קרב יד מרדכי (2023)
| מערכה: מתקפת הפתע | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 7 באוקטובר 2023 (כמה שעות) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | קיבוץ יד מרדכי | |||||||||||||||||
| תוצאה | הצלת הקיבוץ מטבח ובלימת התקדמות המחבלים לאשקלון | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
קרב יד מרדכי התרחש ב-7 באוקטובר 2023, במסגרת טבח שבעה באוקטובר. במהלך הקרב נבלמו כוחות חמאס שהיו בתנועה על ציר הכביש הראשי צפונה על ידי כוח קטן של לוחמי משמר הגבול. גם ניסיון של המחבלים לתקוף את קיבוץ יד מרדכי נבלם על ידי כיתת הכוננות של הקיבוץ, לאחר שחוסלו ברובם, בתחילה על ידי כוח משמר הגבול המקומי ובהמשך בסיוע של כוחות ימ"מ בפיקודו של פקד ארנון זמורה וחטיבת הצנחנים. לא היו נפגעים מבין חברי הקיבוץ. בהפגזת המחבלים נפגעו מבנים בקיבוץ ביניהם "הבונקר" של מרדכי אנילביץ.
רקע
ערך מורחב – טבח שבעה באוקטובר
בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח והתעללות בנשים, רצחו והרגו 1,163[1] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[2] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[3] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[4] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 329[5] חיילים, 58[6] שוטרים ו-10[7] אנשי שירות הביטחון הכללי.
קרב הבלימה על הקיבוץ
בבוקר יום שמחת תורה, קיבוץ יד מרדכי היה אמור לארח תחרות טריאתלון במסגרת חגיגות 80 להיווסדו. עם הישמע האזעקות הראשונות ב-06:29, הוחלט על ביטול האירוע, דבר שהתברר בדיעבד כהחלטה מצילת חיים, שכן רבים מתושבי הקיבוץ שנוהגים לצאת לריצת בוקר נותרו בבתיהם. בבסיס מג"ב שבקיבוץ, 12 חיילים תפסו מחסה בממ"ד, בעוד שתי חיילות ששמרו בשער רצו לנעול אותו.[8]
בשעה 06:41, מפקד מחוז דרום במשטרה, ניצב אמיר כהן, הכריז על מצב חירום ("פרש פלשת") בשל חדירה עוינת לשטח ישראל. כעשר דקות לאחר מכן, ארבעה לוחמי מג"ב יצאו מרכב חירום של הבסיס שבקיבוץ, תחת הפגזות פצמ"רים בלתי פוסקות. רגע לפני שיצאו משער הקיבוץ, חש אחד הלוחמים שמדובר באירוע חריג וחזר להצטייד במחסניות נוספות. במקביל, בשל הפסקת חשמל וקריסת הרשת הסלולרית, הופעלו הגנרטורים של הקיבוץ, וחברי כיתת הכוננות הוקפצו.[8]
בשעה 06:47, רבש"ץ הקיבוץ, מיכה רגב, שיצא לסרוק את גדר ההיקפית, הבחין ברחפן חודר לשטח נתיב העשרה, ולאחר מכן זיהה תנועה חשודה של רכבי מחבלים מכיוון כביש 4. הוא פתח באש לעברם, וכך החלה הלחימה.[8]
בשעה 08:33, זיהתה חוליית כיתת הכוננות שני טנדרים של מחבלים בפרדסים הדרומיים של הקיבוץ. כוח ימ"מ, שפעל בשטח, פעל לפיצול כוחות – חלקו הגיע לרפת הקיבוץ, חלק אחר התקדם לאורך גדר ההיקף, וארנון זמורה סרק את השטח רגלית.[8]
בשעה 09:32, שלושת המחבלים שנסו מהקרב הקודם ניסו לבצע מארב לכוחות הימ"מ בפרדסים. זמורה וכוחו זיהו אותם והסתערו עליהם. במהלך הקרב נהרגו 20 מחבלים נוספים.[9] בשל חשש כי אחד הטנדרים ממולכד, ירה הכוח טיל לאו והשמיד אותו. על גופות המחבלים נמצאו מפות של צומת יד מרדכי, פלוגות, כפר סילבר ובסיס תל נוף, דבר שהעיד על כוונתם להמשיך בפיגוע רחב היקף. לפי עדות אחרת התכוונו המחבלים לשחרר מחבלים מבית הסוהר שקמה באשקלון.[10][8]
בשעה 10:30, כוח הימ"מ עזב את הקיבוץ והמשיך ללחימה בגזרות אחרות. כוח ימ"ס שהגיע להחליפו נתקל בשלושת המחבלים הפצועים מהקרב הקודם, אשר פתחו לעברם באש, וכתוצאה מכך נהרגו. לאורך היום נמשכו ירי הרקטות לעבר האזור, כאשר מספר פגיעות נרשמו בשטח הקיבוץ, כולל באזור הרפת.[8]
