קרב יד מרדכי (2023)

קרב יד מרדכי
	מערכה: מתקפת הפתע
	מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
תאריכים	7 באוקטובר 2023 (כמה שעות)
מקום	קיבוץ יד מרדכי
תוצאה	הצלת הקיבוץ מטבח ובלימת התקדמות המחבלים לאשקלון
הצדדים הלוחמים
ישראל	חמאס
מפקדים
מיכה רגב, רבש"ץ; ; פקד ארנון זמורה;
כוחות
כיתת הכוננות של הקיבוץ; ; בא"ח צנחנים; ; משמר הגבול (החטיבה הטקטית); ; ימ"מ;	גדודי עז א-דין אל-קסאם
אבדות
שני לוחמי צנחנים הרוגים; ; שני אזרחים מקבוצת הריצה נהרגו.;	לפחות 35 מחבלים נהרגו

קרב יד מרדכי התרחש ב-7 באוקטובר 2023, במסגרת טבח שבעה באוקטובר. במהלך הקרב נבלמו כוחות חמאס שהיו בתנועה על ציר הכביש הראשי צפונה על ידי כוח קטן של לוחמי משמר הגבול. גם ניסיון של המחבלים לתקוף את קיבוץ יד מרדכי נבלם על ידי כיתת הכוננות של הקיבוץ, לאחר שחוסלו ברובם, בתחילה על ידי כוח משמר הגבול המקומי ובהמשך בסיוע של כוחות ימ"מ בפיקודו של פקד ארנון זמורה וחטיבת הצנחנים. לא היו נפגעים מבין חברי הקיבוץ. בהפגזת המחבלים נפגעו מבנים בקיבוץ ביניהם "הבונקר" של מרדכי אנילביץ.

רקע

ערך מורחב – טבח שבעה באוקטובר

בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח והתעללות בנשים, רצחו והרגו 1,163^[1] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779^[2] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251^[3] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609^[4] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 329^[5] חיילים, 58^[6] שוטרים ו-10^[7] אנשי שירות הביטחון הכללי.

קרב הבלימה על הקיבוץ

בבוקר יום שמחת תורה, קיבוץ יד מרדכי היה אמור לארח תחרות טריאתלון במסגרת חגיגות 80 להיווסדו. עם הישמע האזעקות הראשונות ב-06:29, הוחלט על ביטול האירוע, דבר שהתברר בדיעבד כהחלטה מצילת חיים, שכן רבים מתושבי הקיבוץ שנוהגים לצאת לריצת בוקר נותרו בבתיהם. בבסיס מג"ב שבקיבוץ, 12 חיילים תפסו מחסה בממ"ד, בעוד שתי חיילות ששמרו בשער רצו לנעול אותו.^[8]

בשעה 06:41, מפקד מחוז דרום במשטרה, ניצב אמיר כהן, הכריז על מצב חירום ("פרש פלשת") בשל חדירה עוינת לשטח ישראל. כעשר דקות לאחר מכן, ארבעה לוחמי מג"ב יצאו מרכב חירום של הבסיס שבקיבוץ, תחת הפגזות פצמ"רים בלתי פוסקות. רגע לפני שיצאו משער הקיבוץ, חש אחד הלוחמים שמדובר באירוע חריג וחזר להצטייד במחסניות נוספות. במקביל, בשל הפסקת חשמל וקריסת הרשת הסלולרית, הופעלו הגנרטורים של הקיבוץ, וחברי כיתת הכוננות הוקפצו.^[8]

בשעה 06:47, רבש"ץ הקיבוץ, מיכה רגב, שיצא לסרוק את גדר ההיקפית, הבחין ברחפן חודר לשטח נתיב העשרה, ולאחר מכן זיהה תנועה חשודה של רכבי מחבלים מכיוון כביש 4. הוא פתח באש לעברם, וכך החלה הלחימה.^[8]

בשעה 08:33, זיהתה חוליית כיתת הכוננות שני טנדרים של מחבלים בפרדסים הדרומיים של הקיבוץ. כוח ימ"מ, שפעל בשטח, פעל לפיצול כוחות – חלקו הגיע לרפת הקיבוץ, חלק אחר התקדם לאורך גדר ההיקף, וארנון זמורה סרק את השטח רגלית.^[8]

בשעה 09:32, שלושת המחבלים שנסו מהקרב הקודם ניסו לבצע מארב לכוחות הימ"מ בפרדסים. זמורה וכוחו זיהו אותם והסתערו עליהם. במהלך הקרב נהרגו 20 מחבלים נוספים.^[9] בשל חשש כי אחד הטנדרים ממולכד, ירה הכוח טיל לאו והשמיד אותו. על גופות המחבלים נמצאו מפות של צומת יד מרדכי, פלוגות, כפר סילבר ובסיס תל נוף, דבר שהעיד על כוונתם להמשיך בפיגוע רחב היקף. לפי עדות אחרת התכוונו המחבלים לשחרר מחבלים מבית הסוהר שקמה באשקלון.^[10]^[8]

