דנקל – הקו האדום
 |
ערך זה עוסק במיזם עתידי
| |
 | |||
| מדינה |
 ישראל | ||
|---|---|---|---|
| עיר |
 תל אביב-יפו,  בת ים,  רמת גן,  בני ברק,  פתח תקווה | ||
| שם המערכת |
 דנקל | ||
| מפעיל |
 נת"ע | ||
| מידע על ההקמה | |||
| עלות | 18 מיליארד שקלים (משוער) | ||
| חברה בונה | China Civil Engineering Construction Corporation (אנ') | ||
| התחלת בנייה | 2005 | ||
| פתיחת הקו | 2023 (משוער, נדחה מספר פעמיים) | ||
| מידע על הקו | |||
| תחילת הקו | תחנה מרכזית פתח תקווה, דפו קריית אריה | ||
| סיום הקו | בת ים – הקוממיות | ||
| סוג הקו | קו נוסעים | ||
| אורך הקו | 24 ק"מ | ||
| רוחב המסילה | 1,435 מ"מ | ||
| מסלולים |
_R1.svg){kind=small} _R2.svg){kind=small} _R3.svg){kind=small} | ||
| מתח חשמלי | 1,500 וולט זרם ישר (DC), קו עילי | ||
| דפו | קריית אריה | ||
| צבע על המפה | אדום | ||
| מספר נוסעים ביום | 234,000 (משוער) | ||
| מספר נוסעים בשנה | 70,000,000 (משוער) | ||
| מספר התחנות | 34 | ||
| רשימת התחנות | |||
| רשימת תחנות | |||
| https://www.nta.co.il/light-rail/red-line/ | |||
| תרשים הקו | |||
|
| |||
הקו האדום הוא קו רכבת קלה המתוכנן להיות המרכזי והראשון שייצא לפועל כחלק מהדנקל. הוא יעבור בדרך עילית ותחתית, בין הערים בת ים, תל אביב-יפו, רמת גן, בני ברק ופתח תקווה. בחלקו המרכזי הוא צפוי לעבור בתוואי תחתי, בדומה לרכבת תחתית ובשאר חלקי המסלול בתוואי עילי.
אורכו של הקו הוא כ-24 קילומטר, מתוכם 12 קילומטר במנהרה[1] והוא יתפרס על חמש ערים ו-34 תחנות, מתוכן 10 תת-קרקעיות. עבודות הבנייה בקו החלו בשנת 2009 ופתיחת הקו באופן מלא תוכננה במקור לשנת 2013,[2] אולם בעקבות ביטול המכרז להקמתו של הקו לנוכח קשיים בהשגת מקורות המימון של הזוכה במכרז, והלאמת הפרויקט על ידי המדינה, נדחה מועד פתיחתו לשנת 2021.[3]
באוקטובר 2021, נדחתה הפתיחה, עד לנובמבר 2022,[4] לאחר מכן נדחתה למרץ 2023 ולאחר שהתגלתה תקלה במערכת הבטיחות שגרמה לעצירות פתע, נדחתה פתיחת הקו בפעם הרביעית, עד למאי 2023.[5]
מאפייני הקו
מסלול
הקו האדום מתחיל בתחנת האוטובוסים המרכזית של פתח תקווה, בצומת הרחובות בר-כוכבא ואורלוב, וממשיך בחפיפה לתוואי דרך 481 לפי סימוני החברה הלאומית לדרכים לאורך רחוב אורלוב עד מפגשו עם ציר ז'בוטינסקי, לאורך ציר ז'בוטינסקי עד תחנת הרכבת תל אביב מרכז. זמן הנסיעה בקטע זה צפוי להיות 19 דקות.
התוואי ממשיך בדרך בגין (דרך פתח תקווה לשעבר) לכל אורכו, עובר את מגדלי עזריאלי והקריה עד אשר מתחבר עם רחוב אילת, ודרומה, דרך שדרות ירושלים לאורך יפו, לעיר בת ים דרך שדרות העצמאות עד לדרום העיר.
הארכת הקו לכיוון מערב ראשון לציון עלתה עוד בעת הלאמת הפרויקט בסוף 2010, אולם מכיוון שפיתוח האזור לא היה על הפרק, המדינה הותירה את תכנון הקו ללא שינוי[6]. נכון לספטמבר 2022, הזרוע הנוספת של הקו עדיין מופיעה במפת המערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב,[7] אך לא קיים מידע רב בנושא.
הקטע ממחלף גהה עד אזור מנשייה (גבול יפו ותל אביב) עובר במנהרה תת-קרקעית כפולה.[8] יתר התוואי נסלל מעל לפני הקרקע. לפי חברת נת"ע, הפרויקט בוצע באופן כזה שיהיה ניתן להרחיב את המקטע התת-קרקעי (דהיינו - להפוך חלקים שתוכננו כעיליים לתת-קרקעיים), אם וכאשר יתגלה צורך כזה, תחבורתי או תפעולי.
בפתח תקווה, הוקמה שלוחה תת-קרקעית של הקו לכיוון הדפו בקריית אריה, ומעבר תת-קרקעי שמקשר בין תחנת קריית אריה של רכבת ישראל בפתח תקווה לבין הדיפו, שיכלול גם תחנת נוסעים.
לקו האדום קיימים שלושה מסלולי שירות:
- מתחנה מרכזית פתח תקווה לתחנת הקוממיות
- מתחנת קריית אריה לתחנת הקוממיות
- מתחנת קריית אריה לתחנת אליפלט
תחנות
בקו האדום יהיו בסך הכל 34 תחנות. 24 יוקמו במפלס הרחוב (בפתח תקווה, יפו ובת ים) ו-10 תחתיות (בבני ברק, רמת גן ותל אביב), כאשר אורכה של כל תחנה תת-קרקעית יהיה כ-88 מטרים, רוחבה יהיה 22 מטרים ועומקה בדרך כלל 20 מטרים. מבנה התחנה ייבנה בתוך "קופסה", תוך השבת הרחוב למצבו המקורי עוד בטרם הושלמה בניית פנים התחנה.[9] יוצאת דופן היא תחנת קרליבך שתיחפר לעומק 50 מטר כיוון שהיא תשרת גם את הקו הירוק.[10] לכל תחנה תת-קרקעית יהיה צבע שונה של חיפוי הקירות במטרה להקל על הנוסעים להבדיל בין התחנות התת-קרקעיות השונות. החברה האדריכלית אשר אחראית על תכנון התחנות התת-קרקעיות היא IBI Group.
