269 הרוגים (מתוכם 263 מחבלים), מעל ל-1,000 מחבלים עצורים (חלק בסיוע לפיגוע וחלק בדרכם לפיגוע) ומאות פצועים
3 אזרחים זרים הרוגים
גל הטרור הפלסטיני (כינויים שגורים אחרים: "האינתיפאדה השלישית", "אינתיפאדת היחידים", "אינתיפאדת הבודדים", "אינתיפאדת הסכינים"[1]) הוא כינוי להסלמה בתקריות האלימות ופיגועי הטרור במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני, החל ממהומות הר הבית בספטמבר 2015. עקב מעורבות גבוהה של קטינים פלסטינים בין מבצעי הפיגועים, ובעיקר פיגועי הדקירה, חלק מכלי התקשורת מכנים את גל הטרור בשם "אינתיפאדת הקטינים".[2] מאז מותו של אלכסנדר לבלוביץ' בראש השנה תשע"ו (ספטמבר 2015) ועד 9 באוקטובר 2016 התבצעו בגל הטרור מאות פיגועים בהם נרצחו 47 ישראלים.[3]
התנועה האסלאמית בישראל, אבו מאזן והפלסטינים פעלו במשך תקופה ארוכה בהפצת הסתה נגד ישראל, כאשר הנראטיב העיקרי היה ש"אל-אקצא בסכנה" ושישראל זוממת להפר את הסטטוס-קוו בהר הבית ולבנות את בית המקדש השלישי. המוסלמים התנגדו לכך שיהודים יתפללו בהר הבית, ואף שהמשטרה מנעה מיהודים להתפלל בהר הבית ועצרה מבקרים יהודיים בחשד לסממנים דתיים, הקיצונים מבין המוסלמים התנגדו בכלל לעליית יהודים להר הבית, אפילו כתיירים. סביב נושא זה פרצו מספר עימותים ב-2015. למשל, בתשעה באבה'תשע"ה, 26 ביולי 2015, לאחר כמה חודשים בהם נשמר השקט בהר הבית, פרצו עימותים שבמהלכם נכנסו שוטרים לתוך מסגד אל-אקצא להדוף פורעים פלסטינים. ארבעה שוטרים נפצעו קל, ושלושה תושבי מזרח ירושלים נעצרו בחשד שיידו אבנים.[4]
בהר הבית פעלו ארגוני נשים אסלאמיסטיות בשם "מוראביטון" ו"מראבטאת" (אנ') (המכונות גם "מצאטב אלעלם" ו"מג'אלס אלעלם"),[5] שמורכבים מנשים מוסלמיות הקשורות לתנועה האסלאמית וקיבלו שכר מחמאס בעבור הטרדה ותקיפת יהודים העולים להר הבית מדי יום. ההטרדות והתקיפות של יהודים בידי ארגונים אלה וצעירים ערביים נמשכו תקופה ארוכה. בסופו של דבר שר הביטחוןמשה יעלון הכריז עליהם כהתאחדות בלתי מותרת ב-9 בספטמבר2015.[6] כצעד נוסף להקטנת האלימות הערבית נגד מבקרים יהודים הטילה ישראל מגבלות כניסה על המוסלמים להר הבית, בהן מגבלות גיל ואיסור על כניסה בבוקר כדי למנוע חיכוך בין המוסלמים לבין המבקרים.
לקראת ראש השנהה'תשע"ו, הודיעו מספר ארגוני ימין על כוונתם לחגוג את ראש השנה בעלייה על הר הבית.[7] עם העולים נמנו אורי אריאל, שר החקלאות, וכן צעירי מפלגת הליכוד.[8] אריאל עלה להר הבית בבוקר 13 בספטמבר.[9] באותו יום פרצו עימותים אלימים על הר הבית ובעקבותיהם החל גל מהומות, אלימות וטרור שהתפשט לכל ירושלים ומשם לשאר חלקי הארץ.
