תלמוד ירושלמי

קובץ:תלמוד ירושלמי ברכות.png

העמוד הראשון של מסכת ברכות מהדורת עוז והדר

העמוד הראשון של מסכת ברכות מהדורת דפוס וילנא

התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה. ההרחבה בה נוקט הירושלמי ממצעת בין ההרחבה המזערית הקיימת במספר מקומות בתוספתא לבין ההרחבה הארוכה והמפותחת, כפי שהיא בתלמוד הבבלי. הוא כולל בתוכו את תלמודם של האמוראים מארץ ישראל ומבבל על המשנה וכן על תחומים אחרים.

הסוגיות שבתלמוד הירושלמי נערכו בארץ ישראל במאה השלישית. הרמב"ם ייחס חיבורו לאמורא רבי יוחנן, שהיה מגדולי האמוראים של ארץ ישראל. אך מוזכרים בו אמוראים שחיו כמה דורות אחריו, והכוונה שזה יצא מבית מדרשו. מסכת נזיקין שונה באופיה מיתר התלמוד הירושלמי, והיא משקפת כנראה עריכה מוקדמת יותר, המזוהה ע"פ חוקרים מסוימים כ"תלמודה של קיסרין" הנזכרת בתלמוד זה מספר פעמים. לפי הרב יצחק אייזיק הלוי התלמוד הירושלמי לא נערך כלל, והנוסח שבידינו הוא זה שנלמד בישיבת ציפורי לפני גזירות הקיסר גאלוס והנציב הרומאי ארסקינוס בשנת ד'קי"א (351). בעקבות הגזירות פוזרה ישיבת ציפורי וחלק מאמוראי ארץ ישראל ירדו לבבל, והצטרפו לישיבת אביי ורבא.

היקף הירושלמי

ההיקף הידוע כיום

הירושלמי שהגיע לידנו כולל גמרא על ארבעה סדרים כמעט שלמים: סדר זרעים, סדר מועד, סדר נשים וסדר נזיקין, ומסדר טהרות חלקים ממסכת נידה בלבד ולא מאף מסכת אחרת בסדר.

שלוש מהמסכתות של התלמוד הירושלמי הנמצאות בידינו הן קטועות:

• מסכת נידה - בידינו רק שלושה פרקים ראשונים - לפי התוספות בבבלי נידה (דף סו ע"א) משתמע, שמסכת זו המשיכה בתלמוד הירושלמי לפחות עד לפרק השביעי.
• מסכת מכות - יֶשְנָם רק שני פרקים ראשונים מתוך שלשה. כבר ממפרשי התלמוד הראשונים רואים שלא היה בידם פרק שלישי. אמנם קטע קצר נמצא בכתב יד בודאפשט על המשנה האחרונה במסכת. קטע זה נמצא גם ברמב"ן ובעוד כמה ראשונים בשם הירושלמי פרק ג' של מכות.
• מסכת שבת - יֶשְנָהּ רק עד לפרק העשרים, וחסרים ארבעה פרקים האחרונים.

ההיקף המקורי

בשאלת ההיקף המקורי של הירושלמי התחבטו החוקרים והמפרשים. מספר כתבי היד של הירושלמי ששרדו הוא מועט ונותן מקום לאפשרות שהיו חלקים של הירושלמי שהיו קיימים בעבר אך לא הגיעו לידנו.

שאלת קיומו של ירושלמי על סדר קדשים נדון רבות במהלך המאה ה-19 והמאה ה-20, כאשר חלק מהחוקרים טענו שהיה קיים ירושלמי על קדשים על סמך אמירות כלליות ובמיוחד דברי הרמב"ם: "ונמצא מהירושלמי חמשה סדרים שלמים, אבל סדר טהרות לא נמצא עליו תלמוד כלל לא בבלי ולא ירושלמי אלא מסכת נדה בלבד כמו שאמרנו" וציטוטים ספציפיים של הראשונים. אחרים טענו שלא היה ירושלמי על קדשים והסבירו את האמירות והציטוטים כטעויות. בעקבות מחקר הגניזה הנטייה היום היא להניח שלא היה ירושלמי על קדשים. שאלת ירושלמי על סדר קדשים היווה בסיס לזיוף מפורסם שפורסם בתחילת המאה ה-20.

