כיון שעבר הרבה זמן מהדיון הקודם, ארצה לפתוח כאן דיון מחודש. לדף זה אין מקום לדעתי כדף נפרד אלא כפיסקה בערך אדם זאב (יצור מיתולוגי), ושם הערך ההוא צריך להיות "אדם זאב" ללא סוגריים. בעלי זכות הצבעה.
שיחה:אדם זאב/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מוזר לייחד ערך שלם לאנקדוטה אחת בדברי רבינו אפריים, ולכן אני נוטה להיות 
בעד, אם כי יש לחשוש מרושם שיווצר של השוואת דברי אבינו אפרים להזיות ימי הביניים באופן שמזלזל בכבודו, אולי צריך למצוא נוסח מתאים לשילוב הפסקה. בכל מקרה, אין טעם לערך נפרד.
אין מה לחשוש לזלזול, הרי רבינו אפרים עצמו לקח את דבריו מהזיות ימי הביניים.
בעד ההצעה, ובעד העברת הערך המאוחד לשם אדם זאב.
רעיון טוב, בעד סופית.
מזגתי הדף הישן והעברתי
לרגל חגיגות (כמעט) סיום הערך, אני מרשה בזאת לעצמי לצטט בפניכם את לשון הזהב של רבינו אפרים בפרשת ויגש:
'וקרהו אסון', כי בנימין היה זאב יטרוף, וטורף בני אדם לעתים, וכשבא לו העת נהפך לזאב, שנאמר 'בנימין זאב יטרף', ובעוד שהיה אצל אביו נשען על הרופא, ובאותו זכות לא היה נהפך לזאב, שכך אמר 'ועזב את אביו ומת', כלומר כשיפרד מאביו יהפך לזאב לעוברי דרכים, והיה כל מוצאו יהרגהו.
חנניה יהודה 2 אסף128 דרוך יוסף מוטיאל שרגא ושאר חבריא קדישא די באתרא הדין
מה דעתכם עכשיו?
נ.ב. בהזדמנות זו אודה למחבר הספר אוצר פלאות התורה שכל ערך זה לוקט מספרו.
תוכלו לעיין גם בקישורים חיצוניים שהבאתי בערך זה.
לכאורה, במקור שהבאת מפורש שכוונתו גם כפשוטו. [אבל במקורות האחרים זה משמש כמשל, שהרי מדבר על הרצועה ועל המזבח, שאין לזה שייכות לבנימין עצמו]. אלא שהדברים קשים מאוד, מכמה כיוונים. [וכבר הקשו בפורום אוצר החכמה]. ואיני יודע מה לומר.
אכן נראה שהדברים כפשוטו ממש. זה ממש מוזר לי, אבל ככה זה נראה.
ראיתי ששם הביאו גם את הקישור הזה - http://www.ybm.org.il/upload/kesher/5770/1151.pdf שנוקט ככה.
עדיין אולי יש מה לפקפק באמינות של זה. (מי אמר שזה הנוסח המקורי? מי אמר שזה רבינו אפרים? אפשר גם לכתוב "בספר המיוחס לרבינו אפרים", וזה הרבה יותר קל לעיכול בשבילי, אבל זאת כבר תוצאה של אמינות הספר בעיניך). אני לא מבין מה יש לברך את בנימין על זה שהוא אדם זאב. זה נשמע לא קשור. אבל כמו שזה נראה כרגע, אתה צודק בהחלט.
א. כפי שכותב רבי עקיבא הכותב שם מטעה בענין רבינו אפרים, רבינו אפרים המדובר הוא רבי אפרים בן רבי שמשון, נוסף לזה בקישור הנ"ל הוא מביט בצורה מזלזלת על דבריו ועפ"ל.
ב. לגבי האמינות - החיד"א מביא זאת בשמו, וזה מספיק מהימן, לא כך?
ג. הברכה של יעקב הייתה משל ע"פ המציאות של בנימין, אמנם גם בשאר מפרשי התורה (כפי שאני רוצה להאריך בע"ה) נראה שזו ביקורת לשבט בנימין ולא ברכה.
לגבי א - הבאתי את הקישור רק כי נראה שהוא עיין בדברים במקורם, ואולי זה מוכיח לגבי מקוריות הדברים. לא התעניינתי בפרשנות שלו.