הפלסטינים תלו בביקורו של אורי אריאל בהר הבית את הסיבה למהומות האלימות שפרצו בראש השנהה'תשע"ו והצדיקו את הטרור בכך שזהו מאבק להגנה על מסגד אל-אקצא מפני היהודים שרוצים להשתלט על הר הבית (מאחר שראו בביקור נציגי שלטון רשמיים במקום ובהתבטאויותיהם הסכמה ממשלתית לפעולה ולדברים ואף רצון לה).[10] לעומת זאת, גורמים רשמיים בישראל חזרו שוב ושוב על כך שהממשלה נחושה ומחויבת לשמור על הסטטוס-קוו בהר הבית, ושההאשמות נגדה בנושא זה הן הסתה שקרית.[11]
התקשורת הפלסטינית סיקרה בהרחבה את הביקורים וההתבטאויות לגבי הר הבית, והדברים נפוצו ברבים ברשתות חברתיות.[10]
מניתוח שערך שב"ס לפלסטינים שנעצרו בעקבות ביצוע פיגועים או ניסיונות פיגוע ואינם משתייכים לארגון טרור ידוע, עלה שרובם של המחבלים שנעצרו בעלי רקע אידאולוגי קלוש וידע היסטורי מועט, והחלטתם לביצוע פיגוע נעשתה במהירות, ללא הכנות מקדימות ארוכות. בבתי הכלא נוצר עימות בין קבוצה זו לאסירים ותיקים בעלי השתייכות ארגונית, על רקע חוסר הסכמתם לקבלת מרות.[13]
בניתוח שנערך על הדפים האישיים של מחבלים ברשתות חברתיות, עלו מאפיינים שונים העשויים להעיד על כוונה לביצוע פיגועי בודדים, ואף הצהרות מפורשות שפרסמו מחבלים בטרם יצאו לביצוע פיגוע.[14] בעקבות חשיבות הפעילות ברשתות החברתיות בקרב הצעירים, החלו גופי מודיעין בניטור רשתות חברתיות באמצעים שונים, על מנת לנסות לזהות מחבלים בטרם יצאו לדרכם,[15] ואף עצרו מסיתים בעקבות תכנים שפירסמו ברשתות חברתיות.[16] עד לאפריל 2017 אותרו כ־2,000 פלסטינים שנחשדו בכוונה לביצוע פעולות טרור על בסיס פרסומים ברשת החברתית, כ־400 נעצרו ואחרים הוזהרו בדרכים שונות.[17]
ב-29 באוקטובר 2015 טענו גורמים ישראליים שגל הטרור מכוון מלמעלה על ידי נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, ושבהוראתו הוסט גל הטרור מהשכונות במזרח ירושלים לפיגועים המבוצעים בעיקר ביהודה ושומרון, צעד שנועד "לרכך את דעת הקהל הבינלאומית".[18] גם בהמשך גל הטרור האשימה ישראל את הרשות הפלסטינית בעידודו.
על פי ההערכה של מערכת הביטחון הישראלית, גל הטרור התאפיין בפעילות של מפגעים בודדים (ופעמים מעטות פעילות של זוג מפגעים) ללא הכוונה ארגונית למעשיהם (אך חלקם השתייכו להתארגנויות טרור או היו מעורבים בעבירות ביטחוניות שונות בעבר).[19] גורמי ההשפעה להחלטה לבצע פיגוע היו מגוונים, כדוגמת נקמה או חיקוי מחבלים שזכו לתהילה, ובחלקן הושפעו מהסתה מתמשכת בערוצי טלוויזיה פלסטינים שכללה התבטאויות חיוביות של ראשי הרשות הפלסטינית למפגעים.[20] בעקבות ההשפעה של התקשורת על המפגעים, בצעדים שנקטה ישראל נכלל גם ניסיון לסגור תחנות טלוויזיה פלסטיניות.[21]
בניגוד לאינתיפאדה השנייה, בגל טרור זה אין מעורבות מאורגנת של אנשי מנגנוני הביטחון השונים של הרשות הפלסטינית, לרבות התנזים,[22] למעט במחנה הפליטים קלנדיה, שם הייתה מעורבות של התנזים בגל המהומות. התארגנויות חמאס כמעט ולא היו מעורבות באירועי גל הטרור, אך ערכו פיגועים בודדים במקביל לו, כדוגמת רצח בני הזוג הנקין והפיגוע בקו 12 בירושלים.