לגבי הפרקים החסרים היו חוקרים שטענו שקטעים אלו היו קיימים אך אבדו עם השנים. על פי השערה אחת, כאשר המעתיקים נתקלו בקטעים שכבר הופיעו במסכתות קודמות של הירושלמי הם כתבו הפניה באמצעות ההוראה "גרשׁ", כלומר "משוך", בתוספת מראה מקום, במקום להעתיק את כל הקטע. מנהג זה של המעתיקים מופיע, למשל, בכתב יד ותיקן 30 של בראשית רבה. ברבות הימים נשמטו ההוראות וכך נשארו פרקים "ריקים". שאול ליברמן, למשל, טען שהיה קיים ירושלמי על הפרק האחרון של מסכת מכות אך כל הסוגיות של הפרק הושמטו על ידי מעתיקי כתבי היד מכיוון שיש להן מקבילות לסוגיות הקיימות כבר במקומות אחרים בירושלמי. על פי שיטה זו שיחזר ליברמן את הפרק. שיחזור זה נתון במחלוקת ולא מקובל על כולם.

אפשרות נוספת שהועלתה מבוססת על מכתב שכתב פירקוי בן באבוי בן המאה התשיעית, שנתגלה בגניזה. במכתב הוא כותב שאצל בני ארץ ישראל לא עבר תלמודם על פה במשך הדורות (כמו שעבר אצל ישיבות בבל), אלא הוא נשתכח מהם והם החזירוהו על ידי ספרים גנוזים שמצאו (דברים כעין אלו כותב גם רב שרירא גאון בתשובה: ואהדורי אהדרוהו בנוסחאי וכיוצא באלו). על פי ההשערה, אותם ספרים גנוזים היו חסרים כך שלא היה ניתן לשחזר את כל הירושלמי. מה שמחזק השערה זאת היא השערה נוספת אותה מעלים החוקרים לפיה משיבושים משותפים בכל נוסחי הירושלמי, נראה כי היה טופס כתוב אחד, משובש, שהוא המקור לכל נוסחאות הירושלמי שבידינו, ייתכן ואותם 'ספרים גנוזים' הם אותו טופס. אם כי דבריו אלו של פרקוי בן באבוי נכתבו במגמה פולמוסית בה הוא תוקף את מנהגי בני ארץ ישראל ומכנה אותם 'מנהגי שמד', כשבכך הוא מנסה להכריח אותם לקבל את מרות גאוני בבל.

השוואה להיקף הבבלי

הירושלמי כולל תלמוד על סדר זרעים ועל מסכת שקלים שאין עליהם כמעט תלמוד בבלי. הנימוק המקובל לכך הוא שסדר זרעים עוסק במצוות התלויות בארץ ועל כן עסקו בו יותר בארץ ישראל, בה נוהגות מצוות אלו הלכה למעשה.

הירושלמי לא כולל תלמוד על סדר קדשים, בניגוד לבבלי. באופן כללי, התלמוד הירושלמי הוא כ-40% מגודלו של הבבלי, לפי כמות המילים.

כתבי יד

דף מהתלמוד הירושלמי מהגניזה הקהירית

התלמוד הירושלמי שרד בידינו בכתב יד שלם אחד בלבד, הוא כתב יד סקליגר 3 (Or. 4720) שבספרייה של אוניברסיטת ליידן, הידוע בשמו המקובל: כתב יד ליידן. כתב יד זה הוא המקור היחיד לחלקים נכבדים של הירושלמי והיווה את הבסיס לדפוס ונציה של הירושלמי (רפ"ג) שממנו הועתקו כל שאר דפוסי הירושלמי.

