מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו הירוק
 | |||
| מדינה | ישראל | ||
|---|---|---|---|
| עיר | חולון, ראשון לציון, תל אביב-יפו, הרצליה | ||
| שם המערכת | מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב | ||
| מידע על ההקמה | |||
| עלות | 20 מיליארד שקלים (משוער)[1] | ||
| חברה בונה | נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים | ||
| התחלת בנייה | 2019 | ||
| פתיחת הקו | 2027[2] | ||
| מידע על הקו | |||
| אורך הקו | 39 קילומטר | ||
| צבע על המפה | ירוק | ||
| מספר התחנות | 62 | ||
|
הדף תבנית:קו רכבת/טבלה/style.css צריך להיות במודל התוכן "CSS מחוטא" בשביל סגנונות תבנית (המודל הנוכחי הוא "CSS").
| |||
הקו הירוק הוא קו רכבת קלה עתידי במערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב. מסלולו צפוי לעבור מחולון וראשון לציון דרך תל אביב-יפו עד הרצליה. על-פי התכנון הוא יעבור ברובו בדרך עילית, אך במרכזו באזור תל אביב הוא צפוי להיות תחתי, בין שדרות הר ציון לקצה הצפוני של רחוב אבן גבירול.[3]
אורכו של הקו הוא כ-39 קילומטר במצבו הסופי, מתוכם כארבעה קילומטרים בשתי מנהרות מקבילות ו-35 קילומטר עיליים. הוא צפוי להתפרס על ארבע ערים וב-62 תחנות, מתוכן ארבע תת-קרקעיות.[3]
מבנה הקו
הקו מורכב משלושה מבנים - בדרומו הוא מתחיל בשתי שלוחות, מתאחד בתחנת סוקולוב בחולון, ממשיך צפונה דרך צומת חולון לקטע מרכזי עד צפון תל אביב, שם הוא מתפצל שוב לשתי שלוחות צפוניות. מבנה זה יאפשר להפעיל שני מסלולי שירות החוברים בקטע מרכזי משותף:
- מסלול חולון-הרצליה ("ירוק בהיר"): מתחיל בכביש 412 לאורך שדרות ירושלים בחולון, דרך צומת חולון, רחוב אבן גבירול עד אזור התעסוקה בהרצליה פיתוח.
- מסלול מערב ראשון לציון-ראול ולנברג ("ירוק כהה"): מתחיל בתחנת הרכבת משה דיין בראשון לציון, עובר דרך מרכז חולון עד אוניברסיטת תל אביב, מרכז הירידים, עובר בצומת הרחובות פנחס רוזן וראול ולנברג, ומסתיים בקצה רחוב ולנברג.
השלוחות הדרומיות
- שלוחה דרומית (מערבית) מאזור התעשייה החדש ראשון לציון דרך דרום ומרכז חולון.
- שלוחה דרומית (מזרחית) מאזור התעשייה הישן ראשון לציון דרך מזרח חולון.
שלוחה דרומית מערבית
השלוחה תחל ברחוב משה דיין בראשון לציון (שם תתחבר לתחנת הרכבת ראשון לציון משה דיין), תמשיך מזרחה עד לרח' לישנסקי, משם צפונית על ציר זה עד למפגש עם השלוחה המזרחית דרך רחובות בן-גוריון, אהרונוביץ' וויצמן בחולון. תחנות השלוחה (מדרום לצפון) הן מסוף משה דיין, לישנסקי, אבני חושן, סחרוב (ראשון לציון), לסקוב, משה דיין, בגין, לבון, גולדה מאיר, ההסתדרות ותחנת סוקולוב. עד תחנת אבני חושן, הרכבת תנוע בצד אחד של הרחוב (הצד הצפוני-מערבי), ולאחר מכן תעבור למרכז הרחוב.[4]
שלוחה דרומית מזרחית
השלוחה תחל ברחוב המכבים בראשון לציון, תעבור דרך דיפו וגשר הסיירים מערבה לשדרות ירושלים בחולון לכל אורכן, משם לרחוב סוקולוב, שם יוקם מדרחוב בין רחובות קראוזה לשדרות קוגל ותתחבר לשלוחה הדרומית בתחנת סוקולוב. תחנות השלוחה (ממזרח למערב) הן מסוף המכבים, דיפו חולון, המרכבה, מפרץ שלמה, המלאכה, בצלאל, גאולים, סרלין, קראוזה ותחנת סוקולוב.[4]
הקטע המשותף
הקטע המשותף יתחיל בשדרות קוגל במרכז העיר חולון, יצפין לשדרות לוי אשכול בעיר, דרך צומת חולון, יכנס לתל אביב בדרומה החל מדרך בן-צבי לרחוב חיים לבון, שדרות הר ציון, סלומון, צומת מעריב (מפגש עם הקו האדום), קרליבך, לאורך רחוב אבן גבירול ויסתיים בקצהו המערבי של רחוב איינשטיין בצפון העיר.
