פורטל:בוטניקה/הידעת?/קטעי הידעת

לקט קטעי "הידעת?"

1	-	הוספה
2	פטריות אינן צמחים ואינן מבצעות פוטוסינתזה. שמרים גם הם פטריות.	עריכה | תבנית | שיחה
3	עם תחיית הלשון העברית שימש השם "מרגנית", שמקורו (בדומה למילים מרגלית ומרגרינה) במילה היוונית לפנינה, לתיאור הפרח הקרוי מרגריט או מרגריטה בשפות אירופיות ועלי הכותרת הלבנים שלו מתאימים במיוחד למשחק "אוהבת לא אוהבת". המשורר לוין קיפניס כתב עליו את השיר "מרגנית חיננית", וסדרת מרגנית (ספרי מופת לילדים ולנוער) השתמשה בו כסמליל. בעקבות החלטת האקדמיה ללשון העברית הועתק השם לתאר את הפרח הכחלחל הזעיר, שבשמו האנגלי - סקרלט פימפרנל, זכה גם הוא לתהילה ספרותית. הפרח הלבן ששמו נגזל נאלץ להסתפק במילה השנייה בשירו של קיפניס – חיננית.	עריכה | תבנית | שיחה
4	בשנת 1883 נחקק בארצות הברית חוק שלפיו הוטל מכס על ירקות. לא היה ברור אם העגבנייה נכללת ברשימת המוצרים שלגביהם החוק תקף, והוויכוח בשאלה אם היא פרי או ירק הגיע עד לבית המשפט העליון של ארצות הברית. בית המשפט פסק ב-1893, במשפט ניקס נגד הידן, שהעגבנייה היא ירק, כלשון העם, על אף שמבחינה בוטנית היא נחשבת לפרי והמילה "ירק" היא חסרת משמעות.	עריכה | תבנית | שיחה
5	ההדרים הם סוג של עצים ירוקי עד, ובו עשרות מיני עצים. טעם פירותיהם נע בין מתוק לחמוץ, והם מכילים מיץ רב. במקור היו בהדרים חמישה מינים בלבד: פומלו, אתרוג, קיי ליים, מנדרינה ו-Citrus halimii שנתגלה לאחרונה. כל שאר מיני ההדרים נוצרו באופן מלאכותי על ידי הרכבה או הכלאה של מינים שונים מהסוג. כך למשל הלימון נוצר מהרכבה של אתרוג וליים.	עריכה | תבנית | שיחה
6	-	הוספה
7	-	הוספה
8	-	הוספה
9	-	הוספה
10	קיווי (Actinidia chinensis) הוא פרי בסדרת האברשאים שמקורו בדרום סין, כפי שרומז שמו המדעי. בשנת 1904 הובאו זרעי הפרי לניו זילנד, שם נשתלו ותורבתו לראשונה. עם התרחבות ענף גידול הפרי בניו זילנד קיבל את השם דומדמנית סינית (Chinese Gooseberry) בשל מוצאו הגאוגרפי. בשנת 1959 הוחלט לייצא את הפרי לארצות הברית. החברה המייצאת הניחה כי השם דומדמנית סינית לא יתקבל בעין יפה במערב, בשל המלחמה הקרה והמליצה על שיווקו בארצות הברית תחת המותג Melonette. הצעה זו לא נתקבלה בקרב המייבאים ולכן הוצע שם חלופי - קיווי (Kiwifruit), על שם הציפור הלאומית של ניו זילנד, הקיווי, אשר דומה לפרי בצבעה ובצורתה‏.	עריכה | תבנית | שיחה
11	-	הוספה
12	החצב הוא אחד מ"מבשרי הסתיו", ואכן הוא מתחיל להציץ מתוך הבצל שלו סביב ט"ו באב, ויש הדורשים את שמו מהצירוף "חצי-אב". עם זאת, הסיבה המוכרת יותר לשמו של החצב, היא יכולתו "לחצוב" בסלע ולהקשות על אלו שמנסים לעקור אותו. במדרש מסופר כי יהושע בן נון השתמש בחצב כדי לסמן באופן ברור את הגבול בין נחלות השבטים, כך שלא יוכלו לעקור את הצמח בקלות ולנסות לגנוב שטח אלה מאלה.	עריכה | תבנית | שיחה
