רבי שמואל רוזובסקי
![]() | |||||||
| הרב שמואל רוזובסקי | |||||||
| לידה |
כ"ב בטבת ה'תרע"ג גרודנו, בלארוס | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
כ"ז בתמוז ה'תשל"ט (בגיל 66) בני ברק, ישראל | ||||||
| מקום פעילות | בני ברק | ||||||
| תחומי עיסוק | ראש ישיבה | ||||||
| חיבוריו | "שיעורי רבי שמואל", "חידושי רבי שמואל" | ||||||
| רבותיו | רבי שמעון שקופ, רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, רבי ראובן כץ | ||||||
| אב | רבי מיכל דוד רוזובסקי | ||||||
| אם | שרה פערל (בת רבי אברהם גלבורט) | ||||||
| חותנים | רבי צבי פסח פרנק | ||||||
| חתנים | הרב יצחק הקר, הרב צבי רוטברג, חיים מיליקובסקי | ||||||
| |||||||
| תפקידים נוספים | |||||||
| ראש ישיבה בישיבת גרודנא | |||||||


רבי שמואל רוזובסקי (כ"ב בטבת ה'תרע"ג, 1 בינואר 1913 - כ"ז בתמוז ה'תשל"ט, 22 ביולי 1979) היה ראש ישיבת פוניבז'. שיעוריו בישיבה משכו תלמידים רבים, והשפעתו הלמדנית הייתה רבה והיא מהנפוצות ביותר ברחבי עולם הישיבות, רבים מהר"מים וראשי הישיבות בדור שאחריו הם תלמידיו.
ביוגרפיה
נולד בהוֹרַדְּנַה (גרודנא) לרבי מיכל דוד רוזובסקי, שהיה אחד ממורי ההוראה בעיר, ולשרה פערל בת רבי אברהם גלבורט מו"צ ראשי ורב הקהילה בגרודנא[1].
בילדותו למד בתלמוד תורה 'תורה ודעת' - יבנה[2] שאביו היה ממייסדיו. בגיל שלוש עשרה, החל ללמוד בישיבת שער התורה אצל רבי שמעון שקופ, שממנו הושפעה רבות שיטת לימודו. מאחר והיה צעיר יחסית, המליץ רבי שמעון שילמד עם רבי ישראל זאב גוסטמן[3]. בחשון תרצ"ה עבר לישיבת מיר, ולאחר כחמישה חודשים בלבד שב לעירו גרודנא עקב חוליו של אביו[4].
לאחר פטירת אביו בשנת ה'תרצ"ה[5], התעוררה מחלוקת בין משפחתו, שדרשה למנות את רבי יהושע העשיל למו"צ, לבין ראשי הקהילה שדרשו שרבי שמואל ימונה לתפקיד. שני הצדדים פנו לרבי חיים עוזר גרודזנסקי שהכריע לטובת רבי יהושע העשיל. חרף המינוי, רבי שמואל ראה שהקהילה לא שלמה עם ההכרעה, ועל כן גמר רבי שמואל בדעתו לעזוב. הוא ערך גורל הגר"א, וכאשר עלה בידו הפסוק "לך לך מארצך...", ראה בכך צו לעלות לארץ ישראל[6], בשנת ה'תרצ"ו עלה ארצה יחד עם ידידו רבי זלמן רוטברג, לימים ראש ישיבת בית מאיר, כדי להימנע מן הגיוס. לאחר עלייתם ארצה, השניים למדו בישיבת לומז'ה בפתח תקווה אצל רבי ראובן כץ, שסייע בהשגת אישורי העלייה לארץ ישראל עבורם.
במשך שנים קבע סדר לימוד בימי שישי, עם הרב מבריסק רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, שהשפיע אף הוא על דרך לימודו. הוא מונה לר"מ בישיבת לומז'ה, ועם הקמתה של ישיבת פוניבז' על ידי רבי יוסף שלמה כהנמן, בשנת ה'תש"ד, נקרא על ידו לעמוד בראשות הישיבה ובמשרה זו כיהן עד פטירתו. בשנת ה'תשט"ז (1956) נבחר לדיין בבית הדין הרבני הגדול,[7] אך בסופו של דבר לא מונה לתפקיד לאחר בקשתו של המשגיח רבי יחזקאל לוינשטין שלא לעזוב את הישיבה. מלבד מסירת השיעורים בישיבת פוניבז' היה מוסר שיעורים בישיבת גרודנא באשדוד.