הקטע התת-קרקעי
| מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו הירוק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הקו יכלול קטע תת-קרקעי מצומת שדרות הר ציון/לוינסקי עד צומת אבן גבירול/נורדאו שבקצותיו יבנו פורטלים למעבר אל פני הקרקע. הקטע יתבסס על שתי מנהרות בחתך עגול, שאורך כל אחת מהן כארבעה קילומטרים. בקטע התת-קרקעי מתוכננות תחנת קרליבך, תחנת דיזנגוף/קפלן, תחנת רבין (בסמוך לעיריית תל אביב) ותחנת ארלוזורוב מערב. תחנת לוינסקי, הצמודה לפורטל הדרומי אינה נחשבת תחנה תת-קרקעית, אך היא צפויה לקום בפורטל עצמו, בתוואי מופרד ומונמך ממפלס הרחוב.[5]
תחנת קרליבך
תחנת קרליבך היא אחת מהתחנות התת-קרקעיות המתוכננות לאורך הקו ומיקומה יהיה מתחת למפגש הרחובות המחומש קרליבך, דרך מנחם בגין, לינקולן, יצחק שדה, הידוע גם כ"צומת מעריב". התחנה תהיה משותפת עם הקו האדום ותאפשר לנוסעים החלפה מהירה בין שני הקווים.
פורטלי הכניסה והיציאה מהמנהרות
הפורטל הוא המקטע בו הרכבת הקלה עוברת ממפלס תת-הקרקע אל פני הקרקע. הפורטל הצפוני ימוקם בפינת רחוב נורדאו ואבן גבירול, וימשיך עד צומת יהודה המכבי, אבן גבירול וכיכר מילאנו (עקב קשיים הנדסיים להמשיך את מנהרת הרכבת מתחת לירקון, הוחלט שהקו יעלה חזרה לפני הקרקע מדרום לירקון). הפורטל הדרומי, שדרכו תיכנס הרכבת למנהרה בשדרות הר ציון, ימוקם מדרום לתחנה המרכזית הישנה בפינת רחוב לוינסקי ושדרות הר ציון.[6] ביוני 2016, הציעה הוועדה המחוזית של תל אביב להמשיך את הקטע התת-קרקעי עד להצטלבות הרחובות הר ציון וקיבוץ גלויות ולהעביר את הפורטל הדרומי סמוך לפארק החורשות.[7] באוגוסט 2016, הוועדה לתשתיות לאומיות (הוות"ל) אישרה פה אחד את התוכנית ודחתה את ההתנגדויות למיקום הפורטלים.[8]
חלקו הצפוני של הקטע המשותף
מצפון לקטע התת-קרקעי חוצה התוואי את נחל הירקון בגשר חדש ממערב לגשר בר-יהודה. גשר נוסף יבנה מעל צומת רוקח/אבן גבירול ועליו תמוקם מצפון לצומת תחנת רוקח, מעל מפלס הרחוב וכחלק ממרכז תחבורה.[9] מצפון יעבור הקו בשטחים שפונו בשדה דב, כשהפיצול לשלוחות מתוכנן במפגש רחוב איינשטיין עם חלקו הצפוני העתידי של אבן גבירול.
