בתיה בת פרעה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בִּתְיָה בַת-פַּרְעֹה היא בתו של פרעה מלך מצרים בתקופת גלות מצרים. בספר שמות מופיעה כמי שמצאה את משה רבינו כשהוא בתוך תיבת גומא ביאור, וגידלה אותו בילדותו, אך ללא ציון שמה. בספר דברי הימים נכתב כי לפרעה היתה בת בשם בתיה, וחז"ל לימדו כי מדובר באותה דמות המוזכרת בספר שמות. נמנית בין הצדיקים שנכנסו בחייהם לגן עדן [1].


בספר שמות

בתו של פרעה, ששיעבד את בני ישראל במצרים, מוזכרת במקרא כמי שמצאה את משה כשירדה לרחוץ ביאור, ולאחר מכן העניקה לו את השם "משה", לזכר משייתו מן המים. היא גידלה אותו כבן בבית אביה. זאת, על אף גזירת האב על הרג כל התינוקות הזכרים העברים, אותה גזירה שבגללה הושם משה בתוך תיבה ביאור [2]. בתלמוד בבלי נאמר שבסיפור משייתו של משה, הגיעה ליאור לטבול כדי להתגייר[3].

ישנה דעה בחז"ל כי בתיה בת פרעה זכתה לנס מופלא בהתארכות אמת זרועה למרחק עד לתיבת הגומא שהיתה רחוקה ממנה.

בספר דברי הימים

בספר דברי הימים נזכר שמה של בת פרעה: ”... וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה בַת-פַּרְעֹה, אֲשֶׁר לָקַח מָרֶד.” (דברי הימים א', ד', י"ח). כאמור, הורונו חז"ל כי בתיה זו היא אותה בת פרעה של ספר שמות, אשר נישאה למרד, הוא כלב בן יפונה[3].

על מקור שמה מספר מדרש רבה:

”אמר לה הקב"ה: משה לא היה בנך וקראתו בנך, אף אני, לא את בתי ואני קורא אותך בתי - בת-יה שנאמר 'ואלה בני בתיה בת-פרעה – בת י-ה'”. מדרש שמות רבה אף משבח את בת פרעה ואומר: ”מכאן אתה למד שכרן של גומלי חסדים, אף על פי שהרבה שמות היו לו למשה, לא נקבע לו שם בכל התורה אלא כמו שקראתו בתיה בת פרעה, ואף הקדוש ברוך הוא לא קראהו בשם אחר.[4]


לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים