באר יעקב

באר יעקב

כיכר בבאר יעקב
שם בערבית	סרפנד אל ח'רב או ואדי למון
מדינה
מחוז	המרכז
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	ניסים גוזלן
גובה ממוצע	‎66 מטר
תאריך ייסוד	1907
סוג יישוב	יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יוני 2025 (אומדן)
- אוכלוסייה	38,230 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	37,322 תושבי ישראל
- דירוג אוכלוסייה ארצי	62
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎+9.3% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	4,033 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	56
תחום שיפוט	9,480 דונם
- דירוג ארצי	136
(למפת גוש דן מוגדלת)   באר יעקב (למפת גוש דן רגילה)   באר יעקב (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום באר יעקב (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום באר יעקב 31°56′39″N 34°50′25″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	7 מתוך 10
- דירוג ארצי	59
מדד ג'יני לשנת 2019	0.3824
- דירוג ארצי	175
לאום ודת   יהודים: 95.7%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 4.3% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 11.5% גילאי 5 - 9 13.3% גילאי 10 - 14 9.8% גילאי 15 - 19 6.8% גילאי 20 - 29 9.6% גילאי 30 - 44 24.7% גילאי 45 - 59 13.2% גילאי 60 - 64 3.0% גילאי 65 ומעלה 8.1% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך סה"כ בתי ספר 18 –  יסודיים 12 –  על-יסודיים 10 תלמידים 7,989  –  יסודי 4,788  –  על-יסודי 3,201 מספר כיתות 312 ממוצע תלמידים לכיתה 26.4 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל באר יעקב נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס
http://www.b-y.org.il// אתר המועצה

בניין המועצה המקומית באר יעקב, 11/07

גן המייסדים

אנדרטת הפנינים בפארק חוטר בבאר יעקב. פסל: ישראל פרימו

בְּאֵר יַעֲקֹב היא מועצה מקומית בשפלה הדרומית בישראל בקרבת הערים נס ציונה, רמלה וראשון לציון, ובנוסף, סמוכה לבסיס צריפין. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1949. ראש המועצה הנוכחי הוא ניסים גוזלן.

היסטוריה

לפני קום המדינה

היוזמה להקמת המושבה באה מחברת "גאולה" של מאיר דיזנגוף שקנתה ב-1906 2,000 דונם קרקע ממושבת הגרמנים הלותרניים חוות שפון (שמבנה האבן שלה נשתמר בקיבוץ נצר סרני השכן). בכינוס שנערך בספריית שערי ציון שביפו לפני העלייה לקרקע הוחלט לחלק את השטחים המיועדים למושבה לשניים: חלקות אדמה של 50 או 100 דונם, שיימכרו לקבוצה של עולים (מרוסיה, מפולין, מרומניה, מבולגריה, מארגנטינה ומאיראן) שהתגוררו בארץ כמה שנים שבמהלכן קיבלו ניסיון בחקלאות במושבות השונות, ואילו המחצית השנייה מסך הקרקעות יימסרו לעולים מדאגסטן שהגיעו לארץ באותה שנה ועוד לפני עלייתם התקיימו מחקלאות. בראשם עמד הרב יעקב יצחקי, שלימים נקראה המושבה על שמו. המושבה הוקמה על ידי שתי קבוצות אלה בשנת 1907 באזור שנקרא בערבית "ואדי למון". הרב יעקב יצחקי רכש כ-200 חלקות עבור היהודים הקווקזים.

בתחילה לא היה למושבה מקור מים והמתיישבים הראשונים נאלצו לסחוב כדי מים מראשון לציון (מרחק הליכה של כשעה וחצי) ומנס ציונה. מאוחר יותר אורגנה עגלה להבאת המים. כיוון שאספקת המים לא סיפקה את צורכי התושבים, הוחלט לשאוב מים מבאר צלבנית ששכנה בקרבת מקום. בעומק של 45 מטרים נמצאו לבסוף מים ולכבוד זאת הוחלט לקרוא למושבה "באר יעקב".

בשנת 1909 היו בבאר יעקב 25 משפחות של אשכנזים וקווקזים שהזיווג ביניהם לא עלה יפה והיו סכסוכים רבים בין 7 המשפחות הקווקזיות, שהחזיקו בכמחצית האדמות ביישוב, לאשכנזים.

בשנת 1910 הוקם בית הספר היסודי הראשון לאחר ויכוחים ובעקבות החלטה של ועדה בהשתתפות חיים חיסין וחיים נחמן ביאליק.