האירועים בדרום הקיבוץ
בשעות הבוקר המוקדמות, שלושה אזרחים שהיו בריצת בוקר כקילומטר מדרום לקיבוץ הסתתרו במשך שעות ארוכות מאחורי בטונדה. סמוך לשעה 12:00 כוח של בא"ח צנחנים הגיע להגן עליהם. הסמח"ט נתן פקודה לכוח להישאר ולאבטח את הצומת והדרכים. לאחר זמן מה, זיהה הכוח מרחוק התקדמות של חוליות מחבלים הנעות לכיוונו, ולכן התפצל כוח הצנחנים לשני כוחות, כאשר שלושה לוחמים נשארו לשמור על חברי קבוצת הריצה משני צידי הבטונדה והשאר המשיכו להסתערות לכיוון המחבלים.[11] לאחר כחצי שעה, חוליית מחבלים איגפה את הבטונדה והחל קרב יריות בין שלושת לוחמי הצנחנים ובין המחבלים. בקרב שהתפתח נרצחו שני אזרחים, קובי (יעקב) פריאנטה ונעמי שטרית אזולאי, ושני לוחמים – סמ"ר איתי (אליהו) מרציאנו וסמ"ר אילי גמזו. ארבעת הלוחמים הנותרים חזרו לנקודה, הרגו את יתר המחבלים ולכדו מחבל אחד לחקירה. גם בזירה זו נמצאו מפות המעידות על תכנון הפיגוע.[8]
פינוי תושבי הקיבוץ וחילוץ שורדות מהנובה
בשעה 17:00 החלה כיתת הכוננות בפינוי יזום של תושבי הקיבוץ, תוך גיוס מתנדבים לאבטחת הצירים. התושבים פונו באופן עצמאי לבני משפחה ולמוקדי קליטה זמניים.[8]
בשעה 19:00 חילצה כיתת הכוננות שתי צעירות, קורל ישראל ואדר בוזגלו, שהסתתרו משעות הבוקר בשיחים סמוך לתחנת הדלק בצומת יד מרדכי. השתיים נמלטו מהטבח בפסטיבל נובה יחד עם חברן, אופק ארביב, לוחם צנחנים לפני שחרור, שנפצע קשה במהלך הבריחה. הן ניסו להזעיק עזרה במשך שעות ללא הצלחה. רק בשעות הערב המאוחרות, לאחר שאחותה של קורל פרסמה קריאה לעזרה ברשתות החברתיות, הצליחה כיתת הכוננות להגיע ולחלץ אותן.[8]
בסופו של דבר הרגו לוחמי הימ"מ, מג"ב וכיתת הכוננות כ-35 מחבלים ומנעו את חדירתם לקיבוץ.[8]
הקרב בצומת יד מרדכי
סמוך לשעה 07:22, ארבעת לוחמי מג"ב שהגיעו לצומת יד מרדכי הבחינו באזרח פצוע שנמלט מצפון ודיווח על מחבלים המתקרבים. שניות לאחר מכן, כ-15 מחבלים הגיעו בטנדרים ובאופנועים ופתחו בירי לעבר הלוחמים. הקרב התפתח לטווח קצר של כ-30 מטרים, במהלכו נורו רקטות RPG לעבר הלוחמים. אחת מהן התפוצצה במרחק של כ-10 מטרים מהם, ושתי נוספות פגעו רחוק יותר.[8]
בשעה 07:25 לערך, כוח ימ"מ בפיקודו של פקד ארנון זמורה, שהיה בדרכו לניר עם, הוסט ללחימה בצומת. הכוח הנחה את לוחמי מג"ב לעצור את האש והסתער בעצמו על המחבלים. לאחר קרב שנמשך כשעה, הצליחו לוחמי הימ"מ להרוג 13 מחבלים ולהבריח שלושה נוספים.[8]
לאחר הקרב
לאחר שהתושבים עזבו את הקיבוץ באופן עצמאי ביום הלחימה, בוצע פינוי מסודר למלון בחדרה, שם רוכזו מרבית המשפחות. גם בית האבות שבקיבוץ פונה, אך בעקבות התנאים הקשים והשינויים הפתאומיים, 11 מבין חברי הקיבוץ הוותיקים הלכו לעולמם בשבועות שלאחר מכן. במהלך החודשים הבאים החל תהליך הדרגתי של חזרה לקיבוץ. לאחר כחצי שנה, רוב המבנים שוקמו, ותושבים רבים שבו לבתיהם. נכון ליוני 2024, כ-90% מתוך 900 תושבי הקיבוץ חזרו להתגורר במקום.[8]
ב-12 באוקטובר 2023, חמישה ימים לאחר תחילת הקרבות, התקבלה הודעה רשמית על זיהוי גופתו של סמ"ר אופק (פוקו) ארביב, לוחם צנחנים שהשתתף במסיבת הנובה וחולץ, בעודו פצוע קשה, על ידי חברי כיתת הכוננות של הקיבוץ במהלך הקרב.[12]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מיה איידן, "נלחמו עד טיפת הדם האחרונה": הניצול מקבוצת הריצה חזר לזירת הטבח, באתר חדשות 13, 18 באפריל 2024
- אילנה קוריאל, "הוקפצנו בבגדי בית, ישר ירו עלינו RPG": הלוחמים שהצילו את קיבוץ יד מרדכי, באתר ynet, 18 באוקטובר 2023
