הרב מנחם נחום טברסקי (בני ברק)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב מנחם נחום טברסקי
לידה 9 בפברואר 1942 (גיל: 82)
כ"ב בשבט תש"ב
ירושלים
מקום מגורים בני ברק, ישראל
השתייכות חסידות טשרנוביל
רבותיו רבי אהרן רוקח מבעלז
בת זוג נחמה מרים (הלפרין)
אב רבי משולם זוסיא טברסקי
אם בלומה (לבית ברנדווין)
חותן רבי אלחנן הלפרין
האדמו"ר מצ'רנוביל ה־התשיעי
ה'תשמ"ח–הווה

רבי מנחם נחום טברסקי (נולד בכ"ב בשבט ה'תש"ב, 9 בפברואר 1942) הוא האדמו"ר הנוכחי של חסידות טשרנוביל. התמנה לתפקיד בשנת ה'תשמ"ח, לאחר פטירת האדמו"ר הקודם - אביו רבי משולם זוסיא טברסקי, במקביל לאחיו שמכהנים גם הם כאדמורי"ם.

ימי נעוריו

נולד בירושלים לרבי משולם זוסיא טברסקי, האדמו"ר מטשרנוביל, ולבלומה בת רבי יעקב מרדכי ברנדווין מסטרטין. כסנדק בברית שימש שאר בשרו רבי אברהם דוב טברסקי - האדמו"ר מרחמסטריווקא. למד בתלמוד תורה עץ חיים בירושלים.

היה חסידו של האדמו"ר מבעלזא, רבי אהרן רוקח, אותו הוא מחשיב לרבו המובהק, ולמד בישיבת בעלז.

בי"ח באלול תשכ"א נישא לרבנית נחמה מרים בת רבי אלחנן הלפרין, רבה של גולדרס גרין בלונדון.

לאחר חתונתו התגורר במשך תקופה קצרה בלונדון, ולאחר מכן עבר להתגורר בבני ברק. למד בכולל בעלזא בבני ברק במשך שנים רבות, ואחר כך מונה על ידי אביו לכהן כראש הכולל של החסידות. באותם שנים היה מוסר שיעור בספר אור החיים בכל ליל שישי בבית המדרש של אביו, שיעור שמשך אליו רבים ובפרט בחורים חסידיים אשר למדו בישיבת פוניבז' ובישיבת סלבודקה (בני ברק), ורבים מהם הצטרפו לחסידות[דרוש מקור].

הנהגתו

לאחר פטירת אביו רבי משולם זוסיא בי"ז בחשון ה'תשמ"ח, הכתירו קרוב משפחתו האדמו"ר רבי ישראל מרדכי מרחמסטריווקא לממלא מקום אביו בבני ברק, כשמקביל הוא מכתיר את אחיו השני רבי ישעיה לאדמו"ר בבורו פארק.

האדמו"ר ייסד ישיבה קטנה וגדולה בבני ברק בשם "תפארת משולם זוסיא" על שם אביו רבי משולם זוסיא, ישיבה קטנה בעיר בית שמש בשם "תפארת יצחק" על שם זקנו רבי חיים יצחק מלויעב וישיבה קטנה בירושלים בשם "תפארת אברהם" על שם זקנו רבי אברהם יהושע העשיל מלויעב, והן נחשבות מהישיבות הכלל-חסידיות הטובות בארץ[1].

בהמשך נפתחו בנשיאותו בתי מדרש בערים נוספות ברחבי הארץ, בירושלים, בבית שמש, באלעד, בביתר עילית ובצפת, וכן ברחבי העולם: בלונדון, במנצ'סטר באנטוורפן ובמונסי.

האדמו"ר הכתיר את אחיו הרב יעקב מרדכי, לרב חסידי טשרנוביל באלעד, ולרב בית הכנסת הישן של אביהם ברחוב ראב"ד 10. אח אחר, רבי חיים יצחק, פתח בית מדרש עצמאי בשם לויעב בשדרה ה-21 בבורו פארק, והאדמו"ר שולח לשם את חסידיו.


האדמו"ר אינו מתערב בנושאים פוליטיים, דוגמת ההשתתפות בבחירות לכנסת. הוא מנהיג את חסידיו להתנזר מהתרבות הרחובית, אוסר על הדיבור בשפת העברית אותה הוא מכנה 'שפת הרחוב', ואוסר על קריאת השבועונים החרדים[2].

דברי תורתו יוצאים לאור מדי חודש בחודשו בקובץ 'דברי תורה'. בעבר ערך האדמו"ר מראי מקומות על ספרי החסידות, בה מצויינים הקטעים הנבחרים שבספרי החסידות השוים לכל נפש, מסודרים לפי פרשיות השבוע.

ילדיו

תלמידים וחסידים מפורסמים

ראו גם

חסידות טשרנוביל

קשורים חיצוניים

משה ויסברג, ללא הפסקה • סדר יומו של האדמו"ר מטשרנאביל באתר בחרדי חרדים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0