לאחר מלחמת העולם הראשונה וכיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים, נוסד בסמוך לשטחי המושבה מחנה "צריפין" ששמו נלקח משמו הערבי של כפר ערבי נטוש בשם "סרפנד אל ח'רב" (צריפין החרבה). בזמן בניית המחנה חנו שני גדודים בריטיים בקרבת המושבה, ונתנו לשכונה שתבוא על מקומם אחר כך את שמה הלא רשמי, "תוניס קאמפ" (Tunis camp) (מחנה תוניס), שכן הגדודים הגיעו לארץ מתוניס.

במלחמת העצמאות, בשל קרבתו לרמלה סבל היישוב מהתקפות של ערבים, שבראשן עמד חסן סלאמה. היישוב היה בסיס מבצעים חשוב ל"מבצע דני" ולאחר סיום המלחמה והכרזת העצמאות היה היישוב הבית הראשון בארץ ישראל לעולים חדשים רבים בעיקר מצפון אפריקה, רבים מהם מלוב ומתוניס, דבר שגרם לטעות הנפוצה כי המעברה נקראה "תוניס קאמפ" (Tunis camp) בשל מוצא העולים.

לאחר קום המדינה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

לאחר קום המדינה הוקמה בסמוך לבאר יעקב מעברת העולים הגדולה אשר נקראה "מעברת חוטר" והיא צורפה לבאר יעקב בשנת 1965. כן צורפו לישוב: כפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי, בתי החולים אשר הוקמו במחנות בריטיים שפונו ובנוסף סופח לשטחה של המועצה המקומית מושב תלמי מנשה אשר הוקם ב-1953 מזרחה לבאר יעקב. המושב הוא אמנם חלק משטח השיפוט המוניציפלי של באר יעקב אך הוא מקיים אורח חיים עצמאי: מתקיימת בו אגודה חקלאית שיתופית המאגדת את יושבי המקום, ובנוסף מתקיימים בו חיי קהילה לבני המושב, עד שנות האלפיים שמר היישוב על אופי כפרי למחצה.

המאה ה-21

בשנים האחרונות היישוב עובר מהפכה ישובית, חזותית ותחבורתית, במיוחד מאז פתיחת כביש 431 המקשר בין עורקי התנועה העיקריים של המדינה: כביש 1, כביש 6, כביש 4 וכביש 20, פתיחת הכביש הפכה את באר יעקב מיישוב הנמצא בעורפו של מחנה צריפין ליישוב הממוקם במרכז המדינה, בנוסף בבאר יעקב עתודות גדולות של קרקע לבנייה הדרושות לפתרון מצוקת הדיור במרכז המדינה, בעקבות זאת החלו להבנות בבאר יעקב מספר פרויקטי בינוי גדולים המכילים אלפי דירות.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יוני 2025 (אומדן), מתגוררים בבאר יעקב 38,230 תושבים, מתוכם 37,322 תושבי ישראל (מקום 62 בדירוג רשויות מקומיות בישראל).  שינוי בגודל האוכלוסייה ‎+9.3% בשנה‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 82.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 13,900 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

כלכלה

בתחום שיפוט המועצה נמצאים בתי החולים אסף הרופא, שמואל הרופא ובית חולים פסיכיאטרי באר יעקב. כן נמצא ביישוב מפעל מלמ של התעשייה האווירית לישראל, העוסק בפיתוח וייצור טיל החץ, מערכות חימוש טקטיות מדויקות, משגרי לוויינים ומכלולי חלל, מערכות אימון ותחקור, רשתות נתונים, מערכות תקשורת שליטה ובקרה.

חינוך

ביישוב פועלים בתי ספר יסודיים אחדים, מספר תיכונים חרדיים ודתייים, וכפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי, שהוקם בשנת 1949 על ידי תנועת בית"ר, ומנוהל כיום בידי רשת מכללות עתיד.

ישיבות

למרות ניתוקה היחסי מהערים החרדיות, נחשבת באר יעקב "בירת" הישיבות החרדיות באזור. ביישוב פועלות 4 ישיבות:

• ישיבת באר יעקב - הוקמה על ידי הרב משה שמואל שפירא, ובראשה עומד היום בנו, הרב דוד יצחק שפירא. התפרסמה גם בזכות מי שהיה המנהל הרוחני של הישיבה, הרב שלמה וולבה. המנהל הרוחני כיום הוא הרב משה דוד ליפקוביץ בנו של הרב מיכל יהודה ליפקוביץ.
• ישיבת "שארית יוסף" - הוקמה על ידי הרב ניסים טולידאנו וכיום עומד בראשה בנו הרב יוחנן טולידאנו.
• ישיבת גרודנה באר יעקב - בראשותם של הרב צבי דרבקין והרב יצחק הקר.
• ישיבת "נוה ארץ" - בראשותו של הרב אליהו רפול.