המרחק בין התחנות העיליות יהיה כ-500 מטרים, אך המרחק בין התחנות התת-קרקעיות יהיה כ-1,000 מטרים בממוצע עקב שיקולי עלות ודרישה. כמו כן נחשף כי התחנות התת-קרקעיות שבקו ימוגנו לצורך שימוש כמקלטים במצבי חירום של תקיפת טילים כולל תקיפות בנשק ביולוגי וכימי. בין אמצעי המיגון דלתות פלדה לאיטום המנהרות והתקנת מסננים על פתחי האוורור כשבכל התחנות התת-קרקעיות בקו יוכלו למצוא מקלט כ-20,000 איש.[11]
ב-20 תחנות בקו זה יותקנו 106 דרגנועים ו־63 מעליות, כך עולה מדרישות האספקה כפי שצוינו במכרז בו זכתה חברת קונה ב-24 ביוני 2019.[12]
(התחנות מסודרות על פי התוואי מפתח תקווה, דרך תל אביב לבת ים)
| פתח תקווה | בני ברק, רמת גן ותל אביב | יפו ובת ים |
|---|---|---|
| עילי | תת-קרקעי | עילי |
|
תדירות
בשעות השיא התכנון הוא שתעבור רכבת כל דקה וחצי בתחנות התת-קרקעיות וכל שלוש דקות בתחנות העיליות. בשאר היום התדירות תפחת והרכבת תעבור במרווחי זמן גדולים יותר.[1]
שיטת המימון ועלויות
| דנקל - הקו האדום | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחילה הוערכו סך העלויות לקו האדום בכ-10 מיליארד שקלים שיתפרסו על כשש שנים עד 2012, השנה המקורית בה היה אמור להיחנך הקו האדום. מימון הרכבת התחתית נעשה בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT), בה הקבוצה הזוכה בונה ומתפעלת את הקו לאורך תקופת הזיכיון אותו קיבלה מן המדינה ובסיום תקופה זו היא מעבירה את השליטה בחזרה למדינה. במכרז זה הוחלט על תקופה של 32 שנה לאחריה הזכיין יעביר את הבעלות לידי המדינה. כמו כן, לזכיין הזוכה יש רשת ביטחון מול כמות צפויה של נוסעים בכל שנה ברכבת התחתית אם כמות הנוסעים לא עומדות בתחזית. מצד שני במקרה ויש כמות גדולה מן הצפוי של נוסעים יחסית לתחזית, המדינה תקבל אחוז מסוים מרווחי החברה המפעילה. התחזיות הן ל-100–120 מיליון נוסעים כל שנה בשנת 2020. בשנת 2010, לאחר שנפסל המכרז החיצוני למימון הפרויקט, הוחלט כי כולו ימומן מתקציב המדינה, והפרויקט ינוהל על ידי חברת נת"ע.
ציוד נייד
במהלך נובמבר 2012 פרסמה נת"ע מכרז לרכישת קרונות לקו האדום. מדובר ברכש של 90 קרונות בעלי רצפה נמוכה (בגובה הרציף) ובאורך של 32–35 מטר האחד, המיועדים לשירות. האומדן הראשוני לרכש הציוד מוערך ב–200–250 מיליון יורו (כמיליארד שקל). ואולם, נת"ע כללה במסמכי המכרז אופציה לרכש נוסף של 30 קרונות גם עבור הקו הירוק המתוכנן. במקרה שכזה, תוכל המדינה להזמין כ–30 קרונות נוספים במחיר המכרז - והיקף המכרז יצמח.[13]
ביוני 2014, הגישו חמש חברות את מועמדותן למכירת הקרונות של הקו האדום. חמש החברות הן אלסטום (צרפת), קאף (CAF, ספרד), פוסלו (גרמניה), סטדלר (שווייץ) ו-CNR (סין). ספקי הקרונות של רכבת ישראל, סימנס (גרמניה) ובומברדייה (קנדה\גרמניה), בחרו שלא לגשת למכרז.[14]
בסוף נובמבר 2015, הכריזה נת"ע על CNR כזוכה במכרז. חברת CNR תספק 120 קרונות של הקו האדום תמורת כ-900 מיליון שקל.[15]
אופן ביצוע של החלק התת-קרקעי
כריית המנהרות של החלק התת-קרקעי התבצעה על ידי 8 מכונות כרייה, בארבעה צמדים. כל צמד מכונות כורה שתי מנהרות צמודות זו לזו.
- זוג המכונות הראשון כרה מפיר שילוח גלי גיל הסמוך לתחנת ארלוזורוב לכיוון מערב עד לתחנת קרליבך. בוצע על ידי חברת סולל בונה יחד עם חברת CRTG הסינית.
- זוג המכונות השני כרה מפיר שילוח גלי גיל לכיוון מזרח עד לתחנת בן-גוריון. בוצע על ידי חברת סולל בונה יחד עם חברת CRTG הסינית.
- זוג המכונות השלישי נכנס בפיר שילוח הרצל שברחוב יהודה הלוי בתל אביב וכרה מזרחה, עד שפגש את הזוג הראשון בתחנת קרליבך. בוצע על ידי חברת סולל בונה יחד עם חברת CRTG הסינית.
- זוג המכונות השלישי כאשר הגיע מפיר הרצל לתחנת קרליבך, פורק, יצא והועבר לפורטל שנקר, שם כרה עד פיר השילוח אם המושבות.
- זוג המכונות הרביעי נכנס בפורטל הדיפו שבפתח תקווה וכרה מערבה, עד שפגש את הזוג השני בתחנת בן-גוריון. בדרכו הא עבר דרך שרוול פלדה בפיר אם המושבות. בוצע על ידי חברת דניה סיבוס יחד עם חברת CCECC הסינית.
כמו כן, במקטע "תוואי המסילה הטורקית", הקטע A1 (מפיר הרצל ועד רחוב פינס) בוצע על ידי חברת CRTG הסינית והקטע A2 (מרחוב פינס ועד רחוב קויפמן) בוצע על ידי חברת מנרב בשיטת Cut & Cover .[16] שני גשרים – גשר שלוש וגשר נחושתן פורקו בזמן העבודות והוחזרו בתום העבודות.[17]
פיר השילוח אם המושבות בוצע בשיטת ההידרומיל, ומהווה מבנה בטון תת-קרקעי בצורת קופסה המורכב מקירות סלאריים היורדים לעומק של 38 מטר ומתחת למי תהום.
באוגוסט 2019 דווח שהסתיימה כריית כל המנהרות בפרויקט.[18]
היסטוריה
תכנון הקו
אף על פי שכבר בשנת 1973 הורתה גולדה מאיר על בדיקת הקמת רכבת תחתית בגוש דן, רק בשנת 1996 הוקמה חברת נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים,[19] שתפקידה הראשוני היה לבצע סקר היתכנות ולבחון תוואים פוטנציאלים שונים להקמת מערכת הסעת המונים במטרופולין תל אביב.[20] לאחר עבודה של שלוש שנים נקבע תוואי הקו האדום, כקו הראשון שיבנה במערכת. באפריל 1999, זכתה חברת דה-לו-קאטר הבריטית במכרז לתכנון הקו, כקו רכבת תחתית במלואו באורך של 18 ק"מ המתחיל בבת ים, מגיע דרך מרכז ת"א לתחנת ארלוזורוב, וממשיך דרך ציר ז'בוטינסקי ברמת גן ובבני ברק לפתח תקווה.[21] משרד האוצר התנגד להקצות את התקציב הדרוש, בגלל עלות המנהור לאורך תוואי, וביולי 1999 עבר הפרויקט הסבה לרכבת קלה,[22] למרות התנגדותו של ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, שהעדיף רכבת תחתית.[23] בתוכנית החדשה רק ב-11 ק"מ מתוואי "הקו האדום" תהיה מנהרה, בקטע מרחוב ז'בוטינסקי עד לתחנת אלנבי, ואילו ביתר הקו, יפעל הקו במפלס הרחוב.[20] בהמשך הוחלט לבנות מנהרה גם בתוואי המסילה הטורקית בשיטת Cut and Cover מפורטל אליפלט שבנווה צדק עד לרחוב הרצל.