השלוחות הצפוניות
הפיצול מתוכנן לשתי שלוחות:
- שלוחה צפונית להרצליה פיתוח, עד לשדרות אבא אבן
- שלוחה צפונית לרמת החייל, שמתחילה ברחוב איינשטיין, עוברת מדרום לאוניברסיטת תל אביב ותסתיים ברחוב ראול ולנברג בגבול תל אביב - בני ברק
השלוחה לרמת החייל
השלוחה הצפונית לרמת החייל תעבור באזור נתיבי איילון על ויאדוקט (גשר הבנוי מעמודים). החל מאוניברסיטת תל אביב יחצה התוואי את נתיבי איילון על גבי גשר באורך 198 מטר ובגובה של 15 מטר. על גבי גשר זה מתוכננת תחנת "מרכז הירידים" כדי לאפשר קישוריות לנוסעים למרכז הירידים ולתחנת האוניברסיטה של רכבת ישראל. גשר נוסף באורך 316 מטר ימשיך מעל שדרות רוקח, מעל חניון פארק הירקון וירד למנהרה מתחת למסילת הירקון. גשר נוסף באורך 590 מטר יבנה מעל צומת פנחס רוזן עד לכניסה לרמת החייל, וגם עליו תמוקם תחנה.[10]
הקמת הקו
הקמת הקו חולקה למספר שלבים.
שלב א' (תת"ל 71 א')
חלקו הדרומי של הקו ממרכז תל אביב לחולון ומערב ראשון לציון נמצא בשלב התכנון המפורט על ידי קבוצת ד.א.ל.[11] כמו כן בעת הקמת תחנת הרכבת צומת חולון הוכן מעבר אל הקו הירוק מתחת לתחנה במפלס הרחוב. בדצמבר 2015 תוכנית החלק הדרומי של הקו אושרה להפקדה בוועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל).
שלב ב' (תת"ל 71 ב')
שלב ב' כולל את הקטע המרכזי המשותף והמשכו עד רחוב ראול ולנברג.
תכנון הקטע המרכזי הגיע למבוי סתום, לאחר שמשרד התחבורה ועיריית תל אביב לא הגיעו להסכמה על סוג הקו בתוואי רחוב אבן גבירול. עיריית תל אביב דרשה שהקטע יהיה כולו תת-קרקעי, אך משרד התחבורה היה מעוניין שהקטע יהיה קו עילי בגלל עלות המנהור היקרה.[12]
בדצמבר 2011 החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הקו הירוק בתחום העיר תל אביב יהיה תת-קרקעי, ובכך הביא לסיום המחלוקת.[13] ביולי 2015 תוכנית החלק המרכזי של הקו אושרה להפקדה בוועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל), הציבור היה יכול להשמיע את התנגדויותיו עד 17 בפברואר 2016.[14]
שלב ג' (תת"ל 71 ג')
השלוחה הצפונית להרצליה דרך "הגוש הגדול" בתוך שכונת רמת אביב, מתוכננת במסגרת תוכנית תת"ל 71/ג'. על פי התוכנית המוצעת, הקו יתפצל לצד מזרח בצומת אבן גבירול-ש"י עגנון. ענף מזרחי זה יפנה צפונה בשדרות לוי אשכול עד רחוב איינשטיין, שם יפגוש פיצול מזרחי נוסף של המשך הקו, שיצא מאזור שדה דוב של היום. מנקודה זו ימשיך הקו מזרחה לרמת החיל. הקו הצפוני ימשיך דרך שדה דב של היום עד להרצליה פיתוח. במקביל, העירייה שוקדת על תוכניות בינוי באזור ("תוכנית 3700 לצפון מערב העיר").
היסטוריה
שנים 2008-1998
באוקטובר 1998, אושרה תוכנית מערכתית כוללת (תוכנית תמ"א/23/א) על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שאושרה בממשלה, אבל לא תוקצבה.[15] עלות התוכנית כולה הוערכה אז בשבעה מיליארד דולר, אך משרד האוצר התנגד להקצות את התקציב הדרוש, ונת"ע נאלצה להגיש תוכנית ביצוע ראשונית בעלות של שני מיליארד דולר בלבד. שני הקווים הראשונים שהוצעו בתוכנית היו: "הקו האדום" - מפתח-תקווה לתל אביב ומשם לבת-ים, שכולו בנוי במנהרות כרכבת תחתית, ו"הקו הירוק" - מתל אביב לחולון וראשון-לציון, כרכבת עילית קלה. משרד האוצר מנע את אישור התוכנית בגלל עלות המנהור לאורך תוואי של כ-18 קילומטר של "הקו האדום" והתחנות התת-קרקעיות. לפיכך העלתה נת"ע הצעה נוספת: רק ב-11 ק"מ מתוואי "הקו האדום" תפעל רכבת תחתית, בקטע מרחוב ז'בוטינסקי עד לתחנת אלנבי, ואילו ביתר הקו, תהיה רכבת עילית קלה.[16]
בינואר 1999, פרסמה נת"ע מכרז לתכנון שני תוואי הרכבת הקלה, "האדום" ו"הירוק",[17] ובמאי 1999 הקימו משרדי האוצר והתחבורה צוות בדיקה כלכלית לתוכנית נת"ע להסעת המונים, בראשות הפרופסור ראובן גרונאו. הצוות בחן את כל ההצעות של נת"ע, ומסקנותיו היו שיש כדאיות כלכלית לתוכנית בתקציב המוצע.[18] אך בפועל קודם רק פרויקט "הקו האדום".
