קרב קיבוץ מגן

קרב קיבוץ מגן
	נשיא המדינה יצחק הרצוג פוגש את רבש"ץ הקיבוץ ברוך כהן שנפצע אנוש במהלך הלחימה
	מערכה: מתקפת הפתע
	מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
תאריכים	7 באוקטובר 2023 (כמה שעות)
מקום	מגן, ישראל
תוצאה	ניצחון מגיני הקיבוץ
הצדדים הלוחמים
ישראל	חמאס
מפקדים
	טאהא אבו עיאדה
כוחות
כיתת הכוננות של הקיבוץ;	כ-30 מחבלים מגדודי עז א-דין אל-קסאם;
אבדות
הרוג 1 מכיתת הכוננות, נחטף פרחאן קאדי.;	3 מחבלים ופצועים רבים
	(למפת מערב הנגב רגילה) קיבוץ מגן

קרב קיבוץ מגן התרחש ב-7 באוקטובר 2023, במהלך טבח שבעה באוקטובר. מחבלי חמאס תקפו את קיבוץ מגן הסמוך לדרום רצועת עזה, במטרה לבצע טבח בתושבי הקיבוץ ולחטוף מהם לרצועת עזה. חברי כיתת הכוננות של הקיבוץ ניהלו קרב עם המחבלים והצליחו לבלום אותם.

בקרב אחד מחברי כיתת הכוננות ושניים נפצעו. באירועים מחוץ לקיבוץ נרצחו שני אזרחים, בהם חבר כיתת הכוננות שהיה מחוץ לקיבוץ בפתיחת המתקפה, ומבית האריזה שליד הקיבוץ נחטף פרחאן קאדי.

רקע

ערך מורחב – טבח שבעה באוקטובר

בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח והתעללות בנשים, רצחו והרגו 1,173^[1] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779^[2] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251^[3] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609^[4] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 329^[5] חיילים, 58^[6] שוטרים ו-10^[7] אנשי שירות הביטחון הכללי.

הקיבוץ וכיתת הכוננות

ב־7 באוקטובר 2023 התגוררו בקיבוץ כ־160 משפחות וכ־450 תושבים. שטח הקיבוץ הוא 830 דונם, והיקף הגדר שלו 3.7 ק"מ. הקיבוץ ממוקם כארבעה וחצי ק"מ ממזרח לרצועת עזה בקו אווירי, כקילומטר מדרום לצומת מעון, שלושה ק"מ מדרום־מזרח לניר עוז ושני ק"מ מצפון לעין הבשור.^[8]

הקיבוץ נבנה על שטח שולט שבנקודה המערבית ביותר שלו נמצאת גבעת שייח' נוראן, הנקודה הגבוהה ביותר בנגב המערבי בגובה 135 מטר מעל פני הים. הגבעה משופעת בתלילות לכיוון מזרח ושיפוע מתון לכיוון מערב. על פסגת הגבעה נבנו כמה עמדות ירי מבוטנות ועמדת תצפית המורכבת מבטונדות. עמדות הירי היו חלק ממערך עמדות שהקיף את הקיבוץ. בשיפוע לכיוון מערב היו תלוליות עפר רבות, שסיפקו מחסה למחבלים התוקפים.^[8]

הגבעה שולטת על היישוב הפרוס למרגלותיה, שגובהו כ־115–122 מטר מעל פני הים. בקיבוץ היו שתי שכונות: שכונה ותיקה מדרום לגבעה ושכונה חדשה מצפון מזרח לגבעה. מצפון לקיבוץ נמצאים משרדי מועצה אזורית אשכול, ובחלקו הדרומי של הקיבוץ ממוקם אזור תעשייה לתוצרת חקלאית של יישובי חבל מעון (יח"ם) ומפעלים נוספים.^[8]

תקן כיתת הכוננות של מגן היה 32 חברים, מתוכם 23 היו מאוישים בזמן הקרב. לפי הנחת העבודה של הכיתה שבכל זמן נתון עד כשליש מחברי כיתת הכוננות אינם בקיבוץ. הכיתה הייתה גדולה ביחס לכיתות כוננות ביישובים אחרים בעוטף עזה, בין היתר בעקבות סמיכות הקיבוץ למתקני המועצה האזורית והמוסדות החינוכיים שלה, וכן אזור התעשייה שבקיבוץ. חבר כיתה צויד ברובה סער, לפחות חמש מחסניות, אפוד קרמי וקסדה. רבש"ץ הקיבוץ ברוך כהן הוביל תפיסה מחמירה לגבי האיומים שכיתת הכוננות עשויה להתמודד איתם, ומילא תפקיד מרכזי באבטחת הקיבוץ במשך כעשרים שנה. לצד כהן היו סגני הרבש"ץ אוהד דרזמן ואייל צורף ומפקד כיתת הכוננות.^[8]

היערכות צה"ל

מגן נמצא בגזרת הפלוגה הדרומית של הגדוד הצפוני של החטיבה הדרומית באוגדת עזה. בשעת הקרב נתפסה הגזרה על ידי גדוד 51 מחטיבת גולני, והקיבוץ נמצא בתחום האחריות של פלוגה ג', אשר בסיסה היה במחנה מו"פ דרום. בבוקר 7 באוקטובר, הכוחות הניידים שעמדו לרשות הפלוגה היו חפ"ק מפקד הגזרה סמ"פ ג', סגן עומר וולף על גבי דויד, שני דוידים כרכבי סיור, רכב סוואנה נושא צוות לוחמים, צק"ם (צוות־קרב מחלקתי) בית לבן, שכלל שני טנקים: טנק 3 וטנק 3ב' ונגמ"ש נמ"ר. כוח נוסף שהיה בגזרה באותו בוקר היה האמר נושא משגר טילי 'גיל' מפלוגת העתודה הגדודית. הכוחות הללו לא סייעו במישרין להדיפת המחבלים בבוקר הקרב.^[8]