המכרז לקו
בינואר 2001, כארבע שנים לאחר הקמת נת"ע, התפרסם המכרז למיון מוקדם לקו הראשון. מועד הגשת ההצעות שנקבע תחילה למאי 2002, נדחה לבקשת המתמודדות ליולי 2002 ולאחר מכן לאוקטובר 2002.[24] בנובמבר 2003, לאחר פרישת אחת המתמודדת, פורסם המכרז עצמו. ארבע הקבוצות המתמודדות אמורות היו להגיש את הצעותיהן עד אוגוסט 2004, והקבוצה הזוכה אמורה הייתה להיבחר בפברואר 2005 ולהשלים את הקמת הקו עד שנת 2010.[25]
המכרז שונה, עודכן ונדחה שש פעמים, רובן עקב בקשות חוזרות ונשנות של המועמדות, עד שב-27 בפברואר 2006 הגישו שלוש הקבוצות המתמודדות את הצעותיהן. ב-31 בדצמבר 2006 הכריז משרד האוצר, בשיתוף משרד התחבורה ונת"ע על זכייתה של קבוצת MTS הכוללת את חברת אפריקה ישראל, קואופרטיב אגד, חברת סימנס, החברה הסינית CCECC (חברה ממשלתית סינית שחפרה גם את מנהרות הכרמל ומנהרות גילון), והחברה הפורטוגזית Soares da Costa.
ההצעה הזוכה של חברת MTS הייתה של 7.163 מיליארד שקלים אותם יקבלו כמענק הקמה אשר יתפרס על שנים רבות, הפרש של כ-400 מיליון שקלים מן הקבוצה המפסידה.
הקבוצות שהתמודדו
- MTS - חברת אפריקה ישראל, קואופרטיב אגד, חברת סימנס, החברה הסינית CCECC והחברה הפורטוגלית Soares da Costa.
- ספידן - החברה האמריקאית פרסונס-בריקנהוף (PB), החברות הישראליות קרדן ותה"ל, שפיר ואביב, החברה הקנדית בומברדייה והחברה הגרמנית BVG.
- מטרו-רייל - שיכון ובינוי ואשטרום, אלסטום, החברות הצרפתיות קונקס ו-VINCI והחברה הגרמנית Züblin.
באוגוסט 2006, הכריזה ועדת המכרזים על פסילת קבוצת "ספידן" וביצוע התמחרות בין "MTS" ו"מטרו רייל".[26]
הקבוצה הזוכה הוכרזה ב-31 בדצמבר 2006 והיא MTS, ההסכם עם החברה נחתם במאי 2007.[27]
קשיי המימון של MTS
על פי הסכם הזיכיון, החוזה בין הזכיינית למדינה היה אמור להימשך 32 שנים, שמתוכן חמש שנים שיוקדשו להקמת הקו ו־27 שנים לתפעול הרכבת. כאשר על פי התכנון העבודות היו צפויות להתחיל בשנת 2008, אחרי השלמת התכנון המפורט. הסגירה הפיננסית של הפרויקט הייתה אמורה להיסגר תוך שנה ממועד החתימה, קרי עד מאי 2008. אך שלושה חודשים לפני תום מועד הסגירה הפיננסית, ביקשה MTS דחייה, על רקע החרפת משבר הסאבפריים בעולם. המדינה נעתרה לבקשה כי הסגירה הפיננסית תדחה לסוף ספטמבר 2008.[28]
MTS הגיעה להסכם מימון שכלל העמדת מסגרת אשראי בסך של כ-1.4 מיליארד אירו על ידי שני בנקים גרמנים KfW ו-BayernLB וכמו כן על ידי הבנק הבריטי רויאל בנק אוף סקוטלנד. את יתרת הכספים בגובה כ-2 מיליארד שקל, היה צפוי להשלים קונסורציום מממנים ישראלי בהובלת בנק לאומי. אך משבר הסאבפריים התגלגל החל מספטמבר 2008 לידי משבר כלל עולמי, גם במועד זה לא הצליחה MTS והבנקים להגיע לכדי סיכום, ומועד הסגירה הפיננסית נדחה בשנית ל-28 בינואר 2009. אולם, MTS שוב לא הצליחה להשלים את הליך המימון של הפרויקט ומועד הסגירה הפיננסית של הפרויקט נדחה בפעם השלישית לאמצע חודש אפריל 2009.
במרץ 2010 הגישה MTS הצעת פשרה רשמית לידי משרדי האוצר והתחבורה, שכוללת פיצול מקטעי הפרויקט לחלקיו ההנדסיים השונים - מנהור, חשמול, בניית מסילות ומערכת הפעלה ולהשיג עבור כל חלק אחד מהם מימון נפרד מהבנקים. כמו כן הודיעה ממשלת גרמניה, שהבנק KFW שבעלותה ושהוביל את קונסורציום הבנקים הזרים של הפרויקט, תומכת בניסיון למצוא פתרון לבעיות המימון.[29]
ביולי 2010 ביקשה MTS להתחיל לבצע עבודות מקדימות בתוואי הפרויקט, עוד לפני שתשלים את הליך הסגירה הפיננסית של הפרויקט, זאת כדי לעמוד בלוח הזמנים להקמת הקו. אך משרד האוצר דחה את הבקשה.[30]
הלאמת הפרויקט
לאחר שחברת MTS לא הצליחה לעמוד בלוח הזמנים שהוקצב לה האשימה הממשלה את החברה בעיכוב של שנים בעבודות, בעקבות כך, הודיעה המדינה על הלאמה של הפרויקט שימומן ישירות מתקציב המדינה וינוהל ישירות על ידי החברה הממשלתית נת"ע.[31] בנוסף חילטה המדינה את כספי הערבויות בסך 138 מיליון שקל. בעקבות פעולות אלה, חברת MTS הודיעה כי ביטול הזיכיון נעשה שלא כחוק והחלה בהליכים משפטיים נגד המדינה והגשת תביעה בסך 2.7 מיליארד שקלים.[32] המדינה מצידה הגישה תביעה נגדית בסך 3.5 מיליון שקלים. בפסק הדין שניתן באפריל 2016 נקבע כי כספי החילוט יישארו בידי המדינה ובנוסף החברה תפצה את המדינה ב-5 מיליון שקלים נוספים בגין הוצאות משפטיות.[33]
התקדמות הבנייה
עד הלאמת הפרויקט
החל משנת 2005 נעשו עבודות הכנה ופינוי תשתיות על ידי נת"ע, העבודות התבצעו לאורך המסלול בפתח תקווה, יפו ובת ים; כולל הכנה לתוואי הכניסה לתחנה התת-קרקעית המתוכננת סמוך לשדרות ירושלים ביפו. בבני ברק וברמת גן בוצעו עבודות תשתיות חשמל בלבד, ובתל אביב עדיין לא החלו העבודות.[34] כמו כן, החלו עבודות הבינוי על הדפו בקריית אריה.
החל משנת 2011
לאחר הלאמת הפרויקט, בדצמבר 2010 התקבלה החלטת הממשלה על העברת את סמכויות הניהול והביצוע לידי החברה הממשלתית נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים); שבראשה עמד הח"כ לשעבר מטעם הליכוד מיכאל רצון. חברת נת"ע הציגה תוכנית לביצוע הפרויקט בתקציב של 10.7 מיליארד שקל במימון מלא של המדינה, (לעומת תקציב MTS של 7.2 מיליארד שקל) ובלוח זמנים שהגדיר את שנת 2017 כמועד תחילת הפעלת הקו האדום.
לוח הזמנים שהציגה נת"ע כלל 5 שלבי ביצוע (בסוגרים מועד הסיום המקורי):[35]
- שלב 1 - 3 פירי שילוח למכונות כרייה (2013): פיר שילוח תחנת אם המושבות, פיר הרצל, פיר גלי גיל.
