בקשר לעריכתך הזו, הנושא הזה הוא רחב ומורכב מאוד, וזה בעצם סעיף ח' והסעיפים האחרונים בסימן. שורה כזו לא נותנת מאומה לקורא הממוצע. אם אתה רוצה להיכנס לזה - לחיי, אבל זה צריך להיעשות ברצינות. 
אגב, בהערות שוליים, כדאי לעשות שימוש בתבניות {{רמבם}}, {{בבלי}}, {{שוע}} וכדומה.
תודה לך על עריכותיך והערותיך המחכימות בערך פת הבאה בכיסנין!
שים לב לעריכותי האחרונות, בדוק האם אתה מסכים איתן ובעיקר למד מהן להבא, בעיקר בתחום הניסוח.
בהזדמנות זו -
שמתי לב לתרומתך הרבה למכלול, ורציתי להביע את הערכתי. תודה רבה!
מי שמוצא איפה כתוב בשו"ע שמברכים על פה"ב בתוך הסעודה מקבל כוכב תורני...
כתבתי לפני כן, למה זה לא מוצא חן בעיניך?
שו"ע קסח ח: ואותן שבלילתן רכה ודקים מאד שקורין ניבלא"ש מברך עליהם בורא מיני מזונות וברכה אחת מעין שלש ואם קבע סעודתו עליהם מברך המוציא וברכת המזון. ואי אכיל להו בתוך הסעודה שלא מחמת הסעודה טעונים ברכה לפניהם ולא לאחריהם.
ואפילו יש כאן הוכחה היפך האחרונים, שהרי הדוגמא שהביא השו"ע ודאי שאין לה שלש תנאים.
לאחר שתעיין טוב, תראה שהשו"ע חילק: סעיף ו' דין פה"ב, סעיף ז' מה זה פה"ב, סעיף ח' לחמניות (לא קשור ללחמניות שלנו כל עיקר...), שזה מוצר אחר. יש שמקשרים בין הדברים, אפילו הבית יוסף עצמו, אבל בשו"ע זה לא כתוב.
לא כל מה שברכתו מזונות הוא חייב להיות פה"ב. וכיון שאותן הלחמניות לא נעשו כדי שאדם יאכל מהם את סעודתו מברך עליהם מזונות, ואומר השו"ע שבתוך הסעודה אם אינו אוכלם לשובע מברך עליהם ואע"פ שאין את רוב או כל התנאים, ודלא כחומרת האחרונים.
כל האחרונים שראיתי למדו כך בשו"ע. עיין בהלכה ברורה שכיון שזו היא דעת השו"ע רשאים בני ספרד לעשות כן אף נגד האחרונים.
בדיוק לכן כתבתי, שהשו"ע לא כותב בשום מקום שצריך לברך על פה"ב בתוך הסעודה.
ולכן א"א לקשר מלחמניות לפה"ב, שבפה"ב אפ"ל שצריך את כל ג' התנאים אף לפי השו"ע, וכך משמע מהמשנ"ב ועוד אחרונים.
ניכר מכתיבתך שאתה ת"ח שלומד הדברים מתוך הסוגיות ורגיל לסגנון בו דברים שברורים לך נחשבים לכתובים, אבל באנצי' אנו חייבים להיצמד למה שכתוב, ובשם אומרם.
מה שכתבת בדעת הראב"ד אינו מדויק כיון שההלכה המקורית (כפי שהיא מופיעה בדף לח.) היא שכל שקבע סעודה על כיסנין הוא הופך לפת גמור, אלא שבדף מב. מובא מקרה היוצא מגדר הנורמה בה רב הונא אכל כמות מרובה של פ"ה בכיסנין אך לא שבע ובזה חידשה הגמ' שם שאם אנשים אחרים היו קובעים על אותו כמות, הרי שגם הוא צריך ברכת המזון.
אני לא ממש מסכים עם הראיה שלך את הסוגי', אבל מה שאני שיניתי זה את הניסוח, שהוא אנצי' יותר לדעתי. אתה יכול לחלוק עלי ולנסח אחרת.
לשון ספר המכתם: ועוד כתב הראב"ד ז"ל דפת הבאה בכסנין אי אוכל ממנה שלא בסעודה מברך בתחלה בורא מיני מזונות ולבסוף ברכה אחת מעין שלש. ואם כדי שאחרים קובעים עליו אע"פ שלא קבע עליו תחלה וברך בורא מיני מזונות בסוף מיהא מברך שלש ברכות, וכן אם הוא קבע עליו אפילו במעט מברך תחלה המוציא ולבסוף שלש ברכות.
