הסנה הבוער

הסנה הבוער, ציור של גבהרד פוגל מהמאה ה19

הַסְּנֶה הַבּוֹעֵר הוא מאורע שאירע בסמוך להר סיני, בו חווה משה התגלות אלוקית מתוך צמח קוצני בשם "סנה", הבוער באש ויחד עם זאת אינו נשרף. במעמד זה נתמנה משה על ידי ה' לשליחו להוצאת בני ישראל מעבדות מצרים ולהביאם לארץ ישראל.

תיאור המאורע בתנ"ך

תיאור נס הסנה מופיע בפרשת שמות שבספר שמות:

וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹקִים חֹרֵבָה. וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה. וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹקִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא. וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹקֵי אָבִיךָ אֱלֹקֵי אַבְרָהָם אֱלֹקֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹקִים.

— ספר שמות, פרק ג', פסוקים א'-ו'

פניית משה לסנה

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת פָּסַע מֹשֶׁה, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר, לֹא פָּסַע, אֶלָּא צַוָּארוֹ עִקֵּם.

— ילקוט שמעוני רמז קסט'

סיבת התגלות ה'

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נִצְטָעַרְתָּ לִרְאוֹת, חַיֶּיךָ שֶׁאֶגָּלֶה עָלֶיךָ, מִיָּד וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה אָמַרְתָּ הִנֵּנִי, חַיֶּיךָ אַף אֲנִי (ישעיהו נח, ט) "אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה תְשַׁוַע וְיֹאמַר הִנֵּנִי"

— ילקוט שמעוני רמז קסט'

צמח הסנה

אבן מאזור הר סיני עליה ניתן לראות את דיוקן הסנה

הסנה נזכר שש פעמים בתנ"ך, רובן בסיפור התגלות ה' למשה במדבר חורב בעת שזה רעה את צאן יתרו חותנו^[1]. פעם אחת נזכר הסנה בברכת משה לשבט יוסף: "ורצון שכני סנה"^[2].

לצמח יש זיהויים רבים בקרב התרגומים השונים, כתבי חז"ל ופרשני ימי הביניים. הבולט שבהם הוא הצמח המכונה בימינו פטל קדוש (Rubus sanguineus). להבדיל, זיהוי זה מקובל גם אצל הנוצרים, והם מטפחים אותו במתחם כנסיית סנטה קתרינה שבדרום סיני.

הצעות זיהוי נוספות גורסות שה'סנה' הוא שם כללי לצמחים קוצניים, או שזהו אינו צמח כלל אלא אבן מאזור הר סיני עליה ניתן לראות כביכול את דיוקן הסנה. מדובר למעשה בסלע גרניט שבתוכו יש התגבשות של תחמוצת מנגן היוצרת צורה מסתעפת כשל עץ.

חז"ל במדרש נתנו הסברים רבים מדוע ה' נגלה למשה דווקא בסנה ולא בצמח אחר. כך למשל רבי יהושע בן קרחה סובר, שרצה הקב"ה ללמד שאין מקום פנוי ללא שכינה ואפילו סנה שהוא צמח פשוט ולא נחשב. רבי אליעזר סובר כי התגלות ה' בעולם היא לפי מצבם של ישראל, ומכיוון שישראל היו שרויים בשיעבוד ובמצב קשה, הרי גם הוא נגלה בשיח הקטן והעוקצני הזה.^[3]. יש מהראשונים שכתבו, שהסנה הוא מקום טהרה, כיון שאין אדם ובהמה הולכים במקום קוצים^[4].

לבת האש

הילקוט שמעוני אומר שההתגלות הייתה בלבת אש בשביל שכשיגיע להר סיני ויראה את האש לא יפחד, או מכיון שהלב עשוי משני חלקים.^[5]

בספר הזוהר ישנה הצעה, בנוגע למשמעותו הסמלית של הסנה הבוער, לפיה זהו רמז לכך שבני ישראל יסבלו במצרים אך לא יכלו (ספר הזוהר חלק ב דף כא, ב), בבחינת עידוד למשה ולשליחותו.

כל זה משתלב במהותה של ההתגלות שבה ה' נגלה אל משה כ"אהיה אשר אהיה", היינו כהוויה תמידית ושאינה מתכלה.

אשר לקול ששמע משה מתוך הסנה, היו שטענו כי היה זה קול שבקע מגרונו של משה, ומנגד היו שדיברו על תודעתו הגבוהה לנוכח המעמד, שלבשה את צורתה ב"דיבור" המבטא את המאורע, ומשמעויותיו.