- אלון חכמון, האסון הגדול שנמנע בקיבוץ יד מרדכי: "60 שניות שבהן התושבים ניצלו", באתר מעריב אונליין, 17 באוקטובר 2023
הערות שוליים
- ↑ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ↑ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ↑ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ↑ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ↑ ※
מערכת את"צ, סיכום מספר הנפגעים בצה"ל בשנתיים החולפות, באתר צה"ל, 2 בינואר 2025
- ↑ ※ אלון חכמון, גיבורים בכחול: 67 שוטרים ושוטרות חירפו נפשם בהגנה על ישראל בשנת המלחמה, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2024
- ↑ ※ יואב זיתון, ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ^ 8.00 8.01 8.02 8.03 8.04 8.05 8.06 8.07 8.08 8.09 8.10 8.11 8.12 כאן 7.10.360: הסיפור של קיבוץ יד מדרכי בשבעה באוקטובר, באתר כאן 11
- ↑ אילנה קוריאל, "הוקפצנו בבגדי בית, ישר ירו עלינו RPG": הלוחמים שהצילו את קיבוץ יד מרדכי, באתר ynet, 18 באוקטובר 2023
- ↑ נטע בר, דיווח ערבי: חמאס תכנן לפרוץ לכלא שקמה באשקלון, באתר ישראל היום, 20 בפברואר 2024
- ↑ מיה איידן, "נלחמו עד טיפת הדם האחרונה": הניצול מקבוצת הריצה חזר לזירת הטבח, באתר חדשות 13, 18 באפריל 2024
- ↑ אופק ארביב מבת ים, נרצח במסיבת הטבע בדרום. הי"ד, באתר גל גפן, 12 באוקטובר 2023
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זירת עזה | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • מסדרון נצרים (כביש 749 • בסיס נצרים) • עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2023) • קרב ח'אן יונס • קרב שג'אעייה • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • ההתנקשות במוחמד דף • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) • תוכנית טראמפ לפינוי רצועת עזה • מבצע עוז וחרב (קרב רפיח • ציר מורג • ציר מגן עוז) • מבצע מרכבות גדעון (קרב צפון רצועת עזה • קרב ח'אן יונס • קרב רפיח • קרב עזה • קרב מרכז רצועת עזה) • המשבר ההומניטרי (הרעב ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא) • אזור החיץ • הסיוע ההומניטרי | ||||||
| זירת לבנון | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע זה הרגע • התפוצצות זימוניות חזבאללה • מבצע חיצי הצפון • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון (נפת צור • נפת בינת ג'בייל • נפת מרג' עיון • נפת חאצביא • חטיפת עמאד אמהז) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • הסכם ישראל–לבנון 2024 | ||||||
| זירת סוריה | התקיפה בנמל התעופה חלב • מבצע רבות הדרכים • חטיפת עלי סולימאן אל-עאסי • מבצע חץ הבשן • העימותים בדרום סוריה (אפריל–מאי • יולי • אוגוסט) | ||||||
| זירת איראן | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה • מבצע עם כלביא (המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025) • המתקפה האמריקאית) • גיוס ישראלים בידי איראן | ||||||
| זירת תימן | מבצע שומר השגשוג • מצור החות'ים על ים סוף • מבצע יד ארוכה • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025) • מבצע עיר נמלים • מבצע עמידת ראש • מבצע שקיעות אדומות • מבצע נווה צדק • מבצע טיפת מזל | ||||||
| זירת יהודה ושומרון | מבצע מחנות קיץ • מבצע חומת ברזל | ||||||
| פיגועים |
| ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת עיראק • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית | ||||||
קרב יד מרדכי (2023)41559261Q130341022