השפעת דרך לימודו על תלמידיו הייתה ייחודית, הרב רוזובסקי נתפס בתודעתם של רבים כ"ראש הישיבה" המכונן של עולם התורה הלמדני שקם בארץ ישראל לאחר השואה, וחידושים שאמר בשיעוריו נפוצים ביותר בישיבות רבות.
נפטר ממחלת הסרטן בכ"ז בתמוז ה'תשל"ט לאחר כמה שנים שסבל ממנה.
מדי שנה בליל יום השנה לפטירתו מציינים את זכרו בישיבת פוניבז' בהשמעת שיעור מוקלט שלו על הסוגיה הנלמדת באותה העת בישיבה,
הרב נחשון שילר הנשוי לנכדתו הקים על שמו את ישיבת אור שמואל השוכנת במתחם בית היתומים דיסקין בירושלים.
משפחתו
נישא לאסתר, בת רבי צבי פסח פרנק, רבה הראשי האשכנזי של ירושלים, ממנה נולדו ארבעת ילדיהם. לאחר גירושיהם, נישא לחנה, בתו של הרב יעקב שלמה פרידמן. היא נפטרה לאחר שבע שנות נישואין אותן תיאר כ"שבע שנות השובע".[8] לאחר מכן, על מיטת חוליו, החזיר את גרושתו אסתר, שנפטרה בשנת תשס"ג.
ילדיו
- בתו גיטה מלכה נשואה לרב יצחק הקר, ראש ישיבת גרודנא (באר יעקב).
- בנו הרב מיכל דוד, ראש ישיבת וילקומיר באשדוד.
- בתו שרה נשואה בזיווג שני לרב צבי רוטברג, ראש ישיבת בית מאיר.
- בתו אלה הייתה נשואה לפרופסור חיים מיליקובסקי.
אחיו:
- רבי יהושע העשיל הבכור ממלא מקום אביו ברבנות נרצח בשואה[5]. כמו כן אחיו משה ואחיותיו מלכה ורוזה.
- רבי יוסף רוזובסקי היה מראשי ישיבת אור ישראל הקטנה.
ספריו
בחייו נדפסו משיעוריו בספרים שיעורי הר"מים, ולאחר פטירתו הוצאו לאור שיעוריו בסדרות הספרים: "שיעורי הגר"ש רוזובסקי" (מהדורות סטנסיל), ו"חידושי רבי שמואל" ו"שיעורי רבי שמואל" וכן בקובץ "זיכרון שמואל".
מתלמידיו

תלמידיו מתקופת הקמת ישיבת פוניבז':
- רבי גרשון אדלשטיין - ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה.
- רבי יעקב אדלשטיין - רבה של רמת השרון.
- רבי מרדכי שלמה ברמן - מראשי ישיבת פוניבז'.
- הרב ברוך דב פוברסקי - ראש ישיבת פוניבז' וחבר מועצת גדולי התורה.
- רבי אורי שרגא קלרמן - מראשי ישיבת כנסת חזקיהו - כפר חסידים.
תלמידים מפורסמים:
- הרב דוב לנדו - ראש ישיבת סלבודקה וממנהיגי הציבור החרדי - ליטאי.
- הרב צבי דרבקין - ראש ישיבת גרודנא באר יעקב וחבר מועצת גדולי התורה.
- רבי נסים טולדנו - ראש ישיבת שארית יוסף וחבר מועצת גדולי התורה.
- רבי דב צבי קרלנשטיין – ראש ישיבת גרודנא אשדוד.
- רבי בן-ציון רבינוביץ - האדמו"ר מביאלא וחבר מועצת גדולי התורה.
- הרב יצחק הקר (חתנו) - ראש ישיבת גרודנא באר יעקב וחבר מועצת גדולי התורה.