לגבי ב - וודאי וודאי שהחיד"א מהימן. אבל על מה החיד"א מעיד? הוא מעיד שמצא פירוש המיוחס לתוספות, או שהתכוון להעיד שהוא יודע בבירור שזה אכן פירוש של בעלי התוספות.? אינני בקי בנושא. ערכתי קצת את התגובה הקודמת שלי, לכתוב בצורה זהירה יותר
החידא בדבש לפי מביא את דברי רבינו אפרים בענין האדם זאב, וחותם רבינו אפרים כת"י.
ובשם הגדולים הוא כותב מיהו רבינו אפרים, ומעיד שיש לו כת"י של פירושו על התורה.
ניצחתני
ואני הקטן מצדיע לך מרחוק, על רצונך לעזור ללא פשרות, ועל הודאה.
בקישור הנ"ל הוא מבלבל בין שתי רבינו אפרים
למרות שראיתי שאני מעורר ויכוח ישן שכבר נידוש, מ"מ לא אשקוט ואכתוב את דעתי הנחרצת בדברים כגון אלו, רבינו אפרים לא ראה בעיניו את היצור המדומיין הזה אלא הוא כתב א"ז על סמך אמונות שהיו רווחות באותו דור בין אצל היהודים ובין אצל הגויים, וכיום שאנו יודעים שאין זה אלא אמונות טפילות שהיו רווחות בעבר מחמת חוסר הטכנולוגיה להכריח מה אמת ומה שקר, אין לנו להיות כבת יענה ולומר כל מה שאמרו חכמינו אמת, מילא אם זה היה כתוב בש"ס החרשתי אבל כשזה מוזכר כך בדברי יחידאה שאינו מהבולטים, אין לנו לשקר עצמינו ולהפוך דבר זה לאמת, והטענה שכל דברי חכמינו אמת היא טענה שאינה נכונה שהרי היו הרבה ראשונים כגון רבינו שמואל בן חפני שסברו שאין דבר כזה נס ומשה קרע את הים בדרך הטבע וכן בן השונמית חיה בדרך הטבע וכו' כמבואר בכמה ספרי ראשונים, והיום ידוע לנו שזה קרוב לכפירה, ואין אנו אומרים כל דברי חכמים אמת, וכן עוד הרבה דוגמאות.
אתה כותב קצת חריף אבל אני חושב כמוך, וממליץ עכ"פ להוריד את איזכור זה מהפתיח, ולהוריד את הערך מרשימת הערכים לפרשת ויחי.
עורכי אספקלריה אשמח לחוו"ד
(שימו לב לשרשור הבא בדף השיחה העוסק כולו בזה, ולהודעת הוועדה בסופה)
אני לא הייתי ממהר לחוות דעה על בסיס מה כתב רבינו אפרים מה שכתב, אבל אני מסכים שצריך לסייג ולא לכתוב בסתמא "אדם זאב נברא" וכו' אלא לסייג ולכתוב לאור הערך שזו דעת רבינו אפרים.
ומה דעתך לגבי הפתיח, ולגבי רשימת הערכים לפרשת ויחי?
לגבי התיח - דעתי כדעתך, לגבי הצגה בערכים לפרשת ויחי, אם הדברים יוצגו על מקומם אני לא רואה בעיה.
המושג אדם זאב מוכר כיום כסיפורי ילדים הרבה יותר מאשר מושג בספרות התורנית (להבדיל למשל מאדני השדה), ועל כן יצירת ערך עם השם הזה כשמקורותיו הם ספרים ומושג לא ידוע, עלול אולי במקרים מסויימים לאנשים מסויימים להוות זילות. לכן, גם אם צורת הערך הנוכחי לא תשתנה, עדיין הצגה שלו בצורה הנוכחית בערכי פרשת השבוע, מעוררת לי את השאלה הנ"ל. אפשר אולי להוסיף סוגריים כלשהם, כמו אדם זאב (יצור מיתולוגי), אבל לכתוב על אדם זאב בצורה הזו נראה לי לא מוצלח - על אף שאני מודע שיש שיחלקו עלי
"המושג אדם זאב מוכר כיום כסיפורי ילדים הרבה יותר מאשר מושג בספרות התורנית"
ובדיוק משום כך נכתב הערך, ובדיוק משום כך תפקידנו להפיץ את הידע והמידע הזה. הגיע הזמן שילדינו יכירו את השור עם הקרן האחת של אדה"ר ולא את החד קרן של הילקוט שלהם.
