רבקה אמנו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו המכלול לאתר.png
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע המצוי בערך זה כתוב מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

רִבְקָה, מכונה רבקה אמנו, היא השנייה בארבע האמהות של עם ישראל. אשתו של יצחק, אם יעקב ועשו. אביה, בתואל (שהיה גם אביו של לבן הארמי), היה בנו של נחור אחי אברהם, ומכאן שהיה בן דודו של יצחק.

המקור העיקרי לידע על רבקה הוא המסופר בספר בראשית, ומדרשי חז"ל העוסקים בסיפור זה. לרבקה מספר האזכורים הגדול ביותר מבין האמהות בספר בראשית (50 אזכורים) והפירוט הנרחב ביותר מביניהן[1]. לאחר מותה, נקברה רבקה במערת המכפלה, שם נקברו, מלבד רחל, כל אבות ואמהות האומה. לפי המסורת, הייתה רבקה בת 133 שנים במותה.

רבקה ועבד אברהם

אברהם הזקין ועוד לא מצא אישה לבנו יצחק, לכן שלח את עבדו אל משפחתו בחרן כדי למצוא ליצחק אישה שם ולוודא שלא יישא אישה כנענית. שמו של העבד אינו מצוין, אולם לפי מדרשי חז"ל הוא אליעזר.

עבד אברהם לקח בצידתו מתנות רבות ויקרות כדי להעניק לכלה המיועדת ויצא אל ארם נהריים כדי למלא את מבוקשו של אדונו, עד שהגיע לחרן בשעות הערב. הוא חיפש מקום שבו יוכל ללון, לאכול ולשתות, ולכן חיכה ליד הבאר שמחוץ לעיר. הוא חיכה דווקא שם משום שרצה לראות מי תהיה האישה שתשקה אותו ואת גמליו.

לאחר שחיכה זמן מה ליד הבאר, הגיעה אישה טובת מראה. העבד ביקש ממנה "הטי נא כדך ואשתה", והאישה השיבה "שתה אדוני, גם לגמליך אשאב". לפני הפגישה התפלל העבד לדעת מיהי האישה המיועדת ליצחק באמצעות בקשתו למים ותגובתה של האישה המיועדת באספקת מים לו ולכל גמליו. אולם כאשר פגש את רבקה וביקש לשתות, השיבה רבקה כי אף תשאב מים עד שישתו כולם, הוא וכל גמליו.

לאחר שקיבל תשובה זו, ידע שזו האישה המתאימה להיות אשתו של יצחק. כאות תודה, הוא נתן לה "נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם".

רבקה ובני ביתה

לאחר שחזרה רבקה לביתה, ראו בני משפחתה את תכשיטי הזהב ושאלו ממי קיבלה זאת. רבקה סיפרה על המפגש עם האדם בבאר, והם ביקשו לדעת היכן הוא נמצא כי חשבו שיש לו עושר רב. הם הזמינו את עבד אברהם ללינה אצלם ונתנו לו כבוד מלכים. אחיה של רבקה, לבן, התבלט בחנפנותו על מנת לקבל זהב ושאר אבנים יקרות.

בפני בני ביתה של רבקה, סיפר אליעזר כי התפלל בדרך שהנערה המיועדת תאמר "שתה וגם לגמליך אשאב" ואילו רבקה ענתה לו "שתה וגם גמליך אשקה". כלומר, אליעזר מספר שהוא כביכול הגזים בתפילתו וביקש אישה טובת לב מאוד, אך באמת אפילו שהיא רק נתנה לו ולגמליו לשתות הדבר הוכיח שהיא טובת לב וגומלת חסדים. אפשר לנחש שלא רצה לומר שרבקה הלכה לשאוב מים לכל גמליו היות שזה דרש מאמץ גדול וזמן רב, ואם יאמר זאת להוריה הם בוודאי לא ירצו שהיא תינשא ליצחק.

לאחר שהסביר עבד אברהם לבני ביתה של רבקה על אדוניו ומטרת בואו, הם הסכימו לתת את רבקה ליצחק בתנאי שרבקה תסכים, באומרם "נקרא לנערה ונשאל את פיה". רבקה הסכימה להשתדך עם יצחק ולצאת מיד לדרך עם מינקתה. לפני יציאתה, בירכו אותה בני ביתה: "אחותנו את, היי לאלפי רבבה, ויירש זרעך את שער שונאיו".

הגעת רבקה לכנען

לאחר שהגיעו עבד אברהם, רבקה ומינקתה לארץ כנען, ובאו לארץ הנגב אשר שם ישב יצחק, ירדה רבקה מעל הגמל, וכיסתה את ראשה מפני הצניעות, ורק את עיניה גילתה. יצחק הביא אותה לאוהל שבו נפטרה אמו, הלא היא שרה, ושם נשא אותה לאישה.

