הטבח בכביש 232

הטבח בכביש 232
חלק מטבח שבעה באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל
	רכב הקופרה של בן שמעוני וברקע קיר המכוניות
תאריך	7 באוקטובר 2023
תאריך עברי	כ"ב בתשרי, שמחת תורה ה'תשפ"ד
מקום	כביש 232
מטרה	אזרחים וחיילים ישראלים
סוג	פיגוע ירי, פגיעה בנשים, חטיפה, שרפה, שוד, טבח ועוד
נשק	נשק קל לרבות רובי קלאצ'ניקוב, רקטות RPG, רימוני יד
הרוגים	כמעט 400
מבצע	חמאס; הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני[דרוש מקור]; החזית העממית לשחרור פלסטין[דרוש מקור]; החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין[דרוש מקור]; גדודי חללי אל-אקצא
מספר מפגעים	חוליות בנות עשרות מחבלים

הטבח בכביש 232 (מכונה גם: כביש הדמים) התרחש במסגרת טבח שבעה באוקטובר, במהלכו מאות מחבלי כוח נוח'בה של הזרוע הצבאית של חמאס טבחו בעשרות רבות של אזרחים וחיילים שנעו על כביש 232, לאחר שהשתלטו על הכניסות לכביש.

רקע

ערך מורחב – טבח שבעה באוקטובר

בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח והתעללות בנשים, רצחו והרגו 1,163^[1] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779^[2] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251^[3] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609^[4] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 329^[5] חיילים, 58^[6] שוטרים ו-10^[7] אנשי שירות הביטחון הכללי.

החדירה כללה גם השתלטות על כביש 232, אחד מצירי התנועה המרכזיים בעוטף עזה, המחבר בין היישובים רעים, סעד, עלומים ונתיבות. הציר, המשמש עורק תחבורה אזרחי וצבאי כאחד, הפך באותו יום לזירת לחימה קשה ורצח המוני של אזרחים שנמלטו מאזור מסיבת הנובה ומהיישובים הסמוכים. מחבלים חמושים, חלקם לבושים במדי צבא ורכובים על אופנועים או רכבי טנדר, ירו לעבר כלי רכב אזרחיים, אמבולנסים וחיילים שהגיעו לסייע.^[8]

בשלב הראשון התגובה הישראלית הייתה מבוזרת: לוחמים, קצינים ושוטרים, חלקם מחוץ לשירות פעיל, עשו את דרכם באופן עצמאי אל אזור הלחימה. הלוחמים הראשונים נאלצו להילחם לבדם מול מחבלים רבים, תוך חילוץ אזרחים, איסוף פצועים, והדיפת התקפות מגובות בירי RPG ומקלעים.^[8]

הטבח

פסטיבל נובה

ערך מורחב – הטבח בפסטיבל נובה

חלק גדול מהנרצחים בכביש 232 נרצחו בעת הימלטם מהטבח שאירע במסיבת נובה ליד רעים, שם מחבלי חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני פשטו על המסיבה, רצחו 364 אזרחים ופצעו מאות אחרים. מלבדם, 44 ממשתתפי המסיבה נחטפו על ידי המחבלים לרצועת עזה.^[9]

הטבח בנוסעים בכביש

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

במהלך מתקפת הפתע בבוקר שמחת תורה, התמקמו מאות מחבלים של חמאס וארגוני טרור נוספים מרצועת עזה לאורך כביש 232 ותפסו את הצמתים שלאורך הכביש, כדי לטבוח בכל הנוסעים ולמנוע או להקשות על כוחות הצבא וההצלה מלהגיע. עשרות אזרחים שנעו בכביש נורו במכוניותיהם. על פי עדות דובר זק"א, "סרקנו את כביש 232... וכל 10–15 מטר היה רכב בצד, הפוך או שרוף. בכל רכב כזה היו נרצחים ששכבו לאחר שרצחו אותם וגם וידאו הריגה... היו רכבים שהמחבלים זרקו לתוכם רימונים אחרי שרצחו את הנוסעים. ראינו שם גופות שרופות וכלי רכב שעדיין היו רותחים לאחר שבערו. מצאנו נרצחים שהיו בתעלות בצידי הכביש שברחו וירו בהם".^[10] גם נעם דוד, שהגיע מכיוון אשקלון לחלץ נפגעים, העיד כי "לאורך כל הציר היו רכבים שעלו באש או שהיו מנופצים מירי".^[11] לאחר מספר שעות מאז תחילת מתקפת הפתע סגרה משטרת ישראל את הכניסות לכביש על מנת למנוע מישראלים להיכנס לכביש.^[12]^[13]

לפי עדויות נוספות של לוחמים, בהם קצין מחטיבת גבעתי שירד בלבוש אזרחי לכביש 232, החלו הקרבות הראשונים כבר בשעה 07:00 בבוקר באזור צומת סעד ועלומים. לאורך הציר נראו עשרות כלי רכב אזרחיים פגועים, פצועים ממסיבת הנובה שנמלטו צפונה, וגופות של נוסעים שנורו בעת שניסו לברוח מהמקום. המחבלים ירו לעבר כל תנועה על הכביש, השתמשו באופנועים ובטנדרים כדי לנוע בין הרכבים, ובמקרים אחדים פתחו באש לעבר אמבולנסים שהגיעו לפנות נפגעים.^[8]

