שושלת נדבורנה
פרק זה טעון עריכה. אנא שושלת נדבורנה היא שושלת חסידית רבת ענפים אשר השפיעה בעיקר ברומניה ובהונגריה. הראשון מאדמו"רי השושלת שכיהן בנדבורנה (גליציה המזרחית סמוך להרי הקרפטים. כיום אוקראינה) היה רבי יששכר בער מנדבורנה. משושלת זו יצאו מאות אדמו"רים, שכיהנו בשמות שונים.
היסטוריה
מוצאה של השושלת הוא משושלת פרמישלאן שמייסדה היה רבי מאיר (הגדול) מפרמישלאן תלמיד הבעל שם טוב וממנהיגי תנועת החסידות, לאחר פטירתו בשנת ה'תקל"ג מילא את מקומו בנו רבי ארון לייב מפרמישלאן, רבי ארון לייב נפטר בשנת ה'תקע"ג ובנו רבי מאיר מפרמישלאן מילא את מקומו, ורבי יצחק מקאליש לא נהג באדמורות עד פטירת דודו רבי דוד מקאליש, אז נתמנה לממלא מקומו בתמיכת רבי יעקב מליסא
הדור הראשון
רבי ישכר בער מנדבורנה נולד לרבי יצחק מקאליש. היה תלמידו של רבי יצחק מראדוויל (בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב). דודו רבי מאיר מפרמישלאן הכתירו לאדמו"רות באמרו עליו שבחים גדולים. דברי תורתו הודפסו בספר "סתרי תורה" שהודפס בספר "מאמר מרדכי" של בנו.
הדור השני
בניו של רבי ישכר בער היו:
- רבי אהרן אריה לייב מנדבורנה, מח"ס יד אהרן נפטר בי"ד בשבט ה'תרנ"ז.
- רבי מרדכי מנדבורנה, הממשיך המרכזי של השושלת בדור השני. . כיהן במספר ערים. נפטר בט"ו בתשרי ה'תרנ"ה.
- רבי יוסף מבורשה, אבי שושלת טמשוואר. נכנע לרבי מרדכי וסירב לנהוג באדמו"ורות, אך צאצאיו נהגו באדמו"רות ויצאה ממנו שושלת אדמו"רים שכיהנו בין היתר באונגוואר, בורשה, ביסטריץ, קלויזנבורג, מיהלוביץ, טמשוואר ואראד.
- רבי ישראל בנדבורנה [נפטר בצעירותו]
הדור השלישי
בניו של רבי אהרן לייב היו:
- רבי משה לייפער אדמו"ר בנדבורנא
- רבי יצחק לייפער אדמו"ר בהערץ וברומאן-רומאן (חתן וממלא מקומו של דודו זקינו רבי דוד מרומן).
- רבי זלמן בער לייפער אדמו"ר בבורשטין
בניו של רבי מרדכי היו:
- רבי ישראל יעקב מחוסט ממנו יצאה שושלת חוסט.
- רבי יצחק מסטניסלב כיהן בסטניסלב שם התקבצו סביבו יהודים פשוטים שזכו לקרבה ממנו. היה מקפיד על שמירת העיניים באופן מחמיר מאד, והיה יוצא לרחוב כשפניו מכוסות ושני גבאים הוליכו אותו.
- את מקומו מילא בנו רבי חיים לייפר מסטניסלב. רבי חיים היה חתנו של דודו רבי מאיר מקרטשניף. התפרסם כבעל צדקה והיה חי בצמצום רב. נרצח בשואה יחד עם בנו הרב דב בער. כיום משתמשים בשם "סטניסלב" אדמו"רים מגזע זוטשקא.
- רבי ישכר בר (ברצ'י) מסאטמר (תר"ה-כ"ב באלול תרס"ו), היה חתנו של רבי אלעזר מאוזיפולי ובזיווג שני של רבי יהושע העשיל מחודורוב (שהיה חתנו של רבי אלעזר מאוזיפולי). כיהן בהתחלה בבוכניה שבגאליציה, לאחר מכן בסעליש ובסוף ימיו בסאטמר. היה אומר דברי תורה שעות ארוכות. נפטר בכ"ב באלול תרס"ו. בניו היו:
- רבי יוסף מפיטסבורג
- רבי מאיר (-י"ב בניסן תש"א) שכיהן בפסט ולאחר מכן בקליבלנד שבארצות הברית ולאחר מכן בוויליאמסבורג שבברוקלין. היה חתנו של רבי יצחק מסטניסלב ובזיווג שני חתן רבי אלתר זאב מסטריזוב. לא היו לו בנים וחתנו (אחיינו) רבי אשר מרדכי רוזנבוים מקליבלנד-סטרוז'ניץ מילא את מקומו מיד אחר חתונתו בשנת תש"א.