נראה ברור לא?
בענין הניסוח כבר כתבתי למשתמש מישהו שזה לא הצד החזק שלי.
בענין פירוש המשניות הרב קאפח על הרמב"ם שם מביא את זה בתור גדר.
אבל גם ההגיון מורה כן, שלא אמור להיות הבדל בין אכילת עראי ואכילת קבע של סוכה לדברים אחרים ופירוש אחד להם. וכך הם דברי בה"ג בעניינו.
איך אתה מדמה אכילת קבע של סוכה לנידוד?
שם הפוסקים מדברים על שיעור של כביצה,פה ברור שמדובר על הרבה יותר.
ובכלל, יש הבדל בסיסי: אנחנו מדברים על שיעור קביעת סעודה, לא אכילת קבע, שים לב.
אוכלין ושותין וישנים בסוכה כל שבעה בין ביום ובין בלילה. ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה אלא אם אכל אכילת עראי כביצה או פחות או יתר מעט.
"פה ברור שמדובר על הרבה יותר" - לנו שרגילים לכל מיני שיעורים אבל לא לדעת הרמב"ם שזה אינדיבידואלי.
לא דימיתי אכילת קבע, דימיתי אכילת עראי. ודו"ק.
ההגיון שלי מורה שיש הבדל תהומי וזכותך לחלוק עלי.
אם יש לך מקורות ברורים צריך לכתוב אותם בערך, לא פה, ובלי פרשנויות.
ואם כן היאך יסביר מר את שבעים פנים לתורה?
לקוביה יש ששה צדדים, אני אביט ואראה שש נקודות ואתה תראה נקודה אחת, האם מישהו מאתנו לא דובר אמת?
מה שהובא בערך מן מקורות: "לכמה טעמים", כלומר אפשר שיהיה למצוה אחת כמה טעמים שונים כמו מצות מילה ועוד.
או שהתורה רצתה להשמיע לנו כמה דברים בציוי אחד. ואין זה סותר שיש רק אמת אחת, שהיא התורה כמובן.
וכשחז"ל נחלקו האם היה בן סורר ומורה או שלא היה, האם אין אלו שתי אמתיות הסותרות זו את זו ובכל זאת שתיהן אמת התורה הק'?
ידועה הגמ' בהפועלים שנחלקו קוב"ה ומתיבתא דרקיעא בספק שער שקדם לנגע. ולהלכה פסק רבה דלא כדברי הקב"ה, וכן נפסק להלכה. וביאר הקצה"ח ד"ז (ויעקרו מדרשות הר"ן) דהתורה לא ניתנה לאמת האבסולטית אלא למגבלות והכרעת שכל האנושי, ולזה נזקקו להכרעת רבה. וע"פ זה ביאר מאמר אמת מארץ תצמח, דהשליך התורה האמת לארץ כדי שתתברר התורה ע"י קרוצי חומר ומוגבלי הדעת, ואף שאינו אמת. יעוי"ש כי הדברים נפלאים.
ולעניינו, מה שהביא מבסו"מ לענ"ד לק"מ, דלא נחלקו במציאות אלא בדין, שלדעת ר"א לא יתכן שיהיה בסו"מ, ולדעת רבנן (וכן הלכה) יתכן שיהיה. והביאו ראיה מדורות קדמונים שהם סברו שיכול להיות וכדעת רבנן. ולמעשה כפי פסק ההלכה גם יתכן שיהיה.
ציטוט מהערך: התלמוד מציין, שלדעת רבי יהודה, האומר שההורים צריכים להיות דומים זה לזו בקול, מראה וגובה, אין במציאות אפשרות לקיום מקרה זה. לדעה זו, כל פרשה זו נכתבה רק כ"דְּרוֹש וקבל שכר".
כלומר לפי ר' יהודה תנאי הדין ההלכתי שוללים היתכנות מציאותית כזאת. משא"כ לדעת ר' יונתן שכנראה לא ס"ל תנאים אלו יש היתכנות שיהיה בהיסטוריה בן סורר ומורה, הוא מביא ראיה לדעתו ההלכתית שישב על קברו.
