הרב עדין אבן ישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)
Harav adin.jpg
הרב עדין אבן ישראל עם פירושו לתלמוד
לידה ג' באב ה'תרצ"ז
פטירה י"ז באב ה'תש"פ
מקום פעילות ישראלישראל ירושלים, ישראל
השתייכות חסידות חב"ד
תחומי עיסוק תלמוד וחסידות
רבותיו רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרב דב בער אליעזרוב, הרב שלמה חיים קסלמן, והרב נחום שמריהו ששונקין.
חיבוריו תלמוד שטיינזלץ, פירושים לתנ"ך ולמשנה תורה, שלושה עשר עלי השושנה ועוד
"מרכז שטיינזלץ" בשכונת נחלאות בירושלים (מאי 2007)

הרב עדין אבן ישראל (שטיינזַלץ; ג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937י"ז באב תש"פ, 7 באוגוסט 2020) היה חסיד חב"ד ומחבר פורה של ספרי הגות יהודית וביאורים, בפרט לתלמוד ולחסידות. אוטודידקט. חתן פרס ישראל למדעי היהדות לשנת 1988, עיטור נשיא מדינת ישראל לשנת 2012 ויקיר ירושלים לשנת 2017. נודע בעיקר בשל פירושו לתלמוד. שימש כנשיא הישיבות התיכוניות מקור חיים ושפע מקור חיים וכן כנשיא ישיבת תקוע.

הרב שטיינזלץ בריאיון לJEM


ביוגרפיה

נולד בירושלים במשפחה חילונית לאברהם שטיינזלץ, נינו של האדמו"ר הראשון מסלונים ותלמיד של הלל צייטלין - דרכו הכיר את אשתו לעתיד, רבקה לאה לבית קרוקוביץ. הוא עלה לארץ ישראל ב-1924 מוורשה שבפולין. היה חבר לח"י וקומוניסט. ב-1936 נסע לספרד על מנת להצטרף לבריגדות הבינלאומיות שלחמו במלחמת האזרחים שם[1].

בשנות העשרה שלו חזר שטיינזלץ הבן בתשובה. את התהליך החל בעזרת הרב שמואל אלעזר היילפרין. הוא למד בישיבת תומכי תמימים של חסידות חב"ד בעיר לוד. בין השאר למד אצל הרב דב בער אליעזרוב, הרב שלמה חיים קסלמן והרב נחום שמריהו ששונקין. בהמשך למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית ולימודים תורניים בישיבות בירושלים. כשהיה בן 24 מונה למנהל בית ספר הצעיר ביותר בארץ[2]. בעל השכלה רחבה בתחומי דעת שונים.

בשנת תשכ"ה נשא את חיה שרה, בתו של חיים הלל אזימוב.

בשנת ה'תשנ"א 1991 שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בהמלצת רבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד[3].

בשנת ה'תשע"ז, 2017 הוענק לו התואר "יקיר העיר ירושלים"[4]

בדצמבר 2016, כסלו ה'תשע"ז, עבר אירוע מוחי קשה.

בי"ז באב ה'תש"פ נפטר לאחר מאבק בדלקת ראות קשה[5].

משפחתו

בניו מנחם יעקב צבי ואברהם משה חיים הלל עומדים בראש הוצאת ספריו.

פעילות ציבורית וחינוכית

הרב עדין אבן ישראל יחד עם הרב דוב זינגר בהתוועדות בישיבת מקור חיים
דף מתלמוד שטיינזלץ
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תלמוד שטיינזלץ

בשנת ה'תשכ"ה, 1965 הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" השוכן כיום בשכונת נחלאות שבירושלים, העוסק בביאור התלמוד במטרה להנגישו לקורא הישראלי של ימינו[6]. התלמוד בהוצאתו, הידוע כ"תלמוד שטיינזלץ", מנוקד, מפוסק ומחולק לפסקאות. בנוסף לפירושים המקובלים (רש"י ותוספות), נכללים בו תרגום של התלמוד מארמית לעברית בתוספת מבואות, הסברים קלים, סיכומים, ביוגרפיות של חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות ועוד. הכרך הראשון יצא לאור בשנת 1967[7]. בשנת 2004 יצאה לאור גרסה ממוחשבת של מהדורתו על גבי תקליטור. ב-2010 (א' בכסלו ה'תשע"א), הסתיים הפרויקט עם צאתו לאור של הכרך האחרון[8].

פירוש דומה יצא על מסכתות פאה ושקלים מן התלמוד הירושלמי.