- רבי איתמר מבישטינא.
- רבי דוד מבאניה.
- רבי אהרן משה מגרוסוורדיין. נרצח בז' בסיוון תש"ד.
- רבי שלום מנדבורנא ברייטן-ביץ' בניו יורק. נולד בשנת תרנ"ה. היה חתנו של הרב דב תאומים-פרנקל דיין בפשעווארסק. בשנת תרפ"ו היגר לארצות הברית יחד עם אחיו רבי יוסף. נפטר בכ"ו בטבת תש"מ.
- חתנו רבי יצחק יחזקאל הוכמן, כיהן כאדמו"ר בקשאנוב וביבוז'נה. נרצח בשואה.
- חתנו רבי ישכר בער מסטרוז'ניץ, נכד אחיו רבי מאיר.
- חתנו רבי מאיר מסאטמר (בן אחיינו רבי אליעזר זאב מקרטשניף).
- חתנו רבי יצחק לייפר (בן אחיו רבי יוסף).
- רבי אהרן משה מז'אלין-לנצוט (תרט"ו- ז' בחשוון תרפ"ו), היה חתנו של הרב מאיר רייך מריישא. היה מסתגף וצם משבת לשבת. היה מפורסם במופתיו. בניו מילאו את מקומו:
- רבי יוסף מפיצ'נזין (נפטר בתרפ"ז), כיהן בפיצ'נזין, נירדאהז ודברצן, בניו היו:
- רבי משה מנחם מדברצין (חתן רבי נפתלי ויסבלום מליז'ענסק).
- רבי מרדכי מנדבורנא בורו פארק
- הרב אברהם יעקב קאפיל, מוציא לאור:"מכתב למשמרת, תולדות גזע בית נדבורנה".
- רבי צבי אריה מנדבורנה מונסי
- רבי יעקב מדברצין (חתן דודו רבי אהרן משה מז'אלין), נספה בשואה.
- רבי יצחק מלפאש. מחבר ספר "תפארת מהר"ם" על רבי מאיר מפרמישלאן וספר על "סדר הדורות החדש".
- רבי ישכר בער מזאלינא (תר"פ -תשס"ח), חתן רבי איתמר מבישטינא.
- רבי יעקב מזאלינא חתן רבי יוזפא מליסקא.
- רבי חיים מרדכי אהרן משה מנדבורנא לונדון
- רבי יצחק, חתן דודו רבי ישכר בער מסאטמר.
- חתנו רבי ישראל לייפר (בן רבי שלמה אייזיקסון) מנירדהאז[1].
- רבי מאיר מקרטשניף. רבי מאיר היה הממשיך המרכזי של השושלת. כל בניו שימשו באדמו"רות ביניהם רבי איתמר שחזר לכנות את שם החסידות נדבורנה וממנו נמשכת כיום חסידות נדבורנה.
- חתנו של רבי מרדכי, רבי אברהם יוסף איגרא מז'אלין (נכדו של רבי משולם איגרא) כיהן אך הוא כאדמו"ר בז'אלין, טרנוב וקשאנוב. היה מפורסם בגדלותו בתורה, במופתיו ובסיגופיו. חיבר ספר בשם "תולדות אברהם יוסף". נפטר בכ"ד באלול תרע"ח.
שושלת נדבורנה בישראל
רבי איתמר מנדבורנה בנו של רבי מאיר מקרטשניף, בניו היו:
- רבי חיים מרדכי.
- רבי מאיר, רבה הראשי של קובה (עד תשט"ו) ורב קהילה במקסיקו.
- רבי ישכר בער מסטרוז'ניץ.
- רבי יצחק אייזיק מזוטשקא.
- רבי אשר ישעיה מנדבורנה-חדרה.
רבי חיים מרדכי מנדבורנה, בנו של רבי איתמר מנדבורנה. בניו היו:
- רבי יעקב ישכר בער מנדבורנה.