כתבי יד אחרים מכילים חלקים (קטנים יחסית) מן הירושלמי: כתב יד ותיקן Ebr. 133 מכיל את סדר זרעים ומסכת סוטה וכתב יד אסקוריאל G-I-3, שנתגלה בשנת 1977, מכיל את מסכת נזיקין, ויצא לאור, עם שני מבואות, בשנת 1984, על ידי א"ש רוזנטל ושאול ליברמן. קטעים רבים מן הגניזה הקהירית וקטעי כריכה מספריות אירופיות מעידים גם הם על נוסח הירושלמי. חלקם הגדול התפרסמו על ידי לוי גינזבורג בספר "שרידי ירושלמי" (ניו יורק, 1909).

נוסח התלמוד הירושלמי

הירושלמי שלפנינו הוא משופע בשיבושים וטעויות נוסח, דבר שנגרם ממיעוט העיסוק בו במהלך הדורות. התלמוד הירושלמי כתוב ארמית גלילית. שפה זו מתועדת גם בתרגומי התנ"ך שמוצאם מארץ ישראל. בעבר נטו לחשוב שכתיבו של הירושלמי שונה מן הכתיב ה"בבלי", אך ממצאי כתבי יד וקטעי גניזה גילו שאין לדבר אחיזה במציאות. התלמוד הירושלמי בנוי "שמועות", ולא "סוגיות", כמו בבבלי. הירושלמי אינו נוטה לשאול שאלות הבהרה דידקטיות או להסביר את עצמו.

לפני עורכי התלמוד הירושלמי הייתה המשנה בנוסח שונה מעט מזה שהיה לפני עורכי התלמוד הבבלי. יש הסבורים כי היו קיימות שתי מהדורות משנה, האחת בארץ ישראל והשנייה בבבל. ניתן, עם זאת, להראות כי בארץ ישראל היה נוסח משנה "נזיל" יותר מאשר בבבל, וכמה שינויים בין נוסחי המשנה שלנו מוסברים על ידי סוגיות הדנות בעניין בתלמוד הירושלמי - דוגמה מובהקת היא המשנה הראשונה בפרק רביעי במסכת בבא מציעא.

סוגיות רבות בירושלמי מקבילות זו לזו, באופן כמעט מדויק. לעיתים ניכר בהן שיבוש המעיד על מקור כתוב, כמו דילוג שורה. הרבה פעמים כשהעתיקו את הסוגיא למקום השני, לא דקדקו בדבר וצרפו גם דברים שאינם קשורים כלל למקום השני.

עריכת התלמוד

רוב חלקי התלמוד נערכו בטבריה שהייתה מקום התורה הגדול ביותר באותו תקופה. ככל הנראה זמן עריכת התלמוד במאה ה-3 וה-4. יש הטוענים שחלקים מסדר נזיקין, לא נערכו באותו המיקום, אלא בישיבות גדולות נוספות בארץ. זמן חתימת התלמוד אינו ידוע, ולכן, בעקבות אירועים היסטוריים ואחרוני האמוראים של אותו דור (רבי מנא ורבי יוסי בירבי בון), יש הנוטים לקבוע את זמן חתימתו לאמצע המאה ה-4.

השפעת הירושלמי

בארץ ישראל עד סוף תקופת הגאונים החשיבו את התלמוד ירושלמי כעיקר ופסקו הלכה כמוהו אף נגד הבבלי. פרקוי בן באבוי תלמיד תלמידו של רב יהודאי גאון התפלמס עם בני ארץ ישראל על סמכות הירושלמי ורצה שייכנעו למרות גאוני בבל ולפסקי התלמוד הבבלי. בסוף תקופת הגאונים נתבטלו ישיבות ארץ ישראל, ואף גאון ארץ ישראל שלח את בנו ללמוד אצל רב האי גאון. מאז גברה מסורת הבבלים ותלמודם גם על ארץ ישראל.

