שיחת משתמש:נתן טוביאס/ארכיון זרימה

כדאי לך למצוא עוד בז"ה אחד להשארת הערך על הסבא זצ"ל. לפי התקנון צריך 5, וכעת אמנם יש 6, אך מתוכם אחד אינו בז"ה ואחד הוא בבק"ש. בהצלחה רבה.

אולי תכתוב את זה בדיון עצמו. יכול להיות שחלק מהעורכים שעוד לא הביעו את דעתם יחשבו שהיא מיותרת משום שכבר הושגו 5.

דולה ומשקה

לא כדאי, כי כרגע אין הוכחה שמדובר בבבק"ש וממילא יכול להיות שזה יספיק. אין לי ענין לעורר בעיות...

אם כוונתך שאני הבבק"ש - אני דורש שתתנצל כי נמאס לי מהסיפור הזה. אם תמשיך אם ההשערה המטופשת הזאת אני יעשה שוויא אנפשיך יוריד את ההצבעות של שתינו ואז ודאי לא יהיה רוב, המפעילים כבר החליטו שלא, אז מה ההוצאת שם רע הזאת? דולה ומשקה

חד מבתראי נהניתי מהמשפט: "אני יוריד את ההצבעות של שתינו"...

דרך מעולה להתחמקות. כוונתי היא שאני פשוט ימחק את זה מהדף מגדין שוויא (כי עורך המעיל בבק"ש נפסל ממילא, כך ששני החשבונות פסולים) ואף בלי"ז, אם אני אתייג אותו כאן הוא יתרתח שהוא יפתח 10 חשבונות שיצביעו נגד (בא נבדוק את זה: חד גדיא) וישלח אותך לחופשה של שנה.

חד מבתראי גם אם תפתח 10 חשבונות (סה"כ 13, אא"כ יש עוד שלא ידועים לי) זה לא יעזור, כי הם לא בז"ה...

חברים יקרים. אין לי מושג על מה הוויכוח ביניכם, ואני גם לא יודע מה הרקע שלו. מהתרשמותי הקצרה, לשניכם חלק רב בהשבחת המיזם הנפלא, ולכן אני מציע שתנהלו את הדיון ביניכם, בתקווה שתגיעו להבנות הדדיות, והאמת והשלום אהבו. חבל שחשיבות הערך הנוכחי שבאמת לא קשור לעניין יוכתם סתם. מה דעתכם?

מכיון שלא הצלחתי לפתוח את השיחה בערך המתאים, אני פותח אותה כאן.

כצאצא למשפחה זו, דומני שאני יודע איך הוגים אותה נכון!

אם אתה כתבת את הערך - תודותי העמוקות. מאוד התרגשתי לקראו.

הצעיר, מעניין מאוד. בכל אופן, לפי מה שנראה בעיתונות התקופתית (בפרט זו ששמשתמשת במילה 'טמקין' - גם אם אתה צודק שהמשפחה נהגתה גם 'טיעמקין' זו לא הייתה ההגייה העיקרית (אם כי ייתכן שבהגייה הפולנית-יידישאית גם טמקין נשמע כמו טיעמקין...) אגב, גם אני צאצא למשפחה זו (אם לא אכפת לך, אשמח לדעת איך אתה נכד שלו. תוכל לרשום לי במייל הפרטי).

איני יודע לגבי שאר המשפחה. ר' דוד עצמו היה ועודנו ידוע בשם טיימקין. אגב, אתה שמעת איך השם נהגה, או שאתה מסתמך רק על איך הוא נכתב בעיתוני התקופה?

אגב לפי הכללים פה נהוג לכתוב שמות משפחה ללא עייני"ם וכדו' אלא בהגיה העברית של זה וכל הנפק"מ יכולה להיות ביו"ד

אני הכותב, באתר האנציקלופדיה היהודית. ואם כבר, למי מילדיו שרדו צאצאים?

תודה ביבליופיל על העבודה המצוינת שעשית באתר האנציקלופדיה היהודית, בהסתמך על המופיע ב"פיוטרקוב טריבונלסקי והסביבה". אני ערכתי מחקר עצמאי ועברתי על עשרות רבות של מסמכים שהתפרסמו בספרים, מאמרים מהעיתונות התקופתית (וגם מזו שלאחריה) ועוד, ועל בסיס כל אלו שכתבתי את כל הערך ועיביתי אותו משמעותית. אגב, מעניין למה באמת החלטת בזמנו להקדיש לו את זמנך ולכתוב עליו ערך?