13	-	הוספה
14	-	הוספה
15	-	הוספה
16	-	הוספה
17	חיידקים רבים נמנים עם מחוללי המחלות הקשות והקטלניות ביותר, כגון כולרה, גחלת ודבר. יחד עם זאת, בעולם ללא חיידקים לא יהיו מלפפונים חמוצים, כרוב כבוש ויוגורט המיוצרים על ידי חיידקים לקטיים בתהליך תסיסה. כמו כן, פעולת מערכת העיכול, המאוכלסת בחיידקי מעיים כגון אי קולי, תיפגע. אולם בעיה חמורה עוד יותר היא פגיעה במחזור החנקן. חיידקי קרקע מסוימים הם היצורים היחידים שמסוגלים לקשור חנקן אטמוספירי למימן, ובכך להפוך אותו לזמין עבור שאר היצורים החיים. חנקן קשור דרוש לסינתזה של כל חומצות האמינו המהוות את אבני הבניין של החלבונים. שורשי דגנים מקיימים סימביוזה עם חיידקים מפיקי תרכובות חנקן.	עריכה | תבנית | שיחה
18	-	הוספה
19	-	הוספה
20	-	הוספה
21	ראובן לרר היה היהודי הראשון שגידל דבורים בארץ ישראל בעת החדשה. את כוורת הדבורים הראשונה הוא הקים בתקופת העלייה הראשונה ב"נחלת ראובן" שהפכה לימים לנס ציונה. נגד לרר הוגשה תביעה על ידי ערבי מיפו שטען כי "הדבורים מוצצות את לשד פרחי ההדרים ומזיקות לפרי". בית המשפט העות'מאני ביפו קיבל את התביעה וחייב את לרר בתשלום פיצויים בסכום רב. בסיוע הקונסול האוסטרי, הוגש ערעור לבית המשפט העליון בקושטא. העניין נדון שנתיים והוצאות ההליך המשפטי היו גבוהות. לבסוף נפסק כי הדבורים לא מזיקות לצמח, אלא להפך, הן מאביקות את הפרחים.	עריכה | תבנית | שיחה
22	הפרה והפיל, ניזונים שניהם מצמחים. בניגוד לפרה, שמעלה גירה, מעכלת את מזונה היטב ויכולה גם לעכל תאית, לפיל יש מערכת עיכול הרבה פחות יעילה. לכן צואתו של הפיל עשירה בסיבים תזונתיים, והיא משמשת כחומר גלם טוב לנייר ממוחזר, בסרי לנקה ובסומטרה.	עריכה | תבנית | שיחה
23	-	הוספה
24	נורמן בורלוג הוא אחד מאותם יחידי סגולה שרבים בעולם חייבים להם את חייהם. הוא פיתח, בעזרת הכלאות ושיטות טכנולוגיות נוספות, זני חיטה ודגנים אחרים, עתירי יבול ועמידים למחלות. בורלוג דחף לשימוש חקלאי נרחב בזנים ובשיטות החדשות במקסיקו, בהודו ובפקיסטן. כך הפכה מקסיקו ליצואנית חיטה גדולה, ויבול החיטה בהודו ובפקיסטן כמעט שהוכפל. יש המעריכים כי אילולא עבודתו היו עלולים מיליארד בני-אדם לגווע ברעב. כהכרה לתרומתו בהגדלת היצע המזון העולמי, הוענק לו ב-1970 פרס נובל לשלום.	עריכה | תבנית | שיחה
25	אהרן אהרונסון זכה לתהילת עולם לאחר שגילה את זן הבר המכונה אם החיטה. בפועל היה זה זן די נחות של החיטה, ולכן לכאורה קשה להבין מה היה מיוחד בגילוי זה. ובכן, ביות החיטה הביא אמנם לבידוד תכונות טובות שלה כגון גרעינים גדולים, עמידות לאורך זמן, צמידות לגבעול ועוד, אך במקביל סוננו בשוגג גם תכונות אחרות, כמו איכות תזונתית גבוהה יותר. גילויו של אהרונסון איפשר למעשה להתחיל מחדש את ביות החיטה, והפעם תוך הגדרה שונה של התכונות החשובות.	עריכה | תבנית | שיחה