בתוך בבל עצמה לא הכירו כמעט את התלמוד הירושלמי. בתלמוד בבלי יש התעלמות כמעט מוחלטת ממנו. וגאוני בבל אינם מזכירים אותו. החל מרב סעדיה גאון שהיה בארץ ישראל הזכירו גאוני בבל אותו מעט, וכן מובא מעט בדברי רב שרירא גאון ורב האי בנו. הם כתבו שניתן ללמוד מהירושלמי רק מה שלא נתפרש בבבלי. הרי"ף כותב שתלמוד הבבלי הוא בתראי (כלומר נכתב מאוחר יותר) לעומת התלמוד הירושלמי, שראו דברי הירושלמי וחלקו עליהם. בעקבות דעתו הלך גם הרמב"ם שהביא להלכה את דברי הירושלמי היכן שלא קיימת התייחסות לנושא בבבלי, אך כאשר התלמוד הבבלי חלוק על שיטת הירושלמי הוא פוסק כבבלי ברוב המקומות. עם זאת, במקומות רבים בתלמוד הבבלי ניכר שלא ידעו כלל את דברי הירושלמי בעניין.

בתקופת הראשונים נתרבה השימוש בירושלמי, אך הוא לא היה מצוי אצלם והרבה פעמים ציטטו מאחרים. הרמב"ם והר"ש משנץ היו מהיחידים שהיו בקיאים בכל דברי הירושלמי, ודנו רבות בדבריו. הרמב"ם למד ממנו הלכות באופן קבוע, ופסק בהרבה מקומות כירושלמי נגד הבבלי. רמב"ם גם כתב ספר המלקט הלכות מתוך התלמוד הירושלמי בדומה לחיבורו של הרי"ף על התלמוד הבבלי.

כששאל הריצב"א את אחיו הר"ש משנץ לפרש לו עניין מהירושלמי השיב לו "מה לך אצל הירושלמי ושלי הוא". ובפירושיו לסדר זרעים מביא דברי הירושלמי באופן קבוע ומפרשם. גם האור זרוע מביא דברי הירושלמי באופן קבוע ודן בהם.

ציטוטים מהירושלמי

בראשונים נמצאים ציטוטים רבים מאד של "ירושלמי" אשר אינם נמצאים בתלמוד ירושלמי הנמצא בידנו. על פי המחקר הדבר נובע ממספר גורמים:

• מקרים בהם אכן אבדו קטעים שהיו בעבר בירושלמי
• ציטוטים מתוך ספרים אחרים שנקראו "ירושלמי", בהם מדרשים, פסיקתא ו"ספר ירושלמי"
• זיופים שיוחסו לירושלמי במטרה לשוות להם אמינות. מכיוון שהירושלמי היה נדיר יחסית, יכל המזייף להניח שהקורא לא יוכל לבדוק אם אכן הציטוט אותנטי.

"ספר ירושלמי"

"ספר ירושלמי" הוא כינויו של כתב יד מיוחד שהיה באשכנז, בחוגו של ראבי"ה, (ואפשר שהגיע לראבי"ה מאיטליה על ידי ר' שמואל בן נטרונאי, המצטט ממנו לראשונה). זהו כתב יד שיש בו אוסף מדרשים שונים שאינם קשורים לתלמוד ירושלמי, והרבה פעמים שהראבי"ה וראשונים אחרים מזכירים בדבריהם "ירושלמי", נתכוונו לספר זה ולא לתלמוד ירושלמי. עד לאחרונה היה קיומו היפותזה של אביגדור אפטוביצר וכמה חוקרים בודדים בלבד, שנועדה להסביר מדוע קטעים שהראשונים הללו מצטטים בשם "ירושלמי" אינם בירושלמי לפנינו. בשנים האחרונות נמצאו קטעים של כתב יד אשכנזי בעל אותם מאפיינים בדיוק, ואף מצויות בו התוספות המצוטטות על ידי ראבי"ה וחוגו ושאינן בכתבי יד אחרים. הקטעים, שפורסמו על ידי פרופ' יעקב זוסמן, מכריעים שספר מעין זה אכן היה קיים, והוא כנראה המקור לדברי הראשונים האשכנזים הללו.