התוכנית המפורטת של הקו פורסמה על ידי חברת נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים בשנת 2007, כחלק מהמערך הכולל של מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב.[19]
שנים 2019-2009
ב-12 בינואר 2012, הנחה שר התחבורה, ישראל כץ, לפרסם מכרז לכריית המנהרות של הקו האדום והירוק ביחד, באורך כולל של כ-31 קילומטר (באותה עת תוכנן הקו האדום להיחנך בשנת 2017 והקו הירוק בשנת 2020).[13] אך לבסוף הוחלט להפריד את שני הפרויקטים ובשנת 2014 פורסם מכרז לכריית המנהרות של הקו האדום בלבד.[20]
בשנת 2013 ביצעה חברת נת"ע קידוחי ניסיון לקו הירוק באזור רחוב אבן גבירול - בכיכר רבין וברחוב הדסה. ובאזור הרחובות יהודה המכבי ופנקס בתל אביב. הקידוחים נועדו לבדוק את טיב הקרקע לפני התחלת תכנון הקו, ובוצעו לעומק של 45 מטרים.[21]
קו 189 של חברת "דן" אשר החל לפעול בשנת 2011, מהווה למעשה שתי זרועות של הקו (הזרוע למזרח חולון מדרום והזרוע לקריית עתידים מצפון). באוגוסט 2015 החל הקו לפעול באמצעות אוטובוסים רבי קיבולת. כמו כן, קו 71 של חברת אגד מהווה גם שתי זרועות החל משנת 2011 (הזרוע לראשון לציון, והזרוע להרצליה, אם כי הוא מסתיים בקריית חינוך בצפון תל אביב) אך הקו עובר דרך המסגר ודרך נמיר בניגוד לתוואי הקו הירוק שעובר דרך שדרות הר ציון ואבן גבירול.
בפברואר 2016 בוצעו עבודות קידוח בשדרות הר ציון בדרום תל אביב כעבודות הכנה לקו זה. ב-29 במרץ 2016 נערך מפגש תושבים בין נת"ע לתושבי חולון ובו הוצגו תוכניות המקטע הדרומי של הקו הירוק, וב-1 באוגוסט 2016 אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות פה אחד את התוכנית להקמת הקו.[8]
ב–28 בנובמבר 2017 פורסם צו הפקעה למבנה מגורים בחולון. ההפקעה נועדה לאפשר את הקמתה של תחנת הרכבת הקלה המתוכננת להיבנות בפינת הרחובות ההסתדרות ופיכמן.[22] במאי 2019, הגישה חברת נת"ע תביעה נגד 58 משפחות בבניין, שנדרשו להתפנות ממנו באופן מיידי.[23] כ־15 מתוך בעלי הדירות המופקעות, קיבלו את ההצעה של נת"ע לפינוי כספי בשווי הדירה הישנה ופונו. 45 מהמשפחות שנתבעו, סירבו לפנות את הדירות, בטענה כי נת"ע מתעלמת ממצבן הרגיש, מתעקשת לקבל את המתחם בינואר 2020 אף על פי שכלל לא סיימה את התכנון, וזאת במקום להמתין למתן היתר הבנייה לפרויקט הפינוי בינוי המתוכנן במקום[24].