לעומת זאת, היו שטענו שהאינתיפאדה אורגנה ברובה בידי החמאס.[23]
בגל הטרור נרצחו על ידי מחבלים 40 בני אדם (37 יהודים-ישראלים, ערבי-ישראלי אחד, יהודי-אמריקאי אחד ופלסטיני אחד) ומאות נפצעו בו. בנוסף, אזרח אריתראי מצא את מותו בלינץ' שביצעו בו 4 יהודים שסברו בטעות שהוא המחבל.[24] לפי נתוני מגן דוד אדום "מתחילת גל הטרור (17.9.15) ועד
27.9.16, עומד מספר הנפגעים בשרשרת הפיגועים על 499, בהם 40 הרוגים ו-459 פצועים, מהם: 42 פצועים באורח קשה, 12 באורח בינוני עד קשה, 75 באורח בינוני, 18 קל עד בינוני ו-312 פצועים באורח קל * בנוסף טיפלו צוותי מד"א בלמעלה מ 143 נפגעי חרדה".[25] כמו כן, "החובשים והפרמדיקים של מד"א העניקו טיפול רפואי ב 131 אירועים של יידוי אבנים, 123 פיגועי דקירה, 27 פיגועי דריסה, 25 פיגועי ירי, 4 פיגועי תאונת דרכים, נפילת רק"ק אחת ופיצוץ באוטובוס."[25]
בין 13 בספטמבר2015 ל-5 במרץ2016 נהרגו כ-185 מחבלים פלסטינים בידי כוחות הביטחון של ישראל, כאשר רובם הגדול נהרגו תוך כדי ביצוע פיגוע.[26] עשרות מחבלים נוספים נעצרו בידי כוחות הביטחון. בסה"כ נהרגו 269 מחבלים פלסטינים ומעל 135 נעצרו בידי כוחות הביטחון, שיעור ההרוגים הגבוה בקרב המפגעים הופך את מעשיהם לפיגועי הקרבה (פיגועים שבהם המפגע יודע שנמוך הסיכוי שיצא חי בעקבות מעשהו).
סטטיסטיקה
מספר הפיגועים בכל חודש במהלך גל הטרור:
43
30
21
14
10
14
3
6
3
4
2
5
5
0
2
10
20
30
40
50
10.15'
11.15'
12.15'
1.16'
2.16'
3.16'
4.16'
5.16'
6.16'
7.16'
8.16'
9.16'
10.16'
11.16'
12.16'
מספר ההרוגים בפיגועים בכל חודש במהלך גל הטרור:
8
9
3
5
4
1
0
0
5
1
0
0
2
0
0
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
10.15'
11.15'
12.15'
1.16'
2.16'
3.16'
4.16'
5.16'
6.16'
7.16'
8.16'
9.16'
10.16'
11.16'
12.16'
התמודדות
החלטות הקבינט המדיני ביטחוני
במהלך גל הטרור, החל מפיגוע האבנים ב-13 בספטמבר, התכנס הקבינט המדיני-ביטחוני פעמים רבות לנקיטת שורת צעדים נגד גל הטרור. הוחלט לפרוש כוחות גדולים של משטרת ישראל ומשמר הגבול ברחבי ישראל ובעיקר באזור ירושלים ויהודה ושומרון. נוכחות השוטרים הוכיחה את עצמה כאשר במספר רב של פיגועים תגובה מהירה של השוטרים הפחיתה נפגעים. בנוסף הוחלט על הקלת הוראות פתיחה באש ועל חקיקה נגד טרור שתכלול עונשי מינימום למיידי אבנים ובקת"בים, קנסות כבדים על הורים שילדיהם יידו אבנים וכן שימוש בירי צלפים מרובי רוגר 10/22 נגד פורעים ומיידי אבנים ובקבוקי תבערה המהווים איום על חיי אדם.[27]
על רקע הרגישות הרבה סביב נושא הר הבית החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו למנוע עליית שרים וחברי כנסת להר הבית.[28][29] בנוסף, הוחלט על פריסת מחסומים ונקודות בידוק בכניסות וביציאות לשכונות הערביות במזרח ירושלים, ועל מאבק נגד המסיתים לטרור.
אירועים אחדים במהלך גל הטרור, שבהם התעורר ספק האם הריגת המחבל הייתה מוצדקת,[32] הובילו לדיון ציבורי בהוראות הפתיחה באש בעת פיגוע.