אין לי תשובה אמיתית לשאלה זו, כשם שאין לי תשובה על 100 הערכים האחרים שיצרתי, או על רבבת העריכות שביצעתי. זו מחלה ויקיפדית.

כתוב במפורש בערך על נכדיו שעלו לישראל, ולשניהם יש משפחות, די אם נזכיר את ר"י סילמן.

אסור לחזור על עריכה שבוטלה. אתה מתבקש לשחזר, ואם ברצונך - פתח דיון.

הצעיר, אני מקבל את הערתך וכך אעשה. אשמח לקרוא את תגובתך לתשובתי.

כאשר הדיון הוא לגופו של ערך - יש לקיימו בדף של הערך. בהצלחה.

מה המטרה בתמונה של הספר דרכי חושן? יש ערך על הספר הזה?

דויד, התמונה מתאימה לערך על מחבר הספר הגאון רבי יהודה סילמן בחלק הייעודי שעוסק בספריו.

מאיפה לקחת את התמונה?

דויד, יש בערך תמונה של הרב, למה תמונה של הספר זה שימוש הוגן?

אני מסכים.

התמונה נסרקה על ידי, בידיעת מוציא הספר.

מחקתי אותה לעת עתה, שימוש הוגן לא כ"כ מתאים פה, אם הבעלים של הזכויות על הספר רוצה לחתום על אישור לתרום את התמונה למכלול בלבד - הוא יכול לפעול לפי ההוראות פה: {{שליחת אישור}} ואז נשחזר אותה.

שלום נתן טוביאס, כפי שניתן לראות ביומן ההרשאות, סומנת כ"מייבא". על משמעות ההגדרה החדשה שלך ניתן לקרוא בדף "המכלול:מייבא". ההרשאה מעניקה לך את היכולות הבאות: שימוש בסקריפטים המיועדים למייבאים ומעדכנים. אפשרות לייבא ערכים מויקיפדיה העברית. חשוב מאד להקפיד בעת ייבוא ערכים על הכללים דלהלן: להשתמש בהרשאת מייבא בזהירות הנדרשת, כדי שלא יקרה חלילה שתמונות או תכנים בלתי ראויים ייובאו למכלול. חובה לבדוק בקפידה בעיקר את המילים הנצבעות כחשודות. שים לב כי ההרשאה נועדה למטרת ייבוא, אי שימוש בהרשאה, או שימוש בה שלא למטרה לשמה היא מיועדת, תביא לשלילת ההרשאה. בברכה.

עיין בהמכלול:מייבא על התנאים לקבלת ההרשאה.

תודה על תרומתך למכלול.

תודה על תרומתך למכלול. שמתי לב שעדכנת מוויקיפדיה באופן ידני. עדכונים מוויקיפדיה נעשים על ידי בעלי הרשאת עדכון, ובאמצעות כלים יעודיים. ניתן לבקש עדכון באמצעות לחיצה על לחצן "בקש עדכון", תחת לשונית משמאל הדף למעלה.

במקרה של הרב יהודה סילמן עדכנת תוכן שסונן במכלול, בשל כך שחזרתי (למרות שחלק מהתוכן יכול להיות טוב אבל הוא יעודכן בנפרד).

שוב? מפעילי מערכת‌‌‌‌‏ לשיקולכם.

סליחה, לא התכוונתי להפר את הכללים. תודה שהזכרת לי אותם. אני מאוד מקווה שלא אשכח שוב. בפעם הבאה אבקש מבעלי הרשאת עדכון.

שלום נתן_טוביאס, אנו מודים לך על תרומותיך למכלול.