26	ב-13 בינואר 1917 יצאו אבשלום פיינברג ויוסף לישנסקי, חברי ניל"י, מארץ ישראל למצרים דרך חצי האי סיני, על מנת לחדש את הקשר עם הבריטים. על אף שהיו מחופשים לבדואים, הם התגלו באזור רפיח ופיינברג נהרג בחילופי יריות עם בדואים מקומיים וחיילים עות'מאנים. עצמותיו של פיינברג נמצאו כעבור 50 שנה בזכות עץ דקל שצמח על קברו. מקור העץ, כנראה, בפרי תמר שהיה בכליו של פיינברג.	עריכה | תבנית | שיחה
27	המשקה הפופולרי קוקה קולה מכיל עלי צמח הקוקה, ממנו מפיקים את הסם קוקאין. עד שנת 1903 הכיל המשקה גם קוקאין, אך כיום הקוקאין ממוצה מהעלים לפני הוספתם למשקה.	עריכה | תבנית | שיחה
28	בקונדיטוריה הצרפתית המסורתית משתמשים בפלפל שחור במתכונים ובמשקאות המבוססים על שוקולד על מנת להדגיש את טעמו של השוקולד.	עריכה | תבנית | שיחה
29	עץ האגוז הברזילאי הוא אחד העצים הגדולים ביער האמזונאס. מינון הקרינה הרדיואקטיבית הנפלטת מזרעיו, המכונים "אגוזי ברזיל", גבוהה פי אלף לערך ממינון הקרינה הנפלטת ממזונות אחרים, אך אינה מסוכנת או משמעותית ביחס לקרינה לה אנו נחשפים מהשמים ומהארץ. הזרעים מהווים מקור תזונתי טוב למגנזיום, לוויטמין B1 ובעיקר לסלניום.	עריכה | תבנית | שיחה
30	הפתיתים הומצאו בישראל בשנת 1951 בתקופת הצנע על ידי חברת אסם לבקשת דוד בן-גוריון שרצה לפתח תחליף מבוסס חיטה לאורז, עקב מחסור באותה העת. לכן הפתיתים הראשונים עוצבו בצורת אורז ונקראו בלשון העם "אורז בן-גוריון". הפתיתים מיוצאים בקנה מידה גדול יחסית ונקראים מחוץ לישראל israeli couscous (קוסקוס ישראלי).	עריכה | תבנית | שיחה
31	ישראל היא המדינה היחידה בעולם אשר מגדלים בה את הקקטוס Cereus peruvianus בצורה מסחרית עבור פריו. הפרי מיוצא מהארץ על ידי חברת אגרקסקו תחת השם המסחרי קוּבּוֹ.	עריכה | תבנית | שיחה
32	הגוף החי מפיק אנרגיה ממזון על ידי חמצון של גלוקוז שהוא תוצר פרוק של אבות המזון. רוב סוגי המזונות תורמים אנרגיה לגוף האדם אך יש מאכלים שבאכילתם נצרכת אנרגיה יותר מערכם הקלורי, בשל תהליך העיכול המורכב שלהם. שורש סלרי הוא אחד מהמאכלים שלגביהם מקובל לחשוב שבאכילתם, המאזן האנרגטי שלילי, אולם דווקא בסלרי הדבר לא נכון. שורש הסלרי הוא אמנם בעל ערך קלורי מועט מאוד, כך שכמות הקלוריות המתווספת לגוף בעת אכילתו עומדת על 14 קלוריות בלבד למאה גרם סלרי, אך בכל זאת, כמות זו מתווספת לגוף למרות המאמץ הנדרש לעיכול הירק.	עריכה | תבנית | שיחה
33	המותג "תפוזי Jaffa", אחד מגאוות הייצוא הישראלי הקיים עד היום, התחיל בחברה לגידול וייצוא תפוזים של חברי תנועת הטמפלרים משרונה ווילהלמה באמצע המאה ה-19 אשר ייצאו את הסחורה מנמל יפו (Jaffa).	עריכה | תבנית | שיחה
