הרב שמואל יעקב קאהן
| רבי שמואל יעקב קאהן האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק | ||
|---|---|---|
| ||
| לידה | ירושלים | |
| חסידות | חסידות תולדות אברהם יצחק | |
| מקום מגורים | ירושלים | |
| תחילת כהונה | תשנ"ז | |
| רבותיו | רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ, רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב, רבי משה יהושע הגר | |
| מספר בשושלת | הראשון | |
| בת זוג | שרה חנה פייגא שנעעבאלג | |
| אב | רבי אברהם יצחק קאהן | |
| אם | יענטא ראטה | |
רבי שמואל יעקב הכהן קאהן (נולד בירושלים בט"ו באלול תש"ג) הוא מייסד חסידות תולדות אברהם יצחק ואדמו"רה הנוכחי.
תוכן עניינים
ביוגרפיה
נולד בירושלים, בן בכור לרבי אברהם יצחק קאהן, האדמו"ר מתולדות אהרן, וליענטא בתו של הרב אהרן ראטה מייסדה של שושלת שומרי אמונים. בצעירותו למד בישיבת ויז'ניץ בבני ברק, שם התקרב לאדמו"ר מויז'ניץ, רבי חיים מאיר הגר, ונחשב אחד מתלמידיו הקרובים. כמו כן היה מקורב לחתנו של רבי חיים מאיר, רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב. נישא לשרה חנה פייגא, בתו של הרב ישעיה שנייבלג, רב בבני ראם ואחר כך דיין בבית הדין מחזיקי הדת של חסידות בעלז. עוד בחיי אביו התעוררה התנגדות נגדו בתוך חסידות תולדות אהרן בטענה שאינו נאמן דיו לחסידות ולאידאולוגיה הבדלנית שלה, עקב קרבתו לחסידות ויז'ניץ המזוהה עם אגודת ישראל, בעוד שחסידות תולדות אהרון משתייכת לעדה החרדית.
עם פטירת אביו, בחנוכה תשנ"ז הכתירו רוב החסידים את האח הצעיר רבי דוד קאהן כאדמו"ר במקום אביו, ורבי שמואל יעקב פרש מהחסידות עם תומכיו והקים את חסידות תולדות אברהם יצחק. בראש תומכיו עמדו הרב מאיר ברנדסדורפר והרב דניאל פריש. לאחר הקמת הקהילה מונה הרב ברנדסדורפר כרב הקהילה עד לפטירתו.
בחסידות תולדות אברהם יצחק התגבש בהנהגתו קו מתון יחסית לחסידות האֵם, כגון בנוגע לתקנות החסידות בענייני לבוש ותנאי הצטרפות זרים לחסידות. צעד זה הקל על רבים להצטרף לחסידות והביא רבים שנטשו בעבר את חסידות תולדות אהרן לשוב אליה.
הרב קאהן נודע כמי ששם דגש על שבת כערך מרכזי בתורת החסידות, רעיון הלקוח מחסידות ויז'ניץ, ומתבטא בעריכת אירועים סביב השבת כאשר השיא הוא בטיש שעורך האדמו"ר בליל שבת עד השעות הקטנות של הלילה. אירוע זה מושך אליו רבים גם מחוץ לחסידות.
ספריו
- קדושתו של אהרן, ליקוטים מספרי זקינו רבי אהרן ראטה.
- "זיכרון יהודה", סיפורים ודברי תורה מרבו, רבי יהודה מדז'יקוב, תשס"ב
- "אמרי קודש", שיחות, תשע"ג
- "דברות קודש", לימים נוראים, תשע"ד
משפחתו
לרבי שמואל יעקב יש ששה עשר ילדים:
- מירל בריינא פערל, אשת הרב אליעזר צבי טויב, בן רבי משה מקאלוב, רב בית הכנסת קאלוב בביתר עילית.
- שיינדל לאה, אשת הרב יעקב טייטלבוים, רב הקהילה במונסי, בן הרב אלחנן חיים טייטלבוים.
- רבי אהרן, נשוי לאסתר בת הרב מנחם מנדל מונדרר, ראש ישיבת תולדות אברהם יצחק
- הינדא, אשת הרב יחזקאל בראך, בן הרב אפרים פישל אב"ד מאדע
- הענטשע סירקא, אשת הרב משה הורביץ, בן רבי אביש ממעליץ וויליאמסבורג
- דבורה סערל, אשת רבי משה יעקב הורוביץ מספינקא מונסי
- פרומט גליקל, אלמנת אריה לייבוש טייטלבוים (בן רבי נחום אפרים מוואלווא), נרצח במתקפת הטרור במומבאי בשנת ה'תשס"ח[1]. נישאה שנית לרב יהודה קלמן פרנקל, בן הרב מוויליפולי-פלטבוש.
- הרב חיים מאיר, נשוי לגיטל בת הרב מאיר ברנדסדורפר, רב הקהילה בביתר עילית.
- הרב דוד צבי, חתן רבי זיידא אליעזר זאב מקרעטשניף סיגט ארצות הברית, רב הקהילה בבית שמש
- ישראל, חתן הרב דוד שווימר
- רבקה, אשת הרב אלטר ישראל אברהם קרויז, רב חסידות קערעסטיר במאנסי, בן הרב שמואל דוד קרויז, אבד"ק אודווארי
- חוה, אשת הרב אפרים אהרן למברגר, בן רבי אברהם יחיאל ממאקווא בני ברק
- יואל, חתן הרב שמואל בן הרב מאיר ברנדסדורפר
- מלכה, אשת הרב חנוך העניך טייטלבוים, בן רבי יוסף דוד, רב בית המדרש סאסוב בירושלים.
- ישכר בעריש, נשוי לפערל בת רבי מנחם זאב מקרעטשניף
- סימא, אשת הרב יחיאל יהושע רבינוביץ, בן רבי יעקב מנחם מביאלא בני ברק
הערות שוליים
- ↑ מוטי ארגמן, הקדוש רבי אריה ליבוש טיטלבוים הי"ד, באתר בחדרי חרדים, 29 בנובמבר 2008
