בן עזאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־00:25, 6 בדצמבר 2020 מאת ספרא (שיחה | תרומות) (עידכון מויקיפדיה גירסה 29739744, שמירה על עריכות)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקום לימודו של בן עזאי, בית המדרש הישן של שם ועבר

שמעון בן עזאי, המכונה במקורות "בן עזאי", היה מן התנאים בדור השלישי, לקראת סוף שנות ה-ג'ת"ת - תת"ק ולאחריהן.

רבו היה כנראה רבי יהושע בן חנניה, נחשב כתלמיד חבר לרבי עקיבא[1]. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה ונאמר עליו ש"משמת בן עזאי בטלו השקדנים". לא ידוע היכן הוא גדל, וכנראה שבדומה לר' עקיבא, הוא התחיל ללמוד תורה בגיל מאוחר. מסופר כי בתו של ר' עקיבא הבטיחה לו שתינשא לו בתנאי שיעסוק בתורה (כפי שעשתה אמה לאביה), והוא הסכים. לא מבואר בתלמוד האם הוא אכן נשא אותה לאישה ומיד גירש אותה[2], או שמעולם לא התחתן איתה, או שאירס אותה אך לא נשא אותה, אך ידוע שהוא נשאר רווק עד סוף ימיו מכיוון ש"נפשו חשקה בתורה".[3] הוא מכונה במשנה בכינוי "בן עזאי", ללא התואר "רבי", היות שנפטר צעיר קודם שזכה לסמיכה ומשום שלא היה נהוג לסמוך אדם שאינו נשוי. אמנם במקומות מסוימים נזכר בשם רבי (משנה, מסכת ידים, פרק ג', משנה ה').

בן עזאי עסק רבות בענייני בית המקדש וסדרי הקורבנות, ואף בענייני נזיקין. הוא נודע כחכם גדול, ובני הדורות שלאחריו השתבחו בו בשעה של הארה שכלית, והתבטאו בלשון "הריני כבן עזאי". על פי המסופר במסכת חגיגה, היה אחד מארבעת החכמים שנכנסו ל'פרדס', אך כוחו לא עמד לו והוא נפטר כתוצאה מכך. לפי חלק מהדעות[4] הוא היה אחד מעשרת הרוגי מלכות שנהרגו על ידי מלכות רומי. קיימת מסורת אנונימית מסוף המאה ה-13 או ראשית המאה ה-14 לפיה נקבר במערת שם ועבר בצפת[5]. ידועה במיוחד קביעתו בספרא, פרשת קדושים, פרק ד', י"ב (גרסה שונה מעט מובאת בבראשית רבה, פרשה כד), כי יש כלל גדול מ"ואהבת לרעך כמוך":

...ואהבת לרעך כמוך רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה; בן עזאי אומר זה ספר תולדות אדם זה כלל גדול מזה.[6]

אמרות נוספות משל בן עזאי:

  • בן עזאי אומר: הוי רץ למצווה קלה כבחמורה ובורח מן העבירה, שמצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה ששכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה.
  • הוא היה אומר: אל תהי בז לכל אדם ואל תהי מפליג לכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום. (משנה, מסכת אבות, פרק ד')
  • מכאן אמר בן עזאי: חייב אדם ללמד את בתו תורה, שאם תשתה, תדע שהזכות תולה לה. (משנה, מסכת סוטה, פרק ג', משנה ג')
  • בן עזאי אומר: כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה (הכוונה לר' עקיבא) (תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף נ"ח עמוד א').

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קנ"ח עמוד ב'
  2. ^ במדרש שיר השירים פרשה א מסופר שביקש ממנה שתביא לו קיתון של מים לטול ידיו לפני קריאת שמע, וכשראה את המים בידה התחיל לדרוש על הפסוק בישעיהו מ יב ”מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם”. במשך כל הזמן שדרש אשתו עמדה על ראשו וחיכתה שיסיים. כשסיים לדרוש התסכל עליה ואמר לה: "עד עכשיו את עומדת בכאן?" ואמרה לו: "הן". אמר לה: "לכי לבית אביך, שאי אפשר לי באישה."
  3. ^ ראו: תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ס"ג עמוד א', ובתוספות שם.
  4. ^ עיין באיכה רבה פרשה ב, מדרש תהלים פרק ט, ובמדרש שיר השירים פרשה א
  5. ^ רבי שמעון בן עזאי, באתר אהלי צדיקים
  6. ^ וראו: בנימין לאו, הקדושה שבין איש לרעהו, באתר הארץ, 25 באפריל 2007


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29739744בן עזאי