34	צמח החובזה (חלמית) עשה היסטוריה, כאשר במצור הערבי על ירושלים במהלך מלחמת העצמאות ב-1948, לא היה ליהודים בעיר מה לאכול, והם ניזונו מקציצות חובזה. רבים סוברים שמה ששימש למאכל הוא הפרות הקטנים של הצמח, אך את הקציצות עשו דווקא מהעלים הגדולים, שנקצצו דק ועורבבו עם מעט שמן ומלח. העשירים הוסיפו לתערובת גם ביצה.	עריכה | תבנית | שיחה
35	ב-1 באפריל 1957, התוכנית "פנורמה" של הBBC שידרה כתבה על שיפור יבול הספגטי, בעקבות מזג אוויר נוח והיעלמותם של מזיקי הספגטי, והראתה בה את קטיפת הספגטי מעצי הספגטי. לאחר השידור מאות אנשים התקשרו למשרדי הBBC ושאלו איפה ניתן להשיג עצי ספגטי.	עריכה | תבנית | שיחה
36	ממליגה היא מאכל רומני נפוץ העשוי מקמח תירס, אשר מוגש כדייסה מוצקה למדי. בעבר שימש מאכל זה גם כתחליף ללחם לעניים. ממליגה היא מאכל אופייני לרומניה שמתקשר איתה מיידית בתודעה. פחות ידוע שמאכל זה היה נהוג אצל הרומנים גם לפני גילוי אמריקה, בטרם הובא התירס לאירופה. הרומנים אכלו ממליגה עשויה מקמח דוחן, אך התירס דחק בהדרגה את הדוחן מהצלחות הרומניות.	עריכה | תבנית | שיחה
37	אבסינת הנו משקה חריף המכיל אחוז גבוה של אתנול ומתובל בתמציות צמחים, בהן צמח הלענה ממין לענת האבסינת. צבעו של המשקה ירוק, וטעמו מזכיר טעם של כמנון האניס. על-פי רוב גוונו של האבסינת ירקרק באופן טבעי, או כתוצאה מתוספת צבעי-מאכל, והוא זוכה תכופות לכינוי "הפיה הירוקה". על-פי המסורת, במהלך הכנת המשקה הוא נמזג לכוס עליה מונחת הכף המחורצת פרי תכנון מיוחד, ולאחר מכן מונחת על הכף קוביית סוכר שעליה נמזגים מים קרים מאוד.	עריכה | תבנית | שיחה
38	החקלאות מעסיקה כ-80% מתושבי מדגסקר, ואחד מענפי הייצור המרכזיים שם הוא גידול הווניל. מדגסקר מגדלת כ-70% מתפוקת הווניל בעולם. כלכלת האי מדגסקר חוותה משבר כלכלי חריף בשנת 1985, משום שחברת קוקה קולה העולמית ניסתה לשנות את טעם משקה הקוקה קולה, ובין השאר, להחליף בו את תמצית הווניל הטבעית לחומר סינתטי בטעם דומה. המשבר חלף כשנכשל שיווקו של המשקה החדש, והתאגיד חזר למכור קוקה קולה קלאסית.	עריכה | תבנית | שיחה
39	עיר הנמל מוח'א, השוכנת בתימן לחופי ים סוף, הייתה מרכז סחר עולמי בקפה, בין המאות ה-15 וה-17. עד למאה ה-19, נמלהּ של העיר שימש כנמל המרכזי המשרת את הבירה צנעא. במוח'א התפתח זן מיוחד של צמח הקפה, זן המוֹקָה, שניחן בטעם קל המזכיר את טעם השוקולד. על שמה של העיר ועל שמו של הזן, נקרא המשקה מוֹקָה (mocha), שהוא משקה קפה, המעורב בחלב ובשוקולד או בקקאו.	עריכה | תבנית | שיחה
40	-	הוספה
41	-	הוספה
42	-	הוספה
43	בוציץ סוככני – צמח מים שהוא המין היחיד בסוגו, בוציץ, ובמשפחתו, הבוציציים – הוא צמח בר נדיר ומוגן בארץ. לעומת זאת, בצפון אמריקה, לשם הובא בסוף המאה ה-19 כצמח נוי תרבותי, הוא הפך למטרד ונחשב לצמח פולש.	עריכה | תבנית | שיחה
44	מלבד מבצרים ומורשת תרבותית, הותירו אחריהם הצלבנים בארץ ישראל מספר מיני צמחים, שככל הנראה הובאו איתם מאירופה, וברבות הימים הפכו לצמחי בר. מהם לוע-ארי גדול, לענה שיחנית ("שיבא"), לוע-ארי סיצילי, וחגווית החומות.	עריכה | תבנית | שיחה