הלוחמים הראשונים שהגיעו למקום, חלקם שוטרי יס"מ וכיתות כוננות מקומיות, ניהלו לחימה תחת אש כבדה כשהם מצוידים באקדחים בלבד. בצומת עלומים אירעו חילופי אש ישירים עם מחבלים, שבמהלכם נהרגו ונפצעו לוחמים. העדויות מתארות מצבים של בלבול בזהות – מחבלים בלבוש אזרחי שנעו לצד אזרחים, והיעדר תקשורת בין הכוחות השונים.^[8]

בשעות שלאחר מכן נרשמו ירי נ"ט לעבר כלי רכב צבאיים, ובמקרים מסוימים – בהם נצפו מחבלים רבים על הציר – דווח על ירי RPG לעבר רכבים שעמדו או נסעו בכביש. חלק מהלוחמים שנפצעו נאלצו להסתתר בשדות הסמוכים לכביש ולטפל בעצמם תחת אש במשך שעות, עד להגעת כוחות חילוץ של צה"ל. עדויות מציינות כי גם לאחר סיום הלחימה הראשונית נותרו מחבלים באזור, וחלקם נעו בלבוש אזרחי עם נשק גלוי.^[8]

באחד המקרים, רון בנימין, שבבוקר ה-7 באוקטובר יצא עם חבריו לרכיבת בוקר מוקדמת על כביש 232. כשהגיע סמוך לקיבוץ מפלסים, הוא נרצח על ידי מחבלי חמאס ונחטף לרצועת עזה. במשך שבועות ארוכים משפחתו של רון לא ידעה מה עלה בגורלו, בהמשך דווח להם כי הוא נחטף, ורק במאי 2024, כשאותרה גופתו בג'באליה, לצד גופתה של שני לוק וחטופים נוספים, הוברר כי הוא נרצח עוד ב-7 באוקטובר.^[14]

על פי תחקיר של הניו יורק טיימס, לעיתים מעשי הטבח שבוצעו לאורך כביש 232 כללו גם פגיעות צניעות בקורבנות או בגופותיהם.^[15]

הקרבות והטבח בכביש נמשכו שעות ארוכות. לפי הערכות שונות, בין עשרות למאות אזרחים נרצחו בציר זה לבדו. עדויות לוחמים ומחלצים מתארות שיירות של רכבים בוערים, גופות פזורות במרחקים קצרים, ופצועים שטופלו תחת אש. רק בשעות הצהריים הצליחו כוחות צה"ל להשתלט על קטעים נרחבים מהכביש.^[8]

הכביש נשאר סגור כשבועיים לאחר המתקפה מחשש שמחבלים עדיין מתחבאים בקרבתו ועלולים לפגוע בנוסעים בו. לאחר שבועיים התאפשרה תנועה בכביש דרך מחסומים שהציב צה"ל בכניסות אליו. תוכנות נווט הפנו נוסעים לדרכים חלופיות עד תחילת ינואר 2024.

הטבח במיגוניות

ערך מורחב – מיגוניות המוות

במיגונית ליד רעים, ליד עלומים וליד בארי, על כביש 232, הסתתרו עשרות מבין באי פסטיבל נובה. מחבלי הנוח'בה הגיעו למיגוניות ורצחו את רוב השוהים בהן, ביניהם ענר שפירא שהדף 8 רימונים שהושלכו לעבר המיגונית ליד רעים, עד שנהרג לאחר שהחמאס ירה טיל RPG.^[16] הירש גולדברג-פולין נחטף יחד עם אזרחים נוספים לעזה מהמיגונית. שלושת המיגוניות קיבלו את השם "מיגוניות המוות".

ב-23 באוקטובר 2024 נהרג בפעילות משותפת של חיל האוויר ושב"כ מוחמד אבו עטיוי, מחבל נוח'בה שפיקד על הטבח במיגוניות.

הטבח בעיקול מפלסים

מול אנדרטת חץ שחור, וקיבוץ מפלסים בצד השני, ישנו עיקול בכביש 232. המחבלים ניצלו את האטת המכוניות בעיקול ורצחו בו כ-50 ישראלים, תוך שהם מבצעים וידוא הריגה. באחד המקרים עדת ראייה העידה כי אחת הנרצחות עברה אונס טרם הרצחה.^[17] עדי ראייה העידו כי אשה נוספת נאנסה בידי המחבלים במקום אחר בכביש.^[18]

הנצחה

לאורך כביש 232 הוקמו מספר אנדרטאות המנציחות את הנרצחים על הציר, בעיקר הנרצחים במיגוניות הפרוסות לאורך הכביש.^[19] ליד תקומה ישנו מיצג קיר המכוניות שרובן נלקחו משולי כביש 232.