- שלב 2 - פורטלים וקופסת אם המושבות (2014)
- שלב 3 - מנהור (2015)
- שלב 4 - קופסאות ומבנה פנימי של התחנות התת-קרקעיות (2016)
- שלב 5 - מערכות מסילה ואיתות (2017)
ב-14 באוגוסט 2011 הודיעה חברת דניה סיבוס, זרוע הבנייה והתשתיות של קבוצת אפריקה ישראל, כי זכתה במכרז של החברה הממשלתית נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) לביצוע עבודות פיר השילוח עבור הרכבת הקלה בתוואי הקו האדום שבאזור פתח תקווה. היקף הפרויקט מוערך בכ-100 מיליון שקלים. פיר שילוח תחנת אם המושבות, בין מחלף גהה לגשר אם המושבות, יהיה באורך של כ-100 מטרים, ברוחב של כ-35 מטרים ובעומק של כ-25 מטרים. הוא יאפשר תנועה מתחת לפני האדמה של הרכבת הקלה. מכונות כרייה מדגם TBM ייובאו בתוך שלושה חודשים מספרד, ומרגע הגעתן צפויה העבודה להתחיל מיד ולהימשך 14 חודשים. בתחילה חופרים את הבור, תומכים אותו בקירות, מנקזים את מי התהום, מחזקים את מבנה הפיר בקירות פלדה ואז יוצקים שכבת פלדה בעובי שני מטרים וחצי כדי למנוע ממי תהום לעלות. לצורך העבודות נסגרו שני חניונים בתל אביב, חניון גלי גיל וחניון בית רומנו (עבור פיר הרצל), על מנת שישמשו אתר עבודות לחפירת מנהרות תת-קרקעיות לרכבת הקלה.[36]
שנת 2012
ב-12 בינואר פורסם על ידי נת"ע מכרז בינ"ל לחפירת המנהרות התת-קרקעיות בקו האדום ובקו הירוק. המכרז צפוי היה להסתיים ב-2015, ועבודות החפירה צפויות היו להתחיל באותה השנה.[37] בנובמבר 2012, באיחור של מספר חודשים, פרסמה נת"ע את המכרזים לרכישת קרונות הרכבת הקלה בקו האדום והקמת המערכות האלקטרוניות הכרוכות בו. היקף שני מכרזים אלה בלבד, ללא עבודות המנהור וההנדסה הנלוות לפרויקט, עשוי היה להסתכם בלא פחות מארבעה מיליארד שקל, עם אופציות בהיקף שלושה מיליארד שקל.[38]
שנת 2013
במהלך שנת 2013, למעט המשך העבודה על שלושת פירי השילוח, לא נעשו עבודות בנייה בשטח. כמו כן הודיעה נת"ע שלוחות הזמנים והאומדנים התקציביים לפרויקט חרגו; תקציב הפרויקט יעמוד על 14.6 מיליארד שקל (במקום 10.7 מיליארד) והקו יפעל בשנת 2021 (ולא בשנת 2017).[39]
שנת 2014
הקו האדום המקדים
באוגוסט 2014 החל לפעול קו 1 של חברת דן, המשמש כקו מקדים לרכבת הקלה, בשיתוף משרד התחבורה. הקו המופעל באוטובוסים רבי קיבולת (הזהים למטרונית), פועל במסלולם של קו 42 (מבת ים ועד לקניון עזריאלי בתל אביב) וקו 51 (דרך ציר ז'בוטינסקי עד ליעדו הסופי בתחנה המרכזית בפתח תקווה). הקו עובר בחלק ניכר מהמסלול העתידי של הקו האדום, ובמקביל לקווים שבמסלולם הוא נוסע. בניגוד למטרונית, האוטובוסים אינם זוכים לעדיפות ברמזורים ואינם נוסעים בנתיבי תחבורה ייעודיים (פרט לנתיב התחבורה הציבורית בציר ז'בוטינסקי בפתח תקווה, ברחוב ירושלים ביפו, ונתיב התחבורה הציבורית ברחובות בלפור והרצל בבת ים). התשלום לנסיעות בקו מתבצע במכונות התשלום ובמכונה לתיקוף כרטיסי רב קו בתוך האוטובוס. מטרתו היא להכין את הציבור ולהרגילו למסלול הרכבת הקלה אשר תהווה פתרון קבע עתידי לתוואי זה.[40]
מסלולו של קו 1, בדומה למסלול הקו האדום של הרכבת הקלה, מתחיל בתחנה המרכזית של פתח תקווה ויסתיים באצטדיון העירוני בבת ים (ידוע גם כמסוף ניסנבוים). הקו יוצא מהתחנה המרכזית של פתח תקווה, ונוסע על רחוב בר כוכבא, הברון הירש (שוק פתח תקווה) ומשם ממשיך במסלולו הארוך בציר ז'בוטינסקי, הקו ימשיך במסלולו ברחוב בן-גוריון בבני ברק ורמת גן, ממשיך על דרך מנחם בגין ולאחר מכן נוסע דרך מגדל יעקבי נימרודי בניגוד למסלולו של קו 51 אשר נוסע ברחוב המסגר. לאחר מכן ימשיך הקו אל התחנה המרכזית הישנה של תל אביב ושדרות הר ציון, שם יעצור קרוב לתחנה המרכזית החדשה. הקו ממשיך לדרך שלמה, שדרות ירושלים ביפו ונכנס לבת ים דרך הרחובות: המצבה, רוטשילד ובלפור (בכיוון ההפוך יסע הקו דרך הרצל), יצחק שדה, הנביאים, הקוממיות ומסיים את מסלולו באצטדיון העירוני.[41]
תדירותו של קו 1 היא גבוהה ביותר, ואף מבין הגבוהות מהקווים אשר מחזיקה חברת דן, וכן הקווים אשר פועלים בתל אביב: בשעות היום הקו פועל כל 5–6 דקות ובשעות הלילה כל 10–15 דקות בממוצע. בימי שישי בתדירות של 6–8 דקות ובמוצ"ש בתדירות של 20 דקות.[40] כמו כן, נוסעים רבים מציינים כי הקו אכן עומד בלוח הזמנים המתפרסם על ידי החברה, אך לפעמים מספר האוטובוסים של קו 1 מגיעים צמודים אחד לשני.[42] בנוסף נוסעים רבים מתלוננים כי הקו לפעמים לא עוצר בתחנות המיועדות לקו ומעידים על צפיפות קיצונית ועומס.[43][44] על ידי דירוג קווי האוטובוסים באתר Biz שנעשה על ידי שימוש בנתונים ובתלונות אשר הגיעו לידי הארגון "15 דקות", קו 1 הוא אחד מעשרת הקווים הגרועים בישראל, והסיבה לכך היא "דיווחים רבים על איחורים משמעותיים, ככל הנראה בשל היעדר העדפה בדרך. בנוסף, הביקוש לקו הולך וגדל, והתדירות הקיימת אינה נותנת מענה - תדירות נמוכה מדי בשעות השיא גורמת לצפיפות קיצונית ולהשארת נוסעים בתחנות.[45] שעות פעילות הקו ביום חול היא מ-4:40 עד חצות מכיוון בת ים, ומ-5:00 עד חצות מכיוון פתח תקווה.[46]
מכרזים
בנובמבר פרסמה נת"ע מכרז להקמת תחנת קרליבך, המכרז כולל כריית מנהרה לכלי רכב, את שלד מבנה התחנה בעומק 25 מטר כשהוא מותאם למפגש בין הקו האדום לקו הירוק, 2 כניסות להולכי רגל והכנה לכניסה נוספת, פירי אוורור ומערכות, ואת פירוק גשר מעריב. התאריך האחרון להגשת הצעות נקבע למרץ 2015.[47]
שנת 2015
במהלך שנת 2015 הוכרזו הזוכים בשלושה מכרזים מרכזיים בהקמת הקו:
- חברת סולל בונה יחד עם חברת CRTG הסינית זכו במכרז לבניית המנהרות והתחנות בחלק המערבי של הקו.[48]
- חברת דניה סיבוס יחד עם חברת CCECC הסינית זכו במכרז להקמת תחנת קרליבך.[49]
- חברת דניה סיבוס יחד עם חברת CCECC הסינית זכו במכרז לבניית המנהרות והתחנות בחלק המזרחי של הקו.[50]
ב-2 באוגוסט החלו העבודות להקמת התחנה התת-קרקעית הדרומית ביותר בקו האדום - תחנת אלנבי.[51] ב-14 באוגוסט החלו העבודות על תחנת קרליבך. באותו זמן החלה להפעיל חברת "דן" גם את קו 189 שלה, המהווה למעשה זרוע של הקו הירוק, באמצעות אוטובוסים רבי קיבולת, הזהים לאלו המופעלים בקו 1. ב-27 באוגוסט החלו העבודות על תחנת אבא הלל, ב-4 בספטמבר על תחנת ארלוזורוב וב-20 בנובמבר על תחנת ביאליק.