במפגש עם תלמידים, שנערך בפברואר 2016, הציג הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, את עמדתו ביחס להתנהגות הנדרשת מחיילי צה"ל בלחימה בגל הטרור: "היו מקומות שיש נערה בת 13 שמחזיקה מספריים או סכין, ויש מתרס בינה לבין החיילים, לא הייתי רוצה שחייל יפתח באש וירוקן מחסנית על נערה כזאת, גם אם היא עושה מעשה חמור מאוד, אלא יפעיל את הכוח הדרוש לביצוע המשימה. ... אם היינו פועלים בצורה לא ערכית בהוראות הפתיחה באש זה היה מאיים על צה"ל".[33]
ב-30 במרץ, בעקבות ירי שביצע חייל צה"ל סמל אלאור אזריה במחבל מנוטרל בחברון, פרסם הרמטכ"ל איגרת לחיילי צה"ל, ובה כתב, בין השאר, "מיום הקמתו חרט צה"ל על דגלו את ערך הדבקות במשימה והחתירה לניצחון וקידש ערכים חשובים ובהם כבוד האדם וטוהר הנשק. ... המפקדים, ואני בראשם, נוסיף לתת גיבוי לכל חייל שישגה בלהט הקרב, מול אויב המסכן חיי אזרחים וחיילים. עם זאת, לא נהסס למצות את הדין עם חיילים ומפקדים שיחרגו מאמות המידה המבצעיות והמוסריות שעל פיהן אנו פועלים."[34]
לעומתו אמר הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, כי "אם מחבל מגיע למישהו עם סכין – מצווה להרוג אותו, 'הבא להורגך השכם להורגו', לא להתחיל לפחד שיעשו עליו אחר כך בג"ץ או שיבוא איזה רמטכ"ל ויגיד משהו אחר, לא צריך לפחד".[35]
שר הביטחון, משה יעלון, נדרש אף הוא לדיון זה באומרו: "אני מציע שאת נוהלי הפתיחה באש יקבע הרמטכ"ל ולא ראשי כנופיות".[36]
לאחר חודש מרץ החלה דעיכה משמעותית בכמות הפיגועים והצלחתם, ועצימות הטרור ירדה בחזרה לכמות שהייתה לפני פרוץ גל הטרור. מרכז המידע למודיעין ולטרור כתב:
גל הטרור העממי, במאפייניו הנוכחיים, הגיע להערכתנו לסיומו בסביבות חודש אפריל 2016. ביסוד מסקנה זאת עומדים: הירידה המשמעותית בהיקף הפיגועים (מעשרות פיגועים מדי חודש לפיגועים בודדים מדי חודש); השינוי שחל בזירת הפיגועים (ירידה משמעותית של מספר הפיגועים בעומק ישראל, הגם שהפיגועים בירושלים רבתי נמשכים); הירידה ברמת הקטלניות של הפיגועים (מאז ה-8 במרץ 2016, הריגת אזרח אמריקאי בפיגוע הדקירה ביפו ועד כה, לא נהרג אף אדם). לאלו נוספה הירידה בהיקף המשתתפים בהפרות סדר אלימות ביהודה ושומרון ורצועת עזה (גם במהלך אירועים "מועדים לפורענות" כגון "יום הנכבה" ובחג הפסח, שבו ביקרו ישראלים רבים בירושלים). כל אלו הביאו לירידה בהתעניינות הציבורית והתקשורתית בפעילות הטרור הפלסטינית הגם שזו שבה ועולה סביב פיגועים נקודתיים משמעותיים.
במהלך חודש יוני ובתחילת יולי בעקבות מספר פיגועים קטלניים, הוטל סגר מלא על חברון וסביבתה, לראשונה מאז מבצע שובו אחים לאיתור שלושת הנערים שנחטפו ביוני 2014.
צל"שים
לשלושה חיילי צה"ל הוענק צל"ש על תפקודם בגל הטרור:[51]
צל"ש אלוף הפיקוד הוענק לטוביה ינאי ויסמן, לוחם בחטיבת הנח"ל, שנהרג בפיגוע דקירה בסניף "רמי לוי" בשער בנימין ב-18 בפברואר 2016.
צל"ש מפקד חטיבה הוענק לליחי מלכה, לוחמת בחטיבת החילוץ וההדרכה, על פעילותה במהלך פיגוע ירי בכיכר אדם, מצפון לירושלים, בחודש אוקטובר 2015.
צל"ש מפקד חטיבה הוענק לסמל מתן שמיר, לוחם בחטיבת גבעתי, על פעילותו במהלך פיגוע דקירה שבו נפצע, באזור חווארה שליד שכם בחודש דצמבר 2015.
