הרב יצחק טוביה וייס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יצחק טוביה וייס
יצחק טוביה וייס.JPG
הרב וייס (מימין)
לידה 26 באוגוסט 1926 (גיל: 95)
ט"ו באלול ה'תרפ"ו
פזינוק, צ'כוסלובקיה
מדינה סלובקיה
מקום פעילות גייטסהד, לונדון, אנטוורפן, ירושלים
תחומי עיסוק גאב"ד העדה החרדית
תפקידים נוספים ראש ישיבת חכמת התורה בירושלים
רבותיו רבי משה שניידר, רבי אליהו אליעזר דסלר
תלמידיו הרב מנדל שווימר דומ"צ בעלזא באשדוד, הרב מרדכי רוטנברג אב"ד פאריז, הרב שמעון יצחק שלזינגר דיין בד"ץ העדה החרדית
חיבוריו שערי טוביה 

הרב יצחק טוביה וייס (הונגרית: Weisz Tibor; ‏נולד בט"ו באלול ה'תרפ"ו, 26 באוגוסט 1926) הוא גאב"ד העדה החרדית בירושלים וראש ישיבת חכמת התורה בירושלים.

ביוגרפיה

נולד בפזינוק (Pezinok), ליד ברטיסלאבה בצ'כוסלובקיה (כיום בסלובקיה), כבן זקונים לרבי שלמה וייס, אביו היה מגיד שיעור בעירו ותלמידו של השבט סופר, ולפרנסתו היה סוחר עצים. מאחר ועל פי החוק לא היו בעיירה מספיק ילדים לפתוח תלמוד תורה[דרוש מקור] למד בבית הספר המקומי[1], ואחרי הצהריים למד עם מלמד.  

ב-1939 ניצל בקינדר-טרנספורט שאורגן על ידי ניקולס וינטון[2], והיגר ללונדון לבדו, כשמשפחתו נותרת מאחור (למעט אח אחד), הרבי מסאסוב, רבי שמחה רובין (נפטר בשנת תשס"ד) גידלו בביתו יחד עם עוד כמה יתומים מהקינדער טראנספורט למשך שנה אחת, למד בישיבת תורת אמת של רבי משה שניידר, בישיבת גייטסהד שבראשות רבי אליעזר קאהן, ובכולל הרבנים בגייטסהד אצל רבי אליהו דסלר, בעת לימודו בגייטסהד קיבל היתר הוראה מרב העיר רבי נפתלי שאקאוויצקי ומרבי שמואל יוסף ראבינוב. לאחר עלייתו של הרב דסלר לארץ ישראל התמנה במקומו לראש הכולל.

כעבור מספר שנים, שב להתגורר בלונדון, שם התקבל לכהן כר"מ בישיבת הרמה בראשות הרב אליקים שלזינגר. במקביל למד הלכה למעשה אצל הרב שלמה בומגרטן. הוא התמנה על ידי הרב באומגרטן לרב בית הכנסת 'תורה עץ חיים' בעיר, בלונדון היה לו קשר עם האדמו"ר רבי שלום משאץ ואף נבחן אצלו בהלכה[דרוש מקור].

בשנת תשכ"ז עבר לאנטוורפן שבבלגיה, שבה גר כשלושים ושבע שנים. היה ר"מ בישיבת עץ חיים בווילרייק, ובהמשך דיין בבית הדין שבאנטוורפן. באותן שנים כיהן כרב בית המדרש של חסידי גור בעיר, וכרב בית המדרש 'אברכים', באנטוורפן היה מקורב לאדמור"י בית פשעווארסק.

כמו כן היה מקורב לאדמור"י בית גור, לרבי יואל מסאטמר, ולהאדמורי"ם מסקולען.

החל לכהן כגאב"ד העדה החרדית בי"ד בתמוז ה'תשס"ג לאחר פטירת קודמו בתפקיד, רבי ישראל משה דושינסקיא. בית מדרשו היה בתחילה בבית הכנסת "גאלאנטא" בשכונת בית ישראל, ולאחר מכן שכרו עבורו בית כנסת בסמוך לביתו, בשכונת גבעת משה. עם בואו לירושלים נפתח כולל אברכים העומד תחת ראשותו והוא מוסר בו שיעור מדי שבוע.

בשנת תשע"ב פתחו עסקני תפארת ירושלים ישיבה לבני ירושלים בשם "פאר התורה", והעמידו בראשה את הרב וייס. בשנת תשע"ד, עקב חובות, עברה הישיבה לרשות הרב פרץ מאירזון, חתנו של רבי רפאל סולובייצ'יק, והחלה להיקרא "חכמת התורה". הרב וייס המשיך לכהן כראש הישיבה כאשר מוסר שם שיעורים כלליים, ואחת לחודש אף מוסר שם שיחה.  

בפרשת הקברים במתחם גולובנציץ בבית שמש היה מהאוסרים את החפירה במקום, כדעת הרב דוד שמידל, ובניגוד לדעת הראב"ד הרב משה שטרנבוך שהתיר זאת. בעמדתו תמכו רוב חברי בד"צ העדה החרדית ועוד מגדולי ישראל.

ביום י"ג בתמוז ה'תשפ"א השתתף הרב וייס בעצרת מחאה נגד חילול קברים סמוך לכביש 60. בתחילת העצרת זרקו שוטרים רימוני הלם על רכבו, בעקבות כך נערכה ביום י"ט בתמוז עצרת מחאה על כבודו בהשתתפות אלפים בכיכר השבת בירושלים[3].

להרב וייס בתי כנסת בנשיאותו בבית שמש, ברמה ד' לבני הישוב הישן בשם 'שערי טוביה' כשם ספרו, וברמה ג' בית מדרש בשם 'קהילות ירושלים'.

משפחתו

הרב וייס היה נשוי לשלוש נשים. צאצאיו נולדו מזיווגו הראשון. אשתו הראשונה היא אסתר בת משה צבי פליישמן. אשתו השניה היא רייזל בת חזקיה שלמה זיידל, מצאצאי החתם סופר, שבזיווג ראשון היתה נשואה לסופר אוריאל צימר. אשתו השלישית היא גולדא שפרה בת בנימין חיים פלדמן. נישאו בשנת תשנ"ז. נפטרה בט"ו בכסלו תש"פ.

כתביו

  • רבינו הגדול אמרו, הנהגות, הדרכות וזכרונות שנרשמו מפיו, ירושלים תשע"ו, יו"ל ע"י תלמידו בן ציון ברגמן.
  • שערי טוביה, פנינים, הדרכות ורעיונות[7], ירושלים תש"פ.
  • שערי טוביה, על סוגיות הש"ס, ירושלים תשפ"ב.
  • איש על העדה, עובדות וזכרונות אמרים והדרכות, אלול תש"פ, יו"ל ע"י נכדיו הרב חיים ברוך הנפלינג והרב אליהו חיים ברוך בערטמאן.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0