קאר, וזאת מפני שהלה יועד לשמש שגריר לישראל ולרשות הפלסטינית כאחד. מאז פרוץ המשבר מנוהלים הקשרים בין שתי המדינות באמצעות קאר המכהן כשגריר באנקרה. קודמיו של קאר שימשו כשגרירים לישראל ולרשות הפלסטינית בה בעת, ללא התנגדות מצד ישראל. בשנת 2015 חזרה ניו זילנד מדרישתה לאחד את השגרירות הישראלית והפלסטינית.[20]
החזרת שגריר ישראל
לאחר שב-23 בדצמבר 2016 התקבלה באו"ם החלטה שהניחו בין היתר ניו זילנד וסנגל, השוללת הכרה בהתנחלויות ובריבונות היהודית במזרח ירושלים, הורה ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, על החזרת השגריר להתייעצויות.
התנצלות ניו זילנד ונירמול היחסים
בתחילת מאי 2017 כאשר נכנס שר החוץ החדש של ניו זילנד - גארי בראונלי לתפקידו, התחילו מגעים לנירמול היחסים בין המדינות. כתנאי לנירמול היחסים ישראל הציגה שתי דרישות מרכזיות – ישראל לא דרשה מניו זילנד להתנצל אך ביקשה כי הממשלה בוולינגטון תביע חרטה על כך שדחפה להצבעה על ההחלטה נגד ההתנחלויות במועצת הביטחון ושניו זילנד תשנה את אופי התנהלותה כלפי ישראל במוסדות האו"ם באופן כללי ובמיוחד בהצבעות על החלטות בנושא ישראל. הניו זילנדים לא הסכימו להביע חרטה על עצם קידום ההחלטה נגד ההתנחלויות, אך הביעו נכונות לנוסח מרוכך יותר. הצדדים קיימו במשך כמה שבועות משא ומתן במהלכו הוחלפו טיוטות ונוסחים ובסיומו הגיעו להסכמה על כך שניו זילנד תביע חרטה על הנזק שנגרם ליחסים עם ישראל כתוצאה מקידום ההחלטה נגד ההתנחלויות והריבונות הישראלית במזרח ירושלים.
יחסי תיירות ומסחר
בשנת 1994 פתחה ישראל משרד סחר באוקלנד והוקם איגוד הסחר של ניו זילנד וישראל, המכונה "NSITA".
מאז 2001, פונטרה, חברת החלב הגדולה בניו זילנד, החלה להיות מעורבת במיזם משותף עם הקואופרטיב הישראלי תנובה. בשנת 2002 שלחה ניו זילנד יצוא של כ-12.5 מיליון דולר לישראל וקיבלה ייבוא של 60.1 מיליון דולר, אשר כלל בין היתר דשן, פלסטיק וסבון. עד שנת 2005, היצוא השנתי מניו זילנד לישראל הגיע ל-16.834 מיליון דולר ניו זילנדי. היצוא כלל בעיקרו חלב ושמנת (13.8%), מעגלים אלקטרוניים (11.1%), מוצרי בשר או פסולת שימורים (10.9%), קזאין (10.8%) ותרופות (7.4%). היצוא מישראל לניו זילנד, אשר כלל בעיקר סחורות מיוצרות כגון טורבינות קיטור (11.3%), מחממי מים תעשייתיים (5.2%), יריעות פלסטיק וסרטים (4.7%), ציוד תקשורת (4.7%) ומדפסות הזרקת דיו (3.8%), הגיע ל-88.15 מיליון דולר ניו זילנדי.
על פי נתוני מכון היצוא הישראלי, היקף הייצוא מישראל לניו זילנד בשנת 2010 עמד על 39.8 מיליון דולר והיקף הייבוא מניו זילנד לישראל עמד על 16.1 מיליון דולר.
במרץ 2011, אישרה ממשלת ניו זילנד ביחד עם ישראל את הסכם "טיול-עבודה", ובו בכל שנה יוכלו כ-200 ישראלים לקבל אשרות עבודה במדינה במהלך טיול.[21]
למרות ההתעניינות הרבה של ניו זילנד בטכנולוגיות חדשות, תחום שישראל מתמחה בו, המשקיעים הישראליים לא קופצים על ההזדמנות להשקיע בניו זילנד, מכיוון שהיא רחוקה מדי גאוגרפית ואוכלוסייתה קטנה מדי. עקב הסיבות הללו, מדורגת ניו זילנד במקום ה-61 ברשימת יעדי היצוא של ישראל. בין ישראל לניו זילנד לא קיימים הסכמי סחר כלכליים נכון לשנת 2014.[22]
שגרירת ניו זילנד לישראל (לא תושבת) (נכון ל-2022) היא שגרירת המדינה לטורקיה זואי קולסון-סינקלר.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ משה יגר, ראשיתו של שירות החוץ 1948–1967, הוצאת כרמל, 2021, עמ' 113.
- ↑ סוכנויות הידיעות, ניו זילנד: לא ניתן דרכון לוואנונו, באתר וואלה!, 23 במרץ 2005
- ↑ דנית פלג, הים הדרומי: ניו זילנד נגד ישראל, באתר nrg, 21 בינואר 2009
- ↑ ניו זילנד: הזדהות עם ישראל, באתר ערוץ 7, 15 בינואר 2009
- ↑ אביאל מגנזי, לאחר 8 שנים ומשבר דרכונים: שגריר בניו-זילנד, באתר ynet, 9 במאי 2010
- ↑ ניו זילנד: תפילין של מטייל עוררו בהלת טרור, באתר וואלה!, 13 בדצמבר 2010
- ↑ שגרירות ישראל בניו זילנד נפתחה מחדש, באתר ערוץ 7, 5 באפריל 2011
- ↑ ראו: Israeli ambassador recalled from New Zealand after UN resolution.
- ↑ איתמר אייכנר, תם המשבר הדיפלומטי עם ניו זילנד: השגריר חוזר, באתר ynet, 13 ביוני 2017.
- ↑ יוסי מלמן, ניו זילנד משעה את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל, באתר הארץ, 17 ביולי 2004
- ↑ על רקע פרשת הדרכונים: קברי יהודים חוללו בניו זילנד, באתר ynet, 16 ביולי 2004
- ↑ דיאנה בחור-ניר ואיי.פי, מחר: סוף רשמי למשבר עם ניו זילנד, באתר ynet, 29 באוגוסט 2005
- ↑ דיאנה בחור-ניר והסוכנויות, ישראל התנצלה, היחסים עם ניו-זילנד שבו לסדרם, באתר ynet, 26 ביוני 2005
- ↑ דיאנה בחור-ניר והסוכנויות, ניו זילנד: "סוכני המוסד" שוחררו ויגורשו, באתר ynet, 28 בספטמבר 2004
- ↑ "ניו זילנד נזפה בישראל כדי למכור כבשים לערבים", באתר וואלה!, 22 בדצמבר 2010
- ↑ אלי שלזינגר, רעידת אדמה בניו זילנד: ישראלי הרוג • בית חב"ד קרס, באתר בחדרי חרדים, 22 בפברואר 2011
- ↑ עומר רבין, רעידת האדמה בניו זילנד: ישראלי נקבר תחת ההריסות, באתר גלובס, 22 בפברואר 2011
- ↑ רונן דמארי סוכנויות הידיעות, דיווח בניו-זילנד: ישראלים שמתו בכרייסטצ'רץ' היו סוכני מוסד, באתר nrg, 19 ביולי 2011
- ↑ רונן מדזיני, דיווח: "הרוג ברעש בניו זילנד היה סוכן מוסד", באתר ynet, 19 ביולי 2011
- ↑
ברק רביד, נפתר המשבר עם ניו-זילנד: תפצל את תפקיד השגריר לישראל ולרשות הפלסטינית, באתר הארץ, 24 בפברואר 2015
- ↑ 200 ישראלים יקבלו אשרות עבודה בניו זילנד בכל שנה, באתר ספונסר, 11 במרץ 2013
- ↑ ניו זילנד - הסכמים ויחסי סחר, באתר המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף בינלאומי
יחסי ישראל – ניו זילנד39739111Q14476584