לשוטרים רבים הוענקו עיטורי משטרת ישראל, רובם מסוג צל"ש המפכ"ל וחלקם עיטור המופת המשטרתי. מספר אזרחים קיבלו גם הם עיטורים:
עיטור האומץ האזרחי לרב נחמיה לביא שנרצח בפיגוע בעת שנאבק במחבל ב-30 באוקטובר 2015.
עיטור האומץ האזרחי לעופר בן ארי שנרצח בפיגוע בעת שנאבק במחבלים 23 בדצמבר 2015.
עיטור האומץ האזרחי לחגי קליין, על התנהלותו בפיגוע הירי בשרונה ב-8 ביולי 2016.
עיטור המופת האזרחי לאלירן שוע, על התנהלותו בפיגוע הירי בשרונה ב-8 ביולי 2016.
עיטור המופת האזרחי לאריק רוקח, על עזרתו בנטרול המחבל בבית חורון ב-21 בינואר 2016.
שוטרים פורצים להר הבית ב-13 בספטמבר כדי להוציא את המתבצרים12 בספטמבר2015 – עקב ההגבלות המשטרתיות האוסרות כניסת מוסלמים למתחם הר הבית בשעות הבוקר, הגיעו עשרות צעירים פלסטינים חמושים בנשק מאולתר למתחם ולנו במסגדים, תוך שהם מכינים מאגר של אבנים לזריקה ומוטות עץ וברזל להכות בשוטרים ובמבקרים יהודיים.
13 בספטמבר – כוחות הביטחון פרצו להר הבית בשעת בוקר מוקדמת כדי להפתיע את המתבצרים ששהו בלילה במסגד אל-אקצא. הפלסטינים ירו לעבר השוטרים זיקוקים ויידו אבנים. בכניסה למסגד אל אקצה נתפסו מטעני צינור. הם נתפסו והוצאו מהמקום על ידי חבלן משטרתי. עשרות צעירים פלסטינים נעצרו והאחרים נהדפו אל תוך מבנה המסגד.
13 בספטמבר – מחבלים פלסטינים יידו אבנים לעבר רכב ישראלי וגרמו לנהג התקף לב שבעקבותו איבד שליטה על רכבו ונהרג.[53] בעקבות הפיגוע כינסה ממשלת ישראל דיון חירום במוצאי ראש השנה כדי להתמודד עם טרור האבנים הפלסטינים.[54]
7 באוקטובר - מחבל דקר גבר בפתח תקווה ופצע אותו באורח קל.
שוטרים בזירת פיגוע הדקירה בתחנת הרכבת הקלה בגבעת התחמושת בירושלים8 באוקטובר – פיגוע דקירה בתחנת הרכבת הקלה בגבעת התחמושת שבירושלים, ישראלי נפצע קשה, המחבל נעצר. בעימותים ליד בית המחבל בשועפט נפצעו 9 שוטרי מג"ב ופלסטיני אחד נהרג.
8 באוקטובר – פיגוע דקירה בקריית ארבע, ישראלי נפצע קשה.
12 באוקטובר – פיגוע דקירה ליד גבעת התחמושת, שוטר נפצע קל, המחבלת נפצעה ונוטרלה.[73]
12 באוקטובר – פיגוע דקירה בפסגת זאב, 2 פצועים קשה, ביניהם ילד בן 13. מחבל אחד בן 17 חוסל והשני בן 13 נפצע קשה.[74]
12 באוקטובר – מחבל ניסה לחטוף נשק מחייל באוטובוס בשדרות שז"ר בירושלים, החייל נפצע קל, המחבל נורה למוות.
13 באוקטובר – פיגוע ירי ודקירה באוטובוס בארמון הנציב בירושלים, שני הרוגים, 8 פצועים קל-בינוני ו-8 במצב קשה ואנוש, אחד מהם מת מפצעיו כעבור שבועיים.[75] אחד המחבלים נהרג, והשני נפצע ונוטרל.[76]
8 בנובמבר – פיגוע אבנים ברכבת הקלה, נהג נפצע קל מאוד.
10 בנובמבר – פיגוע דקירה ברכבת הקלה ברחוב יקותיאל אדם בפסגת זאב בירושלים, מאבטח נפצע בינוני, המחבלים נוטרלו.