- הבחור יצחק אייזיק יהודה יחיאל שעלה באניית המעפילים כנסת ישראל ונרצח על ידי הבריטים, בג' בכסלו תש"ז נקבר בחיפה[2].
חתניו היו:
- גיסו רבי דוד משה מקרעטשניף
- אחיינו רבי צבי הירש מקרעטשניף סיגעט
- בן דודו רבי אליעזר זאב מראחוב
רבי יעקב ישכר בער מנדבורנה. כיהן כאדמו"ר והקים את המוסדות בקרית נדבורנה בבני ברק, בניו הם:
- הרב אליעזר זאב מנדבורנה, ממלא מקום אביו בבני ברק.
- הרב מאיר יצחק אייזיק מנדבורנה ירושלים.
- הרב אשר ישעיה מנדבורנה בביתר.
- הרב יוסף נפתלי מנדבורנה אלעד.
- הרב ישראל, חתן הרב חיים אליעזר הורנצ'יק.
- הרב אהרן דוד, חתן רבי צבי אלעזר ספרין מקומרנה בני ברק.
- הרב שמואל שמעלקא, חתן רבי מנחם דוד משאץ-ויז'ניץ, ראש בית המדרש להוראה "דבר חיים" נדבורנה.
חתניו:
- הרב שלום אהרן אשכנזי, ראש ישיבת נדבורנה (בנו של הרב אלימלך אב"ד מלבורן).
- הרב זלמן שפירא (בן האדמו"ר מנארול).
- הרב אשר אנשיל כ"ץ (בן הרב שלמה זלמן רב חסידי תולדות אהרן בוויליאמסבורג), ראש מערכת הכשרות 'חרדים''.
- הרב נפתלי שנייבאלג (בן הרב אליעזר ליבר שנייבאלג רבה של עדז'ווד שבלונדון), ראש כולל 'דבר חיים' נדבורנה.
עוד מספר אדמו"רים מבית נדבורנה התיישבו בארץ ישראל לאחר השואה:
- רבי חיים מרדכי מנדבורנה,
- רבי דוד משה מקרעטשניף,
- רבי צבי הירש מקרעטשניף-כפר אתא,
- רבי אליעזר זאב מנדבורנה-ראחוב-רמלה,
- רבי אהרן יחיאל מנדבורנה באניה צפת,
- רבי יששכר בער מהרמשטט-כפר סבא,
- רבי לוי יצחק מנדבורנה אראד-חיפה
- רבי אהרן אריה מנדבורנא טמשוואר.
- רבי אברהם אבא לייפר, האדמו"ר מפיטסבורג.
מלבדם מכהנים עוד אדמו"רים רבים מכל חצרות השושלת.
שם משפחת השושלת
שם המשפחה המקורי בשושלת הוא לייפר, אך בזרם המרכזי של החסידות שבו מכהנים האדמו"רים מהשושלת, ובענפים נוספים, כמו קרעטשניף, שם המשפחה של רוב האדמו"רים הוא רוזנבוים[3].
לקריאה נוספת
- שלמה רוזמן, "בית נדבורנה", בתוך: ראשי גולת אריאל, ניו יורק תשל"ו, עמ' ק"א-ק"כ.
- יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 45–50
- אביהם של ישראל מכון "דבר חיים" בני ברק תשע"ז, חלקים א' ב'.
- מכון דבר חיים, כתר מלוכה, בני ברק תשע"א.
הערות שוליים
- ^ קרוב משפחתו פעמיים, דרך אביו שהיה נינו של רבי יצחק מקאליש ודרך אמו שהייתה בתו של רבי מאיר מקרעטשניף
- ^ ראו כאן.
- ^ בימי מלחמת העולם הראשונה היה צריך רבי מאיר מקרעטשניף לעבור דרך מקום כדי להפטר מהצבא, אך ידע שכדי לעשות זאת עליו לשקר ולומר שם בדוי, אך נצטער מאד שהרי לעולם לא שיקר, ובצר לו פנה לאביו רבי מרדכי מנדבורנה אשר הורה לו ללכת וה' יהא בעזרו, כאשר הגיע למקום ונעמד בתור עמד לפניו אדם ששמו מרדכי רוזנבוים, וששאלו לשמו של ר' מאיר הוא נענה ואמר שהוא הבן של מרדכי... ונשתקע שם המשפחה לרוזנבוים.
