הרב משה צבי נריה

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים ריקים [ שנות הפעילות, צאצאים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הרב משה צבי נריה

משה צבי נריה, נובמבר 1969
לידה	כ"א בשבט ה'תרע"ג לודז', האימפריה הרוסית
פטירה	י"ט בכסלו ה'תשנ"ו (בגיל 82)
מדינה
תחומי עיסוק	אבי דור הכיפות הסרוגות הקים את הישיבות התיכוניות ממייסדי בני עקיבא.
חיבוריו	חיבורים על הראי"ה והגותו, הדפסת חידושי תורה של אביו ועוד, ראו מספריו
השתייכות	ציונות דתית
רבותיו	הרב אברהם יצחק הכהן קוק
תלמידיו	הרבנים חיים דרוקמן, יעקב אריאל, חנן פורת בנו הרב נחום נריה, ראו מתלמידיו
פרסים והוקרה	פרס ישראל (בשנת 1978) שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג פרמטרים ריקים [ סגן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית חבר הכנסת 17 בנובמבר 1969 – 21 בינואר 1974 (4 שנים) כנסות 7
תפקידים נוספים
חבר הכנסת מטעם המפד"ל בכנסת השביעית ראש מרכז ישיבות בני עקיבא ראש ישיבת בני עקיבא כפר הרואה ומייסדה.

הרב נריה עם הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא

בניין הישיבה ההיסטורי כשבחזיתו הדקל ששתל הרב נריה (צולם ביום הלוויתו, 1995)

הרב נריה לצד ישעיהו ברנשטיין - נואם

הרב משה צבי נריה (מנקין; כ"א בשבט ה'תרע"ג, 29 בינואר 1913 – י"ט בכסלו ה'תשנ"ו, 12 בדצמבר 1995) היה רב ומחנך, מייסד מרכז ישיבות בני עקיבא. מכונה "אבי דור הכיפות הסרוגות", בשל השפעתו על עיצוב הציבור הדתי לאומי.

כיהן כחבר הכנסת למשך קדנציה אחת מטעם המפד"ל. חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ופרס הרב קוק.

תולדות חייו

נולד בלודז' שבאימפריה הרוסית (כיום בפולין) לרב פתחיה מנקין ולרחל. למד תורה במינסק ובשקלוב. עלה לארץ ישראל בשנת ה'תר"ץ (1930) לאחר שהרב אברהם יצחק הכהן קוק סייע לו בהשגת סרטיפיקט. כשהגיע נקשר לרב קוק, ולבנו, הרב צבי יהודה הכהן קוק. למד בישיבת מרכז הרב ובסמינר למורים "מזרחי".

נמנה עם ראשי תנועת הנוער הדתי בני עקיבא ומנהיגה הרוחני של התנועה שנים רבות. ערך את ביטאון התנועה, "זרעים", וכתב מספר שירי תנועה ובהם אף את המנון התנועה, הפותח במילים: "יד אחים לכם שלוחה, הנוער החביב / על דגלנו כולכם, חנו מסביב / יזהיר לכם כוכב תורה / דרככם סוגה בעבודה". כתב שירים גם על עניינים אחרים כמו ירושלים, חטיבה 7, השואה ושירים אישיים. פעילותו בתנועת בני עקיבא לא הייתה לרוחו של הרב צבי יהודה קוק, ולכן נהג לכתוב מאמרים ולהרצות תחת שם העט "נריה"^{[דרוש מקור]} (על פי הפסוק "נר ה' נשמת אדם"). לימים עיברת את שמו ממנקין לנריה באופן רשמי. בשנות ה־30 שימש ככתב בעיתון "היסוד".

בשנת 1940 (ה'ת"ש), חרף התנגדויות בתוך תנועתו, ייסד את ישיבת בני עקיבא הראשונה במושב העובדים הדתי כפר הרא"ה, ישיבה שלראשונה שילבה עבודת אדמה ולימודי קודש ביחד. כיהן בה כראש ישיבה ומורה לתלמוד ומחשבת ישראל. לימים, עקב דרישת ההורים, הוכנסו לישיבה לימודי תיכון על חשבון עבודת הכפיים בעידודו של שותפו לראשות הישיבה, הרב אברהם צוקרמן. הרב נריה התנגד למהלך זה ואף התבטא כי "יצמחו לי שערות על כף היד לפני שילמדו לימודי חול בישיבה", אך בדיעבד השלים עם מהלך זה. בעקבות ייסוד ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה יזם את הקמתן של ישיבות ואולפנות בני עקיבא נוספות בכל רחבי הארץ, וכך הפכה ישיבת כפר הרואה ל"אם ישיבות בני עקיבא". מרביתן של ישיבות בני עקיבא היו ישיבות ואולפנות תיכוניות, אך חלקן היו בתי ספר מקצועיים וישיבות הסדר.