מסופקני אם החד קרן של אדה"ר הוא-הוא החד קרן שעל הילקוט ושל הזיות האדומיים, אבל גם לשיטתך, למה לא תאחד את הערך עם אדם זאב (יצור מיתולוגי)?
הזדעזעתי משאלתך.
מה זה יגרום לילדנו? להרגיש כבוד לבנימין הצדיק, או לרבינו אפרים, או שמא להיפך?
בדיוק לכן צריך להעמיד את הדברים על דיוקם ומקומם, כדי שהערך לא יהווה זילות לאישים קדושים.
כרגע יש בערך קצת ניחוחות ויקיפדיים. זעתי על מקומי באי-נוחות למקרא הערך.
אכן. היטיב להגדיר ספרא הנבון.
הכתיבה האמורה להיות ממוקדת 'מטרה', ולא רק דרך, ולחשוב על תוצאות הערך.
ובשפה אנציקלופדית "אובייקטיבית": המכלול אמור לשקף את מארג המידע של קהל היעד - הציבור החרדי. מארג המידע הזה מכיל המון מידע "מוזר" במרכאות כפולות ומכופלות, ותפקידה של האנציקלופדיה הוא באמת ללמד את אותם קטעי המידע, אך להגיש אותם ביחס הנכון כפי שהוא משולב במארג המידע שלנו. להציג את ערך זה בעמוד הראשי, כשהוא 20% מכלל ערכי פרשת ויחי, כשבפתיח מוצג אדם זאב כבנימין כמעט באותה צורה בה מוצג שיוסף היה מלך במצרים, אז לי אישית זה מעורר מחשבות לא טובות, ואתנגד להצגת המידע בצורה כזו.
בינינו, אם היו מציעים לך לפגוש את בנימין בליל ירח מלא, היית פוחד 
גא"מ.
חשיבותו של הערך תהיה אשר תהיה. אין סיבה לשים אותו באותה שורה ולייחס לו אותו משקל לברכת יעקב ולשאר ערכי הפרשה.
אני חולק עליך ועל שאר החברים מכל וכל, אך כיוון שאינני אוהב ויכוחים, עשו הטוב בעיניכם.
שימו לב, בינתיים יש לנו את אחד הראשונים המוזכר בחיד"א מחד, ומצד שני כמה מכלולאים. אחלה השוואה...
יש בעיה אחת, שהחיד"א כנראה סירב להביא את פירושו של רבינו אפרים על וקרהו אסון, למרות שהוא ראה זאת בספרו. מדבריו לא נשמע שבנימין היה אדם זאב, אלא זה משל על חלקו של בנימין בבית המקדש.
אלו קטעים מפורשים בספרי דבש לפי ומדבר קדמות, כשהוא לא מוצא לנכון לצטט את הקטע העושה את אבינו או דודינו בנימין הצדיק (ככינויו בגמרא) לאדם זאב...
בעיניי, התעלמות מקיום פירוש כזה - היה נכון יותר, כפי שעשו רוב ככל המחברים בכל הדורות, לרבות החיד"א...
זה לא כמה מכלולאים, אלא כמה מכלולאים שחשבים שמארג המידע הכללי של הציבור שלנו לא מכיל בתוכו את המידע הזה בהנגשה הזו. זה הכל.
האם לדעתך כדאי לכתוב ערכים לעמוד הראשי של בעלי החיים המוזכרים בספר חסידים? ("ראשון" שמוזכר פי כמה וכמה מרבינו אפרים, עם הרבה מובאות במג"א ומבשנ"ב להלכה). כמו שטריא"ה ואחרים (אשה שמוצצת דם של תינוקות, ואיך להרוג אותה, - "ערפד", ועוד ועוד). אנא תחשוב על זה בכנות, כי מעניינת אותי דעתך המנוסה מאוד.
אני נותן לכם לומר את המילה האחרונה, כיוון שמאסתי בויכוח, הצליחו בכל מעשיכם.
חבל, זו דוקא הזדמנות להחליף דעות, אבל בסדר, מקוה שהבנו זא"ז הדדית.
