רבי ישראל אבוחצירא
| רבי ישראל אבוחצירא | ||
|---|---|---|
 | ||
| לידה | 26 בספטמבר 1889  ריסאני, מרוקו
| |
| פטירה | 8 בינואר 1984 (בגיל 94) נתיבות, ישראל
| |
| כינוי | באבא סאלי | |
| מקום קבורה | קבר הבאבא סאלי בנתיבות | |
| השתייכות | חרדים ספרדים | |
| תחומי עיסוק | תורה, הלכה, קבלה | |
| תלמידיו | הרב מרדכי אליהו | |
רבי ישראל אבוחצירא (א' בתשרי ה'תר"ן – ד' בשבט ה'תשמ"ד) היה רב ומקובל מרוקאי-ישראלי, מוכר בכינוי הבאבא סאלי ("אבא ישראל", או "האבא המתפלל"[1]).
תוכן עניינים
תולדות חייו
בששים שנותיו הראשונות, (תר"ן-תשי"א) פעל בעיקר במחוז תפילאלת במזרחה של מרוקו, קרוב לגבול עם אלג'יריה. רוב השנים התגורר בערים הסמוכות ריסאני וארפוד, ובין השנים תר"פ–ת"ש בעיקר בעיר בודניב, כ-150 ק"מ צפונית מזרחית לריסאני.
תקופת ריסאני
נולד בעיר ריסאני שבמחוז תפילאלת. משפחת אבוחצירא נודעה כשושלת רבנים, מקובלים ובעלי מופתים. אביו היה רבי מסעוד אבוחצירא, בכורו של רבי יעקב אבוחצירא בעל ה'אביר יעקב'. הרב ישראל עצמו היה אחיהם של הרב דוד אבוחצירא ושל הרב יצחק אביחצירא, המכונה בבא חאקי. מגיל צעיר הנהיג עצמו בסיגופים: נדר נדר שלא לאכול בשר והיה צם בימי החול. למד שחיטה, מילה וכתיבת סת"ם.
בהגיעו למצוות השיאו אביו לרחמה בת אחותו, שנפטרה כעבור שנתיים בעת לידת בתה, שגם כן לא שרדה. מספר חודשים לאחר מכן נשא בגיל 16 את פריחה אמסלם. נולדו להם תשעה ילדים, אך רק שלושה מהם הגיעו לבגרות: בנם רבי מאיר אבוחצירא (תרע"ו-תשמ"ג); בתם רוחמה (מחצ'י) (תרע"ט-תש"ע), שהייתה נשואה לבן דודה רבי אברהם אבוחצירא, רב העיר יבנה, ולאחר מכן של רמלה; שרה, שנולדה בעיר בודניב ב-תרפ"ז. פריחה נפטרה בשנת תשל"ב ונקברה בהר המנוחות[2].
בי"ב באייר תרס"ח נפטר האב רבי מסעוד, ובנו הבכור רבי דוד מילא את מקומו. פחות משנה לאחר מכן חילק רבי דוד את סמכויותיו, והבאבא סאלי התמנה לראש הישיבה בריסאני.
בשנת תר"פ התנהלו קרבות בין התושבים לבין הכובשים הצרפתיים באזור. התושבים חשדו שבני משפחת אבוחצירא שיתפו פעולה עם הכוחות הצרפתיים. בשבת, י"ד בכסלו תר"פ, הוצא רבי דוד להורג בידי מנהיג מקומי. לאחר מכן ברחו הבאבא סאלי ואחיו רבי יצחק אבוחצירא לעיירה בודניב ושם הקימו מחדש את הישיבה. באותו זמן התמנה הבאבא סאלי לרב של מחוז תפילאלת.
נסיעותיו לארץ ישראל והמשך פעילותו במרוקו
בשנת תרפ"ב נסע לארץ ישראל ולמד בישיבת המקובלים בית אל. לאחר זמן מה חזר לבודניב שבמחוז תפילאלת בהוראת רבו, ראש ישיבת תפילאלת, הרב משה תורג'מן. בשנת תרצ"ג נסע שוב לארץ ישראל ולמד בחברותא עם רבי עזרא עטיה בישיבת פורת יוסף, וחזר שוב בהוראת רבו. בבודניב נשא לאישה את מרים (תרפ"ב-תשמ"ה) בת רבי אליהו אמסלם, שממנה נולדו בין השנים תרצ"ח–תש"ח ילדיהם אביגיל בוסו, הרב ברוך, פנינה אשת רבי דוד יהודיוף ועליזה אשת הרב אריה הראל. מרים נפטרה בשנת תשמ"ה בתאונת דרכים באשדוד[3].
בשנת ת"ש נקרא לכהן כאב"ד בארפוד הסמוכה לריסאני, ובשנת תשי"א עלה עם אשתו מרים וילדיהם לישראל. הם גרו בשכונת בקעה בירושלים, אך הבאבא סאלי לא אהב את המצב הרוחני ששרר בישראל, ונסע לצרפת ומשם לתוניס ולמרוקו. בסביבות שנת תשי"ד נשא לאשה את הרבנית סימי (ילידת תרצ"ח), בת רבי יעקב בן-שמחון שחיה עד היום בנתיבות. לבנם הראשון קראו מסעוד על שם אביו של הבאבא סאלי, אך הוא נפטר כעבור שבעה חודשים. לאחר מכן נולדה בתם אסתר.