בשעה 10:30, כוח הימ"מ עזב את הקיבוץ והמשיך ללחימה בגזרות אחרות. כוח ימ"ס שהגיע להחליפו נתקל בשלושת המחבלים הפצועים מהקרב הקודם, אשר פתחו לעברם באש, וכתוצאה מכך נהרגו. לאורך היום נמשכו ירי הרקטות לעבר האזור, כאשר מספר פגיעות נרשמו בשטח הקיבוץ, כולל באזור הרפת.^[8]

האירועים בדרום הקיבוץ

בשעות הבוקר המוקדמות, שלושה אזרחים שהיו בריצת בוקר כקילומטר מדרום לקיבוץ הסתתרו במשך שעות ארוכות מאחורי בטונדה. סמוך לשעה 12:00 כוח של בא"ח צנחנים הגיע להגן עליהם. הסמח"ט נתן פקודה לכוח להישאר ולאבטח את הצומת והדרכים. לאחר זמן מה, זיהה הכוח מרחוק התקדמות של חוליות מחבלים הנעות לכיוונו, ולכן התפצל כוח הצנחנים לשני כוחות, כאשר שלושה לוחמים נשארו לשמור על חברי קבוצת הריצה משני צידי הבטונדה והשאר המשיכו להסתערות לכיוון המחבלים.^[11] לאחר כחצי שעה, חוליית מחבלים איגפה את הבטונדה והחל קרב יריות בין שלושת לוחמי הצנחנים ובין המחבלים. בקרב שהתפתח נרצחו שני אזרחים, קובי (יעקב) פריאנטה ונעמי שטרית אזולאי, ושני לוחמים – סמ"ר איתי (אליהו) מרציאנו וסמ"ר אילי גמזו. ארבעת הלוחמים הנותרים חזרו לנקודה, הרגו את יתר המחבלים ולכדו מחבל אחד לחקירה. גם בזירה זו נמצאו מפות המעידות על תכנון הפיגוע.^[8]

פינוי תושבי הקיבוץ וחילוץ שורדות מהנובה

בשעה 17:00 החלה כיתת הכוננות בפינוי יזום של תושבי הקיבוץ, תוך גיוס מתנדבים לאבטחת הצירים. התושבים פונו באופן עצמאי לבני משפחה ולמוקדי קליטה זמניים.^[8]

בשעה 19:00 חילצה כיתת הכוננות שתי צעירות, קורל ישראל ואדר בוזגלו, שהסתתרו משעות הבוקר בשיחים סמוך לתחנת הדלק בצומת יד מרדכי. השתיים נמלטו מהטבח בפסטיבל נובה יחד עם חברן, אופק ארביב, לוחם צנחנים לפני שחרור, שנפצע קשה במהלך הבריחה. הן ניסו להזעיק עזרה במשך שעות ללא הצלחה. רק בשעות הערב המאוחרות, לאחר שאחותה של קורל פרסמה קריאה לעזרה ברשתות החברתיות, הצליחה כיתת הכוננות להגיע ולחלץ אותן.^[8]

בסופו של דבר הרגו לוחמי הימ"מ, מג"ב וכיתת הכוננות כ-35 מחבלים ומנעו את חדירתם לקיבוץ.^[8]

הקרב בצומת יד מרדכי

סמוך לשעה 07:22, ארבעת לוחמי מג"ב שהגיעו לצומת יד מרדכי הבחינו באזרח פצוע שנמלט מצפון ודיווח על מחבלים המתקרבים. שניות לאחר מכן, כ-15 מחבלים הגיעו בטנדרים ובאופנועים ופתחו בירי לעבר הלוחמים. הקרב התפתח לטווח קצר של כ-30 מטרים, במהלכו נורו רקטות RPG לעבר הלוחמים. אחת מהן התפוצצה במרחק של כ-10 מטרים מהם, ושתי נוספות פגעו רחוק יותר.^[8]

בשעה 07:25 לערך, כוח ימ"מ בפיקודו של פקד ארנון זמורה, שהיה בדרכו לניר עם, הוסט ללחימה בצומת. הכוח הנחה את לוחמי מג"ב לעצור את האש והסתער בעצמו על המחבלים. לאחר קרב שנמשך כשעה, הצליחו לוחמי הימ"מ להרוג 13 מחבלים ולהבריח שלושה נוספים.^[8]

לאחר הקרב

לאחר שהתושבים עזבו את הקיבוץ באופן עצמאי ביום הלחימה, בוצע פינוי מסודר למלון בחדרה, שם רוכזו מרבית המשפחות. גם בית האבות שבקיבוץ פונה, אך בעקבות התנאים הקשים והשינויים הפתאומיים, 11 מבין חברי הקיבוץ הוותיקים הלכו לעולמם בשבועות שלאחר מכן. במהלך החודשים הבאים החל תהליך הדרגתי של חזרה לקיבוץ. לאחר כחצי שנה, רוב המבנים שוקמו, ותושבים רבים שבו לבתיהם. נכון ליוני 2024, כ-90% מתוך 900 תושבי הקיבוץ חזרו להתגורר במקום.^[8]

ב-12 באוקטובר 2023, חמישה ימים לאחר תחילת הקרבות, התקבלה הודעה רשמית על זיהוי גופתו של סמ"ר אופק (פוקו) ארביב, לוחם צנחנים שהשתתף במסיבת הנובה וחולץ, בעודו פצוע קשה, על ידי חברי כיתת הכוננות של הקיבוץ במהלך הקרב.^[12]