חברת סולל בונה העבירה לידי דניה סיבוס כקבלן משנה את עבודות בשתי תחנות תת־קרקעיות בתל אביב (תחנת שאול המלך ותחנת יהודית).
שנת 2016
באמצע פברואר, החלו העבודות על תחנת בן-גוריון ועל תחנת אהרונוביץ' בבני ברק.[52]
ב-1 באפריל, נחסמה דרך בגין גם לתחבורה ציבורית לכיוון דרום ובחלקה גם בכיוון צפון, והתנועה הוסטה לרחוב חדש (רחוב 1185) שנסלל במתחם חסן עראפה, אשר מתחבר לרח' המסגר. משם חלק מהקווים (כמו קו 1) ממשיכים ישירות לדרך בגין בצומת בגין-החשמונאים, וחלקם (כמו קו 189) פונים ליצחק שדה ומשם דרך בגין (במקטע אשר כן נשאר פתוח) ולרחוב החשמונאים.[53]
בהמשך השנה, העבודות בתחנת אבא הלל הועברו מצידו המערבי של צומת עלית אל מרכז הכביש ונחסמה הפנייה שמאלה מדרך אבא הלל לדרך ז'בוטינסקי. עקב כך מספר קווי אוטובוס הוסטו מעט ממסלולם. בחודש אוקטובר הועברו גם העבודות בתחנת ביאליק למרכז הכביש. הנתיבים שנפתחו באזור בו בוצעו עבודות חפירה, עוברים על לוחות בטון שמתחתם נמשכות עבודות החפירה.
בנובמבר הוגשו הצעות במכרז להקמת מערכות החשמל, המחשוב והאיתות של הפרויקט ("סיסטם"). היקף המכרז הוערך על ידי Parsons Brinckerhoff, חברת הייעוץ של נת"ע, ב-2.5 מיליארד שקל. אלא שכשהוגשו ההצעות למכרז התברר כי קבוצה אחת (בה שותפות החברות הצרפתיות קבוצת תאלס, קולאס וסיסטרה, יחד עם שפיר הנדסה הישראלית) הגישה הצעה של כ-5.5 מיליארד שקל. קבוצה שנייה (בה שותפות אלסטום הצרפתית ומנרב הנדסה הישראלית) הגישה הצעה של מעט יותר מ-4 מיליארד שקל.[54] כמו כן, הוקפא המכרז הבינלאומי להפעלת הקו.[55]
שנת 2017
ב-19 בפברואר, החלה חפירת המנהרה בקו, כארבעה חודשים לפני המועד המתוכנן. בסוף החודש הוזזה תנועת כלי הרכב בדרך בגין באזור תחנת יהודית, והחלו עבודות בצד המזרחי של דרך בגין.
ב-5 במרץ, נסגרה לשלושה ימים תחנת הרכבת תל אביב השלום לתנועת רכבות בשל כריית המנהרה שהתוואי שלה עובר מתחת למסילה, ורכבות לא עברו בין התחנות הסמוכות. ב-9 במרץ נפתחה תחנת הרכבת מחדש.
במהלך המחצית הראשונה של השנה, החלו מכונות החפירה (TBM) לכרות את המנהרות. שתי המכונות הראשונות (שכונו "גולדה", על שם גולדה מאיר, ו"מגי", על שמה של מרגרט ת'אצר) חופרות מחניון גלי גיל לכיוון יפו ותחנת אליפלט, והן החלו לפעול ברבעון הראשון. המכונה השלישית (שכונתה "רוזה", על שם רוזה פארקס) החלה לפעול בחודש מאי מאותו חניון לכיוון פתח תקווה, וקצת לאחר מכן החלה לפעול גם המכונה הרביעית (שכונתה "וונדר וומן") באותו כיוון.
ב-14 במאי, פורסם על זכיתה של חברת מנרב במכרז להקמת מקטע המסילה התת-קרקעי האחרון באורכו כקילומטר - מרחוב פינס בנוה צדק עד לרחוב קויפמן (תוואי המסילה הטורקית), מנרב גם תקים את התחנה התת-קרקעית הפתוחה לשמיים ברחוב אליפלט. המנהרה בתוואי המסילה הטורקית תיבנה בשיטת Cut and Cover.[56]
ב-1 באוגוסט, פורסם מכרז "המערכות", כולל אספקה ותחזוקה של כל מערכות הרכבת (קוי הזנה חשמלים) ובכלל זה המסילה עצמה. מכרז האיתות פוצל ממנו ופורסם בנפרד.[57]
ב-2 באוגוסט, הוכרז שקונסורציום "תבל" (אגד החזקות (51%), שנזן מטרו (30%), חברת CCECC הסיניות (19%)) הם הזוכים במכרז להפעלה של הרכבת הקלה בתל אביב. מכרז השתתפו גם שתי הקבוצות הנוספות: חברת נהור (חברת בת של דן) בשיתוף בייג'ינג מטרו, וישראל קנדה (דרך ארץ) בשיתוף גוואנז'ו מטרו.[58]
ב-1 באוקטובר, פורסם על זכית חברת אלסטום הצרפתית במכרז האיתות. לפי המכרז אלסטום תתקין מערכות האיתות בקרונות, במסילות ובחדרי התשתית. המערכת תכלול רכיבי הבקרה והשליטה ברכבת, לרבות תיאום עם מערכת הרמזורים, וכן מעבר לנהיגה אוטומטית במנהרות.[59]
הצגת קרון להדגמה
בספטמבר-אוקטובר 2017, הוצג לציבור הרחב בשד' רוטשילד דגם קרון רכבת קלה העתידית (עיצוב חיצוני ופנימי ללא מערכות הנעה). כמו כן הוצג הסמליל של מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב ועיצוב ספסלי התחנות.
קרון להדגמה של רכבת קלה בתל אביב, שד' רוטשילד
שנת 2018
ב-19 בפברואר, פורסם על זכית השותפות חברות סיניות CRTG ו-EEB והחברה הגרמנית Deutsche Bahn AG (ניהול האינטגרציה) במכרז מערכות. מכרז המערכות כולל את הקמת מערכות החשמל (כולל קווי הזנה), התקשורת והמסילות של הרכבת הקלה.[60]
בחודש אוגוסט, פורק גשר שלוש, אשר עבר מעל תוואי מסילת הרכבת הטורקית מיפו לירושלים בשכונת נווה צדק, בסוף הפרויקט הוא יוקם מחדש ויבנה פארק ירוק סביבו. תוואי פסי הרכבת הכבדה המקוריים שעברו תחת הגשר ננטש בשנת 1948 ויחזור לשימוש עבור הרכבת הקלה כ-70 שנה מאוחר יותר.
