מציאת ספר התורה בימי יאשיהו
מציאת ספר התורה בימי יאשיהו
|
|---|
|
וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עַל שָׁפָן הַסֹּפֵר סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי בְּבֵית ה' וַיִּתֵּן חִלְקִיָּה אֶת הַסֵּפֶר אֶל שָׁפָן וַיִּקְרָאֵהוּ. וַיָּבֹא שָׁפָן הַסֹּפֵר אֶל הַמֶּלֶךְ... וַיַּגֵּד שָׁפָן הַסֹּפֵר לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר סֵפֶר נָתַן לִי חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן וַיִּקְרָאֵהוּ שָׁפָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי סֵפֶר הַתּוֹרָה וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן וְאֶת עַכְבּוֹר בֶּן מִיכָיָה וְאֵת שָׁפָן הַסֹּפֵר וְאֵת עֲשָׂיָה עֶבֶד הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר. לְכוּ דִרְשׁוּ אֶת ה' בַּעֲדִי וּבְעַד הָעָם וּבְעַד כָּל יְהוּדָה עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַנִּמְצָא הַזֶּה כִּי גְדוֹלָה חֲמַת ה' אֲשֶׁר הִיא נִצְּתָה בָנוּ עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֲבֹתֵינוּ עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב עָלֵינוּ |
| ספר מלכים ב', פרק כ"ב, פסוקים ח'-י"ג |
מציאת ספר התורה בימי יאשיהו הוא מאורע המופיע בספר מלכים ובספר דברי הימים, בזמן שיפוץ בית המקדש הראשון מצא חלקיהו הכהן ספר תורה והביא אותו לשפן הסופר, שהקריא אותו ליאשיהו מלך יהודה. בעקבות הכתוב בספר, בוצעה "רפורמת יאשיהו", ובה המלך ושליחיו מפנים מבית המקדש ומירושלים את כלי העבודה הזרה והעם חוגגים את חג הפסח.
הסיפור
בשנת שמונה עשרה למלך יאשיהו (457 לפנה"ס), שלח המלך את שפן הסופר אל חלקיהו הכהן לצוות אותו שיחזק את בדק הבית. כששפן הגיע אל חלקיהו, שמע ממנו שמצא בבית המקדש ספר תורה. שפן חזר אל יאשיהו והקריא לו את הכתוב בספר. בתגובה לכך, קרע המלך את בגדיו ושלח משלחת אל חולדה הנביאה. חולדה התנבאה שה' יביא רעה על ממלכת יהודה כפי הכתוב בספר, מכיוון שעבדו עבודה זרה, אך הרעה לא תבוא בימי יאשיהו עצמו.
בעקבות זאת, אסף יאשיהו את זקני יהודה וירושלים, הקריא לפניהם את הספר וכרת "ברית" עם כל העם שילכו אחרי ה' ויקיימו את הכתוב בספר וציווה על הכהנים להוציא מבית המקדש את הכלים העשויים לעבודת הבעל ולאשרה. יאשיהו הוציא האשרה שהייתה בבית המקדש ושרף אותה, ביטל את כל הבמות שבממלכת יהודה, טימא את גיא בן הינום כדי שלא תתבצע בו העברה למולך, ניתץ את המזבחות שהקים מנשה וטימא את הבמות שעשה שלמה לעשתרת לכמוש ולמלכום; הוא טימא מזבח שהקים ירבעם בן נבט בבית אל באמצעות שריפת עצמות אדם על המזבח, וזבח את כל כהני הבמות. בהמשך הסיר גם את האובות והידעונים והתרפים. המלך חזר לירושלים וציווה על העם לעשות את חג הפסח כפי הכתוב בספר, והפסח שנחגג על ידי העם – לא נעשה כמוהו מתקופת השופטים.[1]
בספר דברי הימים מסופר שיאשיהו התחיל את עקירת העבודה הזרה מספר שנים לפני מציאת הספר.[2]
בדברי חז"ל
חז"ל תמהו מדוע נחרד יאשיהו למשמע הכתוב בספר, בעוד שלפי המתואר בתנ"ך[3] ובסיפור עצמו – ספר התורה נכתב בידי משה מאות שנים קודם לכן, והוא עבר במסורת רצופה מאב לבן ומרב לתלמיד,[4] וכל העם אמורים להכיר את הכתוב בו ובפרט המלך שמצווה לכתוב לעצמו ספר תורה.[5]
חלק מהמפרשים ביארו על פי דברי הגמרא[6] שהספר שנמצא היה הספר המקורי שנכתב בידי משה עצמו, הוא הוחבא במקום סתר מפני אחז ששרף את כל ספרי התורה, וכשנמצא הוא נפתח בקללות שבפרשת כי תבא בפסוק ”יוֹלֵךְ ה' אֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ אֶל גּוֹי אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ”[7] בניגוד להלכה שקובעת שהספר צריך להגלל לתחילתו.[8] זה מה שגרם לחרדתו הגדולה של יאשיהו.[9]
לפי התלמוד הירושלמי, הטעם לכך שיאשיהו נחרד בשומעו את דברי ספר התורה, הוא משום שהספר נפתח בפסוק ”אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם”:
הרד"ק כתב שהתורה נשתכחה בימי מלכות מנשה שהיה "רע בעיני ה'",[10] ולכן לא הכיר יאשיהו את דברי התורה והם היו חידוש בעיניו.[11] בפירוש המיוחס לרש״י הוצע שספר דברים (ספר משנה תורה) הוא שנמצא.[12]
קישורים חיצוניים
קטגוריה:מציאת ספר התורה בימי יאשיהו, באתר ויקיטקסט- מיכאל רוטנברג, ספר התורה שנמצא בימי יאשיהו, מכרמי שומרון; ספר היובל לישיבת ההסדר קרני שומרון עמודים 483–495
- ניסן אררט, מה פשר הספר שנמצא בימי יאשיהו, שאנן; שנתון המכללה הדתית לחינוך יט (ה'תשע"ד) עמודים 15–25.
הערות שוליים
- ^ ספר מלכים ב פרקים כב וכג
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק ל"ד
- ^ ראו ספר דברים, פרק ל"א, פסוק ט'
- ^ ראו משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה א'
- ^ פירוש האברבנאל על ספר מלכים ב', פרק כ"ב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף נ"ב עמוד ב'
- ^ ספר דברים, פרק כ"ח, פסוק ל"ו
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ד עמוד ב'
- ^ פירוש המצודות על מלכים ב פרק כב
- ^ ספר מלכים ב', פרק כ"א, פסוק ב'
- ^ רד"ק על ספר מלכים ב', פרק כ"ב, פסוק ח'
- ^ רש"י על ספר דברי הימים ב', פרק ל"ד, פסוק י"ד
