משתמש:ואולם חי אני/רבי חנינא בן דוסא
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים ריקים [ צאצאים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| הכניסה לקבר רבי חנינא בן דוסא בכפר עראבה | |
| תקופת פעילות | דור ראשון לתנאים – תקופה לפני חורבן הבית השני. – דור ראשון לתנאים |
|---|---|
| רבותיו | רבן יוחנן בן זכאי |
| תלמידיו | רבי ישעיה |
| בני דורו | רבן יוחנן בן זכאי |
רבי חנינא בן דוסא היה תנא מן הדור הראשון. מתורתו נשתמרו בגמרא ובמשנה אמרות המייחסות חשיבות רבה ליחסים שבין אדם לחברו ומדגישות את חשיבות המעשה על פני הלימוד.
חייו
התגורר בעיר ערב (הסמוכה לציפורי) שבגליל[1] (שם מצוי היום קבר שמיוחס אליו) ולמד אצל רבן יוחנן בן זכאי,[2] שגר אף הוא באותה עיר.[3]. בספר כפתור ופרח כותב שהיה בנו של רבי דוסא בן הרכינס, אך רבים שוללים את דבריו[4] מפני שבמשנה מובאים דברי רבי חנינא קודם דברי רבי דוסא.
מאפיינים
מסתפק במועט
רבי חנינא בן דוסא מצויין בגמרא כמסתפק במועט פרנסתו היתה מצומצמת כל כך עד שלא הספיקה לצרכי בני ביתו אפילו לקניית לחם פשוט, ורבי חנינא היה מסתפק בקו חרובים אחד למשך שבוע
בכל יום בת קול יוצאת ואומרת: כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני דיו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת[5]
המדרש מביא מעשה המוכיח את מידת נדיבותו של חנינא למרות שהיה עני וחסר כל, פעם אחת ראה רבי חנינא שכל בני עירו מעלים עולות ושלמים (לרגל) לירושלים, ואמר לעצמו שגם הוא חייב להביא משהו לנדבה, אך לא היה בידו מה להביא,
לכך יצא למדבר וראה אבן אחת אותה הוא סיתת והכינה כדי להעלות לירושלים, אך מכיון שהאבן היתה כבדה חיפש פועלים לשכור, וכשמצא חמשה פועלים הם נקבו במחיר שרבי חנינא לא יכל לעמוד בו,
זימן לו ה' חמשה מלאכים בדמות אדם ואמרו לו שהם מוכנים בחמשה סלעים ובתנאי שאף הוא יעזור להם, בהגיעם לירושלים אותם בני אדם נעלמו והסנהדרין אמרו לו שכנראה זה היה מלאכים, וכדי לא ליהנות ממעשה נסים, נתן לסנהדרין את הכסף שהבטיח כדי שיעשו עם הכסף צרכי ציבור[6] [7].
תורה ויראת שמים
רבי חנינא היה מגדולי הדור של דורו והיה מופלג בתורה עד שהגמרא[8] אומרת עליו
הזהרו בחנינא ובתורתו
בירושלמי[9] גם מוזכר שרבי חנינא היה חסיד וכשמת אמרו עליו חכמים
"משמת רבי חנינא פסקה החסידות"
ובמכילתא[10] דרשו חז"ל את הפסוק "אַנְשֶי אֶמֶת" – כגון רבי חנינא בן דוסא וחביריו .
כח מעשיו
בגמרא[11] מופיע שכח תפילתו של רבי חנינא יותר גדולה מתפילתו של כהן גדול ביום הכיפורים, וכן הגמרא[12] מביאה שני מעשים בעניין כח תפילתו,
המשנה גם מספרת שרבי חנינא ידע האם תפילתו התקבלה או להיפך
אמרו עליו על רבי חנינא בן דוסא כשהיה מתפלל על החולים ואומר זה חי וזה מת אמרו לו מנין אתה יודע אמר להם אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שהוא מקובל ואם לאו יודע אני שהוא מטורף
— ברכות פ"ה מ"ה
מעשי ניסים
בגמרא[13] מופיעים כמה סיפורי מופת על רבי חנינא עד כדי כך שהגמרא[14] אומרת "משמת רבי חנינא בן דוסא בטלו אנשי מעשה".
