גמילות חסדים
גְּמִילוּת חֲסָדִים הוא מושג המשקף את העיקרון של ההטבה עם הזולת ללא כל חשבון ולפנים משורת הדין בכל אמצעי אפשרי: בממונו (צדקה, השאלת חפצים), בגופו (עזרה פיזית, ביקור חולים, השתתפות בשמחות וחסד של אמת) ובדיבורו (עצה טובה, עידוד וניחום).
במקומות רבים בתנ"ך מודגשת החשיבות הרבה של מצוות בין אדם לחברו, שאחדות מהן, כגון "לא תעמוד על דם רעך", עוסקות בגמילות חסדים. בגמרא נאמר[1] שגמילות חסדים חשובה יותר מצדקה, שנעשית רק בממון, ואילו גמילות חסדים היא כוללת ונעשית גם לעשירים וגם למתים.
חסיד על פי הפשט הוא אדם שעניינו בגמילות חסדים ובנתינה.
גמילות חסדים במקורות
מקור החיוב בתורה הוא מהפסוקים:
- "והודעת להם את הדרך אשר ילכו בה"[2]
- "והלכת בדרכיו"[3]
- "ואהבת לרעך כמוך"[4]
- "אחרי ה' אלקיכם תלכו"[5]
מלבד זאת ישנן מצוות מיוחדות לגמילות חסדים ספציפית, כמו מצוות פריקה וטעינה.
- על חשיבותה של גמילות חסדים ניתן ללמוד מהמשנה השנייה בפרקי אבות, שבה נאמר: "על שלושה דברים העולם עומד, על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות חסדים". באותיות דרבי עקיבא גם נאמר: "אלמלא גמילות חסדים, אין העולם מתקיים אפילו שעה אחת".
- הלל הזקן אמר שהתורה כולה על רגל אחת היא להימנע מלהתנהג בסתירה לחיוב "ואהבת לרעך כמוך". להימנע מלעשות לשני דבר שאני שונא שעושים לי[6].
מוסדות גמ"ח
מפעלים רבים של ייעוץ משפטי, קבוצות תמיכה, מתן סעד רפואי או נפשי ודומיהם ניתנים לסיווג תחת הכותרת של גמילות חסדים. בנוסף ישנן עמותות רבות העוסקות בעזרה לחלשים ולנזקקים, כגון בחלוקת בגדים ומזון, בהפעלת בתי תמחוי ובמתן סיוע למשפחות מרובות ילדים. ארגונים אלה נקראים לרוב גמ"חים.
הקיצור גמ"ח הוא ראשי תיבות של גמילות חסדים, שקנה לעצמו משמעות ספציפית של מתן הלוואות ללא ריבית ללא מטרות רווח. קיימים בעולם היהודי אלפי מוסדות גמ"ח (הקרויים גמ"חים), קטנים וגדולים, רובם פועלים במגזר החרדי. גמ"חים מתלווים לרבים מבתי הכנסת ולמוסדות אחרים ובראש ובראשונה מלווים כסף לחברי הקהילה של המוסד או בית הכנסת. חלק מהגמ"חים מלווים כסף השייך לגמ"ח והמתקבל מתרומות. גמ"חים אחרים מקבלים הפקדות ופועלים כמעין בנק ללא מטרות רווח.
המושג גמ"ח התרחב גם למוסדות המשאילים ציוד ללא כוונות רווח. קיימים גמ"חים רבים, לדוגמה השאלת שמלות כלה, כלי אוכל לשמחות, ציוד רפואי (גמ"ח תרופות), ריהוט לתינוק, סידורים וחומשים.
כמו כן קיימים גמ"חים בדמות מוקדים להשבת ילדים אובדים[7], שפועלים בשכונות חרדיות, שמסייעים להורים במקרים שילדם הקטן אבד באזור מגוריהם[8], לרוב מתקיימת הפעילות בשבתות וחגים בהם נמנעים ההורים להשתמש מיד בשירותי ההצלה הרגילים כדי להימנע מחילול שבת.
יש גמ"חים שמחלקים ציוד מתכלה כמו מוצצים ותרופות, במיוחד כשהחנויות סגורות.
ראו גם
לקריאה נוספת
- רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים"), אהבת חסד, ספר המפרט את דיני המצווה וחשיבותה.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: גמילות חסדים |
- גמ"ח ברשת, פרויקט אגורה
הערות שוליים
- ^ סוכה מ"ט
- ^ ספר שמות, פרק י"ח, פסוק כ'. בבא קמא צ"ט עמוד ב', בבא מציעא ל', עמוד ב. בספר המצוות היא לא נמנית, על פי כללו של הרמב"ם שאינו מונה מצוות כלליות. הבה"ג, רבינו יונה (שערי תשובה, שער ג' אות י"ג) והריטב"א (בבא מציעא שם) מונים זאת כמצוות עשה, וכן הרמב"ן בהשגות על ספר המצוות, שורש א' ובספר חרדים.
- ^ ספר דברים, פרק כ"ח, פסוק ט', סוטה י"ד עמוד א'. ספר המצוות מצווה ח'. ספר החינוך מצווה תרי"א. על טעם הכללת המצווה בספר המצוות ראו תשובות רבי אברהם בן הרמב"ם סימן ס"ג.
- ^ ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ח, ספר המצוות מצווה רו.
- ^ ספר דברים, פרק י"ג, פסוק ה', ספרי שם, ספר יראים קנ"ג-קנ"ד.
- ^ שבת ל"א עמוד א'
- ^ פרסום רשימת המוקדים באזור ירושלים באתר ארגון זק"א
- ^ יצחק טסלר, בני ברק: הנה עוד ילד אבוד, באתר nrg, 10 באוגוסט 2010
