פירוש רש"י לתלמוד

תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ב' עמוד א', פירוש רש"י מופיע בעמוד זה בצד ימין

תיאור צורת פניו של רש"י

פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.

פירושי רש"י היו פופולריים ביותר עוד בימי חייו ופירושיו התפרסמו בחוברות שהופצו בעותקים רבים ונקראו "קונטרסים" ("מחברת" בלטינית, commentarius), ולכן יש פרשנים (למשל התוספות) אשר קוראים לפירושו "פירוש הקונטרס". פירוש התוספות על התלמוד מנתח ומדייק בכל מילה המובאת ברש"י, פעמים שמסכים עם דבריו ופעמים שחולק עליהם. בשיטת דיוקם בדבריו הלכו רבים מפרשני התלמוד עד ימינו.

אופי הפירוש

פירוש רש"י על התלמוד (בדומה לפירושו על התנ"ך) מתאפיין בלשון קצרה, ברורה ומדויקת, הטומנת בחובה דרך מיוחדת בהבנת הגמרא. אופי הפירוש הוא הסבר התלמוד על ידי התלמוד עצמו. רש"י כמעט ואינו מביא מקבילות לדבריו מחיבורים אחרים: התלמוד הירושלמי, מדרשים ותרגומי התנ"ך, כפי שעשו פרשנים אחרים על התלמוד כתוספות או רבנו חננאל. פירושו של רש"י לתלמוד הוא מקומי, ואיננו מנסה ליצור אחידות ולתרץ סתירות ממסכתות אחרות, כפי שעושים בעלי התוספות. לעיתים רבות מוצאים שינויים רבים מפירוש רש"י על ציטטה המובאת במסכת אחת, מול פירושו על ציטטה שווה על מסכת שנייה.

רש"י הוא המפרש העיקרי של מסכתות התלמוד הבבלי, אך ישנן מעט מסכתות שלא פירש או שפירושיו לא הגיעו אלינו, ומעט מסכתות שפירש רק את מקצתן. כך, בתחילת מסכת בבא בתרא (דף כט) נקטע פירושו, ומשם המשיך נכדו רשב"ם את הפירוש. וכן במסכת מכות (דף י"ט), וכן במסכתות נדרים ונזיר. מסופר שכאשר עסק בפירושו למסכת מכות, הגיע לדף י"ט, והספיק לכתוב את המילה "טהור" ואז יצאה נשמתו בטהרה.

המאירי בהקדמתו למסכת אבות כותב שפירוש רש"י הוא ראש לכל הפירושים שנתחברו דרך פירוש, ואף אם רבו הלוחמים עליו כלי זיינו עליו, ותשובותיו מתוך דבריו כולם נכוחים למבין, כי לפעמים במילה אחת יתרץ חבילי קושיות.

אמינות הפירוש

ישנן מסכתות שנחלקו לגביהן החוקרים: ספקות הועלו בנוגע לפירושו למסכת מועד קטן (מעבר לפירוש הנדפס, ישנם כתבי יד של שני פירושים אחרים המיוחסים לו, ויש הטוענים שאף אחד מהם אינו שלו, ושלא כתב פירוש למסכת זו), למסכת עבודה זרה (ישנם חוקרים הטוענים כי הפירוש הנדפס או לפחות חלקו הוא פירוש רשב"ם), מסכת תענית, פרק חלק במסכת סנהדרין, חלקים ממסכת זבחים ומסכת מנחות, כמו גם מסכת הוריות מסכת נדרים ותמיד בכללותן. פקפוקים שוליים יותר היו בנוגע למסכת בבא קמא. בנושא זה ישנה מחלוקת בין קבוצת חוקרים הנוטה יותר לדחות פירושים המיוחסים לרש"י כאותנטיים במקרי ספק, לבין קבוצה אחרת הנוטה דווקא לדחוק את הספקות לרוב.

מהדורות הפירוש

בדברי בעלי התוספות אנו מוצאים עדויות לכך שהיו לפירושו שתיים או שלוש מהדורות, דהיינו, שהפירוש נערך על ידי רש"י במהלך חייו כמה פעמים. לעיתים יש סתירה הלכתית בין המהדורות השונות, והתוספות מעדיף אחת מהן. גם בשיטה מקובצת על מסכת כתובות מופיע תוספות שונות מרש"י בכתב יד, ועל מסכת מועד קטן קיימת מהדורה אחרת של פירוש רש"י מכתב יד, שהתפרסמה בתלמוד מהדורת עוז והדר. אם כי נקודה זו נתונה היום במחלוקת בין החוקרים. עם זאת, הדעה המקובלת היום היא שאמנם לא היו "מהדורות" במובן המודרני, של כתיבת הפירוש מחדש, אך ברור שרש"י תיקן במשך ימיו את פירושו, כאשר השאלה היא רק מהי כמות השינויים והתיקונים שערך במהלך ימיו, והאם כשהתוספות מדברים על "מהדורה ראשונה" ו"מהדורה אחרונה" אין הם מדברים אלא על שינויי נוסחאות רגילים ולא על שינויים של רש"י עצמו. פירוש רש"י נלקט על ידי אחד מהראשונים לפי סדר חיבורו של הרי"ף, ובו הוא מופיע לעיתים רבות בשינוי לשון ובגרסאות שונות מזו המצוי לפנינו.

