רבי ברוך בר ליבוביץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ברוך בר ליבוביץ')
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי ברוך בער ליבוביץ
הרב ברוך דב ליבוביץ מקמניץ.png
לידה כסלו ה'תרכ"ד
סלוצק
פטירה ה' בכסלו ה'ת"ש (בגיל 76)
מקום קבורה בית הקברות בוילנה
מקום פעילות ליטא (כיום בלארוס)
השתייכות חרדים ליטאים חוג בריסק
תחומי עיסוק חינוך, גמרא
תפקידים נוספים ראש ישיבה
רבותיו רבי מאיר פיימר, רבי יעקב דוד וילובסקי (הרידב"ז), רבי נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב), רבי חיים סולובייצ'יק
חיבוריו ברכת שמואל
רבי ברוך בער לייבוביץ עם תלמידים
רבי ברוך בר (מימין) בשיחה עם רבי שמעון שקופ (במרכז)

רבי ברוך דוב בֶּר (בער) ליבוביץ (כסלו תרכ"ד - ה' בכסלו ת"ש) ראש ישיבת כנסת בית יצחק, ומחבר ברכת שמואל.

תולדות חייו

נולד בפולדובצה, פרבר של סלוצק, לרבי שמואל דוד[1] (מקורבו של רבי יוסף דב סולובייצ'יק בעל 'בית הלוי' שאף למד אתו בחברותא כמה שנים) ולאסתר לאה, בתו היחידה של רבי נחום פודליבטשר שהיה מעשירי סלוצק.

אביו חינכו לא להפסיק מלימוד התורה בשום מצב. בהיותו נער צעיר תקפהו כאבי ראש עזים במשך כמה שנים, והרופא חיווה דעתו שאסור לו לאמץ את מוחו בלימוד התורה, אך כשיצא הרופא נטל אביו את הגמרא ואמר לבנו: "ברוך בער, חייבים לחזור ללמוד, מספיק בזבזנו זמן היום...". בנערותו קרבו אותו רבני העיר, רבי מאיר פיימר ורבי יעקב דוד וילובסקי (הרידב"ז) ודברו עמו בלימוד. כשהיה בגיל 15 המליץ לו רבי מאיר פיימר עקב כשרונותיו המיוחדים ללמוד בישיבת וולוז'ין למרות גילו המוקדם[2].

בוולוז'ין התחבב על ראש הישיבה רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק והפך לתלמידו המובהק. בישיבה הוצמד לו הכינוי "חצי עילוי"[3].

נשא את פייגא, בתו של הרב אברהם יצחק צימרמן, אב"ד הלוסק. אחר שחותנו עבר לקרמנצ'וג מילא את מקומו ברבנות ופתח שם ישיבה.

בשנת תרס"ד התמנה לראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה. בשנת תרפ"א העביר את הישיבה יחד עם חתנו, רבי ראובן גרוזובסקי, לוילנה. אביו, שעבר אתו ממקום למקום, נפטר כשהיו בוילנה בגיל שמונים בערך. בתרפ"ו עברה הישיבה לקמניץ.

על פטירתו סיפרו שני תלמידיו המקורבים, רבי נח שימנוביץ והרב מאיר פנטל, ששהו אז לידו: כשעתיים לפני מותו אמר "הרבי בא", וביקש לומר להם דבר תורה ששמע מרבו, רבי חיים. התאמץ לעמוד על רגליו ונפל על המיטה בעודו אומר להם את דברי רבו.

דרכו הלימודית

במקום להדגיש תירוץ קושיות או סתירת תירוצים, הדגיש דרך הלימוד שכללה איך להקשות קושיה, כיצד לתרץ תירוץ ואיך להטיל ספק. הוא הדגיש תמיד כי התורה אינה נקנית על פי כללי הלוגיקה של השכל האנושי, אלא את התורה צריכים ללמוד על פי כללי ודרכי התורה, ולכן יש לפתח את השכל על פי התורה ולא את התורה על פי שכלו של האדם[4].

הקפיד מאוד על לימוד מפי רב. היה אומר כי אינו יכול להבין איך יכול אדם לחיות ללא רב, וראה את האושר הכי גדול לאדם שזכה לרב. הוא ראה ברב את המשכיות התורה מדור לדור מרב לרב עד משה רבנו[4].

