עופות טמאים

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עופות טמאים הם עופות אסורים באכילה לפי ההלכה. רשימת העופות האסורים מופיעה בתורה, בפרק שבו מוזכרים כל בעלי החיים האסורים באכילה (ספר ויקרא, פרק י"א):

(י"ג) ואת-אלה תשקצו מן-העוף, לא ייאכלו שקץ הם: את-הנשר, ואת-הפרס, ואת העוזנייה. (יד) ואת-הדאה ואת-האיה למינה. (טו) את כל עורב למינו. (טז) ואת בת היענה, ואת-התחמס ואת-השחף; ואת-הנץ למינהו. (יז) ואת-הכוס ואת-השלך, ואת-הינשוף. (יח) ואת-התנשמת ואת-הקאת, ואת-הרחם. (יט) ואת החסידה האנפה, למינה; ואת-הדוכיפת, ואת-העטלף.

עוף טמא מפורסם נוסף הוא הזרזיר שאינו כתוב במפורש (אם כי כתוב "את כל עורב למינו") אך נאסר על ידי חז"ל היות שהוא מופיע ליד העורבים (מה שהטביע את הפתגם "לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב", כלומר שהוא קרוב אליו ואסור כמוהו באכילה).

בניגוד לבהמות ולדגים להם קבעה התורה סימני טומאה או טהרה מובהקים, אין בתורה כללים כאלו לגבי העופות. אבל חכמים (משנה, מסכת חולין ג, ו) נתנו סימנים אלה. עוף דורס - טמא; עוף שיש לו אצבע יתירה, זפק וקרקבנו נקלף - טהור, ובספרי[1] למד אותו מנשר - שהנשר דורס, אין לו אצבע יתירה, אין לו זפק, וקרקבנו אינו נקלף. וכל הדומים לו - טמאים.

הסימנים שנתנו חז"ל אינם מובהקים, ולכן נקבע בספרות ההלכה[2] שעוף שאין עליו מסורת שמסרה על קהילה יהודית שאכלה את העוף, אסור באכילה.

הקראים אינם אוכלים רק תורים ובני יונה בלבד - העופות הקרבים על המזבח, על פי שיטת ענן בן דוד שרק עופות אלו טהורים ויתר העופות טמאים.

גלריה (ע"פ השם המודרני)

הערות שוליים

  1. ספרי דברים, פיסקה קג
  2. ראה: שולחן ערוך, יורה דעה, סימן פב, סעיף ב

ראו גם

לקריאה נוספת


First page of the first tractate of the Talmud (Daf Beis of Maseches Brachos).jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.