עם קום המדינה, החליטה הכנסת להכריז על יום ה' באייר כעל יום העצמאות וביקשה ליצוק ליום זה (בשיתוף הרבנות הראשית לישראל) גם תוכן דתי. הרב נריה חיבר אז את טיוטת נוסח התפילה המיוחד ליום העצמאות, אשר התקבל ברובו. לאחר מותו, הוציא הרב יעקב אריאל, באמצעות ישיבת רמת גן, את הסידור גואל ישראל המבוסס על הנוסח של הרב נריה.

במהלך מלחמת העצמאות ליווה נריה את חטיבה 7, בה היה ריכוז גדול של חיילים דתיים בגדוד 79, ואף חיבר שיר כהמנון החטיבה ('צהלי ורוני חטיבה 7', כיום שיר זה אינו משמש כהמנון החטיבה). במהלך מבצע חירם באוקטובר 1948 יצאה החטיבה מאזור צפת, וכבשה את חלקו המזרחי של הגליל העליון, כולל את אזור הר מירון. החטיבה התרכזה במהלך חורף 1948–1949 באזור הגליל העליון. בראשית 1949 ארגן הרב נריה אירוע הודיה המוני על הצלחות מלחמת העצמאות, בו השתתפו חיילים דתיים, תלמידי ישיבת כפר הרוא"ה, פדויי שבי ואחרים. מקום הכינוס נקבע לקבר הרשב"י במירון, ותאריך האירוע נקבע לז' באדר. בעקבות כינוס זה נקבעה מסורת של עלייה לקבר הרשב"י בז' באדר מדי שנה.

היה חבר הנהלת התנועה למען ארץ ישראל השלמה.

כיהן כחבר הכנסת בכנסת השביעית מטעם המפד"ל (1969–1973), והיה חבר בוועדת החינוך והתרבות. כשפרש, אמר שהייתה זו טעות שבכלל נכנס, כי בכנסת "אי אפשר שלא ללכלך את הידיים".

כתב מספר רב של ספרים על הרב קוק שמהווים מעין ביוגרפיה שלו, תוך שהוא שוזר בהם סיפורים והגות משל הרב קוק.

ב־1973 זכה בפרס החינוך של עיריית תל אביב. בשנת 1978 זכה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לקידומה ופיתוחה של החברה והמדינה.

ב־1983 פרש מהמפד”ל והקים את תנועת מצ"ד. בשנת 1993 הקים, יחד עם הרב שאול ישראלי והרב אברהם שפירא, את הארגון "איחוד הרבנים למען עם ישראל וארץ ישראל", על רקע התנגדותם להסכמי אוסלו.

נפטר בגיל 82, בי"ט בכסלו ה'תשנ"ו (12 בדצמבר 1995). קרוביו שעמדו ליד מיטתו לפני מותו מעידים שמילותיו האחרונות היו: ”קר לי! תחממו אותי בדברי תורה! תאחזו בארץ ישראל ובקדושתה. תנו לי להגיד שלום לארץ ישראל ולהפרד ממנה באהבה, בשמחה וברצון. קדושה אני מבקש. קודש קודשים אני מבקש. תנו לי קדושת ארץ ישראל, תנו לי קדושת אהבת ישראל, תנו לי הרגשת קדושת ארץ ישראל. תנו לי הרגשת קדושת עם ישראל!” קרא כמה פעמים בקול גדול, "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" וסיים במילים "נתקדש כולנו". מילותיו האחרונות זכו לשני לחנים.

הנצחתו

על שמו נקראו היישוב נריה, שכונת נוף נריה בלוד, רחובות בפתח תקווה, בנתניה, בראשון לציון, ברחובות, בבית אל ובכפר הרא"ה.