בשנת ה'תשמ"ד 1984 הקים בירושלים את הישיבה הגבוהה "מקור חיים" בשיתוף הרב מנחם פרומן והרב שג"ר, שנסגרה לאחר ארבע שנים[9]. במקביל נפתחה בשכונת מקור חיים בירושלים הישיבה התיכונית מקור חיים בנשיאותו, שעברה בהמשך לכפר עציון. בשנת 1989, בסמוך לנפילת מסך הברזל, הקים את הישיבה הראשונה במוסקבה שזכתה להכרת שלטונות ברית המועצות[10]. בשנת 1999 הוקמה בנשיאותו הישיבה הגבוהה בתקוע.

בשנת תשמ"ח (1988) נבחר לקבל פרס ישראל בתחום מדעי היהדות. בעת טקס קבלת הפרס שהה הרב שטיינזלץ בארצות הברית וספג ביקורת על כך, מוועדת הפרס ואחרים[11].

בשנת תשע"ב (2012) זכה בעיטור נשיא מדינת ישראל.

ב-1994 היה בין הנואמים במעמד הענקת אות מדליית הזהב של הקונגרס לרבי מלובביץ'[12].

בשנת ה'תשס"ד יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור.

בשנת ה'תשס"ה (2005) הקים הרב אבן ישראל (עם הרבנים ישראל אריאל, יואל שוורץ ואחרים) ארגון בשם "סנהדרין החדשה". במסגרת זו מונה הרב אבן ישראל ל"נשיא הסנהדרין". הוא ראה את הגוף החדש כגוף "עוברי", שאינו אלא בסיס לסנהדרין אמיתית בעתיד. במשך השנים התמעטה מעורבותו בגוף זה ובסיוון ה'תשס"ח (2008) הודיע על פרישתו.

בשנת ה'תשס"ו (2006) פתח בשכונת נחלאות שבירושלים את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי, שבו מתקיימים שיעורים וסדנאות. נשיא ישיבת שפע מקור חיים.

בשנת ה'תשע"ו נבחר לאחד מ״אנשי השנה״ של מקור ראשון[13].

מאוגוסט 2016 כתב במשך כמה חודשים טור קבוע במוסף "שבת" של מקור ראשון על פרשת השבוע. שכתובים מהתוועדויותיו מתפרסמים לעיתים קרובות בעלון קרוב אליך. חלק מהן יצאו בספר התוועדות.

הרב אבן ישראל מושפע מתורת אדמו"רי חב"ד והרבי מקוצק. הוא שמר על קשר מיוחד עם רבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד והיה בין היחידים שנכנסו אליו ל'יחידות' בשנותיו האחרונות[דרוש מקור]. היה בקשר קרוב גם עם האדמו"ר מגור, רבי ישראל אלתר, ואת ביאורו למסכת פאה מן התלמוד הירושלמי הכין לבקשת אחיו וממשיכו באדמו"רות, רבי שמחה בונים אלתר.

ביקורת

בשנת 1989 יצאו רבנים בולטים, בעיקר ליטאים, בקול קורא שאוסר את ספריו של הרב שטיינזלץ. הרב אלעזר מנחם מן שך כתב כי על ידי הלימוד של התלמוד המבואר של הרב שטיינזלץ "סר כל זיק של קדושה ואמונה" והדבר יביא לשכחת התלמוד. עוד תקף את חיבוריו האחרים וטען "שיש בהם דברי מינות ואפיקורסות וחילול כבוד התורה" וכי הרב שטיינזלץ "מעז לדבר בזלזול נורא על האבות הקדושים, התנאים והאמוראים, אשר אין לנו כלל תפיסה בגודל מדריגתם והשגתם" ו"ספריו צריכים גניזה, ואסור ללמוד ולעיין בהם ולהכניסם לבית המדרש, והירא דבר ה' ישמור נפשו מלהחזיקם בביתו". אל קריאתו של הרב שך הצטרפו רבנים בולטים ובהם הרב יוסף שלום אלישיב והרב אהרן לייב שטיינמן[14]. הרב שמואל הלוי וואזנר פרסם עם בית דינו פסק הלכה לפיו "איסור גמור לעיין ולהפיץ את ספרי הרב שטיינזלץ", בנימוק כי בספרו "תלמוד לכל" ובפירושיו לתלמוד יש "לשונות של זלזול" בחכמי הגמרא. גם הרב ניסים קרליץ פרסם עם בית דינו פסק הלכה האוסר את ספרי הרב שטיינזלץ. כמו כן פורסם איסור מטהעם הבד"ץ של העדה החרדית. כתוצאה מכך הוחרם התלמוד המבואר של הרב שטיינזלץ אצל רבים בציבור החרדי, בעיקר בזרם הליטאי.

