פורטל:יהדות/תמונה נבחרת/גלריה/חלק 1

1 יהודי בוחן אתרוג בשוק ארבעת המינים. 2 יהודים יושבים על הקרקע בבית כנסת בעת אמירת קינות בתשעה באב, ליאופולד הורוביץ, ה'תרמ"ז. בתשעה באב נוהגים כל דיני האבלות החלים על אבל בשבעת ימי האבלות, עד לאחר חצות היום, בו חלק מדיני האבלות אינם תקפים ובין היתר, מותרת גם הישיבה על מושב הגבוה שלושה טפחים ומעלה. 3 צילום קלף של מזוזה הכתובה כהלכתה בדיו סת"ם ובכתב סת"ם. על פי המקובל כיום מספר השורות והמילים הפותחות כל שורה הינם קבועים. 4 אוזני המן - מאכל מסורתי לפורים. 5 בית המקדש הראשון. 6 "יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים" (1878) מאת מאוריצי גוטליב. 7 תחריט המתאר חליצה; כאשר מת יהודי ללא ילדים, שומה על אשתו להתייבם, דהיינו להינשא לאחיו, על מנת "להקים שם" לבעלה המת - שלא ייכרת זרעו. באם, מסיבה כלשהי, לא רוצה האח לייבם את אשת אחיו, על האישה לבצע חליצה באחי בעלה ובכך היא מותרת להינשא לכל אדם שתחפץ. מעמד החליצה כולל פרטים רבים המפורטים בגמרא אך עיקר הפעולה היא חליצת נעלו של היבם (אחי המת) על ידי היבמה (אשת המת). 8 יהודי מחזיק במצות - המאכל המאפיין של חג הפסח; ציור של פיליפס אייזיק לוי, מתוך "הגדת קופנהגן" (1739) 9 דיוקנו המפורסם של הרמב"ם, המופיע על גבי מדליות, בולים, תבליטים ועוד, מקורו באיור המופיע בספר Thesaurus antiquitatum sacrarum ("אוצר העתיקות המקודשות") מן המאה ה-18, של בלסאוס אוגולינוס, המבוסס, לעדות הכותב, על "תחריט עתיק". לפרסומו של הדיוקן הביא יצחק שמואל רג'יו (יש"ר מגוריציה), ובעקבותיו המומר איש המיסיון משה מרגליות, שהביא את הדיוקן לאנגליה. אולם מקובל כי דמות זו היא דמיונית, ואינה מתארת את דיוקנו המקורי של הרמב"ם, בין השאר מפני שפאותיו נראות בה מגולחות בתער. 10 פנים בית המדרש המרכזי של חסידות בעלז, ירושלים. 11 שופר מסולסל, כמנהג יהדות תימן. 12 קישוטים על תקרת סוכה, מבנה ארעי הנבנה לקראת חג הסוכות 13 יהודי תימני מחזיק מגילת אסתר ולראשו 'תפילין של ראש', 1914 14 תפילין, של הראש למעלה ושל היד למטה 15 יהודים מתפללים ברחבת הכותל המערבי 16 שבעת המינים - שבעה מיני דגן ופירות שבהם, על פי מסורת התנ"ך, נשתבחה ארץ ישראל. מימין למטה בכיוון השעון: גפן, תאנה, רימון, זית, חיטה, שעורה, תמר. ההלכה קובעת כי את מצוות הביכורים אין לקיים אלא בפירות שבעת המינים. כמו כן, נקבע כי מינים אלו קודמים בברכתם למינים אחרים מאותה הברכה. ואף בתוך המינים עצמם יש סדר קדימות. 17 מגן דוד ומנורה משולבים במצבת זיכרון לבית כנסת בגרמניה 18 ספר מקראות גדולות, פתוח בפרשת בא 19 מקדש הורדוס, בתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני. צולם במלון הולילנד 20 מבנה מערת המכפלה, המקום בו קבורים אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, ויעקב ולאה 21 תחריט על עץ מהמאה ה-14 המתאר את הברכה על היין בהבדלה 22 טלאי צהוב, סימן שהיהודים היו חייבים לשים על בגדיהם כחלק מחקיקה אנטישמית בזמן מלחמת העולם השנייה, השואה. 23 חנוכיות מתקופות שונות (השנייה בטור משמאל אינה כשרה) 24 סידורים, ספרים שבתוכם כתובות התפילות 25 שופר, בו תוקעים בראש השנה 26 כריכת ההוצאה הראשונה של ספר הזוהר, מנטובה 1558