כמו כן קרויים על שמו ישיבת הסדר "שדמות נריה" ביישוב שדמות מחולה, הישיבה הגבוהה "נתיבות נריה" בשומריה, "מרכז נריה" בקריית מלאכי, אולפנת נריה בדימונה, הגרעין התורני בקריית מלאכי, בתי ספר יסודיים ממ"ד "משואת נריה" במודיעין, "מורשת נריה" בגבעת שמואל, "חן נריה" בגוש עציון ו"נועם נריה" בבית שאן, חטיבת הביניים האזורית הר חברון בסוסיא, חטיבת הביניים "אורות נריה" בטבריה. כמו כן, בתי הכנסת "חזון נריה" ו"משכנות נריה" באלעד נקראו על שמו.

על שמו קרויים גם "שבט" (מחזור) בתנועת הנוער בני עקיבא של ילידי תשמ"ב (1982), "שבט" (מחזור) בתנועת הנוער אריאל של ילידי תשס"ג (2003), והפרויקט ההתנדבותי "לאורו נלך". הוא ואשתו נבחרו כדמויות המופת של החינוך הממלכתי דתי לשנת תשע"ט.

משפחתו

לרב נריה ולאשתו רחל שמונה ילדים. בנו הבכור הרב נחום נריה הוא ראש מוסדות תורה בציון בירושלים ולשעבר ר"מ בישיבת הכותל. חתנו הוא הרב יהודה הלוי עמיחי, ראש מכון התורה והארץ. חתן נוסף הוא הרב ראובן נתנאל, ראש הישיבה לצעירים בשומריה ולשעבר רב היישוב עצמונה בגוש קטיף. בנו, הרב אברהם יצחק נפטר ב־1985. בנו פתחיה היה נשוי לעירית שלג. בת נוספת היא צילה שהוציאה לאור מספרי אביו וערכה ספר ביוגרפי על שנותיו הראשונות שנקרא שחר אורו. הייתה נשואה לרב מרדכי אליהו בראלי, שלימד בישיבת חורב ובישיבת ירושלים לצעירים, והיה דיין בבית דין לגיור. אחד מילדיהם הוא הרב אריאל בראלי.

מתלמידיו

• הרב פרופסור נחום רקובר – חתן פרס ישראל, ומבכירי חוקרי המשפט העברי בדורנו
• הרב חיים דרוקמן – ראש ישיבת אור עציון, ראש ישיבות בני עקיבא וראש מינהל הגיור במשרד ראש הממשלה לשעבר, חבר הכנסת לשעבר וחתן פרס ישראל
• הרב דב ליאור – רב יישוב בקריית ארבע וחברון וראש ישיבת ההסדר בקריית ארבע
• הרב זלמן ברוך מלמד – ראש ישיבת בית אל ורב היישוב בית אל ומייסד ועד רבני יש"ע
• בנו הרב נחום נריה – ר"מ לשעבר בישיבת הכותל וראש מוסדות תורה בציון בירושלים
• חתנו, הרב ראובן נתנאל - ראש ישיבת שומריה, מחבר הספר "אור לדור".
• הרב אפרים צוקרברג – ראש ישיבת תפארת צבי ירושלים
• הרב צפניה דרורי – רבה של קריית שמונה וראש הישיבה שם
• הרב חנן פורת – חבר הכנסת לשעבר
• הרב יעקב פילבר – מייסד ישיבת ירושלים לצעירים שליד מרכז הרב. מחבר ספרים רבים אודות תורת הרב קוק. לשעבר הרב של קיבוץ חפץ חיים
• יונה גודמן – מזכ"ל בני עקיבא (לשעבר), ראש תחום חינוך אמוני במכללת אורות ישראל, ומנהל חינוכי של רשת ישיבות ואולפנות בני עקיבא
• השופט צבי טל – שופט בית המשפט העליון בישראל, ויו"ר ועדת טל
• הרב יעקב אריאל – רב העיר רמת גן
• פרופסור דב לנדאו – פרופ' אמריטוס, לשעבר ראש המחלקה לספרות משווה באוניברסיטת בר־אילן ומפקח מרכז על הוראת ספרות ולשון עברית
• הרב ירחמיאל ויס – ראש ישיבת ירושלים לצעירים לשעבר
• הרב ברוך ויסבקר – ראש ישיבת בית מתתיהו בבני ברק
• מוסא ברלין – כליזמר ונגן קלרינט, הנחשב כבכיר הכליזמרים בישראל
• הרב אברהם פולק – מנהלה הרוחני של ישיבת סלבודקה בבני ברק