רבקה ובניה

כמו שרה לפניה ורחל אחריה, הייתה בתחילה רבקה עקרה. לאחר שהתפללה לאלוקים, בישר לה: "שני גויים בבטנך, ושני לאומים ממעייך יפרדו" (גויים=עמים). ואכן, רבקה ילדה תאומים, לאחד קראה יעקב, והוא גדל להיות אבי שבטי ישראל, ולשני קראה עשו, והוא גדל להיות אבי האדומים.

האגדה היהודית מספרת על רבקה בעת הריונה: "בשעה שהייתה עומדת על בתי כנסיות ובתי מדרשיות, יעקב מפרכס לצאת; ובשעה שהייתה עוברת על בתי עבודת כוכבים, עשו רץ ומפרכס לצאת." (בראשית רבה, ס"ג)

לאחר שגדלו בניה של רבקה, היא אהבה יותר את יעקב, משום שהיה "איש תם יושב אוהלים", ואילו יצחק אהב יותר את עשו, "כי ציד בפיו".

לקיחת הברכות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – לקיחת הברכות

רבקה לא הסתפקה בכך שיעקב קנה את הבכורה מעשו בנזיד העדשים, אלא רצתה שהוא יקבל גם את הברכה של יצחק, שהיה אמור לתת אותה לעשו, הבכור. כאשר חש יצחק שהוא עומד למות, ביקש מעשו: "הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואוכלה ואברככה לפני ה'". כאשר רבקה שמעה זאת, היא אמרה ליעקב, על אף חששותיו, שיתחפש לעשו, והיא בינתיים שחטה למענו גדי עזים, והכינה לאביו מטעמים שהוא אוהב.

כאשר יעקב העמיד פנים שהוא עשו (בעת שעשו הלך לצוד טרף לאביו), הצליח, חרף ניסיונותיו של יצחק לגלות האם הוא יעקב, לקבל את הברכה של עשו. לאחר שעשו חזר, כעס מאוד, ולכן רבקה שלחה את יעקב ללבן אחיה, כדי שיסתתר שם.

כרונולוגיה

אודות גילה של רבקה בשעת נישואיה יש שתי גרסאות[2]:

  1. בסדר עולם רבה (פרק א)[3]: "בן ארבעים שנה - שהרי כשבא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה, ויצחק היה בן שלשים ושבע שנה, שהרי בו בפרק מתה שרה, ומשנולד יצחק עד העקידה שמתה שרה שלושים ושבע שנה, ובת תשעים הייתה כשנולד יצחק, ובת מאה עשרים ושבע כשמתה, שנאמר (כג א) ויהיו חיי שרה וגו', הרי ליצחק שלושים ושבע שנים ובו בפרק נולדה רבקה, המתין לה עד שתהא ראויה לביאה שלוש שנים ונשאה".
  2. תוספות (יבמות סא: ד"ה וכן) על פי משמעות הגמרא והספרי: יצחק אבינו נשא את רבקה בהיותה בת ארבע עשרה שנה.
המאורע המועד והמקום סדר עולם תוספות
לידת רבקה "ובתואל ילד את רבקה" (בראשית, כ"ב, כ'); "כשבא אברהם מהר המוריה (לאחר עקידת יצחק) נתבשר שנולדה רבקה" (רש"י כה, כ)
נישואיה של רבקה "וַיְהִי יִצְחָק בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת-רִבְקָה בַּת-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה" (ה, כ) רבקה בת 3 רבקה בת 14
לידת יעקב ועשו "שבתשרי נולדו אבות" (מסכת ראש השנה, יא, א) רבקה בת 23 רבקה בת 34
מכירת הבכורה ביום פטירת אברהם רבקה בת 38 רבקה בת 49
הברכה ליעקב ולעשו "אמר רבי יהושע בן קרחה: אם מגיע אדם לפרק אבותיו ידאג חמש שנים לפניהם וחמש לאחר כן, ויצחק היה בן מאה עשרים ושלש" (רש"י כז, ב) רבקה בת 86 רבקה בת 97
מיתת רבקה הכתוב אינו מציין את שנות חייה של רבקה אימנו, אך חז"ל אומרים שדבורה מינקת רבקה (אשר זמן פטירתה ידוע) נפטרה יחד עם רבקה 122 שנה 133 שנה

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ אבינועם ספיר, מה מסתיר התנ"ך - סודותיו של ספר בראשית, הוצאת ידיעות אחרונות, 2017, עמ' 98
  2. ^ ראו בתוספות (יבמות סא: ד"ה וכן) דהמדרשים חלוקים זה על זה.
  3. ^ מובא בפירוש רש"י לתורה (בראשית כה, כ).


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0