שינויים בנוסח התלמוד

רש"י בפירושו לתלמוד משנה מדי פעם את נוסח התלמוד, לעיתים בשל קושיות לימודיות שצצו ולעיתים בגלל כתבי יד אחרים שהיו ברשותו. את שינוי הגרסה ציין רש"י באותיות ה"ג = הכי גרסינן. רש"י לא שינה את נוסח התלמוד, אלא בפירושו כתב שנראה לו שצריך לגרוס כך וכך. תלמידיו שבאו אחריו ראו את פירושו, שינו את נוסח התלמוד כדי שיתאים למה שכתב רבם. כך כותב רבנו תם, נכדו של רש"י, על שינויי הגרסה בתלמוד, בהקדמתו לספר הישר:

ספר הישר קראתי בשם את הספר יען כל פקודי כל ישרתי בו שמועות הראשונות וגירסות הספרים אשר מעולם. כי ראיתים שותים מים הרעים לקראת מגיהי ספרים בלי שכר תרומת הלשכה ואיש לזרועו היו. כי הזריז הרי זה משובח. ואע"ג דלט רבינו גרשום מאור הגולה כל מאן דמשבש תלמוד הכי והכי תהוי לא נמנעו מלשבש. ולא די להם בגרסות הנראין פירוש לשבש כי אם דברי האמוראים והתנאים עצמן ולא ייתכן כן לכל יראי השם. כי גם רבינו שלמה אם הגיה גרסה בפירושיו הגיה. אבל בספרו לא הגיה. כי אם שותי מימיו הגיהו על פי פירושיו אשר לא מלאו לבו לעשות כן בחייו זולתי במסכת זבחים לבדה. ובדקתי ומצאתי בספרים שלו כי לא הוגהו מכתיבת ידו.

כתוצאה מכך, בתלמוד שיש לפנינו כיום, הצעות הנוסח של רש"י וגרסת התלמוד זהות. אולם בכל מקום שבו נכתב בפירוש רש"י 'ה"ג', ישנו סימן לשינוי נוסח, ואפשר באמצעות ראשונים אחרים לדוגמה רבנו חננאל, הרי"ף ורבנו תם לבדוק מה היה הנוסח המקורי בתלמוד לפני שעבר הגהה.

הדף הראשון של מסכת נדרים. מסכת נדרים היא המסכת היחידה בה מודפסת המילה "רש"י" מעל חיבורו של רש"י המופיע לצד חיבור התלמוד, ולמרבה האירוניה מסכת נדרים היא מהמסכתות היחידות שבהם מקובל כי הפירוש אינו של רש"י אלא של חתנו הריב"ן

לעזי רש"י

רש"י, בפירושו למקרא ולתלמוד, תרגם מונחים רבים מהמקרא, מהמשנה ומהתלמוד הבבלי לשפת "לעז", היינו הצרפתית העתיקה שהייתה מדוברת בזמנו, כאשר התרגום הצרפתי מתועתק באותיות עבריות.

בימינו ערכו מספר מחברים תרגום מחדש לעברית מודרנית של אותם מונחים צרפתיים, כדי להקל על הקורא בן זמננו שאינו מסוגל להבין את הצרפתית העתיקה. אחת המהדורות מוכרת בשם "אוצר הלעזים" (או "אוצר לעזי רש"י"), והיא יצאה לאור על ידי ד"ר משה קטן.

לקריאה נוספת

• יונה פרנקל, דרכו של רש"י בפירושו לתלמוד הבבלי, הוצאת מאגנס, תשל"ה.
• הרב משה מיימון, לטיב פירוש רש"י על מסכת בבא קמא, ישורון לג, מכון ישורון, תשע"ה

קישורים חיצוניים

• אברהם גרוסמן, רש"י - יצירתו הספרותית: הפירוש לתלמוד, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
• משה קטן, אוצר לעזי רש"י לתלמוד
• הרב אורי שרקי, רש"י ובעלי התוספות,מתוך הסדרה מבוא לתורה שבעל פה, אתר מכון מאיר.
• יואב שורק, אוצר חכמת ראשונים, מקור ראשון, 7 באוקטובר 2008
• ד"ר ירמיהו מלחי, נוסחאות מקוריות בתלמוד וברש"י, המעין מ"ז, א' (תשרי תשס"ז). ובהערה 1 שם רשימת מאמרים על חקר הנוסח בפירוש רש"י לתלמוד
• לטיב פירוש רש"י על מסכת בבא קמא, באתר פורום אוצר החכמה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0