פעם פגש את ביתו עצובה ולשאלתו מדוע היא עצובה סיפרה לו שבטעות הדליקו נרות שבת מחומץ ולא משמן רבי חנינא אמר לה – "מי שאמר לשמן וידלק יאמר לחומץ וידלוק" ואכן דלק עד למוצאי השבת,
לרבי חנינא היו עזים[15] ששכניו התלוננו שהם מזיקים לו ואמר להם שאם זה לא נכון שהם מזיקות כל עז יביא הערב דב בקרניה ובאותו הערב הביאו עיזיו דב בקרניהם,
ברכתו גרמה לקורות עץ קצרות מדי להתארך בשביל אישה ענייה כדי שיספיק לבניית ביתה,
בתוספתא מסופר שנחש הכיש אותו כששהה בתפילת עמידה, אך הוא כלל לא שם לב, והנחש מת. ואילו בתלמוד בבלי{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ג עמוד א' מובאת הברייתא הבאה:
מעשה במקום אחד שהיה ערוד והיה מזיק את הבריות. באו והודיעו לו לרבי חנינא בן דוסא. אמר להם: הראו לי את חורו. הראוהו את חורו. נתן עקבו על פי החור, יצא ונשכו ומת אותו ערוד. נטלו על כתפו והביאו לבית המדרש. אמר להם: ראו בני אין ערוד ממית אלא החטא ממית. באותה שעה אמרו: אוי לו לאדם שפגע בו ערוד ואוי לו לערוד שפגע בו רבי חנינא בן דוסא.
כך גם מסופר שפעם אחת בעת סעודת שבת נפל השולחן והבין שמשמים לא רוצים שיאכל ושאל את בני ביתו לפשר הדבר, אמרה לו אשתו ששאלה משכנתה[16] איזה תבלין ולא עישרה אותו והפריש רבי חנינא את המעשר והשולחן קם מאליו[17].
מצאצאיו של רבי חנינא בן דוסא היה רב סעדיה גאון. יש המשערים כי בנו רב דוסא גאון קרוי על שם אביו של רבי חנינא.
מאמרותיו
- כל שמעשיו מרובין מחכמתו, חכמתו מתקיימת, וכל שחכמתו מרובה ממעשיו, אין חכמתו מתקיימת[18].
- כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו, וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו, אין רוח המקום נוחה הימנו[19].
לקריאה נוספת
שגיאות פרמטריות בתבנית:יחוסי תנאים ואמוראים
פרמטרים [ עמודים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הרב יהודה לייב פישמן מימון (עורך), ואולם חי אני/רבי חנינא בן דוסא, יחוסי תנאים ואמוראים, ירושלים, תשכ"ג 1963, עמ' {{{התחלה}}"}, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)- בנימין לאו, "יראתו קודמת לחוכמתו: ר' חנינא בן דוסא", בספרו: חכמים, כרך ראשון: ימי בית שני, ידיעות ספרים, 2006, עמ' 83-72.
- עידן דשא (עורך), פרקי דרבי חנינא בן דוסא, בתוך: ספר ילקוט מדרשים חלק שביעי, צפת, תשע"ז, עמודים רנא - רסט.
קישורים חיצוניים
- רבי אהרן הימן, "ואולם חי אני/רבי חנינא בן דוסא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב', עמודים 484-481, באתר היברובוקס
- ואולם חי אני/רבי חנינא בן דוסא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- "ואולם חי אני/רבי חנינא בן דוסא", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- מרדכי הוכמן, סדרת שיעורים על רבי חנינא בן דוסא, באתר ישיבה
הערות שוליים
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ד', הלכה א';תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה א'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ד עמוד ב'
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ט"ז, הלכה ח'
- ↑ ראה למשל תולדות תנאים ואמוראים בערכו
- ↑ ברכות יז ב
- ↑ שיר השירים רבה, פרשה א', פסקה ד'
- ↑ קהלת רבה, פרשה א', פסקה א'
- ↑ פסחים קיב ב
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, פרק ט', הלכה ט"ז
- ↑ תבנית:מכילתא
- ↑ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:בבלי) רווח מיותר בתוך פרמטר .תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כד "ב
- ↑
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ד עמוד ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ט עמוד א'
- ↑ הגמרא כבר שואלת שהרי רבי חנינא היה עני א"כ איך היו לו עזים עיין תענית כ"ה ע"א
- ↑ שהיתה אשת עם הארץ
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, פרק א', הלכה ג'
- ↑ מסכת אבות פרק ג
- ↑ מסכת אבות פרק ג