מספריו

• אורות התפילה – פרקים בהגותו של הראי"ה קוק על התפילה
• משנת הרב – עשרה פרקים על יסודות הגותו של הראי"ה קוק
• מועדי הראי"ה – החגים בחייו ובהגותו של הראי"ה קוק
• שיחות הראי"ה – שלושים ותשע שנותיו הראשונות של הראי"ה קוק
• טל הראי"ה – השלמות לספר "שיחות הראי"ה"
• חיי הראי"ה – תקופת יפו בחיי הראי"ה קוק
• בשדה הראי"ה – עניינים שונים בחייו ובהגותו של הראי"ה קוק
• לקוטי הראי"ה (שלושה כרכים) – עניינים שונים בחייו ובהגותו של הראי"ה קוק
• ענבי פתחיה – עיונים בהלכה
• צניף מלוכה – על ארץ ישראל, מדינת ישראל ועוד
• נר למאור – על פרשיות התורה
• נר למאור – על הגדה של פסח
• בני הישיבות וגיוסם – חוברת על גיוס בחורי ישיבות
• מלחמות השבת – על דיני מלחמה בשבת
• מורשת ארץ
• על משכנות הרועים
• אפיק בנגב - ישראל במדינתו
• מאורות נריה – סדרת ספרים על מועדי ישראל
  • מאורות נריה – אלול ותשרי;
  • מאורות נריה – חנוכה ופורים;
  • מאורות נריה – ישראל במדינתו: על מדינת ישראל, חבלי לידתה, הקמתה והתמודדויותיה
• מן הפנקס הפתוח – אימרות, הגיונות והדרכות, הוצאת ידיעות ספרים, בעריכת צילה בר־אלי, 2008

לקריאה נוספת

• במשוך היובל : חמישים שנות תנועת בני־עקיבא בישראל תרפ"ט-תשל"ט, תנועת בני עקיבא בישראל
• יצחק רפאל, אנציקלופדיה של הציונות דתית (כרך ו'), מוסד הרב קוק, ירושלים
• מרדכי סער מרמורשטיין, אבי דור הכיפות הסרוגות, הרב משה צבי נריה, הגותו, פועלו ומקומו בעיצוב האתוס הציוני דתי, הדובדבן - הוצאה לאור, 2014
• מאורות נריה

קישורים חיצוניים

• הרב משה צבי נריה, באתר הכנסת
• הרב משה צבי נריה, באתר כנסת פתוחה
• רשימת הפרסומים של הרב משה צבי נריה, בקטלוג הספרייה הלאומית
• רשימת המאמרים של הרב משה צבי נריה באתר רמב"י
• הרב משה צבי נריה - מאמרים שיחות והספדים - באתר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא
• רשימת המאמרים של הרב משה צבי נריה, באתר רמבי"ש
• הרב משה צבי נריה, באתר תנועת בני עקיבא
• תולדות הרב נריה באתר ישיבת כפר הרא"ה (יש דפים נוספים באתר העוסקים ברב נריה ובמורשתו)
• הרב משה צבי נריה, ראיונות אתו על נושאים הקשורים בחייו.
• הראל כהן, דברים לזכרו של הרב משה צבי נריה זצ"ל, באתר ערוץ 7, 21 בדצמבר 2005
• יום העצמאות, על חיבור נוסח התפילה ביום העצמאות (ור' הערה 28)
• רבקי גולדפינגר, ריאיון עם הרבנית רחל נרי´ה, באתר כיפה, 11 בספטמבר 2007
• מרדכי מרמורשטיין, אבי דור הכיפות הגדולות, מקור ראשון, מוסף "שבת", 27 בנובמבר 2015
• אריאל הורוביץ, סבא שלי היה לא רק רב, מקור ראשון, מוסף "שבת", 27 בנובמבר 2015
• רויטל שנור, ‏סיפורים מבית אבא, באתר בשבע - ערוץ 7, 11 באוקטובר 2003 (ריאיון עם בתו צלה בראלי)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

משה צבי נריה29018316