אושא
אושא הייתה עיר יהודית חשובה בתקופת המשנה והתלמוד בין המאה ה-1 למאה ה-4. שכנה באזור הגליל התחתון בין קריית אתא ושפרעם, בסמוך לכביש 70. שימשה כמקום מושבה של הסנהדרין במשך כ-10 שנים. שם היישוב נשמר בשמו של כפר ערבי ששכן במקום עד למלחמת העצמאות, הושה. הקיבוץ אושה שהוקם בשנת 1937 ושוכן מעט מערבית לאושא העתיקה, מנציח את שם היישוב העתיק.
היסטוריה
העת העתיקה
אושא מוזכרת כאחד המקומות שאליהם גלתה הסנהדרין לאחר המרד הגדול וחורבן בית המקדש השני. הסנהדרין ישבה באושא שתי תקופות במהלך השנים 140 - 150.
בהלכה, ישנה קבוצת הלכות שתוקנו על ידי הסנהדרין בישיבתה באושא, המכונות "תקנות אושא", שנועדו לחזק את העם והעוסקות בחיי המשפחה והכלכלה.
אושא מוזכרת גם בסיפור מותו של רבי יהודה בן בבא, אחד מעשרת הרוגי מלכות, שנהרג לאחר שסמך את תלמידיו בין העיירות אושא ושפרעם, בזמן גזירות אדריאנוס לאחר מרד בר כוכבא. קבר המיוחס לרבי יהודה בן בבא נמצא מעט מזרחית לאושא.
שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל, שכל הסומך - יהרג, וכל הנסמך - יהרג, ועיר שסומכין בה - תיחרב, ותחומין שסומכין בהן - יעקרו. מה עשה יהודה בן בבא? הלך וישב לו בין שני הרים גדולים, ובין שתי עיירות גדולות, ובין שני תחומי שבת, בין אושא לשפרעם, וסמך שם חמשה זקנים.
בסוף תקופת גזירות אדריאנוס ('תקופת השמד'), התכנסו חכמי ישראל באושא, על מנת לייסד מרכז תורני חדש במקום מרכזי התורה שחרבו במרד.
בשלפי השמר נתכנסו רבותינו לאושא, ואלו הן: רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי מאיר ורבי יוסי, ורבי שמעון בן יוחאי ורבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי ורבי אליעזר בן יעקב. שלחו אצל זקני הגליל ואמרו: כל מי שהוא למד יבוא וילמד, וכל מי שאינו למד יבוא וילמוד. נתכנסו ולמדו ועשו כל צרכיהון.
— שיר השירים רבה ב, טז
בהמשך מדרש זה מובא שרבי יהודה היה בן העיר אושא.
בנוסף, בתלמוד הבבלי נזכר האמורא מהדור השני רבי יאשיה דמן אושא, מורו של רבה בר בר חנה, אשר מסר הלכות בשמו[1].
בסמוך לאושא נמצאה כתובת חקוקה על סלע המציינת את סופו של תחום שבת[2], בחמש השנים האחרונות נערכות באתר חפירות ארכאולוגיות על ידי רשות העתיקות בשיתוף בית הספר ניצני זבולון. החפירות חשפו גת כפולה תעשייתית, מבנה ציבור גדול מידות, וכן בית בד מקווה טהרה ומתחתיו מערכת מסתור.
גן לאומי
נכון לשנת 2010 אושא היא חלק מגן לאומי גוש אלונים וחלק מיער קריית אתא. במקום נשארו שרידים מהיישוב העתיק וכן יש במקום קבר שייח ולידו מספר עצים בגודל מרשים. במקום תוכננה הקמת יישוב בשם 'חרוב הגליל' יוזמה שהובלה על ידי המועצה האזורית זבולון וזכתה לתמיכת הממשלה. אולם התוכנית הוסרה מסדר היום, לאחר התנגדויות מצד גורמים שונים, בראשן התארגנות של תושבים מיישובי האזור, שאליהם חברו הארגונים הירוקים.
קישורים חיצוניים
- צילום כתובת תחום השבת בסמוך לאושא
- אדר' יערה שאלתיאל, חורבת אושה- תוכנית לשימור האתר ולפיתוחו, אתר רשות העתיקות – מינהל שימור, אוגוסט- דצמבר 2008.
הערות שוליים
- ↑ תלמוד בבלי, מנחות, לט, א; בכורות, כח, ב; לח, ב; גיטין, לג, ב.
- ↑ כתובת יוונית חקוקה בסלע, מהאתר של קיבוץ אושא
| סנהדרין | ||
|---|---|---|
| מונחים | נשיא • אב בית דין • סנהדרין גדולה • סנהדרין קטנה • בית דין • משפט עברי • שבעים הזקנים • כנסת הגדולה • סמיכת זקנים | |
| נשיאי הסנהדרין | יוסי בן יועזר • יהושע בן פרחיה • שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי • שמעיה • (בני בתירא) • הלל הזקן • רבן שמעון בן הלל • רבן גמליאל הזקן • רבן שמעון בן גמליאל הזקן • רבן יוחנן בן זכאי • רבן גמליאל דיבנה • (רבי אלעזר בן עזריה) • רבן שמעון בן גמליאל • רבי יהודה הנשיא • רבן גמליאל ברבי • רבי יהודה נשיאה • רבן גמליאל הרביעי • רבי יהודה נשיאה השני • רבן גמליאל החמישי • רבי יהודה נשיאה השלישי • הלל נשיאה • רבן גמליאל השישי | |
| מקומות מושב הסנהדרין | לשכת הגזית • חנות • ירושלים • יבנה • אושא • יבנה • אושא • שפרעם • בית שערים • ציפורי • טבריה | |
| מצוות | זקן ממרא • איסור שוחד • מינוי שופטים ושוטרים • הכרעת רוב בדיינים • איסור הטיית משפט • עגלה ערופה • בצדק תשפוט עמיתך | |
| שונות | מסכת סנהדרין (ומסכת מכות) • מסכת הוריות • עדות • ארבע מיתות בית דין • חידוש הסנהדרין • הסנהדרין של פריז • קברי הסנהדרין שבגן הסנהדרין בשכונת סנהדריה • פר העלם דבר של ציבור | |