עמוס חדד, למה באמת לא לאחד את זה עם אדם זאב (יצור מיתולוגי) כמו שהציע שמש מרפא?
אפשר "להכריח" את הנוגעים בדבר להגיב על ידי פתיחת דיון מחודש בפסקה חדשה. ראי כללים של הדיון החדש בהמכלול:מדיניות איחוד ערכים. אם זה מורכב מידי אשמח לבצע את כל זה בעצמי כי אני חושב שאין לערך הזה זכות קיום עצמית.
עמוס לא ענה אז מכלולאים פעילים מה אתם אומרים?
שני הערכים מדברים על אותו דבר בעצם, לא?
עמוס חדד ענה לפני שנתיים.
ללה נא לא להגיב לדיון ישן ובפרט אם די הגיעו להסכמות אם יש לך מה להוסיף כדאי לפתוח בדיון חדש
לדעתי כדאי לערוך הצבעה על דברי רבינו אפרים הנ"ל, אם להביאם בצורה מרכזית כל כך, או באיזכור קל כדעה חריגה
חנניה יהודה 2 אסף128 דרוך יוסף מוטיאל שרגא עמוס חדד מה דעתכם?
בית העורך היקר והנכבד, הביטוי דעה חריגה איננו מתאים וראוי למכלול אולי לויקי.
אנחנו אמונים על כך שכל דברי חכמינו אמת, גם אם הם אינם מסתדרים עם 'חכמי' המדע.
אם רבינו אפרים אמר זאת, אני מאמין שזו אמת, גם אם הרבה אחרים חולקים עליו.
יתירה מזאת, שים לב! שאר המפרשים לא חלקו על רבינו אפרים להדיא אלא פירשו את הדבר כמשל בברכת יעקב, ועוד אאריך ואכתוב בע"ה מספר דעות בענין זה. אך לפי כולם עדיין נוכל לפרש שאכן בנימין היה אדם זאב.
אני מבין שזה קשה במושכל ראשון, אבל יותר קשה לי לקבל זלזול בדעת אחד מן הראשונים.
בידידות באהבה ובהערכה
עמוס.
מי אמר שזה לא מסתדר עם חכמי המדע? אתה מכיר הוכחה מדעית שזה לא קיים? זאת נראית לי סתם גישה של מדענים שמה שהם לא מכירים לא יכול להיות.
אני חייב להודות שגם לי זה נשמע מוזר, וגם לא ברור לי למה אנחנו אמונים על זה שדברי חכמינו ע"פ המדע בתקופתם חייבים להיות אמת. כידוע יש בזה דיונים ארוכים, וזה לא מוסכם לכו"ע. אבל "חכמי המדע" יוצרים אווירה שהם יודעים הכל, ואם הם לא יודעים משהו, אז הוא לא קיים. בפועל, תמיד יש גילויים חדשים
מסכים.
מסתבר שאתה צודק שאין הוכחה מוחלטת שאין אנשי זאב, אבל נראה לי שיש למדע סיבות טובות להניח שהם לא קיימים.
א. המדע השקיע מאמצים גדולים למפות את עולם החי, והגיע להישגים גדולים. לאחר המאמצים האלה, "לא ראינו", לגבי בעל חיים יבשתי גדול, זו טענה כבדת משקל. מתי לאחרונה מישהו הצליח להראות בעל חיים יבשתי גדול, שאנשי המדע עד אז לא מצאו? זה נראה שברמה הזו, נראה שאנשי המדע סיימו בהצלחה את עבודת המיפוי. [חסר להם הרבה ביחס לבעלי חיים ימיים, וכמדומני גם ביחס לבעלי חיים זעירים].
ב. זה נראה לי לא מסתדר עם הידיעות המדעיות על האופן שבו הגנטיקה משפיעה על בעל החיים, שעל פי הם לא אמורים להיות שינויים כאלה. גם לגבי זה, אפשר לטעון שאין הוכחה לא קיים יצור שבנוי אחרת מכל היצורים שאנו מכירים, וגם לגבי זה, נראה לי שזה דבר שמאוד לא מסתבר.