שנת 2019
ב-4 בפברואר, הזוג הרביעי של המכונות TBM (וונדר וומן וניקי היילי) שהגיע מפורטל הדיפו שבקרית אריה בפתח תקווה יצא בתחנת בן-גוריון וסיים כריית הקטע המזרחית.
בחודש אפריל, הקרונות הראשונים של הרכבת ביצעו נסיעת מבחן ראשונה במפעל בסין. בחודש מאי החלו העבודות על הרכבת הקלה בשדרות ירושלים ביפו, והן נחסמו לחלוטין עד להשלמת הפרויקט. ובבת ים החלה חברת נת"ע את הנחת המסילות הראשונות בתוואי.
בחודש יולי, הסתיימה כריית כל אורך המנהרות של הקו האדום, ובו בזמן גם החלה הכשרת הנהגים הראשונים שיפעילו את הקו.[61]
ב-14 בנובמבר, הגיע לנמל חיפה משלוח הקרונות הראשון של המערכת. הקרונות יאוחסנו בדיפו קריית אריה עד להשלמת מערך המסילות והפעלת הקו.
שנת 2020
ב-1 בפברואר, החלו עבודות הנחת מסילות בבת ים.[62]
ב-11 בפברואר, דווח על התקדמות בתחנת אהרונוביץ' והתחלת הקמת מפלס הכרטוס.[63]
ב-17 בפברואר, החלו עבודות הקמת מפלס הרציפים והכנת התחנה להתקנת המסילות בתחנת בן-גוריון.[64]
ב-22 בפברואר, החלו עבודות חפירות להקמת המעבר התת-קרקעי אשר עתיד לחבר בין תחנת הרכבת קריית אריה לתחנת הנוסעים בדיפו.[65]
ב-7 במרץ, דווח על התקדמות הנחת המסילות בפתח תקווה.[66] ב-16 במרץ 2020 הסתיים פינוי מכונות הכרייה.[67]
ב-20 במרץ, נת"ע הודיעה כי בכוונתה לנצל את צמצום תנועה המכוניות בכבישים בעקבות התפרצות נגיף הקורונה והתקנות לשעת חירום, והחל פיתוח 51 הצמתים לאורך הקטעים העיליים בפתח תקווה, יפו ובת ים שהיה אמור להימשך עד ינואר 2021.[68] כמו כן, משרד התחבורה הודיע כי יתקצב את האצת העבודות ב-50 מיליון שקלים.[69]
ב-14 באפריל, פורסם על עבודות גמר ליציקה במפלסי הרציפים והטכני בתחנות אלנבי ועל התקדמות בהנחת המסילות בבת ים.[70][71]
ב-20 במאי, הושלמה יציקת המפלס הטכני בתחנת בן-גוריון, ריצוף מפלס הכניסה של התחנה ואף בכניסה הדרומית פירקו את הסטראטים אשר תמכו את קירות הדיפון בתחנה.[72]
לקראת סוף יולי פורסם כי הפעלת הקו נדחתה שוב, לסוף 2022, זאת בשל מכרז מערכות שבוטל לפני מספר שנים וכן מחסור בעובדים סיניים בשל משבר הקורונה.[73]
ב-21 לספטמבר, פורסם כי משרד התחבורה הורה לנת"ע לקדם תכנון מפורט לחיבור אזור מערב ראשון לציון ומתחם האלף לקו האדום, ובעירייה העריכו שהזרוע תיפתח כ6–12 חודשים לאחר פתיחתו של הקו[6]. נכון לספטמבר 2022, טרם החלו העבודות.
באוקטובר הושלמו העבודות על פארק המסילה, שמהווה חלק מתוואי המסילה והוא אזור בו זו תרד אל מתחת לפני הקרקע.[74]
ב-13 בנובמבר, נפתח רחוב יהודה הלוי לתנועה לאחר כ-5 שנים בו היה סגור לרגל עבודות הרכבת באזור.[75]
שנת 2021
- הותקנו סככות התחנות ולוחות הזמנים של הקו.
- בחודש מאי, בוצעו נסיעות מבחן בפתח תקווה.[4]
- בחודש יוני, נערכה השקה רשמית לנסיעות המבחן ברכבת הקלה בפתח תקווה.[76]
- בחודש ספטמבר, דווח כי החלה הרצה של רכבת המדמה את גודל הרכבת האמיתית בתוואי המסילה בין בת ים לפורטל אליפלט.
- בחודש אוקטובר, דווח כי נת"ע החלה בחשמול המסילות בתוואי הרכבת בבת ים, וביפו לקראת נסיעות מבחן שיערכו בחודש זה.
- ב-21 באוקטובר, נת"ע ביצעה נסיעת מבחן ראשונה לכל אורך הקו.
שנת 2022
- ב-11 בינואר, נפתחה מנהרת צומת קרליבך לנסיעת כלי רכב.[77]
- ב-13 בינואר, נפתחה תנועת כלי רכב ופתיחת שביל האופניים בשדרות ירושלים, בקטע שבין רחוב ד"ר ארליך לרחוב נחל הבשור ביפו.
- ב-4 במרץ, חזר לפעול קו 41 בשדרות ירושלים ביפו.
- ב-23 לנובמבר, התפרסם דוח מבקר המדינה שהציג כשלים רבים בניהול הפרוייקט[78]
שנת 2023
לאחר כניסתה מחדש של מירי רגב לתפקיד שרת התחבורה, הציבה יעד לנת"ע לסיים את הפרוייקט עד יום העצמאות, מאחר שהפסיקו לפרסם בעצמם יעדים. בפועל הפרוייקט לא הסתיים במועד זה.
- ב-2 באפריל החל שלב הבדיקה האחרון בסדרת הבדיקות טרם ההפעלה המסחרית של הקו האדום ברכבת הקלה. במסגרת שלב זה העבירה נת"ע את מתקני הרכבת לידי חברת "תבל" שתפעיל את הרכבת.[79]
- ב-2 למאי שרת התחבורה והביטחות בדרכים הודיע לחברת נת״ע על כך שפרייקט המטרו בתל אביב יעבור לחברה אחרת משום שלא עמדו בזמנים[80] הדבר גרם לתגובות רבות, ראש אגף רכבות במשרד התחבורה טען שהחברה לא הצליחה לעמוד בזמנים משום שלא העריכה נכון את רמת המורכבות של הפרוייקט[81]
הארכה
ב-5 בדצמבר 2022 משרד התחבורה הקציב כ-100 מיליון שקל לטובת הארכת הקו האדום. זאת לצורך תכנון מפורט של תוואי מבת ים עד לתחנת הרכבת ראשון לציון – משה דיין. במקביל, במשרד ובחברת נת"ע עבדו גם על הארכת הקו הסגול של הרכבת הקלה לתוך גבעת שמואל.[82] התכנון המסתמן מאריך את הקו ב־2.5 קילומטר, וכולל הקמה של ארבע תחנות חדשות: תחנת מנחם בגין, תחנת כורש, תחנת רחבעם זאבי ותחנת שמעון ישראל, שתוקם בסמוך למחלף משה דיין.
לאחר כחמישה חודשים, ב-2 למאי, מירי רגב שרת התחבורה הודיעה כי לא יועבר התקציב עבור ההארכה.[83]
דוח מבקר המדינה
בדיקת המבקר הסתיימה באפריל, והדוח פורסם בנובמבר 2022. הוא מצביע על מספר כשלים בניהול הפרוייקט, ומעריך כי הדחייה בהתקדמות של הקו הירוק והסגול תעלה עוד 1.5 מיליארד שקלים[84]. אחת הבעיות העיקריות שדחו את פתיחת הקו האדום, הינה מערכת האיתות והבקרה, שהשפיעה על עצירות פתע. מנכ"ל נת"ע חיים גליק טען כי עיכובים אלו לא ימנעו את סיום הפרוייקט ברבעון הראשון של 2023, לעומת חברת הבקרה שהציבה יעד ליוני. הגורם שאחראי לתת אישור סופי הינו ועדת ההיגוי של משרד האוצר והתחבורה.
