רבי יהודה הורוביץ מדז'יקוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יהודה הורוביץ מדז'יקוב
רב יודל.jpg
לידה 1905
י"ח באלול ה'תרס"ה
פטירה 1989 (בגיל 84 בערך)
י"א בסיוון ה'תשמ"ט
מצבת קברו של רבי יודל'י מדז'יקוב

רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב (ידוע בכינוי ר' יודל'י דז'יקובר; י"ח באלול ה'תרס"ה, ספטמבר 1905 - י"א בסיוון ה'תשמ"ט, יוני 1989) היה אדמו"ר ורב חסידי משושלת דז'יקוב-רופשיץ.

קורותיו

אהל קברו של רבי יודל'י מדז'יקוב

בנו של האדמו"ר רבי אלטר יחזקאל אליהו הורוויץ מדז'יקוב, בנו וממלא מקומו של רבי יהושע מדז'יקוב. אמו חוה הייתה בתו של האדמו"ר מוויז'ניץ, רבי ישראל הגר[1]. אביו התגורר לאחר נישואיו בוויז'ניץ, בסמוך לחותנו. בשנת ה'תרס"ט (1909) עברה המשפחה לדז'יקוב, שם התמנה אביו לרב וכעבור מספר שנים לאדמו"ר. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדדה משפחתו יחד עם משפחת האדמו"ר מוויז'ניץ לגרוסוורדיין. לאחר המלחמה התיישב אביו בטארנוב והקים בה חצר חסידית.

למד אצל רבי מאיר אריק בטרנוב. בגיל 20 נסמך להוראה על ידי רבי אברהם מנדל שטיינברג, רבה של ברודי. שהה בגרוסוורדיין בביתו של סבו האדמו"ר מוויז'ניץ והיה חסידו המובהק. הוא נישא למרים, בת דודו האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ. לאחר שלא נולדו להם צאצאים גירש את רעייתו ונישא לה בשנית, בתקווה שקיום מצוות המחזיר גרושתו ישמש להם כסגולה ללידת ילדים, אך ללא הועיל. הם התגרשו בשנית ומאז לא נישא עוד. בל"ג בעומר ה'תרצ"ו מונה לדיין בקלויזנבורג.

עם פלישת הנאצים בשנת ה'תש"ד (1944) להונגריה הועבר יחד עם שאר יהודי גרוסוורדיין לגטו. הוא הצליח להימלט עם משפחת חותנו מהגטו לרומניה, זמן קצר לפני השילוח לאושוויץ. עם סיום מלחמת העולם השנייה שב עם משפחת חותנו לגרוסוורדיין, וכעבור זמן עלה עמם לארץ ישראל.

אביו ואחיו נספו בשואה. למרות הפצרות סירב להקים חצר חסידית[2]. הוא התגורר בגפו בירושלים ושימש כר"מ ומשפיע בישיבת בית יוסף צבי של רבי יוסף צבי דושינסקי שממנו למד, מאוחר יותר עמד בראש כולל הוראה תרביצ"א של החסידות. הוא התקרב לחזון איש וראה עצמו כתלמידו[3], נהג כדעתו לגבי שימוש בחשמל בשבת וכתב הגהות על חיבורו על מקוואות. הוא נהג בסגפנות, ומסופר שנהג לפני כל ארוחה לבכות ולומר פרקי תהילים, באמרו שיש לחשוש מלהתגשם על ידי האכילה[4]. למרות דעותיו הקנאיות, ועל אף גירושיו, היה חסידו של חמיו רבי חיים מאיר הגר האגודאי. עם השנים התקבצו סביבו חסידים, בפניהם השמיע דברי תורה. בשנת ה'תשמ"ה עבר להתגורר בלונדון. גם שם התקבצו סביבו חסידים והוא התחיל להתנהג באדמו"רות. בלט כבקיא בסיפורי חסידים. בשנותיו האחרונות גזר על עצמו שתיקה.

עמד בקשרי ידידות עם בעלה השלישי של גרושתו, הרב יצחק יעקב וייס, גאב"ד העדה החרדית, חברו מימי נעוריו בגרוסוורדיין, אז למדו בחברותא כ-6 שעות מדי יום[5].

נהג לכתוב הערות קצרות בגיליוני ספריו. כך כתב הערות על סדר השולחן ערוך, כתבי החתם סופר, מהרש"ם, החיד"א ורבי מאיר אריק.

את כספי נדונייתו העניק לרבי יוסף נפתלי שטרן להדפסת ספרי החתם סופר. הוא נהג לומר ש"החתם סופר מדבר אל לבי". רבי יוסף נפתלי התבטא עליו שהוא "חד בדרא בתורת החתם סופר".

קברו שבתוך האוהל

נפטר בי"א בסיוון ה'תשמ"ט ונקבר בבית החיים "עדת ישראל" שבשכונת "אנפילד" בלונדון.

זמן קצר לאחר פטירתו יצאו לאור ספרים העוסקים בתולדותיו והנהגותיו, וכעבור זמן יצאו ספרים מדברי תורתו.

על שמו בית המדרש "זיכרון יהודה" של חסידי ויז'ניץ בבית שמש וכן בית המדרש "זיכרון יהודה דזיקוב" בווילימסבורג.

ספריו

  • אמרי תורה - על התורה
  • משנת יהודה - על מסכת אבות
  • שבט מיהודא, אוסף גליונותיו על ספרים בענייני מקואות, בני ברק תשנ"ו.
  • גליוני מהר"י - לקט הערות שכתב בשולי ספרים שלמד בהם. ספרים תורניים הודפסו מאז פטירתו עם תוספת "גליוני מהר"י" שנלקטו מתוך שולי הגליונות של ספריו, בהם על השולחן ערוך, "חתם סופר", "נועם אלימלך", "עבודת הקודש" להחיד"א, שו"ת מהרש"ם מברז'אן, שו"ת אמרי יושר, "תולדות יעקב יוסף". הגליונות יצאו גם לפי נושאים, כגון כרך ליקוטים בהלכה ובאגדה בענייני ספר תורה.[6]
  • ליהודה ויאמר - סיפורי צדיקים שסיפר.

תלמידיו הבולטים


לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ בני הזוג היו בני דודים, אשתו של רבי ישראל הגר הייתה אחותו של רבי יהושע
  2. ^ זכר צדיק לברכה, ירושלים ה'תש"ן, עמ' 134–135
  3. ^ שם, עמ' 61
  4. ^ המבשר, ערב שבת בהעלותך ה'תשע"ד
  5. ^ לימים נפטרו שניהם באותו יום
  6. ^ גיליוני מהר"י - תערובות א', באתר אוצר החכמה
    גיליוני מהר"י - תערובות ב', באתר אוצר החכמה
    גיליוני מהר"י על ספר תולדות יעקב יוסף, באתר אוצר החכמה
    גיליוני מהר"י על חתם סופר על התורה, באתר אוצר החכמה

    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים
    גיליוני מהר"י - ספר תורה, באתר אוצר החכמה
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0