שים לב: במכלול מקפידים לשמור על חוקי זכויות היוצרים. לפיכך, העלאת תמונות כרוכה במילוי מקורן המלא ורישיון מתאים.
אנא וודא כי צירפת את מקורן המלא של התמונות (תמונות אלו) ואת הרישיון המתאים להן.
לצורך כך ביכולתך לעיין בדפי העזרה בתפריט עזרה זה, שבו נמצא בין השאר דף העזרה איך להוסיף רישיון לתמונה שכבר העליתי.
אשמח לעזור לך במתן מידע אודות הרישיון המתאים, האופן בו מציינים את מקור התמונה, וזאת כדי למנוע חשש של פגיעה בזכויות יוצרים.
אנו מודעים לכך כי חוקי זכויות היוצרים אינם מובנים באופן אינטואטיבי לאדם שלא בקיא בהם, דבר הגורם לעתים למחיקת תמונות בשגגה.
מצפה לתשובתך בהקדם.

בהחלט. הן תמונות פרטיות.

אגב, אני יכול להעלות תמונות ל'ויקיפדיה' ממאגר התמונות ב'המכלול'?

ואם כן, איך עושים את זה?

זה לא עוזר שאתה כותב כאן, שהתמונה שלך. אתה צריך להוסיף תבנית רישיון מתאימה, כפי המופיע בדף העזרה.

בתמונה בה הוספת רישיון, אני חושב שהוא לא תקין, כי זכויות היוצרים שייכות לבעל הספר גם אם אתה צלמת, מתייג את מקוה.

בהנחה שהתמונות אכן שלך ואתה יכול לשחררן ברישיון חופשי, אז תוכל להעלותן לויקישיתוף (יש קישור בסרגל הצד למטה), ואז הן תהיינה מיותרות במכלול, כי אפשר לקשר לויקישיתוף ישירות.

הן בהחלט שלי.

קיבלתי אישור לצלם את כריכת הספר מהמדפיס.

לא מספיק שקבלת אישור. אנחנו צריכים לקבל אישור

איך אני מקבל אישור? בכתב?! ואיך אני מעלה אותו?

יש לפעול על פי ההוראות ב{{שליחת אישור}}. שים לב על בעל הספר לשלוח את האישור, אישור שישלח על ידך אינו קביל.

שלחתי את האישור למייל שצויין.

איך אני יודע אם הוא התקבל, והאם הוא תקין?

מה כתבת במייל? על איזה תמונות שלחת אישור?

ובאיזה ערכים אתה רוצה לשים אותם?

ארכיון מדף המכלול:העברת דפי טיוטה

מנטרים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌ אבקש להעביר את טיוטה:משנתית – משנה בשנה למרחב הערכים. שכתבתי וערכתי אותו מחדש. לדעתי הוא ראוי להיכלל במרחב הערכים, הן מבחינת נוסח העריכה, והן מבחינת חשיבות המידע שבו. תודה נתן טוביאס (שיחה) 23:57, 13 בנובמבר 2022 (IST)

נתן טוביאס לא ראיתי בערך אפילו מילה על תפוצה. ראה שוב את דבריו של ספרא בדף השיחה, אם המיזם לא צובר תאוצה בצורה מיוחדת, אינו חשוב דיו.-- הכל לטובה 😊 שיחה כ' בחשוון ה'תשפ"ג • 04:06, 14 בנובמבר 2022 (IST)

אין כאן בכלל דיון של חשיבות. קוראים לזה פרסומת. מקוה • שיחה • כ' בחשוון ה'תשפ"ג 05:39 (IDT)

אם היתה חשיבות, אפשר היה לתקן את הערך. אכן אתה צודק שאם החשיבות אינה קיימת, הרי שזו פרסומת הכל לטובה 😊 שיחה כ' בחשוון ה'תשפ"ג • 10:11, 14 בנובמבר 2022 (IST)

מבחינת תפוצה, בוודאי שמדובר במיזם עם תפוצה רחבה מאוד - המספיקה דיו בשביל לקבל ערך ב'המכלול'; בקישורים החיצוניים הבאתי מספר הפניות לגופים וארגונים שמפרסמים את הלימוד, וכן למספר כתבות באתרים מוכרים שהנושא מוזכר בהם; בנוסף, תעשה חיפוש בגוגל למילים 'משנתית משנה בשנה' ותעבור על התוצאות, ותראה שמדובר בתוכנית מצליחה מאוד.

מבחינת פרסומת, איני חושב שבנוסח הערך כפי שהוא עכשיו יש איזשהו נוסח פרסומי; אך אם אני טועה, אדרבה, תקנו אותו כפי שנראה לכם.