הדוח מפרט כי הפרויקט אושר ב-2000, זיכיון נחתם ב-2007 אך בוטל שנתיים לאחר מכן, והעבודות החלו רק ב-2015.
חסרה בדוח בקשתה של נת"ע (ב-2020) לדחיית ההשקה עקב משבר ניהולי בה, במסגרתו התפטרו מנכ"ל וחמישה סמנכ"לים, והפעילות הואטה בחוסר שדרה ניהולית מספקת.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
אתר האינטרנט הרשמי של מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו האדום- הקו המקדים
- נסיעה מצולמת, מתוך האוטובוס, לאורך הקו המקדים - מבת ים לפתח תקווה
- איתמר מילרד, תיאור וניתוח התקדמות מיזם הקו האדום במסגרת תכנית הרכבת הקלה בגוש דן, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 8 בינואר 2017
- אמיתי גזית, הקו האדום של הרכבת הקלה משנה את מפת הנדל"ן בגוש דן, באתר כלכליסט, 30 במאי 2018
תל אביב תחתית: הצצה ראשונה לתחנות התת-קרקעיות של הרכבת הקלה, סרטון בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב, 14 ביולי 2021
רן שמעוני, מעל הקו האדום, באתר הארץ, 3 בינואר 2022- אסף זגריזק, מתי הרכבת תתחיל לפעול? כל מה שכדאי לדעת על הקו האדום, באתר גלובס, 11 באפריל 2023
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 הקו האדום, באתר נת"ע
- ^ בלעדי: האם תיקרא הרכבת הקלה של גוש דן "קווית"?, גיא מי-טל, כלכליסט, 9 בספטמבר 2008
- ^ רכבת קלה בגוש דן? ב-2023 ובתוספת 3 מיליארד ש', עמירם ברקת, 30 ביוני 2013, גלובס
- ^ 4.0 4.1 אסף זגריזק, נסיעות המבחן יצאו לדרך: הרכבת הקלה נוסעת בגוש דן, ynet, 31 במאי 2021
- ^ עציון, אודי (2023-03-14). "הקו האדום יפתח במאי, העלויות יגדלו". וואלה. נבדק ב-2023-03-14.
- ^ 6.0 6.1 ליאור גוטמן, תוכנית הארכת הרכבת הקלה עד ראשון לציון יוצאת לדרך, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, 2020-09-21
- ^ נת"ע, מפת קווי הרכבת הקלה והתחתית בתל אביב, באתר ויקיפדיה, 16.07.2021
- ^ עמירם ברקת, כיצד יתמודדו עם האתגרים שבבניית הרכבת הקלה בת"א?, באתר גלובס, 19 במאי 2014
- ^ פרויקטים, באתר נת"ע
- ^ תחנת "קרליבך", באתר נת"ע
- ^ דותן לוי, תחנות הקו האדום של הרכבת הקלה ימוגנו, באתר ynet, 19 ביוני 2019
- ^ אסנת ניר, הזוכה במכרז הענק: חברה פינית תבנה מעליות ודרגנועים ברכבת הקלה בתל אביב, באתר TheMarker, 23 בפברואר 2019
- ^ מודעת המכרז באתר נת"ע(הקישור אינו פעיל, 20.3.2020)
- ^ 5 חברות זרות ישתתפו במכרז לאספקת קרונות הרכבת הקלה בת"א
- ^ לאחר הליך שנמשך כשנתיים: הסינים זכו במכרז הקרונות של הרכבת הקלה
- ^ תוואי המסילה הטורקית, מאתר נת"ע
- ^ רכבת חדשה, מסילה היסטורית: החלו עבודות הקו האדום בנווה צדק, איתי בלומנטל, 14.05.17
- ^ הסתיימה חפירת המנהרות בתוואי הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן, N12, 1 באוגוסט 2019
- ^ פרטי נסח חברה נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ - רשם החברות
- ^ 20.0 20.1 הנה באה הרכבת?, באתר גלובס, 7 באפריל 1999
- ^ חברת דה-לו-קאטר האנגלית זכתה במיכרז תכנון קו הרכבת התחתית במטרופולין ת"א, באתר גלובס, 19 באפריל 1999
- ^ אפי לנדאו, עלות התכנון של הרכבת הקלה בת"א - 7 מיליון ד', באתר גלובס, 26 ביולי 1999
- ^ אפי לנדאו, חולדאי: לתכנן רכבת-תחתית מעגלית בין ת"א, ר"ג וגבעתיים, באתר גלובס, 2 באוגוסט 1999
- ^ ענת ג'ורג'י, דחייה נוספת במכרז להקמת רכבת קלה בתל אביב; מתגבשות ארבע קבוצות, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2002
- ^ ענת ג'ורג'י, הרכבת הקלה בת"א: עלות ההקמה גדלה ב-5 מיליארד ש', באתר הארץ, 18 בדצמבר 2003
- ^ שרון קדמי, ועדת המכרזים פסלה את קבוצת ספידן ממכרז הרכבת הקלה בתל אביב - למרות שהצעתה זולה משמעותית מהמתחרות, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2006
- ^ אבי בר-אלי, בשעה טובה: נחתם הסכם הזיכיון בין המדינה ל-MTS להקמת הרכבת הקלה בתל-אביב, באתר TheMarker, 28 במאי 2007
- ^ אבי בר-אלי, הסגירה הפיננסית של פרויקט הרכבת הקלה בת"א נדחתה, באתר TheMarker, 5 במרץ 2009
- ^ התקדמות בפרויקט הרכבת הקלה בת"א: המדינה תשנה הסכם הזיכיון עם MTS; שר התחבורה הגרמני הודיע כי ממשלתו תומכת בניסיון למצוא פתרון לבעיות המימון, גלובס
- ^ אבי בר-אלי, זכיינית הרכבת הקלה בתל אביב ביקשה לבצע עבודות לפני סגירת המימון - והחשב הכללי הסכים לדון בבקשתה, באתר הארץ, 23 ביולי 2010
- ^ אבי בר-אלי, פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב יוצא לדרך חדשה - במימון המדינה, באתר TheMarker, 19 בדצמבר 2010
- ^ אבי בר-אלי, חוצפה: MTS התעכבה ברכבת הקלה, ותובעת מהמדינה 2 מיליארד שקל, באתר News1 מחלקה ראשונה, 7 באוקטובר 2010
- ^ הדי כהן, המדינה תקבל 145 מיליון שקל מזכיינית הרכבת הקלה בעבר, באתר גלובס, 18.04.2016
- ^ קו אדום: עבודות בשטח, מאתר נת"ע
- ^ יו"ר נת"ע מבטיח שב-2017 יפעל הקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 0:44)
- ^ מי היה מאמין: היום מתחילים לחפור את הרכבת בתל אביב, ליאור גוטמן, כלכליסט, 20 בספטמבר 2011
- ^ עמירם ברקת, 7 חברות זרות יתמודדו על חפירת המנהרות לרכבת הקלה, באתר גלובס, 7 במאי 2014
- ^ אבי בר-אלי, יצרניות הרכבות מעסיקות בכירים בענף התחבורה לקראת מכרזי הרכבת הקלה, באתר TheMarker, 17 באפריל 2012
- ^ הקו הראשון של הרכבת הקלה בגוש דן - באוקטובר 2021
- ^ 40.0 40.1 הקו האדום המקדים לרכבת הקלה (קו 1) – כל הפרטים, באתר תחבורה בדרך שלנו, 2014-07-16
- ^ 3 ערים מבקשות קווים מכינים, www.news1.co.il(הקישור אינו פעיל)
- ^ bus.co.il - המודיעין לתחבורה ציבורית בישראל - לוח הזמנים המיועד לקו 1, באתר אוטובוסים
- ^ דו"ח פניות הציבור חושף: על איזה קווי אוטובוס מתלוננים הכי הרבה בפתח תקוה?, mynetpetahtikva.co.il(הקישור אינו פעיל)
- ^ אלה קווי האוטובוס האיטיים והמאחרים ביותר, ynet, 2018-07-03
- ^ 15 דקות, דו"ח ביקורת הציבור –סיכום חציון ראשון 2018, https://15minutes.co.il/, 2018
- ^ מורן, מירב (2019-04-01). "הפקק החדש של גוש דן". TheMarker. נבדק ב-2019-06-26.