דף היומי

האדמו"ר מגור רבי שמחה בונים אלתר תיקן לימוד דף יומי בתלמוד ירושלמי. הוא הכריז על כך בכנסייה הגדולה השישית של אגודת ישראל שהתקיימה בחודש טבת ה'תש"ם. המחזור הראשון של התלמוד הירושלמי החל ביום ט"ו בשבט תש"ם. כל מחזור בדף היומי של הירושלמי אורך כארבע שנים ורבע. לימוד זה התקבל כמעט רק אצל חסידיו. בעקבות תקנתו פתחו חסידי גור כמה מכונים לפרש את הירושלמי ולהדפיסו.

פרשני הירושלמי

אין בידינו פירושים על הירושלמי מתקופת הראשונים, למעט מסכת שקלים, עם זאת רבי מנחם המאירי מעיד שרבי יצחק מנרבונא תלמידו של הראב"ד פירש את הירושלמי "ברוב תלתא סדרי, הגיע לידינו מהם קצתם". כמו כן ידוע על פירושים של רבי יהודה בר יקר רבו של הרמב"ן, ושל רבי מאיר אבן סהולה תלמיד הרשב"א שאבדו פירושי הרמב"ן לירושלמי המשוקעים בחיבוריו האחרים, לוקטו ונדפסו בסדרת ספרים בסוף המאה ה-20.

הרמב"ם כתב ספר "הלכות ירושלמי" בדומה לספר ההלכות של הרי"ף. קטעים ממנו נמצאו בקהיר ויצאו לאור בידי שאול ליברמן.

פירושי הראשונים שהודפסו

• פירוש ר' משולם ותלמידו של ר' שמואל בן שניאור מאיוורא למסכת שקלים, (הספר בהיברו בוקס).
• בית הבחירה למאירי על מסכת שקלים.

המפרשים שהודפסו על הדף בדפוס ווילנא

• פירושי הרב דוד פרנקל: מהווים את הפירוש היסודי על חלק גדול מהתלמוד הירושלמי, אבל לא על כולו.

1. קרבן העדה (מעין פירוש רש"י)
2. שיירי קרבן (מעין פירוש תוספות)

• פירושי הרב משה מרגלית: על כל התלמוד הירושלמי.

1. פני משה (מעין פירוש רש"י)
2. מראה הפנים (מעין פירוש תוספות)

• פירושי הרידב"ז במסכתות שאין את פירושי קרבן העדה:

1. רידב"ז (מעין פירוש רש"י ארוך)
2. תוספות הרי"ד (מעין פירוש תוספות ארוך)

פרשנים מסורתיים נוספים

לבד משלושת הפרשנים העיקריים, אלו הם פירושים נוספים של הירושלמי:

• פירוש מבעל ספר חרדים - פירושו של רבי אלעזר אזקרי (על מסכת ברכות ומסכת ביצה).
• פירוש רבי שלמה סיריליאו - פירושו של רבי שלמה סיריליאו (מחכמי צפת לאחר גירוש ספרד), על סדר זרעים ומסכת שקלים.
• שדה יהושע - פירושו של רבי יהושע בנבנישתי מטורקיה, על חלק מסדר זרעים וסדר נזיקין.
• יפה מראה - פירושו של רבי שמואל יפה אשכנזי לאגדות הירושלמי.
• פירוש רבי אליהו מפולדא – פירושו של רבי אליהו מפולדא (בגרמניה). פירוש קצר ושוטף על סדר זרעים ומסכת נזיקין.
• ביאור הגר"א לירושלמי זרעים, כולל הגהות רבות וביאור מאת הגאון מווילנה (נכתב על ידי תלמידיו).
• נועם ירושלמי - לרבי יהושע מסלונים ("רבי אייזיל חריף"), העוסק בעיקר בפירושן של סוגיות קשות ועמומות בירושלמי.
• ספר ניר - לרבי מאיר מארים שאפיט, פירוש עמוק לסדר זרעים וסדר מועד וחלק מסדר נשים.
• יפה עינים - לרבי אריה לייב ילין, הגהות על התלמוד הבבלי, והשוואות בינו לבין סוגיות מקבילות בתלמוד הירושלמי (קיים גם קונטרס "תשלום יפה עינים", מאת הרב חיים קניבסקי, והוא השלמה למסכתות שעליהן אין "יפה עינים". הודפס בתוך ספרו "שיח השדה").
• רוח זקנים - חיבורו של שפ"ן הסופר (רבי שמואל שרגא פייגנזון), ליקוט מתוך יפה עינים ונועם ירושלמי.
• ציון ירושלים - פירושו של רבי יוסף שאול נתנזון מלבוב.
• שערי תורת ארץ ישראל - פירושו של הרב זאב וולף רבינוביץ מבריסק, על כל הירושלמי, עיקרו הגהות ומיעוטו פירושים.
• הגהות הירושלמי - פירושו של ר' חיים אלעזר שפירא, האדמו"ר ממונקטש, בעל שו"ת "מנחת אלעזר".
• אהבת ציון וירושלים - ביאורים והשוואות לציטטות מהירושלמי בספרות הראשונים ובמדרשי חז"ל מאת הרב דב בער רוטנר, על סדר זרעים וסדר מועד.
• ירושלמי עם פירוש שושן בצלאל, על כל סדר זרעים, הרב בצלאל שושן (רוזנברג), ירושלים, תרצ"ח.
• ירושלמי ברכות - שביעית, הגהה על-פי כתבי-יד שונים עם פירוש מאת החכם אברהם משה לונץ.

פירושים חדשים

• תבונה ביאור לירושלמי מאת הרב יצחק אייזיק קרסילשציקוב מפולטבה.
• עלי תמר - פירושו של ר' ישכר תמר, כולל ביאורים, הארות והערות לקטעים רבים בכל מסכתות התלמוד הירושלמי.
• ירושלמי עם ביאורים על פי שיעורי הרב חיים קניבסקי. סדר זרעים, סדר מועד וחלק מסדר נשים.
• ידיד נפש - ביאור ופירוש על כל התלמוד הירושלמי מאת הרב יחיאל בר לב.
• ירושלמי מעשרות, שביעית עם פירוש מאת פרופ' יהודה פליקס.
• ירושלמי מבואר על סדר זרעים וחלק מסדר מועד, בהוצאת ארטסקרול.
• ירושלמי על מסכתות פאה, דמאי, שביעית, תרומות, מעשרות ומעשר שני עם פירוש קב ונקי מאת הרב אריה כרמל, הרב גרשון מצגר, והרב פרופ' יהודה לוי.
• הירושלמי כפשוטו, מאת פרופ' שאול ליברמן. פירוש למסכתות שבת, עירובין ופסחים.
• פירוש לירושלמי ברכות וזרעים מאת זכריה פרנקל.
• פירושים וחדושים בירושלמי מאת פרופ' לוי גינזבורג.
• הירושלמי המפורש עם שינויי נוסחאות, מסכת ברכות, מאת הרב שלמה גורן, מוסד הרב קוק ירושלים תשכ"א
• מהדורת מכון דרכי שמחה - פירוש "אור שמחה" החותר להיות שווה לכל נפש. המהדורה כוללת בנוסף: גרסאות והשמטות בירושלמי, הלכות שמקורם בירושלמי,השואה לסוגיות מקבילות בתלמוד בבלי, מפתח של גדולי ישראל העוסקים בסוגיה הנדונה ועוד. יצאו לאור עד כה מסכתות פסחים, סוכה, יומא, ראש השנה, חגיגה, מגילה, סנהדרין ותענית.
• מהדורת תלמוד שטיינזלץ באותה מתכונת כמו התלמוד הבבלי של הרב עדין שטיינזלץ, מסכת פאה בלבד (בשיתוף הרב אריאל הולנד והרב מנחם פרומן).
• מסכתות תעניות, מועד קטן, ראש השנה ושקלים עם פירוש "אור לישרים" מאת הרב יהושע בוך (בהוצאת מכון הירושלמי בראשות הרב אברהם בלס).
• פירוש 'רינת שושנים' מאת הרב חגי רוזנברג, מסכתות פסחים, חגיגה ומועד קטן.
• תלמוד ירושלמי המאור - ביאור לכל מסכתות הירושלמי עמוד מול עמוד, פירוש "הבהיר" המבוסס על פירושי הראשונים והאחרונים, ובסוף כל מסכת "ביאורי הדף" - השוואה לתלמוד הבבלי.