אולם באמת אם היתה כאן מחלוקת שסותרת את המציאות, הרי מה שנפסק בתלמוד או ברמב"ם היא היא האמת. והדעה השניה ודאי שאין לזלזל בה, וכמו שאמרו חז"ל בכגון דא, שיצאה בת קול אלו ואלו דברי אלקים חיים והלכה כבית הלל.
האמת שהתכוונתי בכתיבת האימרה הזו לאמת התלמודית-הלכתית כפי שהיא באה לידי ביטוי בפשט גמרא, שלדעתי היא המקור היחיד המוסמך לקבוע כל הלכה שהיא, לאפוקי כל מיני מנהגים שאינם עולים בקנה אחד עם פשט התלמוד, כמו למשל שזית בינוני הוא בגודל חצי ביצה, דבר שאינו הגיוני בעליל. או לברך על נטילת ידיים אחר הנטילה חרף מה שנפסק בתלמוד (פסחים ז:) או לברך את ברכת "הנותן ליעף כח" אע"פ שאינה מוזכרת בתלמוד וברמב"ם והשו"ע (מו ו) שולל את אמירתה. ועוד ועוד.
בתקווה להבנה...
 | ||
|
כדי לסייע לך להצטרף לעורכים באפשרותך לגשת:
|
הנחיות וסיוע: | |
| כדאי מאד להקדיש שעה לעבור על כל הקישורים המופיעים כאן. הם יועילו לך רבות בהמשך עבודתך. | ||
אם אפשר להעיר הערה כוללת שבמקום לכתוב הקל שזה לשון קלות וזילזול אפשר פשוט לכתוב הא-ל, כך אין חשש של ביזיון שם ה' משני הכיוונים. תודה.
אני מסופק עם הקל זה לשון זלזול, זה יותר עניין של נראות, ואיך שזה משתלב יותר טוב בטקסט. יש גם דעות בפוסקים שמקף לא עוזר כדי שזה לא יהיה שם ה'. בכל מקרה אפשר גם בצורה הזו.
מעניין, לא שמעתי על דעה כזאת, אדרבה, כדאי מאד לכתוב זאת במחיקת השם - ובכלל כדאי להרחיב מאד את הערך הזה.
כך לדוג' צריך להוסיף את הטענה, שמהווה משקל נגד הטענה שהביא שמש, שבכלל אין בעיה למחוק את שם ה' במחשב.
אישית, אני מסכים מאד עם שי, ולא מטעמו, קשה לי בעיניים לכתב "קל". "אלקים" אין לי בעיה למשל.
זו דעת האני נזר, אם תרצה אוכל לחפש איפה בדיוק.
לגבי צורת המחיקה, אני מסכים שא-ל נראה יותר טוב.
בנושאים הללו תוכל תמיד לתייג את עורכי אספקלריה
ללא תיוג כנראה שדבריך לא ייראו
| שלום לך, שמתי לב שתרמת תוספת תורנית חשובה בדף "שבות".
עריכתך מראה על היותך בעל ידע תורני חשוב, ועל מסירות ורצון להועיל, ורציתי להודות לך על עריכה זו. בהקשר לזה רציתי להסב את תשומת לבך כי יחודיותה של אנציקלופדיית המכלול היא בשפתה הברורה לכלל הקוראים, גם לכאלו אשר אינן רגילים לשפה התורנית שלנו. אשר על כן כדאי לנסח את התוספת החשובה שלך (שכמובן לא נוותר עליה..) בניסוח אנציקלופדי יותר, כלומר בשפה עממית, בתמצות רב, ובהגשת 'ידע' מסוכם בלבד ללא המו"מ הנלווה אליו (למעט אם הוא הכרחי או יסודי ממש). אז לכל שאלה או הצעה תרגיש חופשי לשאול כאן או בדף השיחה שלי, או בדף שיחה:שבות. |
תנוח דעתך.. זה ענין של הרגל בלבד. אם יש לך ענין להתרגל מהר יותר, תוכל לעיין בדף הטיפים דלעיל, או בעריכות שאחרים עושים אחריך. (כך אני עושה.. זה מאוד תועלתי - ותמיד אתה יכול להתווכח. לא תמיד ה'שני' צודק).
ברור. רק בודדים יכולים לשנות שם. אתה מבקש מהם שישנו לך.
לחץ כאן, ולאחר מכן כתוב בכותרת את השם שאתה רוצה שיהיה לך, ומתחת תחתום (ארבע פעמים הסימן ~) וזהו.