13 בנובמבר – פיגוע ירי בכביש ליד עותניאל, נרצחו הרב יעקב ליטמן ובנו נתנאל. אם המשפחה וארבעה מהילדים נפצעו.[106]
מעצר מבוקשים פלסטינים בשועאפט14 בנובמבר – פיגוע דריסה סמוך ליישוב פסגות, מחבל התנגש במזיד ברכב של משפחה ישראלית, 3 בני משפחה נפצעו קל-בינוני, המחבל נהרג.[107]
17 בנובמבר – ניסיון פיגוע ירי נגד כוחות צה"ל בכפר תורמוס עיא, מחבל אחד חוסל ושני המחבלים הנוספים נעצרו.[108]
19 בנובמבר – פיגוע ירי ופיגוע דריסה משולב בכניסה לאלון שבות, מחבל רצח ישראלי, תייר אמריקאי ופלסטיני, ופצע 5 נוספים, ביניהם תיירים.[110] הפיגוע סוקר באופן נרחב בתקשורת האמריקאית והוביל ליוזמות מצד חברי קונגרס אמריקאים להטיל עונשים על הרשות הפלסטינית במחאה על העברת משכורות למשפחות מחבלים. אוניברסיטת ראטגרס בה היה אמור ללמוד אמריקאי שנרצח בפיגוע הניפה את דגלה בחצי התורן כדי להזדהות עם הנפגעים בפיגוע.[דרוש מקור]
21 בנובמבר – פיגוע דקירה בקריית גת, 4 פצועים בינוני-קשה, המחבל ושני סייענים נעצרו.[111]
פיגוע דקירה ברחוב יפו בירושלים סמוך לשוק מחנה יהודה23 בנובמבר – פיגוע דקירה ליד שוק מחנה יהודה בירושלים, אזרח אחד נפצע קל-בינוני ושלושה אחרים נפצעו באורח קל, מחבלת אחת נהרגה והשנייה נפצעה בינוני.
23 בנובמבר – פיגוע דריסה בחומש שבשומרון, תלמיד ישיבה נפצע קל, המחבל נמלט.
3 בדצמבר – פיגוע דקירה בשער שכם בירושלים, שוטר נפצע בינוני-קשה, המחבל נורה ונהרג.[118]
4 בדצמבר – פיגוע דקירה בתל רומיידה בחברון, חייל נפצע קל בפניו, שני המחבלים נהרגו.[119]
4 בדצמבר – פיגוע דקירה בכפר עבוד, חייל נפצע באורח בינוני-קשה, המחבל נהרג.[120]
4 בדצמבר – פיגוע דריסה בכפר סילואד, שני חיילים נפצעו קל, המחבל נהרג.
6 בדצמבר – פיגוע דקירה ודריסה ברחוב ירמיהו בירושלים, שני ישראלים נפצעו קל, המחבל נורה ונהרג.[121]
7 בדצמבר – פיגוע דקירה בחסם המאפייה בחברון, גנאדי קאופמן נפצע קשה-אנוש ונפטר ב-30 בדצמבר, המחבל נורה ונהרג.[122]
9 בדצמבר – פיגוע דקירה בחברון סמוך לבית הדסה, שני חיילים נפצעו בינוני וקל. המחבל נהרג.
9 בדצמבר – פיגוע ירי לעבר רכב ישראלי בשומרון, שני בני זוג ישראלים נפצעו קשה ובינוני.
10 בדצמבר – פיגוע דריסה בכפר לובאן שבשומרון, 4 ישראלים נפצעו – 1 במצב קשה, שניים בינוני ואחד קל. המחבל נמלט ונתפס יום למחרת.
14 פצועים בפיגוע דריסה בירושלים14 בדצמבר – פיגוע דריסה בסמוך לגשר המיתרים בירושלים, 14 פצועים – תינוק במצב קשה, 3 במצב בינוני ו-10 במצב קל. המחבל נורה ונהרג.[123]
15 בדצמבר – פיגוע דקירה באתר בנייה במודיעין-מכבים-רעות באמצעות גרזן, שני בני אדם נפצעו קשה ובינוני, המחבל נעצר.
16 בדצמבר – שני פיגועי דריסה נגד כוח צה"ל במחנה הפליטים קלנדיה, נפצעו 3 חיילים במצב בינוני וקל. שני המחבלים נורו ונהרגו.[124]
19 בדצמבר – פיגוע דקירה ברעננה, נפצעו 3 בני אדם – 1 במצב קשה ו-2 במצב קל. המחבל נתפס.