ידועים דברי הרמב"ם בספר המצוות לאו קע"ט "אינו נמנע התילד הנמלה או הצרעה וזולתם ממיני העופות והשרצים מן העפושים בתוך האוכל, אלא אצל הסכלים שאין בהם ידיעה בחכמת הטבע, אלא יחשבו כי כל מין מהמינים אי אפשר שיתילד איש מאישיהם אלא מזכר ונקבה בעבור שהם רואים זה". וכן מה שכתב בתחילת פרק המפלת, גם הם דברים שלא מוכרים למדע היום ולא ידועים. נראה לי שהפילוסופיה של המדע לא השתנתה מזמן הראשונים ורק אנשי האקדמיה החילונים מעוניינים ליצור רושם שכן השתנה משהו. ומ"מ דיונים מסוג זה מתאימים יותר לפורומים כלליים ולא לדפי השיחה כאן. אולי כן ראוי להחיות את המכלול:שאל את המומחה.
אני לא מדבר על שינויים בפילוסופיה של המדע [איני יודע אם יש כאלה בקשר לנושא שלנו].
בכללי, נראה שעל אף שהמדע היום לא יודע הכל, ובכל זאת, יש מקומות שלא ראינו הם ראיה, או קרובים להיות ראיה.
אפשר להביא לזה דוגמא מהלכה בעניין עגונה. אם רואים מישהו שטבע במים שאין להם סוף [שלא רואים את הקצה שלהם], ולא רואים שהוא יצא, רוב הסיכויים שהוא מת, ובכל זאת מדרבנן אסור לאשתו להינשא, כיוון שייתכן שהוא יצא במקום אחר.
לעומת זאת, מי שטבע במים שיש להם סוף, וראו שהוא לא יצא במשך זמן שאי אפשר לחיות בו בתוך המים, הוא ודאי מת ומותר לאשתו להינשא.
כלומר, לא ראינו שמישהו יצא מהמים זו ראיה ששוללת את יציאתו מהמים, כאשר אם הוא יצא היינו צריכים לראות אותו.
לגבי חלק מהתופעות שהמדע לא מכיר, שינויים שחלו במדע, בתחבורה ובתקשורת וכדו', גרמו לעולם להיות דומה יותר למים שיש להם סוף.
לעומת זאת, נראה שבאמת לגבי חלק מסויים מהתופעות, אנשי המדע נוטים להיות נחרצים מדי בשלילתם, אבל כמדומני שזה היה קיים אצל אנשי המדע והפילוסופיה גם לפני המדע המודרני.
[דברי הרמב"ם שהבאת, לא עוסקים בתופעה לא מוכרת למדע, אלא על תופעות שע"פ הבנת אנשי המדע של זמנו היו מתועדות, ואכמ"ל].
מתי מצאו את בנות הים?
חנניה יהודה 2 אסף128 דרוך יוסף מוטיאל שרגא עמוס חדד יוסף חיים שלומי ועדה רוחנית המכלול וכל הידידים:
אני מופתע מהכיוון שאליו נסחפה קריאתי להצבעה.
לא התכוונתי כלל לדיון בדברי רבינו אפרים, וחלילה לנו הקטנים לפתוח דיון בכגון דא. התכוונתי רק למה שכתבתי - שגם אם נקבל שכוונתו לגבי בנימין היא כפשוטה הרי זו דעה חריגה בין המפרשים ו"יחידאה", ולא נכון להעמיד זאת באופן מרכזי כל כך אלא באיזכור קל.
בכל אופן, אני דיברתי רק על הנושא של בנימין, וכל שייכות לדיון לגופו של האדם זאב הוא סטיה מהנושא
[לגופם של דברים: א. יתכן שהיה בעבר מין זה, ונכחד.
ב. המושג 'קשת' נברא ביום שישי, לא הקשת של ימינו ולא סבתה. וכן 'פי הבאר' או 'פי האתון' - האתון הלא לא חיתה אלפי שנים, אני טועה???]