- ^ מודעת המכרז באתר נתע
- ^ הדי כהן, אריסון והסינים יכרו מנהרות הרכבת בת"א ב-2.9 מיליארד ש', 19 במאי 2015
- ^ הדי כהן, הרכבת הקלה: דניה סיבוס וחב' סינית יקימו את תחנת קרליבך, 11 ביוני 2015
- ^ ליאור גוטמן, דניה סיבוס ו-China Civil יחפרו את המנהרות במקטע המזרחי של הרכבת הקלה בת"א, 1 בדצמבר 2015
- ^ הלל פוסק ושחר חי, צאו שעה לפני לעבודה, שלמו על חניון, סעו בשאטל. תוכנית החפירות המלאה במרכז, 22 ביוני 2015
- ^ דנה ירקצי, שלושה מוקדים בגוש דן ייחסמו לתנועה בלילות בגלל הרכבת הקלה, באתר וואלה!, 15 בפברואר 2016
- ^ דרך בגין בת"א נחסמה בשל עבודות הרכבת הקלה, מ-5:00 הסדרי תנועה חדשים, באתר ynet, 1 באפריל 2016
- ^ אבי בר-אלי, ברכבת הקלה פישלו ב-2 מיליארד שקל - וכולם שותקים כדי לחפות על המחדל, באתר TheMarker, 28 בנובמבר 2016
- ^ אבי בר-אלי, כדור שלג? הוקפא המכרז הבינלאומי להפעלת הרכבת הקלה בגוש דן, באתר TheMarker, 27 בנובמבר 2016
- ^ מנרב זכתה במכרז של הרכבת הקלה: תבנה תחנה וקטע מסילה תמורת 224 מיליון שקל, אורי תומר, דהמרקר, 14 במאי 2017
- ^ שבעה חודשים לאחר הביטול: מכרז המערכות של הרכבת הקלה בתל אביב יוצא לדרך חדשה, ליאור גוטמן, כלכליסט, 01 באוגוסט 2017
- ^ אגד ושתי חברות סיניות זכו במכרז ההפעלה של הרכבת הקלה בתל אביב, ליאור גוטמן, כלכליסט, 02 באוגוסט 2017
- ^ אלסטום זכתה במכרז האיתות של הרכבת הקלה בכ-400 מיליון שקל, אורן דורי, דהמרקר, 01 באוקטואובר 2017
- ^ חברות מסין וגרמניה זכו במכרז המערכות הענק של הרכבת הקלה בתל אביב, ליאור גוטמן, כלכליסט, 19 בפברואר 2018
- ^ כרמל ליבמן, פרסום ראשון: הסתיימה חפירת המנהרות בתוואי הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן, באתר מאקו, 1 באוגוסט 2019
- ^ שבתשתיות תיעוד פרויקטים בתחבורה, תיעוד מושקע משדרות ירושלים ואזור בת ים, באתר פייסבוק, 1 בפברואר 2020
- ^ שבתשתיות תיעוד פרויקטים בתחבורה, מה חדש בתחנת אהרונוביץ', באתר פייסבוק
- ^ שבתשתיות תיעוד פרויקטים בתחבורה, אבן דרך חשובה בפרויקט, 17 בפברואר 2020
- ^ שבתשתיות - תיעוד פרויקטים בתחבורה, עבודות חפירה ראשונות להקמת המעבר התת-קרקעי אשר עתיד לחבר בין שתי התחנות, באתר פייסבוק, 22 בפברואר 2020
- ^ שבתשתיות תיעוד פרויקטים בתחבורה, תיעוד הנחת המסילה במקטע ז'בוטינסקי, באתר פייסבוק, 7 במרץ 2020
- ^ שבתשתיות תיעוד פרויקטים בתחבורה, סיום פינוי מכונות הכרייה של הקו האדום, באתר פייסבוק
- ^ מירב מורן, "לעשות קרונות מהקורונה": נת״ע תנצל את ימי הסגר להאצת עבודות על הקו האדום, themarker, 19 במרץ 2020
- ^ אסף זגריזק, ניצול תקופת הקורונה: עבודות תחבורה יקודמו במאות מיליוני שקלים, באתר ynet, 23 במרץ 2020
- ^ תיעוד של הנחת המסילות, באתר פייסבוק
- ^ תיעוד הנחת המסילות בבת ים, באתר פייסבוק
- ^ Matan Kurzweil, פרויקט הקו האדום תל אביב - תחנת בן גוריון, באתר פייסבוק
- ^ אסנת ניר, יו"ר נת"ע: "הרכבת הקלה בתל אביב תיפתח באיחור של שנה", themarker, 21 ביולי 2020
- ^ אסף זגריזק, תיעוד: העבודות מתחת לפארק החדש בתל אביב, באתר ynet, 3 באוקטובר 2020
- ^ גיא נרדי, רחוב יהודה הלוי בת"א ייפתח לתנועת כלי רכב אחרי 5 שנים, באתר גלובס, 12 בנובמבר 2020
- ^ אסף זגריזק, הרכבת הקלה בפתח תקווה הושקה: תיעוד מנסיעת מבחן, Ynet, 10 ביוני 2021
- ^ ליברמן, גיא (2022-01-11). "גם זה עבר: צומת קרליבך נפתח לתנועה אחרי 6.5 שנים". Globes. נבדק ב-2022-09-20.
- ^ זגריזק, אסף (2022-11-23). "שלב אחר שלב: מבקר המדינה מתאר את הכשלים בפרויקט הרכבת הקלה". Globes. נבדק ב-2023-05-02.
- ^ רובינשטיין, רועי (2023-03-28). "נת"ע: הקו האדום של הרכבת הקלה נכנס לשלב הבדיקות האחרון". Ynet. נבדק ב-2023-05-12.
- ^ רועי רובינשטיין, השרה רגב הודיעה לנת"ע: פרויקט הענק של המטרו יועבר לחברה אחרת, באתר ynet ידיעות אחרונות, 02.05.23
- ^ אודי עציון, בכיר במשרד התחבורה נגד מירי רגב: "מחזק את נת"ע על עבודתה", באתר וואלה, 16/05/2023
- ^ מסלול הרכבת הקלה מתארך לראשון לציון וגבעת שמואל | כלכליסט, calcalist, 2022-12-05
- ^ זגריזק, אסף (2023-05-02). "רגב העדיפה לתקצב סלילת כבישים, והקו האדום לא יגיע לראשל"צ | בלעדי". Globes. נבדק ב-2023-05-03.
- ^ זגריזק, אסף (2022-11-23). "שלב אחר שלב: מבקר המדינה מתאר את הכשלים בפרויקט הרכבת הקלה". Globes. נבדק ב-2023-05-03.
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)