ב-11 ביולי 2018 פורסמו מסמכי המיון המוקדם למכרז בהיקף של כ-15 מיליארד שקל, להקמת קו זה יחד עם הקו הסגול, והוא יתבצע כשותפות ציבורית-פרטית – (Public–Private Partnership).[25] ב-28 בפברואר 2019 הגישו שש קבוצות בינלאומיות את מועמדותן להשתתפות במכרז להקמת הקו.[26]
באפריל 2019 הודיע נת"ע שהעבודות על הקו באזור חולון יחלו במאי 2019.[27] לבסוף הן החלו רק בנובמבר 2019.[28]
במאי 2019 פורסם שחמש חברות סיניות ניגשו למכרז חפירת מקטע התת-קרקעי של 4 ק"מ של הקו[29]. החברות הם:
- CRCC (China Railway Constration Company) ששותפה בהקמת הקו האדום בתל אביב
- (CRTG (China Railway Tunnel Group המקימה את חלקן הדרומי של מנהרות הקו האדום
- CHEC (China Harbour Engineering Company Ltd) המקימה את נמל הדרום באשדוד
- CSCEC (China State Construction Engineering Corporation)
- PCCC (China Power) המעורבת בתחנת הכוח באנרגיה שאובה בגלבוע
שנת 2020
בתחילת שנת 2020 החלו העבודות המקדמיות על הקו בראשון לציון, לאורך רחוב אברהם בר.[30]
ב-14 בינואר 2020 נדחה בחצי שנה המועד האחרון להגשת הצעות במכרז להקמת הקו הסגול והקו הירוק. ומועד הסיום להקמת שני הקווים נדחה לשנת 2027.[1]
ב-15 בספטמבר 2020 נסגר שלב הגשת ההצעות במכרז להקמת הקו הסגול והקו הירוק.[31] היקף המכרז הוא כ-15 מיליארד שקל. חמש קבוצות הגישו הצעות להתמודדות במכרז:
- חברת CAF הספרדית בשיתוף שפיר הנדסה
- חברת אלסטום הצרפתית בשיתוף אלקטרה ודן
- CRCC(אנ') ו-CRRC(אנ') הסיניות בשיתוף שיכון ובינוי ואגד
- צ'ינה הרבור (CHEC)(אנ') הסינית בשיתוף מנרב ואלייד
- CREC(אנ') הסינית, קרן נוי, הפניקס ובומברדיה.
קישורים חיצוניים
- שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.
- הקו הירוק - מקטע מרכזי - תסקיר השפעה על הסביבה, באתר נת"ע, דצמבר 2015
- שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.סיכום לגבי הקו השני של הרכבת הקלה בת"א; מסתמן: קו תת-קרקעי באבן גבירול, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2003
- שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.שרון קדמי, הוקמה ועדת מכרזים לקו הרכבת הקלה השני במטרופולין תל אביב - הקו הירוק, באתר הארץ, 6 באפריל 2006
הערות שוליים
שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.
- ^ 1.0 1.1 שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.עמירם ברקת, ראשל"צ, הרצליה ורמת השרון ימשיכו להמתין: גם הקווים הסגול והירוק של הרכבת הקלה נדחים, באתר גלובס, 14 בינואר 2020
- ^ אורן שטרנברג, האם תחול דחייה בפתיחת הקו הירוק ואיך היא תשפיע על העסקים בסוקולוב?, באתר "השקמה חולון", 13 בינואר 2020
- ^ 3.0 3.1 הקו הירוק, אתר נת"ע, ספטמבר 2020
- ^ 4.0 4.1 ב-29 במרץ 2016 נערך מפגש בין נת"ע ותושבי חולון שם הוצגו התוכניות למקטע הדרומי.