- רבי רפאל יונה טיקוצ'ינסקי - ראש ישיבת ירוחם.
- הרב יהודה עדס - ראש ישיבת קול יעקב וחבר מועצת גדולי התורה.
- הרב דן סגל - משגיח בעל מוסר ליטאי בולט.
- רבי שלמה שטנצל - יו"ר מפעל המשנה וההלכה היומית.
- רבי ברוך ויסבקר - ראש ישיבת בית מתתיהו וחבר מועצת גדולי התורה.
- הרב יגאל רוזן - ראש ישיבת אור ישראל.
- רבי דוד יצחק מן - ראש ישיבת כנסת חזקיהו.
- הרב אשר דויטש - מראשי ישיבת פוניבז' וממנהיגי הפלג הירושלמי.
- הרב צבי ובר - רב הקהילה החרדית בנוה יעקב.
- הרב שמואל מרקוביץ' - מראשי ישיבת פוניבז'.
- הרב דוד לוי - מראשי ישיבת פוניבז'.
- רבי אליהו ברוך פינקל - מראשי ישיבת מיר.
- הרב יעקב מאיר זוננפלד - רבה של רכסים.
- הרב גבריאל יוסף לוי - ראש ישיבת באר התורה (מעורכי ספריו).
- הרב חיים קוק - ראש ישיבות תורת רפאל לצעירים וראש הישיבה הגדולה בירוחם.
- הרב מיכאל חסין - ראש הישיבה לצעירים מצוינים ברחובות.
- הרב דוד מינצר - מרבני ישיבת כנסת יצחק-חדרה.
- הרב חיים פרץ ברמן - ר"מ בישיבת פוניבז'.
- הרב דוד פיינשטיין - מראשי ישיבת בית יהודה בבני ברק.
- הרב אפרים זאב גרבוז - ראש ישיבת שכר שכיר.
- הרב יצחק בן שחר - ראש ישיבת קדומים.
- עו"ד יעקב וינרוט
לקריאה נוספת
- מנחם חיים רוזובסקי, ראש הישיבה, ירושלים ה'תשע"ו
קישורים חיצוניים
- רבי משה מרדכי הלוי שולזינגר, נזיר היה שמואל, הספדים על הגרש"ר זצ"ל, בני ברק, ה'תשע"ג, באתר היברובוקס
- שיעורי הרב רוזובסקי ביידיש, באתר קול הלשון
הערות שוליים
- ↑ רוזובסקי, מנחם חיים בן מיכל דוד, ראש הישיבה - מרן הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל, תשע"ו, עמ' 13-18
- ↑ בהמשך סופח התלמוד תורה לרשת החינוך יבנה ושמו הוסב ל'יבנה'.
- ↑ ראש הישיבה, מנחם חיים רוזובסקי, עמ' 33, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ רוזובסקי, מנחם חיים בן מיכל דוד, ראש הישיבה - מרן הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל, מרן הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ 5.0 5.1 תולדות ישיבת מיר, משה צינוביץ, עמ' 73, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ רוזובסקי, מנחם חיים בן מיכל דוד, ראש הישיבה - מרן הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל, מרן הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ סופר הצופה, נתמנו ארבעה דיינים חדשים לבית הדין הרבני הגדול, הצופה, 9 בפברואר 1956
- ↑ מאיר וונדר (עורך), אנציקלופדיה לחכמי גליציה, כרך ד, ירושלים תשנ"א, עמ' 180-181
| רבני ישיבת פוניבז' | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ראש הישיבה ומייסדה - רבי יוסף שלמה כהנמן | |||||||||
| ישיבת פוניבז' בעבר |
| ||||||||
| ישיבת פוניבז' (הרב פוברסקי) |
| ||||||||
| ישיבת פוניבז' (הרב מרקוביץ') |
| ||||||||
| ישיבת גרודנא (באר יעקב) |
| ||||||||
| ישיבת גרודנא (אשדוד) |
| ||||||||
| כולל פוניבז' |
| ||||||||
| ישיבת פוניבז' לצעירים |
| ||||||||
שמואל רוזובסקי33250414Q2897862