25 בינואר – פיגוע ירי לעבר רכב ישראלי בצומת הפרסה סמוך ליישוב דולב, ישראלי נפצע קל.
25 בינואר – פיגוע דקירה סמוך לכניסה לבית חורון, אישה נרצחה ואחרת נפצעה בינוני-קשה, ישראלי נוסף נפצע קל, המחבלים נהרגו.[136]
26 בינואר – פיגוע דריסה בבית חורון, חייל נפצע באורח קל-בינוני.
27 בינואר – פיגוע דקירה בתחנת דלק בגבעת זאב, ישראלי נפצע באורח קשה, המחבל נעצר.
31 בינואר – פיגוע ירי סמוך לבית אל, 2 פצועים קשה ואחד בינוני, המחבל נהרג.[137]
פברואר 2016
שוטרים בזירת פיגוע הירי בשער שכם בירושלים, ב-3 בפברואר20163 בפברואר – פיגוע ירי ודקירה בשער שכם בירושלים, השוטרת הדר כהן נרצחה ושניים אחרים נפצעו באורח קשה ובינוני, שלושת המחבלים נהרגו.[138]
6 בפברואר – פיגוע דקירה ברהט, אישה נפצעה באורח בינוני-קשה.
29 בפברואר – ניסיון לינץ' בשני חיילים צה"ל שנכנסו בשוגג לקלנדיה, רכבם של החיילים נשרף, 10 חיילי צה"ל נפצעו ומחבל ערבי אחד נהרג.
מרץ 2016
2 במרץ – 2 מחבלים חדרו ליישוב עלי ודקרו ישראלי. המחבלים נהרגו.[143]
2 במרץ – פיגוע דקירה ליד הר ברכה, שני חיילים נפצעו קל-בינוני, 2 המחבלים נמלטו.
4 במרץ – פיגוע דריסה בצומת גוש עציון, ישראלי נפצע קל, המחבלת נורתה למוות.[144]
8 במרץ – פיגוע דקירה בפתח תקווה, אזרח נפצע קל, המחבל נדקר למוות במהלך המאבק בו.[145]
8 במרץ – פיגוע ירי בשער שכם, שני ישראלים נפצעו קשה, המחבל נהרג.[דרוש מקור]
8 במרץ – מחבל פתח במסע רצח ודקירות לאורך טיילת תל אביב, בכיכר השעון ובנמל יפו. אדם אחד נרצח, ו-11 נפצעו – 4 באורח קשה, 4 באורח בינוני ושלושה באורח קל.[146] המחבל נהרג.
9 במרץ – פיגוע דריסה וירי בתחנת הרכבת הקלה בירושלים ליד שער שכם, אדם אחד נפצע קשה, 2 המחבלים נורו למוות.[147]
11 במרץ – פיגוע דקירה בעיר העתיקה בירושלים, ישראלי נפצע באורח בינוני, המחבל נעצר.
11 במרץ – פיגוע ירי בכביש 443, 2 חיילים נפצעו קל, המחבל נמלט.
14 במרץ – שני פיגועי דריסה סמוך לקריית ארבע, מספר חיילים נפצעו קל, שלושת המחבלים נורו למוות.[148]
19 במרץ – פיגוע דקירה במחסום בית מרקחת בחברון, שוטר נפצע קל, המחבל נוטרל ונהרג.
24 במרץ – פיגוע דקירה בתל רומיידה בחברון, חייל נפצע קל, אחד המחבלים נהרג מיידית והשני נפצע קשה מאוד, ונורה למוות בידי חייל נוסף כשכבר לא נשקפה סכנה מהמחבל הפצוע. מעצרו של החייל היורה אלאור אזריה, העמדתו לדין פלילי והרשעתו בהריגה עוררו פולמוס ציבורי.
ערכים מורחבים – המהומות בקרב הפלסטינים וערביי ישראל (2014) ומהומות הר הבית (2015)
מבט עם יעקב אילון - נאום ראש הממשלה נתניהו, ערוץ היוטיוב של רשות השידור, 8 באוקטובר 2015
גילי כהן, חצי שנה לאינתיפאדה השלישית, והסכנה להסלמה נותרה על כנה, באתר הארץ, 1 באפריל 2016
