אדם המזיק
| מקרא | ויקרא, כ"ד, כ"א |
|---|---|
| משנה | מסכת בבא קמא, פרק ב', משנה ו', פרק ג', משניות ד' - ח', ופרק ח' |
| משנה תורה | הלכות חובל ומזיק |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה רל"ו ספר החינוך, מצווה מ"ט |
במשפט העברי אדם המזיק הוא אדם שגורם על ידי מעשיו נזק לאחר, בממונו או בגופו. הוא אחד מאבות הנזיקין, ונכלל לפי דעה אחת[1] כאחד מארבעת אבות הנזיקין הנמנים בתחילת מסכת בבא קמא.
פרטי ההלכה
הפן הממוני
אדם המזיק ממונו של חברו חייב לשלם. יסוד הלכה זו נלמד מהפסוק:
"ומכה בהמה ישלמנה"
אדם מועד לעולם
דין אדם המזיק שונה ממעשי רוב העבירות שאם עשאם באונס פטור מעונש, אך לעניין אדם המזיק אמרו במשנה ”אדם מועד לעולם, בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון.” (משנה, מסכת בבא קמא, פרק ב', משנה ו'), לאמור, אדם שהזיק אחראי על מעשיו גם כשנעשו מתוך אונס, ואין זה משנה אם הנזק נגרם ברצונו של המזיק או בשוגג, או באונס תוך כדי שינה.
פרטי הדין
אונס גמור
במקרה של אונס גמור, כגון שלאחר שאדם הלך לישון הונחו כלים בקרבתו, נחלקו הראשונים בדינו: לדעת תוספות זהו אונס גמור שבו לא חייבו את האדם.[2] לעומת זאת דעת הרמב"ן שגם במקרה זה נאמר הכלל 'אדם מועד לעולם', וחייב.[3]
אולץ להזיק באונס
כאמור, אדם שהזיק באונס עצמי, כגון שהזיק מתוך שינה, חייב בתשלום מלא. אך נחלקו הפוסקים לגבי אדם שנאנס באיומי מוות להזיק ממון של אדם אחר. הרמב"ם פסק שחייב לשלם, מכיוון שבסופו של דבר הוא גרם נזק וחייב גם במקרה של אונס כאמור[4]. הראב"ד פסק שפטור, כיוון שמבחינה הלכתית מותר לו להזיק כדי להציל את נפשו, ואין לחייב אדם בתשלום נזיקין, על דבר שמותר לעשותו[4].
חומרות נוספות
דינים נוספים שישנם באדם המזיק בשונה משאר המזיקים הוא לעניין מקום בו בוצע הנזק. באדם המזיק לעולם אין הבדל אם הנזק נעשה ברשות הניזוק או שהניזוק בא לרשותו של המזיק ושם פגע בו בעל הבית.[5]
במקום שבו היו שותפים בנזק מספר בני אדם נאמר דין שהנזק מתחלק בין כולם.[6]
הפן האיסורי
מלבד עצם העניין שמחויב הוא לשלם מדיני נזיקין, עובר המזיק באיסור כגנב וכגזלן הנוטלים ממון אחרים.[7] אדם שהזיק לממון חברו ששילם את דמי הנזק ועשה תשובה נתכפר חטאו ואינו זקוק למחילת חברו, וזאת, בניגוד לגנב וגזלן וכן מי שחבל בגוף חברו, שמלבד החזרת הגנבה והתשובה עדיין זקוקים הם למחילת הנגזל.[8] בכל אופן ביארו כמה אחרונים שגם המזיק ממון חברו צריך לבקש ממנו מחילה.[9]
חמישה דברים
ערך מורחב – חמישה דברים
המזיק אדם אחר בגופו, מלבד חיוב תשלומי הנזק מתחייב בעוד ארבעה חיובים לניזק:
- נזק - אובדן קבוע של יכולת השתכרות.
- צער - כמה היה מוכן לשלם על מנת שלא יצטער כך.
- ריפוי - הוצאות רפואיות.
- שבת - אובדן זמני שלא כושר השתכרות.
- בושת - תשלום על הבושה שנתבייש הניזק, (כמה היה מוכן לשלם על מנת שלא להתבייש כך).
המזיק את ממונו של האחר פטור מחמישה דברים.[11].
קישורים חיצוניים
- בריזל, דוד בן יוחנן, משפט המזיק - א, מודעין עלית חש"ד, באתר אוצר החכמה
- נחום רקובר, ניבי התלמוד, הניב "אדם מועד לעולם", ספרית המשפט העברי, משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל, תשנ"א-1990, באתר "דעת"
הערות שוליים
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ב' עמוד ב'
- ↑ תוספות על תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ד' עמוד א' דיבור המתחיל 'כיון דכייף'
- ↑ חידושי הרמב"ן על מסכת בבא מציעא דף פ"ב עמוד ב'
- ^ 4.0 4.1 משנה תורה לרמב"ם, ספר נזקים, הלכות חובל ומזיק, פרק ח', הלכה ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף מ"ח עמוד א'
- ↑ משנה תורה לרמב"ם, ספר נזקים, הלכות חובל ומזיק, פרק ו', הלכה י"ג
- ↑ יש הסברים רבים למקור האיסור להזיק. יש סוברים שהוא פרט באיסור לגזול, יש שלמדו זאת מהשבת אבדה, ויש שלמדו זאת מלפני עיוור לא תיתן מכשול. ראו למשל כאן.
- ↑ ראו משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות תשובה, פרק א', הלכה א', משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות תשובה, פרק ב', הלכה ט', ומשנה תורה לרמב"ם, ספר נזקים, הלכות חובל ומזיק, פרק ה', הלכה ט'. בפירוש לחם משנה בהלכות חובל ומזיק ישנה אבחנה בין הנאמר בהלכות תשובה לבין המובא בהלכות חובל ומזיק, ולפיה גזלן צריך לפייס את חברו ולא המזיק, משום שהגוזל גורם לצער בעוד הוא נהנה מכך, ולכן עליו לבקש מחילה, מה שאינו נכון במזיק ממון.
- ↑ ראו למשל מעשה רקח להלכות תשובה פרק א הלכה א, ובספר קובץ על הלכות תשובה פרק ה הלכה ט.
- ↑ משנה תורה לרמב"ם, ספר נזקים, הלכות חובל ומזיק, פרק ה', הלכה ט'
- ↑ הבדל נוסף בין נזק ממוני לנזק גופני לגבי כפרה. שהמזיק ממון ושילם - נתכפר לו. אך המזיק (חובל) בגוף - גם אם שילם חמישה דברים - לא נתכפר לו כל עוד לא ביקש את מחילת הנחבל[10]
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
אדם המזיק36157655Q31197378