בהתייחסות ל'תלמוד שטיינזלץ' כתב הרב שך:

הסכנה העומדת ח"ו לקעקע את יסוד היסודות של כלל ישראל, אשר כל אמונת עם ישראל בנויה על זה, ... ומה כואב הלב לראות כבלע את הקודש מאחד המתחכם בעצת היצר לכתוב פירוש לגמרא התקרא בשם "התלמוד המבואר והמנוקד" ולהכניס פנימה ביאורים שונים כאילו להקל על הלימוד של הגמ'.

ובאמת שעל ידי לימוד זה סר כל זיק של קדושה ואמונה. שמעמיד הש"ס כספר חוקים וכחמת הגויים רח"ל, ופשוט שבדרך זה יגרם ח"ו שכחת התורה. ואל יטעון מי שטוען שעי"ז יתמעטו הלומדים, כי מחובתינו לשמור על פך שמן הטהור בטהרתה, ולא על הריבוי האינו טהור, ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך. ותדעו כי עד מלפני כמה שבועות לא ידעתי מכל זה, וכשראיתי כמה מחיבוריו דוגמת ספר אישים במקרא ונשים במקרא וכו' וכן חיבורו התלמוד לכל, נזדעזתי, ואומר אני בלב שלם שיש בהם דברי מינות ואפיקורסות וחילול כבוד התורה, ומעיז לדבר בזלזול נורא על האבות הקדושים התנאים והאמוראים, אשר אין לנו כלל תפיסה בגודל מדריגתם והשגתם. וצר לי מאד שאני צריך לזעוק, אבל לדעתי ספריו צריכים גניזה, ואסור ללמוד ולעיין בהם ולהכניסם לביהמ"ד. והירא דבר ה' ישמור נפשו מלהחזיקם בביתו.

בעקבות זאת פרסם המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, המוציא לאור את ספרי הרב שטיינזלץ, מודעת הבהרה ובה נאמר כי בספרים שנגדם יצאו הרבנים "שלטו בהם ידי סופרים זרים ונשתרבבו בהם דברים שאין רוח חכמים נוחה מהם ואסור לפרסמם, וכל הדברים הם רחוקים ממהלך מחשבות מרן שליט"א (=הרב שטיינזלץ)". כעבור זמן פרסם הרב שטיינזלץ עצמו מודעת הבהרה ובה כתב: "בעקבות תוכחת הגאונים הבד"ץ של העדה החרדית שליט"א תודתי נתונה להם על שהעמידוני על האמת שרבים מהדברים בספרים אחדים שפורסמו על שמי נכתבו שלא כדת. והנני מפרסם בזה שאתקן כל הראוי תיקון בס"ד בהתאם להוראות גדולי הדור שליט"א. ואני חוזר ומבקש מכל אשר הספרים הללו נמצאים ברשותם להחזירם אלי ואחזיר לתמורתם, ובינתיים שלא ישתמשו בהם כלל"[דרושה הבהרה].

ב-2011 התבטא לגבי הביקורת:

חלק מזה נבע ממקורות לא טהורים. היו לכך כל מיני סיבות ששייכות אל 'מתחת לחגורה', ואינן שייכות לעניינים שבקדושה. היו גם סיבות שאני יכול להבין. תראה, כאשר מישהו גדל והתחנך בתוך העולם החרדי אז מכירים אותו ומתייחסים אליו אחרת. אבל כשבא מישהו, שהוא, לגבי רבים, זר, חושדים בו. זה היה גם חלק מסוים מהמערכה נגד חב"ד[15]