משפחתו

ספריו

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ברכת שמואל

את חידושיו לא הספיק להוציא לאור בחייו (על אף שכבר הכינם לדפוס). לאחר פטירתו, הוציא לאור אחיינו, הרב חיים שלום ליבוביץ, את חידושיו. ספרים אלו נמנים עם הספרים הנלמדים בעיון בישיבות. בעוד שבעל פה היה רבי ברוך בער אומן בהסברה, הרי שסגנונו הכתוב קשה לפעמים להבנה. מתוך כך מקובל להשתמש ברשימות שונות שרשמו תלמידיו ושהתפרסמו מאוחר יותר.

  • ברכת שמואל - פירוש על סוגיות שונות בש"ס ('ברכת' על שמו ברוך, ו'שמואל' על שם אביו).

לאחר כ-60 שנה הוציא נכדו הרב עוזיאל ליבוביץ, כרך נוסף מכתבי יד, שנערכו על ידו:

  • כתבי ברכת שמואל, על מסכת שבת, ירושלים תשע"ח.
  • אוסף מכתבים (כולל מכתבי תורה ואגרות), ליקווד תשע"ח.

.

ספרי שיעוריו שנכתבו על ידי תלמידים

  • שעורי הרב ברוך בער ליבוביץ על הש"ס - על מסכת נדרים, גיטין, בבא בתרא, תשי"ב
  • חידושי ושיעורי מרן רבי ברוך בער - על מסכתות כתובות, בבא קמא, בבא בתרא, תשמ"ח
  • שעורי הרה"ג ר’ ברוך בער ליבוביץ - על מסכתות בבא קמא, בבא מציעא, חולין, יבמות, כתובות, קידושין, נדרים, גיטין, בבא בתרא, תש"מ, תש"נ, תשנ"א
  • שעורי הגרב"ד - על מסכתות יבמות, נדרים, גיטין, קידושין, בבא מציעא, מתוך כתבי תלמידיו, מהדורת ידידיה הלוי פרנקל, תשנ"א
  • עדות ליוסף - שיעורי רבי ברוך דב ליבוביץ על מסכתות יבמות, גיטין, בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא, מרשימות תלמידו רבי יוסף ליס, תשס"ז

מתלמידיו

ניגוניו

רבי ברוך בר הלחין ניגונים רבים. בעת מלחמת העולם הראשונה שהה עם ישיבתו במינסק. ברצונו לעודד את הבחורים, החל ללמדם משיריו, באישורו של רבו רבי חיים סולובייצ'יק, ששהה אף הוא במינסק. רבי חיים אף נהג לבקר את ניגוניו. ניגוניו השתמרו על ידי משפחתו, וכן על ידי הרב משה שמואל שפירא ששמע ממנו בעת חתונת בנו רבי יעקב משה, שנערכה בברנוביץ', שם למד הרב שפירא. בין ניגוניו: "קול דודי", "שים שלום" ו"צור ישראל-ועתה בנים"[5] [6]. ויש המייחסים לו אף את הלחן המפורסם על השיר "כד יתבין ישראל".

חלק מניגוניו יצאו בדיסק "ניגוני רבי ברוך בר ליבוביץ'", תשע"ד, על ידי ה"מגיד מישרים" הרב לוי יצחק שושן.

לקריאה נוספת

  • הרב יצחק אדלשטין, רבי ברוך דוב לייבוביץ - חייו ופעולותיו, תל אביב תשי"ז.
  • הרב ש"י זווין, אישים ושיטות
  • הרב חיים שלמה רוזנטל, הרב הדומה למלאך, תשס"ה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בנו קרא לספריו 'ברכת שמואל' על שמו
  2. רוזנטל, "הרב הדומה למלאך", פרק א'
  3. בוולוז'ין של אותה תקופה היו נוהגים להצמיד לבחורים תארים "עילוי", "חצי עילוי" ו"רבע עילוי", ולפי זה היו נוהגים בהם מנהגי כבוד (רוזנטל, "הרב הדומה למלאך", פרק ב)
  4. 4.0 4.1 רבי ראובן גרוזובסקי, בהקדמה ל"ברכת שמואל".
  5. על ניגון זה העיר רבי חיים שהמילים "קומה קומה" נשמעים כחוצפה כלפי שמים ורבי ברוך בער הפסיק לשיר את הניגון. הרב שפירא שינה את המילים ל"ועתה בנים" מתוך קובץ לחג השבועות.
  6. נחשף ניגון חדש, באתר כיכר השבת.
תקופת חייו של רבי ברוך בר ליבוביץ על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0