עלייתו לארץ ישראל
בשנת תשכ"ד, חזר לארץ עם אשתו סימי ובתו, וגר ביבנה בקרבת חתנו רבי אברהם אבוחצירא, ולאחר מכן באשקלון. בשנת תש"ל עבר לגור בנתיבות, שם גר עד פטירתו בשנת תשמ"ד.
התפרסם בציבור כעושה מופתים. רבים נהרו אליו כדי לזכות בברכה, בבקבוק מים שזכה לברכתו או בקמע. הבבא סאלי עצמו כמעט ולא כתב קמעות, אולם בחצרו הסתופפו רבנים כותבי קמעות שקיבלו את הסכמתו[4]. האהבה אליו בלטה במיוחד בקרב יוצאי יהדות מרוקו. אגודת ישראל קיבלה את תמיכתו. היה לו יחס חם לתנועת החסידות. בשנותיו האחרונות הידרדרה בריאותו והוא נאלץ להתיר את נדרו שלא לאכול בשר.
רבי ישראל נפטר בנתיבות בד' בשבט ה'תשמ"ד.
סידורים בכתב ידו
בחודש תמוז בשנת התש"פ התגלו שלושה פריטים נדירים משלוש תקופות שונות בחייו ביניהם, סידור התפילה שלו כתוב בכתב יד משנת 1793 לפי נוסח האר״י עם הסברים קבליים, כוונות וייחודים. הפריטים הועמדו למכירה בבית המכירות הפומביות 'קדם' בירושלים.
צאצאיו
- בנו רבי מאיר אבוחצירא, נפטר בי"ז בניסן ה'תשמ"ג והוא בן 66 באשדוד. אביהם של רבי אלעזר אבוחצירא בבאר שבע, רבי דוד חי אבוחצירא בנהריה רבי רפאל אבוחצירא ורבי יקותיאל אבוחצירא באשדוד.
- בנו רבי ברוך אבוחצירא המכונה "באבא ברוך", הקים לאחר מותו מוסדות בנתיבות.
- בתו רוחמה (מחצ'י) שהייתה נשואה לרב אברהם אבוחצירא, שהיה רב העיר יבנה ורמלה. רוחמה נפטרה בשנת 2010.
- בתו שרה (ילידת תרפ"ז)
- בתו אביגיל בוסו.
- בתו פנינה אשת הרב דוד יהודיוף.
- בתו עליזה אלמנת הרב יהודה אריה הראל נפטר בכ"ח חשוון תשפ"א
- בתו אסתר היתה נשואה לרב ישר אדרעי, שליח חב"ד בנתיבות, ומנהל מוסדות אור ישראל בעיר
קבר הבאבא סאלי
ערך מורחב – קבר הבאבא סאלי
קבר הבאבא סאלי נמצא בנתיבות. עליו בניין גדול, וסביבו פארק בצורת חמסה. סביב הקבר התפתחה תעשיית מופתים וסגולות. ביום השנה לפטירתו (ד' בשבט) מתקיימת בקבר הילולה המונית, המושכת רבבות מבקרים, בהם רבנים, אישי ציבור ופוליטיקאים. מדי שנה פוקדים את הקבר כרבע מיליון איש.
לקריאה נוספת
- הרב דוד יהודיוף (חתנו), הסבא קדישא, א-ב, נתיבות תשמ"ה-תשמ"ז
- הנ"ל, ישראל סבא, הליכותיו והנהגותיו, ירושלים תשס"ט
- הרב אריה יהודה הראל (חתנו), מאור ישראל, ירושלים תשמ"ה
קישורים חיצוניים
- רבי ישראל אבוחצירא באתר אהלי צדיקים
- דברי ימי משפחת אבוחצירא, בערוץ 'אורות' ב-ynet
- שיעור על הבאבא סאלי "אישים ביהדות", ערוץ הדברות
- הרב מרדכי אליהו מספר על הבאבא סאלי באתר ישיבה
- סרטון על האבא סאלי באתר נווה צדיקים
- הילולת בבא סאלי 28 בינואר 2020
- ה"בבא סאלי": 10 עובדות מרגשות על קדוש ישראל, באתר הידברות, ותוכן רב נוסף כאן.
- צפו: סרטון נדיר של המקובל האלוקי ר' ישראל אבוחצירא זצ"ל, באתר הידברות
הערות שוליים
- ↑ יורם בילו, שושלת אבוחצירה - הילולה בנתיבות, אתר מסע אחר. מנגד יש הטוענים כי למרות שיש דמיון בין המילה סאלי למילה תפילה בערבית, טעות לומר שזהו תרגום שמו, אלא 'אבא ישראל', באבא הוא תואר כבוד לכל אדם וסאלי הוא כינוי לשמו ישראל, וכמו שאחיו באבא חאקי זה ודאי כינוי לשמו יצחק.
- ↑ יום ההילולא י"ח ניסן, לפי אתר מוסדות באבא סאלי נתיבות
מרת פריחה נקראת "ללה ביתה" בכתבה הזו - ↑ שלמה גבעון ועזרא ינוב, אלמנת "באבא סאלי" נהרגה בצומת באשדוד, מעריב (עיתון), 13 ביוני 1985
- ↑ הרב ד"ר דורון דנינו, "עלייה לחצרות מקובלים ולקברי קדושים בישראל המודרנית, עמודים, חשוון-כסלו התשע"א