- ^ ביתור אורבני בדרום תל אביב בשל תכנית הקו הירוק של הרכבת הקלה, באתר של גיא שחר
- ^ שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.אילן ליאור, מנהרת הרכבת תפריד בין שני צדי רחוב אבן גבירול בתל אביב, פארקים ייסגרו לשנים, באתר הארץ, 29 בפברואר 2016
- ^ שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.נעמה ריבה, ועדה מחוזית ממליצה להזיז את מנהרת הרכבת הקלה כך שתקטין את הפגיעה בדרום תל אביב, באתר הארץ, 19 ביוני 2016
- ^ 8.0 8.1 שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.נעמה ריבה, והוועדה לתשתיות לאומיות אישרה את ביתור השכונות בת"א עבור הרכבת הקלה, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2016
- ^ הקו הירוק - מקטע מרכזי - תסקיר השפעה על הסביבה, סעיף 3.3.1.2, עמוד 246, באתר נת"ע, דצמבר 2015
- ^ תת"ל 71 ג' הקו הירוק - מקטע צפוני
- ^ הקו הירוק - רכבת קלה תל אביב, באתר קבוצת ד.א.ל הנדסה
- ^ שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.אבי בר-אלי, משרד התחבורה שוקל לבטל את הקו הירוק של הרכבת הקלה מראשל"צ להרצליה, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2007
- ^ 13.0 13.1 שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.שירות גלובס, מחר יפורסם מכרז לחפירת מנהרות הרכבת הקלה בתל אביב, באתר גלובס, 11 בינואר 2012
- ^ שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.הדי כהן, לא עוצרים: הקו הירוק של הרכבת הקלה בת"א מעלה הילוך, באתר גלובס, 4 אוגוסט 2015
- ^ תמ"א 23 א' להקמת רשת מסילות למערכת הסעת המונים משולבת במטרופולין גוש דן, באתר מינהל התכנון
- ^ שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.הנה באה הרכבת?, באתר גלובס, 7 באפריל 1999
- ^ שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.נת"ע פרסמה מכרז לתכנון רכבת קלה בשני תוואים, אחד מהם התוואי הרכבת התחתית, באתר גלובס, 25 בינואר 1999
- ^ שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.ראובן גרונאו, השקעה בתשתיות ב-2002 - השלכות לטווח קצר וארוך, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2001
- ^ שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.שרון קדמי, עד 2020 תגיע לגלילות: בשנים הקרובות נצטרך לשנן מונח חדש - מערכת תחבורה עתירת נוסעים (מתע"ן), שתתבסס על רכבות קלות ואוטובוסים רבי קיבולת, באתר הארץ, 12 בינואר 2007
- ^ שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.עמירם ברקת, 7 חברות זרות יתמודדו על חפירת המנהרות לרכבת הקלה, באתר גלובס, 7 במאי 2014
- ^ החלו קידוחי ניסיון לקו הירוק באתר עיריית תל אביב
- ^ שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.יעל דראל, הרכבת הקלה בגוש דן תעבור דרך בניין - המדינה הפקיעה חצי מהדירות בו, באתר TheMarker, 7 בינואר 2018
- ^ שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.יעל דראל, תביעה תקדימית: לפנות 58 משפחות משלושה בניינים כדי להקים את הרכבת הקלה, באתר TheMarker
- ^ שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.שלומית צור, שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.articles/0,7340,L-3772687,00.html פלונטר בחולון: דיירים מסרבים לפנות בניין שניצב בתוואי הרכבת הקלה, באתר כלכליסט, 30 באוקטובר 2019
- ^ שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.המכרז הגדול בישראל יוצא לדרך: שתי רכבות קלות נוספות בגוש דן, באתר TheMarker, 11 ביולי 2018
- ^ שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.עמירם ברקת, שש קבוצות בינלאומית יתמודדו על הקמת שני קווי רכבת קלה נוספים בגוש דן, באתר גלובס, 28 בפברואר 2019
- ^ אורן שטרנברג,עבודות הרכבת הקלה מגיעות לחולון – איך זה ישפיע עליכם?, באתר "השקמה חולון", 29 באפריל 2019
- ^ אורן שטרנברג,עבודות הרכבת הקלה בחולון: רחוב שמחה ארליך ייחסם לתנועה, באתר "השקמה חולון", 30 בדצמבר 2019
- ^ שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.ליאור גוטמן, שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.articles/0,7340,L-3762488,00.html חמש חברות ניגשו לחפירת הקו הירוק של הרכבת הקלה בתל אביב, כולן סיניות, באתר כלכליסט, 20 במאי 2019
- ^ אורן שטרנברג,שינויים בהסדרי התנועה בעקבות עבודות הרכבת הקלה בראשון לציון, באתר "השקמה ראשון לציון", 6 בינואר 2020
- ^ שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.גיא נרדי, רהקרב על הרכבת הקלה: מי ניגשו למכרז הביצוע המסקרן, באתר גלובס, 15 בספטמבר 2020
שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)
שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.
שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.
שגיאת לואה ביחידה mw.title.lua בשורה 209: too many expensive function calls.