משפחת שפירא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משפחת שפירא היא משפחה יהודית אשכנזית, המיוחסת דור אחר דור לרש"י, שידועה בעיקר בשל כך שרבים מצאצאיה כיהנו ברבנות ובמשרות תורניות חשובות.

היסטוריה

ראש המשפחה היה רבי שמואל שפירא, שנקרא כך על שם עיר מגוריו - שפיירא שהיתה אחת הערים המרכזיות ביהדות אשכנז בימי הביניים (כיום במדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה). חותנו של רבי שמואל, היה רבי מתתיהו טרייביש, שהיה דור תשיעי לרש"י, דור שמיני בן אחר בן לחתנו הריב"ן[1]. הענף המפורסם ביותר מבני המשפחה, היא משפחתו של רבי אריה לייב שפירא רבה של קובנא, שמצאצאיו יצאו רבנים ותלמידי חכמים רבים.

תולדות השושלת

הדור הראשון

הדור השני

הדור השלישי

הדור הרביעי

הדור החמישי

הדור השישי

הדור השביעי

הדור השמיני

הערות שוליים

  1. רבי מתתיהו טרייביש היה בנו של רבי יוסף טרייביש רבה של מרסייל, בנו של רבי יוחנן טרייביש מרומא, בנו של רבי אברהם טרייביש, בנו של רבי יצחק, בנו של רבי יהודה בן יום טוב מבעלי התוספות, בנו של רבי יום טוב מפלייזא מבעלי התוספות, בנו של הריב"ן, חתנו של רש"י.
  2. חתנו היה רבי אהרן לוריא, מראשי משפחת לוריא, שמצאצאיו רבי שלמה לוריא, מהר"ם פאדווא ונכדו רבי שאול וואהל, המגן אברהם ועוד.