כמובן גם אל תשכח לכתוב שם תודה 
איפה אני צריך לחתום? חתמתי באותה שורה כשבאתי לשמור הוא אומר לי האם לא רצית לחתום.
בכותרת אתה כותב את השם שאתה רוצה שיהיה לך.
בקטע הבא - שזה גוף ההודעה, אתה חותם.
כתוב משהו בתקציר עריכה, ותשמור.
אני מנסה להרשם אבל הוא כותב לי: "שם המשתמש לא תקין יש למלא רק שמות בעברית בלי מספרים"
בטוח שהשם תקין והיה את כל השדות והכל?
יש שם באמת בג אני רואה והוא תמיד כותב את הבעיה שהשם לא תקין תבדקו את כל השדות
(אגב תודה רבה אני יתקון את זה)
שלום שי דניאל,
תודה על תרומתך למכלול. הערך-לעתיד "מורסן" שכתבת עדיין אינו עומד בסטנדרטים של כתיבת ערכים באנציקלופדיה, והועבר ממרחב הערכים אל הדף "משתמש:שי דניאל/מורסן".
הוא יימצא בטיוטה עד לתיקונו, בה ניתן להמשיך להרחיב ולערוך את תוכנו. בפרט חשוב לבדוק את הנושאים הבאים:
אפשר להסתייע במדריך לכתיבת ערכים, או, אם ברצונך לקבל סיוע אישי מצוות החונכים, ניתן לפנות לחממה. לאחר שהערך יורחב ויתוקן, וכאשר יעמוד בסטנדרטים של ערך במכלול – רק אז אפשר יהיה להחזירו למרחב הערכים. בהצלחה! מקוה • שיחה • כ"ז בטבת ה'תשפ"א 17:08 (IDT) 17:08, 11 בינואר 2021 (IST)
כנ"ל משתמש:שי דניאל/בית הכוסות. להבא נא ליצור מלכתחילה במרחב המשתמש. בהצלחה!
שים לב שתוכל להתמודד עם ערכים אלו בתחרות הכתיבה.
לערך בית הכוסות תוכל להיעזר באנציקלופדיה התלמודית. (כמובן רק במקורות, ולא בנוסח עצמו).
על הוספתיך החשובות.
ברצוני להביא לתשומות לבו את קיומה של תבנית:שולחן ערוך. התבנית משמשת לצורך הצגת מקור בדברי השו"ע. השימוש בתבנית נראה כך בקוד מקור (מומלץ!) ובתוך {{הערה}} {{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|קטו|א}}}} כך יופיע המקור עם קישור לצורת הדף. (כך שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קטו, סעיף א ) בדומה לזה יש גם תבנית {{בבלי}} ו{{רמב"ם}}.
הסיב היא מפני שיש בפנים הערך תבניות שתפקידן לסנן חומר שאולי יהיה ניתן לעשות איתו שימוש בעתיד, וכדי שלא יהיה גלוי הוא נעול לעריכה (אם הוא יהיה פתוח יוכלו לראות את זה בקוד המקור). אני מקווה לעבוד עליו עוד היום, לא נראה שהמצב שם מרנין.
ואם יורשה לי עוד הערה, מעצם טבעה של אנציקלופדיה היא רק מלקטת ולא מחדשת. כך שלהוסיף הערה שמתחילה במילים "יש להעיר שכנראה" זה קצת בעייתי, כיוון שמה שנראה לך לא נראה לאחר, ונמצא אלה דיעותיך (גם אם הם מבוססות) ואין לנו אלא לסמוך על הכותב.
ושוב תודה לך עך הוספותיך הנכבדות. 
שלום לך,
בימים אלו יצאנו לקמפיין גיוס המונים על מנת שנוכל להמשיך ולהוביל את מהפכת המכלול
בכל חודש למעלה מ 600,000 יהודים פוקדים את האתר וצריכים ידע עדכני המותאם לדרך התורה.
עלות תפעול חוות השרתים עולה לנו 10,000 בכל חודש, אנחנו רוצים להמשיך אך לשם כך אנחנו זקוקים לעזרתך!
בבקשה תרום עכשיו! ותנו לנו את האפשרות להמשיך הלאה. (הוראת קבע 50 ש"ח לחודש, או תרומה חד פעמית)
אנו זקוקים לך! היה שותף עמנו! בברכה, הרב יוסף קמינר - נשיא מכון חכמת התורה, ג' בכסלו ה'תשפ"א, 05:01