עמוס חדד ובית העורך אני חושב שדיון מסוג זה שייך להכרעת הוועדה. ורק אם הם יאמרו לפתוח הצבעה או דיון יהיה ראוי לעשות כך. בעניין הטענה על פירוש זה, ברור שבמושכל ראשון הוא זלזול בבנימין ואחרי שהגמרא אומרת למשל "אם כן עשיתו למשה בעל מום" שהפשט הפשוט הוא שאין לנו להאמין כך כל זמן שלא מפורש בתורה, פשוט שקשה לקבל פירוש זה. בעיקר הדבר , אם הוא מהראשונים ודאי שיש להחשיבו בצורה מרכזית, אבל אני לא בקי במקורות, ומכוח פירוש זה קשה לי להאמין שזה מהראשונים באמת. מצויים הרבה ספרים שמזייפים אותם בשם גדולים וכשבודקים מתברר שזה לא כך. אמנם דיון מסוג זה הוא בכלל מחקר ראשוני ואין לו מקום כאן. אם בסיפריות (או באוצר החכמה) הספר קיים, יש להביאו.
א. אם אלו כללי המכלול, אני מקבל עלי את הכרעת הועדה.
ב. לא מפורש בתורה שקיימות בנות ים ועוף החול, ובכ"ז הם מובאים בחז"ל, ואנו מקבלים דברים אלו ללא קושי.
ג. עיין היטב בתוך הערך, שם תמצא בפסקה קישורים חיצוניים, את ספרו בהיברו בוקס וכן החיד"א בכמה מקומות מעיד שראה את כתב היד של ספר זה.
בהצלחה
עמוס.
על ב. לא ענית על טענתי. אני לא אמרתי שדבר מוזר לא צריך להאמין אם לא כתוב בפירוש בתורה, ואפילו אם יהיה כתוב בחז"ל. שני הבדלים, א. טענתי שמשמע בדברי חז"ל שאין לתלות מום בגדולי האומה, בלי מקור מפורש בתורה. ב. דבר שלא מפורש גם בחז"ל אלא בספר מהראשונים (שגם לא מוכר כל כך) ראוי לפקפוק.
דרך אגב יש סתירה לכאורה, שבהתחלה כותב באופן כללי שהאדם זאב נברא בים ששי, ומשמע שזה מין בפני עצמו, ואחר כך כותב שזה היה בבנימין ונראה שהוא חולי הפוגע בבני אדם מסויימים ואינו מין בפני עצמו. ואולי באמת יש מין כזה בטבע ויש חולי של אנשים הנעשים דומים לו.
טוב שאלת, אף הקשת נבראה בערב שבת בין השמשות, והקשת שראיתי היום אינה נכדתה.
הכוונה שביום זה נבראה המציאות הזו, ויש מי שנולד כזה.
לא צריך לכתוב "השחפת נבראה ביום ששי" שהרי הוא חולי בבני אדם וכן לא "הקרחת נבראה וכו'" למה "האדם זאב נברא בים ששי" צריך להיכתב?
גם אני מצטרף לשוללים מכמה סיבות: א. יש הבדל בין דברי חז"ל לבין דברי הראשונים, כמובן לכל אחד. וכמדומני מקובל שייתכן שהראשונים הסתמכו על ידיעות הטבע של זמנם, וממילא מה הטעם לצטט דברים שההסתברות שלהם נמוכה. ב. גם אם נניח שכן מוטל עלינו להאמין שכל ידיעה בטבע שהייתה לראשונים היא אמת, אך הבאת הדברים היא פתח לזלזול בדבריהם רח"ל, כיון שכיום הדברים נשמעים תמוהים, ומדוע ללקט דווקא את הנקודות התמוהות?! ובייחוד שאינצקלופדיה זו אינה סגורה לקהל מצומצם ובקרב הקוראים יהיו ללא ספק רבים שהדברים יתמיהו אותם, וחבל. בכגון דא צריך להיזהר יותר, ובמקום לסבך את הקוראים ולהסתכן בהחלשת אמונתם מוטב לא להעלות נושאים מסובכים או תמוהים. כנלענ"ד.
אין לנהל מחלוקות ודיונים בענייני אמונה אלא במרחב המיועד לכך (הפתוח רק לבעלי הרשאות אספקלריה)
נראה לי, שלפי רבינו אפרים, בנימין נמשל לאדם זאב [כפי שהוא מפרט את נקודות הדמיון, רצועה שיוצאת מחלקו שדומה לזנב וכו'].
אבל אין כוונתו לומר שבנימין היה אדם זאב, חלילה.
וכן ראיתי שכתב מישהו בפורום אוצר החכמה.
אני עובד על הערך בשלמותו, שאלות בסוף...
למה חלילה?
חלילה, כי זה לא כבוד וברכה להיהפך לחיית טרף.