ראו גם

• ירושלמי קדשים
• תלמוד בבלי
• המעשים לבני ישראל
• דף יומי ירושלמי

לקריאה נוספת

• י"נ הלוי אפשטיין, "דקדוקי ירושלמי", בתוך: מבואות לספרות האמוראים, חלק רביעי, ירושלים תשכ"ב.
• שאול ליברמן, הירושלמי כפשוטו, בית המדרש לרבנים באמריקה, תשס"ח.
• לייב מוסקוביץ, הטרמינולוגיה של הירושלמי - המונחים העיקריים, הוצאת מאגנס, 2009.
• משה עסיס, אוצר לשונות ירושלמיים, מכון שוקן, 2011.
• שפ"ן הסופר, חומת ירושלים
• הרב שלמה גורן, הירושלמי והגר"א
• רשימת פרסומים באתר "מורשת המשפט בישראל"
• מבוא לתורה שבעל-פה (יחדות 7-5), האוניברסיטה הפתוחה, תשנ"ב 1992

מהדורות מדעיות

• (פטר שפר והנס-יורגן בקר (עורכים), סינופסיס לירושלמי, טובינגן, גרמניה, 1991.
• תלמוד ירושלמי (על פי כתב יד ליידן), האקדמיה ללשון העברית, ירושלים תשס"א.

קישורים חיצוניים

טקסט וספרים על הירושלמי

• תלמוד ירושלמי - במאגר ספרות הקודש של אתר "סנונית"
• כתב יד סקליגר 3 (Or. 4720) שבספרייה של אוניברסיטת ליידן ("כתב יד ליידן")
• תלמוד ירושלמי, מהדורת ונציה, באתר היברובוקס
• תלמוד ירושלמי מבואר ומוגה - על ידי הרב יהושע בוך
• התלמוד הירושלמי - לימוד דף ירושלמי יומי ברשת
• ספר "אמרי במערבא" לתצוגה או הורדה - ליקוט המחלוקות העיקריות בין הבבלי לירושלמי
• ליקוט ראשונים על הירושלמי, והמדורה המדעית של האקדמיה באתר המכללה האקדמית נתניה
• ספרים להורדה על הירושלמי
• מאגרי מידע התלמוד הירושלמי

סקירה כללית

• "תַּלְמוּד: תלמוד ירושלמי", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמודים 263–265, באתר HebrewBooks
• התלמוד הירושלמי בלקסיקון לתרבות ישראל של מט"ח
• תלמוד ירושלמי באתר ויקישיבה

נושאים שונים

• תלמוד ירושלמי במאגר אגדות חז"ל של אתר דעת
• "תלמודה של בבל ותלמודה של ארץ ישראל", מאת ישראל חיים טביוב, באתר פרויקט בן-יהודה
• בן ציון רוזנפלד, ההבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
• היקף הירושלמי - כולל התייחסות לסדרים קדשים וטהרות
• זכריה פרנקל, מבוא הירושלמי, ברסלאו תר"ל (1870)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0