27 אתר קבר באיראן, שבו קבורים, על פי המסורת, אסתר המלכה ומרדכי היהודי 28 מדורה, אחת מהסמלים הבולטים של ל"ג בעומר 29 משקה ניצוק מכלי אל כלי. ניצוק אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה הוא כלל הלכתי לפיו חיבור בין נוזלים באמצעות יציקה אינו נחשב חיבור לעניין טומאת משקין, בהשקה ובהלכות מקוואות. כך לדוגמה, במידה והמים שבכוס שבתמונה טמאים, למרות שהם נוגעים במים שבבקבוק, הם לא הופכים אותם לטמאים, כי הם לא נחשבים כנוגעים בהם. 30 כיסא של אליהו, שנהוג שימצא בכל ברית מילה 31 "חדר" טיפוסי בהר מירון 32 כיפות למכירה בירושלים 33 הדף הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא 34 השער של מסכת ברכות בתלמוד הבבלי 35 מלאכת מעבד היא ביצוע כל הפעולות הקשורות בעור לשם הכשרתו לשמוש האדם, כגון מליחת העור, דריסת העור ברגלים עד שיתקשה, או ריכוך העור ביד ומשיכתו וישורו כדרך הרצעניין. 36 ארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס וערבה איתם מקיימים את נטילת לולב בסוכות 37 משלוח מנות, אחת ממצוות פורים 38 חנוכיות וסביבונים, מסמלי חג החנוכה 39 הגעלת כלים במאה שערים 40 סוכות מעץ בירושלים 41 ציור המתאר את חורבן בית המקדש 42 כרטיס ברכה לראש השנה עם תמונת איש התוקע בשופר, מסמלי ראש השנה 43 קערת ליל הסדר 44 ציורו של ג'ון מרטין למכת הברד, מעשר מכות מצרים 45 צילום משנת ה'תרפ"ה של זוג יהודים לומדים בחברותא - שיטת לימוד מקובלת בלימוד התלמוד וההלכה, בייחוד בישיבות, בה שני לומדים קוראים יחד את הטקסט המונח בפניהם, ודנים אודותיו. 46 טעמי המקרא לפי האשכנזים ולפי עדות המזרח 47 קידוש החודש הוא מצווה דאורייתא על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע מדי חודש בחודשו את ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה. מצווה זו יסודית לקביעת לוח השנה העברי, שעל פיו נחגגים כל חגי ישראל. חלק משלים למצווה זו הוא עיבור השנה, השומר על מחזור שנת השמש לצד מחזור חודשי הירח. מערכת זו הופכת את לוח השנה העברי ללוח ירחי-שמשי. החודשים בלוח העברי הם באורך של 29 או 30 ימים, ועל כן ראש החודש הבא נקבע ביום השלושים או השלושים ואחד מראש החודש הקודם. 48 איור מהאנציקלופדיה היהודית של החושן 49 צילום של ישיבת וולוז'ין שכונתה אם הישיבות. הישיבה הוקמה בשנת 1802, והשפיעה בצורה דרמטית על כל עולם הישיבות שהתפתח מאותה התקופה, לסוגיו השונים. ראשי הישיבה היו מגדולי תלמידי החכמים שבאותה תקופה, ובוגרי הישיבה בעצמם הפכו לתלמידי חכמים נודעים, אישי ציבור, מנהיגים. 50 כתובת "הסורג" - כתובת ביוונית בה כתוב שאסור למי שאינו יהודי להיכנס לתחום בית המקדש