אם הקב"ה בראו כך, מאי הוה ליה למיעבד?
כי אם זה לא נכון זה ביזוי.
גם אני מצטרף. משמע שם שנמשל לאדם זאב. לא כתוב שם שהוא היה אדם זאב.
במטותא מכולכם, תנו לי לסיים את הערך עד הסוף, אצטט כאן את כל לשונותיו של רבינו אפרים בע"ה, ואז נטרוף אחד את השני כמו שנאמר אדם לאדם זאב.
אנא המשך אבל צריך לזכור שהערך כאן הוא על אדם זאב ןלא על בנימין ולכן האריכות היא למותר אין צורך ביותר מאזכור השיטה בליווי ציטטה
סיימתי, כפי שנכתב בנושא סיום למטה.
פשוט וברור שאם כותבים ערך על אדם זאב, ויש אדם שאנו מכירים שהיה כזה, שצריך להרחיב קצת בענינו.
מ"מ מה שנראה לך מיותר תוכל למחוק, ונראה אם אני מסכים או לא.
האריכות בענין החולקים על רבינו אפרים, היא מחמת העליהום הגדול בענין הזה.
אם סיימת למה לא הסרת את תבנית העריכה? אנסה לעבד את החומר מאוחר יותר אגב יש לך מושג מי הוא רבינו אפרים מעבר למופיע בשם הגדולים? עד כמה מוסמך הייחוס של כתב היד? במהדורת איזמיר זה מופיע לא מצאתי אצל הרב חייא גד. זה אותו ספר? אין ספק שזו דעה חריגה בנוף, אך אם קבלה היא נקבל. השאלה היא האם אכן כך.
א. סיימתי את ענין האדם זאב, אך טרם סיימתי לכתוב את דעות המפרשים החולקים.
ב. תוכל לראות בערך רבי אפרים בן רבי שמשון. כתבתי את כל הידוע לי.
ג. מה צריך ייחוס, אם החיד"א מעיד שראה זאת בכת"י, ואנו רואים זאת במהדורת איזמיר.
ד. אכן גם אני ראיתי זאת רק במהדורת איזמיר ולא ביוהנסבורג. מעניין.
ה. תודה על הערותיך.
א - הידוע עליו הוא לא הרבה. ב - לא שמתי לב שהחיד"א מביא זאת.
הפירושונים שואל אם התכוונתם ל"אדם זאב" המוזכר בחז"ל או ל"דמות מיתולוגית". בצורה שזו מנוסח כמדומה שזה לא 2 ערכים נפרדים, אלא היינו הך, ובעיני הכופרים היהדות ואגדות חז"ל הם מיתולוגיה. עיין למשל כאן .
מכלולאים, תקנו אותי אם אני טועה. ואם אני לא טועה, אז הפירושונים טועה וצריך למחוק את הפירושון הנ"ל
א. בערך לא הובא מקור שאדם זאב מוזכר בחז"ל, וגם אני לא מצאתי כזה דבר [הביטוי 'חז"ל' שמשמש כידוע ביחס לתנאים ואמוראים, אף שמילולית אפשר לומר אותו גם על שאר חכמי ישראל]. זה מצריך תיקון של ההפניה.
ב. אני מסכים איתך שזה נראה היינו הך.
ג. השאלה האם העובדה שיש ראשונים שסברו שאנשי זאב קיימים במציאות, מחייבת לומר שזוהי ידיעה ודאית. אפילו ביחס לידיעות מדעיות שהובאו בחז"ל, יש ראשונים שסוברים שיש ידיעות כאלה שמקורן בידע המדעי של חכמי הטבע של זמנם, והם לא בהכרח נכונות. [אכן, יש חולקים על זה בחריפות]. ביחס לדברי הראשונים, יותר קל לומר כזה דבר. הרי אין לנו עדות של אחד הראשונים שראה בעיניו את התופעה. הייתי מציע להפנות את השאלה לוועדה הרוחנית של המכלול.
כפי שהשבתי לעיל, ערך זה נמצא בעריכה, תנו לי עד שנשמע את הבעל קורא קורא בנימין זאב יטרף ואז נדברה שוב.
לבינתיים הזהרו מאנשים סביבכם הם יכולים להיות טורפים.
אין נושאים ישנים יותר