45	המשותף לדמשק, לבאר שבע, לביירות, לבית לחם, לקהיר ולאזרק הסמוכה לעמאן הוא היותן ערים חשובות במזרח התיכון, ומלבד זאת - כולם שמות מינים בסוג קדד, ממשפחת הפרפרניים, שלו נציגים רבים באזור זה. כמו כן, 8 מינים נוספים קרויים בשמות חבלי ארץ באזור, ו-6 קרויים על שמות בוטנאים שפעלו במזרח התיכון.	עריכה | תבנית | שיחה
46	-	הוספה
47	-	הוספה
48	-	הוספה
49	-	הוספה
50	-	הוספה
51	-	הוספה
52	-	הוספה
53	ישראלים נוהגים בעת הטלת מטבע להכריז "עץ או פלי", למרות שעל מרבית מטבעות מדינת ישראל אין זכר לעץ, או ל"פלי" המסתורי. מקור המנהג הוא במטבעות המיל שהוטבעו על ידי שלטונות המנדט הבריטי, אשר בצדו האחד תמונת עץ, ובצדו השני צמד המילים "פלשתינה (א"י)".	עריכה | תבנית | שיחה
54	-	הוספה
55	כתב יד וויניץ' הוא חיבור בן מאות עמודים, בכתב יד, שנכתב כנראה במאה ה-15. טובי הפילולוגים והקריפטולוגים של המאה העשרים השקיעו רבות בניסיונות לפענחו, אך לא הצליחו להבין אפילו מילה ממנו. הם גם לא מזהים את השפה בה נכתב ולא שום שפה דומה לה. עקב כישלונות הפענוח עלו השערות לפיהן החיבור נכתב בכתב מוצפן, בשפה שהומצאה במיוחד עבורו או אפילו שהחיבור הוא מהתלה, ושמעולם לא הייתה לו שום משמעות. השערות אלו אינן מקובלות על החוקרים, משום שאלגוריתמים בני זמננו קובעים שלכתב שבחיבור יש מאפיינים ברורים של שפה טבעית ומדוברת. אלא שבכך לא מסתכמת התעלומה שבחיבור. האיורים הרבים השזורים בדפיו מורים כי נושאו הוא מדעי הטבע – אולם אסטרונומים ובוטנאים קובעים כי מרבית האיורים האלו מתארים גרמי שמיים וצמחים שלא התקיימו מעולם.	עריכה | תבנית | שיחה
56	-	הוספה
57	כשהכירו היהודים לראשונה את החציל, התעוררה בעולם ההלכה שאלה לגבי היתר אכילתו. לפי ההלכה, פֵּרותיו של עץ בִּשְלוש השנים הראשונות לנטיעתו, הם ערלה ואסורים באכילה. לעומת זאת, ב"פרי האדמה", לא קיים איסור זה. אם מחשיבים את החציל כ"פרי העץ", לא ניתן לאכול את פֵּרותיו, שכן לאחר השנה השלישית החציל אינו מצמיח עוד פֵּרות, ולפני כן, פֵּרותיו אסורים באכילה. אם מחשיבים את החציל כ"פרי האדמה", ניתן לאכול את פרי החציל מיד עם צמיחתו. בסופו של דבר נפסק כי החציל הוא "פרי האדמה", וכיום אין פוסק הסבור כי אסור לאכול חצילים.	עריכה | תבנית | שיחה
58	-	הוספה
59	-	הוספה
60	-	הוספה
61	-	הוספה
62	-	הוספה
63	-	הוספה
64	-	הוספה
65	-	הוספה
66	-	הוספה
67	-	הוספה
68	-	הוספה
69	-	הוספה
70	-	הוספה
71	-	הוספה
72	-	הוספה
73	-	הוספה
74	-	הוספה
75	-	הוספה
76	-	הוספה
77	-	הוספה
78	-	הוספה
79	-	הוספה
80	-	הוספה
81	-	הוספה
82	-	הוספה
83	-	הוספה
84	-	הוספה
85	-	הוספה
86	-	הוספה
87	-	הוספה
88	-	הוספה
89	-	הוספה
90	-	הוספה
91	-	הוספה
92	-	הוספה

בחזרה לפורטל