במאמר המוסגר, אני חושב שתוכנית 'משנתית' מזכירה מאוד את תוכנית תרי דף, הן מבחינת הרעיון והן מבחינת התפוצה.

מבחינת נתונים מספריים על כמות הלומדים, אני מוכן לנסות לאסוף קצת נתונים. אך נראה לי שיהיה קשה לקבל מספרים מדויקים.--נתן טוביאס (שיחה) 10:59, 14 בנובמבר 2022 (IST)

הנה כמה נתונים שהצלחתי לאסוף [הנתונים נכתבו במספרים עגולים]: כ-1350 בקשות ללוח 'משנתית' מארגון קביעותא; 1,650 הורדות של 'תוכנת 'משנתית' מאתר 'קביעותא'; 1,300 מאזינים יומיים לשיעורי 'משנתית' בקו תרי דף; כמה מאות מנויים לשיעורי 'משנתית' של הרב יעקב בו'צקובסקי בדוא"ל; 450 נבחנים יומיים במסלול 'משנתית' בארגון 'שיח התורה' בנדרים פלוס ובקו מבחנים ייעודי שמופעל על ידם; 24,000 צפיות בשיעורי 'משנתית' בקול הלשון; אני מעריך שיש עוד מאות נוספים, וייתכן מאוד שאף יותר מכך, של לומדים עצמאיים שנחשפו לסדר הלימוד באתרים שונים ברשת, כמו 'טעמו וראו', תורה אחת, פורטל הדף היומי, פורומים, או בערוצי תקשורת שהתפרסמו בהם ידיעות רבות על הלימוד, כמו: עיתון יתד נאמן, עיתון המודיע, העיתון הדיגיטלי שחרית, רדיו קול חי, אתר JDN, ערוץ 7, עיתון בשבע, ויקיפדיה ואתרי אנציקלופדיה נוספים, וכן כאלו שנחשפו אליו - במשניות שבהוצאת משנה סדורה שסדר הלימוד משולב בהן על נוסח המשנה, בלוח השנה דבר בעתו, במשניות המחולקות בבתי אבלים; ובמקומות נוספים. הרשימה שהבאתי היא חלקית ולא מקיפה. אוסיף, שסדר הלימוד הזה מופץ גם בארה"ב ובמדינות נוספות, וקשה לדעת מה היקף מספר הלומדים שם.

אגב, בערך יש מידע גם על שני סדרי הלימוד הנוספים של ש"ס משניות בשנה אחת, סדר הלימוד של הרב שלמה סובל בחלוקה לפי פרקים, וסדר הלימוד של מכון 'מאור החיים' ושל משפחת הלפרין, סדרי לימוד שלפי הערכתי נמנים עליהם אלפי לומדים נוספים.

אני חושב שהמספרים האמורים משקפים תמונת מצב מרשימה, המצדיקה ערך ב'המכלול'. כמובן, שאשמח לקבל את חוות דעתם של המנטרים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌ הוותיקים והמנוסים הכל לטובה, מקוה ונוספים. תודה רבה.--נתן טוביאס (שיחה) 21:57, 14 בנובמבר 2022 (IST)

האם טיוטה:משנתית – משנה בשנה ראוי לעבור למרחב הערכים, על בסיס הנתונים שהצגתי?!--נתן טוביאס (שיחה) 18:55, 16 בנובמבר 2022 (IST)

עדיין סבורני שמדובר בפרסומת לכל דבר, משהו לא תקין באנציקלופדיה. כנ"ל תרי דף, שעדיין כאן מכיון שהוא נכתב בתקופה הפרהיסטורית של המכלול. ספרא - שיחה 16:04, 17 בנובמבר 2022 (IST)

ספרא, אנא ואנא, כתוב לי את הנקודות המרכזיות בערך כפי שהוא כתוב עכשיו, שמהוות פרסומת ולא מידע אנציקלופדי, ואתקן אותן מיד.