ערים תאומות

• באד אולדסלו, גרמניה 2011

ראשי המועצה

מקור

• אברהם ליכטנשטיין - 1953-1949; 1965-1958; 1973-1969
• שלום רייניץ - 1958-1953
• דבי חי - 1967-1965
• נחום איצקוביץ - 1989-1973
• יואב רפאל - 2003-1989
• ניסים גוזלן - מכהן (נכון למאי 2014)

טבע וסביבה

באר יעקב שוכנת בנוף של גבעות כורכר וחמרה חוליות המנוקז על ידי ואדי למון שנתן למושבה את שמה הראשון, ממזרח לבאר יעקב מתחיל עמק לוד, המקדים את מישורי ההצפה של נחל איילון ויובליו וממערב נמצא רכס גבעות הכורכר של נס-ציונה. בין גבעות החמרה באזורים לא מנוקזים קיימים כתמים של אדמת סחף כבדה. מכיוון שהאזור היה נתון במשך אלפי שנים למשטר של עיבוד חקלאי הצמחייה המקורית הושמדה ואין לדעת מה הייתה חברת השיא המקורית.

צומח

גבעות הכורכר

כלנית צולם בשדות באר יעקב ממז לבית הספר יוענה

לפי מדריך ישראל חברת השיא של גבעות הכורכר היא גריגה של קידה שעירה ולוטם, באזור באר יעקב מתלווים אליהם גם רותם המדבר וסירה קוצנית המלווים בגאופיטים כגון כלנית מצויה, על פי סקר החברה להגנת הטבע קיימת על גבעות הכורכר חברה בתה עשבונית של דרדר הקורים, קורטם דק ועכנאי שרוע.

מרבית הגבעות נהרסו עקב הבנייה המאסיבית אך מערבית לכפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי שרדו בשטח מצומצם שרידים מחברות אלו ושרידים גדולים יותר שרדו בגבעת האירוסים בנס ציונה.

הכורכר באזור באר יעקב הוא כורכר רך (בשונה מהכורכר הקשה של נס-ציונה) וחברת הצמחים הנפוצה בו כיום היא בתה של שברק מצוי ושמשון סגלגל. שרידים של גריגת רותם המדבר וקידה שעירה מצויים במספר מקומות. בגבעות הכורכר ניתן למצוא גאופיטים כגון הכלנית המצויה, סתוונית היורה, חצב מצוי, צבעוני השרון, בן-חצב סתווני, לוף מנומר והמין האנדמי - שום תל אביב.

קרקעות החמרה

חומעת ראש הסוס, צולם בשדות באר יעקב

תורמוס ארצישראלי צמח אנדמי צולם בשדות באר יעקב

החברה האופיינית כיום לקרקעות החמרה היא חברת חילף החולות ודרדר הקורים היוצרת בתה עשבונית שמרובים בה הצמחים החד שנתיים שחלקם אנדמיים כגון דרדר הקורים, תורמוס ארצישראלי ומקור חסידה תל אביבי. בן-שיח אנדמי באזורים אלה הוא גלונית פלשתית, הגדלה בצל שיחים ועצים. גאופיטים אופייניים לשטחים אלה הם לופית מצויה, סחלב קדוש וצבעוני השרון. באזורים מסוימים התפתח נוף דמוי סוואנה המורכב מעצי שיזף המלווים בזקנן שעיר.

מרבית שטח קרקעות החמרה מעובד או היה מעובד ונשתלו בו פרדסים, בפרדסים שננטשו צומחים שרביטן, אספרג (החורש, ארוך-עלים ומנוצה), לנטנה ואזדרכת.

בגבול ראשון לציון מצויים שרידי דיונות מיוצבות, בהן גדל הפרח האנדמי חומעה עטויה, (היוצר מרבדי פריחה אדמדמים) ופרח אנדמי נוסף - פשתנית יפו.

בגבול רמלה ישנם כיסי אדמה כבדה, בהם גדלים צמחי עמקים. ביניהם כלך מצוי, נץ-החלב הצרפתי וסיפן התבואה.

שטחי ביצה

שטח הביצה העיקרי באזור היא ביצת רחובות שמדרום למושב ישרש, בריכות חורף נוספות מצויות בגבול רמלה. במקומות אלו צומחים כף הצפרדע האזמלנית, בצעוני מצוי וורבנה שרועה. מספר בריכות חורף נהרסו עקב הרחבת היישוב.

שיטה מלבינה

דרומית לבאר יעקב מצויה גבעה (שמורת ישרש) שבה צומחת חורשה שרידית של שיטה מלבינה, הבונה באפריקה את נוף הסוואנה. הגבעה עשירה במינים אחרים של צומח נדיר, כגון זוטה מעורקת, בן-סירה מיובל וסחלב פרפרני.