מספריו

  • ביאור על ספר התניא - בתשעה כרכים
  • ביאור על משנה תורה לרמב"ם -ביאור, פסקי הלכה במקומות בהם לא נפסקה להלכה דעתו של הרמב"ם, ומאמרי הרחבה בנושאים אקטואליים. 16 כרכים (ספרי 'זמנים' ו'טהרה' בשני כרכים כל אחד), בהוצאת קורן.
  • התנ"ך המבואר, הוצאת קורן[16]
  • אישים בתלמוד, בסדרת אוניברסיטה משודרת
  • נשים במקרא, בסדרת אוניברסיטה משודרת
  • דמויות מן המקרא, בסדרת אוניברסיטה משודרת
  • הסוציולוגיה של הבערות, עם עמוס פונקנשטיין, בסדרת אוניברסיטה משודרת
  • אשת חיל - אלבום, הוצאת מילתא
  • הגדה של פסח, עם הוראות, הסברים ומנהגים, הוצאת כרטא
  • הסידור והתפילה, מדריך למתפלל ולמעיין, הוצאת משכל
  • התלמוד לכל, הוצאת משכל
  • מדריך לתלמוד - הקדמה כללית הכוללת רקע, תרגום מילים בסיסיות ותיאור המהלכים התלמודיים, הוצאת כתר
  • ששה מספורי המעשיות של ר' נחמן, עם פירושו
  • שלושה עשר עלי השושנה - נושאים בתורת הסוד
  • הבן יקיר לי - שיחות ומאמרים על העם היהודי
  • חיי שנה - אסופת שיחות ומאמרים על מועדי השנה, הוצאת ידיעות אחרונות
  • חיי עולם- אסופת שיחות ומאמרים על פרשת השבוע, הוצאת קורן
  • אור פני מלך - אסופת מאמרים לימים נוראים, בהוצאת תלמידי ישיבת תקוע
  • ביכורים - אסופת מאמרים לחג השבועות, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים
  • יצא סוד - שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים
  • נשמה - אופי הנשמה, מקורה ותפקידה, הוצאת מגיד
  • הרבי שלי - ביוגרפיה של רבי מנחם מנדל שניאורסון המשולבת בחוויות האישיות של המחבר עמו, הוצאת מגיד, (באנגלית) ו(בעברית)
  • התוועדות - אסופת התוועדויות שנאמרו בישיבת תקוע, בהוצאת ספרים מעיינותיך, ה'תשע"ז
  • תהילים קורן - (2017) תהילים עם פירושו[17], בליווי איוריו של האומן החסידי ברוך נחשון ופנינים מתורת החסידות.
  • תשובה - עיונים והגיגים
  • עדין שטיינזלץ ויניב מזומן, נתיב לתלמוד, הוצאת ידיעות ספרים והוצאת מא"י, 2017.
  • סודות היהדות, סידרה בת 4 חלקים: התורה - על חמשת חומשי התרה, החכמה - על המשנה והגמרא, המחשבה - על הפילוסופיה היהודית, המוסר, הקבלה והחסידות, ההלכה - מדריך הלכתי, המקיף את מעגל החיים, לוח השנה וחיי היום-יום, 2018
  • פרקי אבות - עם ביאורו, לצד עיונים והרחבות ביוגרפיות ולשוניות.

כמה מספריו תורגמו לאנגלית, רוסית, צרפתית, פורטוגזית וסינית[18].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ראו עדין שטיינזלץ על אביו: אגדות מבית אבא, מעריב (עיתון), 12 ביוני 1986
  2. באתר ערוץ 7 באנגלית
  3. קובץ וידאו לקט שבו הרב שניאורסון מציע לרב עדין לשנות את שם משפחתו
  4. הרב אבן ישראל ברשימת יקירי העיר ירושלים לשנת תשע"ז.
  5. ברוך דיין האמת: הרב עדין שטיינזלץ הלך לעולמו, סרוגים
  6. יעקב אדלשטיין, התלמוד בפירוש עברי חדש, הצופה, 19 בנובמבר 1965, עמ' 5
  7. כרך התלמוד המנוקד נמסר לשר הדתות, הצופה, 28 בנובמבר 1967, עמ' 3; משה גבירצמן, התלמוד בעברית, שם, 26 במאי 1967, עמ' 4; יצחק אבינרי, ראשיתו של מפעל תלמודי גדול, מעריב, 8 בדצמבר 1967, עמ' 23
  8. הרב שטיינזלץ סיים את הביאור: תודה לבורא עולם, באתר ynet
  9. אריאל הורוביץמתח גבוה, מקור ראשון, מוסף "שבת", 18 ביוני 2017
  10. עדי שרצר, נעמה זיגדון ולי ברטוב, ריאיון עם הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ), ישראלים 8 (תשע"ז), עמ' 8.
  11. הרב עדין שטיינזלץ: שלא על מנת לקבל פרס ישראל, מעריב (עיתון), 25 באפריל 1988
  12. הקברניט בעלון קרוב אליך מס' 323 (מעמוד 28) דבריו במעמד
  13. הרב עדין שטיינזלץ, אנשי השנה של מקור ראשון
  14. שאל את הרב, באתר כיפה, כ"ב ניסן ה´תשס"ז
  15. מוטי לוי‏, הרב שטיינזלץ: הרבנים החרדיים אינם מושלמים, באתר וואלה! NEWS‏, 30 במאי 2011
  16. קובי פינקלר, ספר חדש: התנ"ך המבואר, באתר ערוץ 7, 6 באוקטובר 2016
  17. מנחם ברונפמן, על ביאורו של הרב שטיינזלץ לתהילים, באתר עלי ספר
  18. ספריו באתר מרכז שטיינזלץ
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0