בנוסף, לפני כשנה דיברתי עם הבעלים של המכלול, והוא אישר לי את חשיבות התוכנית להיכלל במרחב הערכים. אשמח לפרט על כך יותר במישור האישי. תודה רבה מראש.--נתן טוביאס (שיחה) 19:14, 17 בנובמבר 2022 (IST)

ביחס לטענה השניה, לפי המקובל באתרי ויקי, המשתמשים באתר הם הקובעים בנידונים פרטניים, כך מקובל גם כאן למעט בנושאים רוחניים. עוד אחד (שיחה) 19:22, 17 בנובמבר 2022 (IST)

קיבלתי. ומה עם הבקשה הראשונה?--נתן טוביאס (שיחה) 19:54, 17 בנובמבר 2022 (IST)

כיון שאני לא מנטר (ואפילו לא בז"ה), אין לי מה להגיב. עוד אחד (שיחה) 19:57, 17 בנובמבר 2022 (IST)

אתה בטיעון השני הבהרת מדוע הערך הוא פרסומת. מכיון שזה חשוב לכותב הערך עד כדי דיבור עם הבעלים של המכלול שהתוכנית חשובה. אם הערך לא משקף מציאות אובייקטיבית - הרי שהוא משמש כבמת פרסומת כדי לייצר מציאות. הערך משקף מצב שהמיזם צבר תאוצה באופן משמעותי, בעוד שבמציאות זה לא כך. ולכן חשוב שיעברו עוד מספר שנים כדי שזה יגיע לממדים של ארגונים דומים ותוכניות שצברו תאוצה. (אני רואה את זה כערך אוטוביוגרפי לחלוטין, משהו לא מומלץ. עדיף להמתין שזה יתפרסם מאוד ואז אחרים יכתבו על זה, עם תוכן אמיתי ועם אסמכתאות). ספרא - שיחה 21:01, 17 בנובמבר 2022 (IST)

בסדר גמור. תודה רבה.--נתן טוביאס (שיחה) 00:19, 18 בנובמבר 2022 (IST)

מִשְׁנָתִית - מִשְׁנָה בְּשָׁנָה, הוא כינוי לתוכנית לימוד משנה, הכוללת מספר מסלולים ללימוד ששה סדרי משנה במשך כשנה. הוקם בשנת תש"פ.

הרעיון

לוח משנתית, תשפ"ג.

סדר הלימוד מבוסס על חלוקת מספר המשניות שבש"ס במספר ימות-השנה, כך שמספרן וכמותן של המשניות שנלמדות בכל יום הינו שווה וקבוע.

לימוד ששה סדרי משנה חולק ללימוד יומי הנמשך כשנה, על ידי חלוקת מספרן של המשניות: 4,192 משניות, במספרם של ימות השנה: 353-355 ימים בשנה פשוטה, ו-383-385 ימים בשנה מעוברת.

התוכנית נוסדה על ידי הרב יצחק סילמן, מראשי ארגון המשנה וההלכה היומית.

מספר ארגונים שותפים לקידום והפצת סדרי הלימוד במגוון צורות.

מסלולי הלימוד

התוכנית כוללת 4 מסלולים אפשריים:

לשנה-פשוטה:

1.   מסלול לימוד של 12 משניות ביום - שבעה ימים בשבוע. סדר לימוד זה אורך 350 יום.

2.   מסלול לימוד של 14 משניות ביום - שישה ימים בשבוע; כאשר יום שבת, או יום אחר בשבוע, נועד לסיכום, חזרה והשלמה. סדר לימוד זה אורך כ-350 יום.

לשנה-מעוברת:

1.   מסלול לימוד של 11 משניות ביום, שבעה ימים בשבוע. סדר לימוד זה אורך 382 יום.

2.   מסלול לימוד של 13 משניות ביום, שישה ימים בשבוע, כאשר יום שבת, או יום אחר בשבוע, נועד לסיכום, חזרה והשלמה. סדר לימוד זה אורך כ-376 יום.

קול קורא

קול קורא לתוכנית 'משנתית - משנה בשנה', תשפ"א

לטובת התכנית התפרסם קול קורא, שבין השאר נכתב בו:

"ובזה באנו לברך, להסכים ולתמוך ברעיון הכביר והנשגב, אשר על ידו יוכלו רבבות אלפי ישראל לסיים את כל הש"ס משניות בתוך שנה אחת בלבד, בפשטות, בקלות ובמהירות.