בעלי חיים

יונקים

באזור באר יעקב חיים מספר מיני יונקים. טורפים: שועל מצוי, נמיה, וסמור. תנים מזדמנים מהאזורים השכנים (בעיקר עמק לוד). מכרסמים: דרבן, חולדה מצויה, חולדת חוף, עכבר הבית, חולד מצוי, נברן השדות ואחרים. עטלפים: עטלפון לבן-שוליים, אשף מצוי, עטלף-פירות מצוי ואחרים. אוכלי חרקים: חדף מצוי, קיפוד מצוי, קיפוד חולות (שניהם שכיחים למדי). יונקים נוספים: ארנבת השדה, בגבולות המזרחיים של השטח מזדמנים חזירי בר.

עופות

אוכלוסיית העופות עשירה יחסית. בגבעות הכורכר והחמרה מקננים השרקרק והשלדג לבן-החזה. בשטחים פתוחים מקננים בין השאר חוגלת הסלעים, הכרוון, הסיקסק, הפשוש, עפרוני מצוייץ ואחרים. בחורשות והמטעים מקננים עורב אפור וקוקייה מצוייצת, נקר סורי, עורבני, שחרור ואחרים. את עדרי הכבשים המקומיים מלוות אנפיות בקר. בין הדורסים, שכיחים הבז המצוי, הנץ המצוי, התנשמת וכוס החרבות. מינים אחרים מזדמנים.

עופות רבים חורפים וחולפים דרך באר יעקב. עופות נודדים, כגון השליו והדיה המצויה, נפוצים באביב. בריכות החורף מהוות תחנות עצירה לעופות כדוגמת הברכיה, כחול-החזה, החופית הקטנה ועוד.

זוחלים

פסל ע"ש דבי חי, ראש המועצה השלישי של באר יעקב. אמן: ישראל פרימו

מהלטאות: זיקית ים-תיכונית, לטאה זריזה, שנונית שפלה, חומט גמדי, נחושית עינונית, חומט מנומר, קמטן החורש, שממית הבתים, שממית עצים, מניפנית מצויה, חרדון מצוי ואחרות.

מהנחשים: נחשיל מצוי, חנק משריץ, זעמן זיתני, זעמן שחור, ארבע-קו מובהק, תלום-קשקשים מצוי, צפע מצוי ואחרים.

מהצבים: צב יבשה מצוי וצב ביצות (בבריכות החמצון).

בבריכות החורף מתרבים הדוחיים: אילנית מצויה וקרפדה ירוקה. בביצת רחובות מצטרפת אליהן החפרית, הנמצאת בסכנת הכחדה.

פרפר זנב הסנונית צולם בשדות באר יעקב

חסרי חוליות

בבריכות החורף מצויים מינים רבים של חסרי חוליות מימיים (סרטנים, פשפשי מים, חיפושיות שחייניות וכו').

מבחר מייצג של מיני חרקים אופייניים לנופי באר יעקב:

פרפראים: דובון הקורים, סס-גפן ירוק, נמפית החרשף, נמפית הסרפד, לבנין ירוק ואחרים.

גמלי שלמה: גמל-שלמה מקלי, גמל-שלמה משובץ, גמל-שלמה ירוק ואחרים.

חיפושיות: מושית השבע, שחאורית משובצת, רצה סגלגלה, קברנית החלזונות, חדקונית הקיפודן ואחרות.

מרושתי-כנף: ארינמל אפור, מחושית ענקית ואחרים.

החלזון האופייני ביותר לאזור הוא דרחול השיח. בשטחי הכורכר נפוצים החלזונות שיננית, שבלולית הכורכר וברשנית. בקרבת האדם נפוצים שבלול הגינה, שבלול השדה ונזירית דו-גוונית.

בין סרטני היבשה נפוצים מיני טחביות וטליטרידים (Talitridae - שטצדאים יבשתיים. מין פולש בארצנו).

שימור

פריחת סביונים בשטח המיועד לשימור בכפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי

מרבית שטחה של באר יעקב צפוי להיבנות, יוצא מכלל זה הוא השטח שממערב לכפר הנוער יוענה המתחבר למסדרון שמשני צדדי כביש 431 שעתיד להישאר שטח פתוח, בכפר הנוער יוענה מוקם מרכז שימור, רבייה והפצה של הצמחייה המקומית.

לקריאה נוספת

• "באר של תקווה", סיפורה של באר-יעקב מאת אריה קרישק (הוצאת "רשפים",1995)

קישורים חיצוניים

• אתר המועצה המקומית.
• מרכז שימור והצלה בכפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי
• בית חב"ד באר יעקב