אשרי כל הלומדים, התורמים והמסייעים לענין קדוש זה, ויתברכו כולם ממקור הברכות בכל מילי דמיטב, בבני, חיי אריכי ומזוני רוויחי, ויזכו לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות, מתוך בריות גופא ונהורא מעליא, באריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים, ושתשרה הברכה בכל מעשי ידיהם, לעבודת שמו יתברך, ואך טוב, חסד ושפע יהיו מנת חלקם כל הימים, ויתקיימו בהם כל הברכות הכתובות בתורה".

בין הרבנים שחתמו על ה'קול קורא': הרב יעקב אריאל, הרב מסעוד בן שמעון, הרב שמעון בעדני, הרב שמעון גלאי, הרב סיני הלברשטאם, הרב חיים מאיר וואזנר, הרב יהודה סילמן, הרב עמרם פריד, הרב משה שאול קליין, הרב שריאל רוזנברג, הרב שמואל אליעזר שטרן, ועוד.

סדרי לימוד נוספים

להלן שני סדרי שני סדרי חלוקה נוספים של לימוד ש"ס משניות בשנה אחת:

1. הרב שלמה סובל הקים סדר לימוד המבוסס על חלוקה של פרקי המשניות - 525 (כולל פרק ד' במסכת ביכורים ופרק ו' במסכת אבות): ברוב ימות-השנה נלמדים 2 פרקי משנה ביום, ובמיעוטם פרק אחד.

ההספק היומי אינו קבוע, משום שישנם פרקי משניות ארוכים ומרובי משניות ולעומתם ישנם פרקים קצרים, וכן משום שכאמור, יש ימים בהם נלמדים שני פרקים ויש ימים בהם נלמד פרק אחד בלבד.

2. מכון 'מאור החיים' הדפיס ספר בשם 'משניות מבוארות - דף ליום', המכיל בתוכו את כל ששת סדרי המשנה עם פירוש בהיר ותמציתי, כשהלימוד מחולק למספר הימים בשנה, כך שבכל יום נלמד דף אחד מתוך הספר.

כמו כן, נדפס ספר בשם: 'הדף היומי במשניות', המכיל את כל ששת סדרי המשנה עם פירוש 'משנת אליעזר', ומבוסס על הרעיון האמור של חלוקת ששה-סדרי-משנה ללימוד יומי של דף אחד בכל יום.

על מנת להצטרף לסדרי לימוד אלו - יש עדיפות בלימוד מתוך הספרים עצמם, שכן הם אינם כוללים לימוד של כמות פרקים או משניות קבועה ומוגדרת.

משנתיים

בשנת תשפ"ב הושקה תוכנית לימוד נוספת בשם מִשְׁנָתַַיִים - ש"ס משניות בשנתיים, המציע 2 מסלולים ללימוד ששה-סדרי-משנה בשנתיים:

1. מסלול לימוד של 6 משניות ביום - שבעה ימים בשבוע.

2. מסלול לימוד של 7 משניות ביום - שישה ימים בשבוע; כאשר יום שבת, או יום אחר בשבוע, נועד לסיכום, חזרה והשלמה.

סדרי הלימוד אורכים כ-700 יום.

סדר הלימוד הושק בשיתוף הרב עמרם יואל סואטס, מייסד תכנית תרי דף בתלמוד הבבלי.

קישורים חיצוניים

• קישור להורדת תוכנת 'מִשְׁנָתִִית' למחשב: https://www.eitan.ws/Storage/Misnayot_Setup.exe. בתוכנה זו ניתן להוריד ולערוך את סדרי הלימוד.
• שיעורי 'משנתית' של הרב יעקב בוצ'קובסקי במערכת קול הלשון.
• שיעורי 'משנתית' ו'משנתיים' בקו תרי דף: *4579 שלוחה 6.
• מבחני 'משנתית' שעל ידי ארגון 'שיח התורה' - בקו 03-308-5000; וכן בעמדות נדרים פלוס.
• לוח כיס עם מחזור הלימוד השנתי הקבוע באתר קביעותא.
• מחזור הלימוד השנתי הקבוע בלוח השנה דבר בעתו, במדור 'עתים לתורה'.
• לימוד 'משנתית' המשולב בתוך נוסח המשנה: ששה סדרי משנה בהוצאת משנה סדורה.