מהלך הקרב

ההתקפה הראשונית

ב־7 באוקטובר שעה 06:29 לערך החל חמאס בירי תלול מסלול עצים לעבר יעדים רבים בישראל. בגזרת מגן עיקר הירי הארטילרי היה לעבר מחנה מו"פ דרום, הנמצא ממערב לקיבוץ, ולעבר מחנה בית לבן בין נירים וניר עוז. בקיבוץ מגן וסביבתו נפלו כ־35 פריטי תמ"ס, מהם מעל 15 בשעה הראשונה ללחימה. בחסות ירי זה התקדם הגל הראשון של מחבלי חמאס לאורך החזית, חיבל בגדר המערכת בנקודות רבות וחצה אותה. ביניהם, התקדם כוח מחטיבת ח'אן יונס, שעיקרו מחלקה בת 30-20 מחבלים, לעבר קיבוץ מגן. בשעה 06:46 חצו מחבלי החמאס מגדוד המזרחיות של חטיבת ח'אן יונס את גדר המערכת באזור קו דיווח 179 והתקדמו לעבר הקיבוץ על כביש שדות צר העובר מדרום לניר עוז,^[8], שבעבר חיבר בין שני הקיבוצים.

בשעה 06:34 הנחה ראש צוות החירום היישובי איסי שמש לתושבי הקיבוץ בהודעת ווטסאפ להתבצר בבתיהם ובמרחבים המוגנים. במקביל יצא הרבש"ץ כהן אל גבעת השייח' על מת לצפות במתרחש. בדרכו פגש את חבר כיתת הכוננות ערן צורף, והורה לו ללבוש אפוד כדי להגן על עצמו מפגיעת טילים. צורף החליט שאין טעם להסתובב עם אפוד בלי נשק, ועל כן חזר חמוש לגבעה עוד לפני שנצפה המחבל הראשון. בשעה 06:40 הייתה הפוגה בירי, אך את שאון הארטילריה החליף ירי נשק קל בלתי פוסק מכיוון מערב.^[8]

בשעה 07:03 בדק סגן הרבש"ץ דרזמן מי מחברי כיתת הכוננות נמצא במגן ולמי יש נשק בביתו. התברר כי שבעה חברי כיתת הכוננות היו חמושים בביתם, ועשרה חברים נוספים היו בקיבוץ, אך כלי נשקם היו בנשקייה. נוסף על כך הצטרף לכיתה לוחם חמוש בחופשה. דרזמן עדכן במצב איתם גם הרבש"ץ השני אייל צורף, וביקש שיקפיץ את אחיו יואב וערן בני הקיבוץ עם נשקם.^[8]

ב־07:10 לערך התקשר קב"ט יח"ם חיים נחשוני אל הרבש"ץ כהן, ודיווח לו זיהוי מחבלים רכובים על גבי אופנועים בכביש שבין המפעל ליישוב במצלמות האבטחה של המפעל. כהן יצא למרדף עצמאי בעקבותיהם עד לאזור גן לאומי אשכול על כביש 241, שם פגע באחד מהאופנועים ובמחבל. כהן שב לקיבוץ בעקבות שיחה שקיבל מקב"ט המועצה אזורית אשכול אילן אייזקסו, שביקש מכהן את נשקו האישי שהיה מופקד בנשקיית הקיבוץ.^[8]

ב־07:24 הורה סגן הרבש"ץ דרזמן לכלל חברי כיתת הכוננות לאסוף את נשקיהם מהנשקייה ולהתרכז בחמ"ל. דקה לאחר מכן נודע לו מערן צורף שבגבעת השייח' על שיירה המתקרבת למגן. דרזמן וחבר כיתה נוסף רצו מהחמ"ל אל גבעת השייח', אליה הגיעו ב־07:30 לערך. בגבעה הבחינו בכשלושים חמושים עם אפודים מתקרבים ליישוב בטור מסודר, הכולל שני טנדרים באמצע וטורים של צועדים בכל צד. שלושת חברי הכיתה לא הבינו עדיין שמדובר בכוח עוין. דרזמן סבר כי ייתכן שהם כוחות מיוחדים, ורק לאחר שזיהה אופנועים המתקרביל לקביוץ פתח באש.^[8]

ב־07:32 פוצצו המחבלים מטעני חבלה על גדר הקיבוץ. מרגע זה פתחו חברי כיתת הכוננות באש לעבר המחבלים. המרחק בין המחבלים לחברי כיתת הכוננות בגבעת שייח' נוראן היה כ־250 מטר. חלק מהמחבלים נכנסו כמה עשרות מטרים לתוך הקיבוץ והסתתרו מאחורי תלוליות עפר ומחסות. זמן קצר לאחר מכן פרצו המחבלים דרך הגדר בליווי טנדר, כששאר כלי הרכב נותרים מחוץ לקיבוץ. נראה שפרצו כעשרים-שלושים מחבלים. הם היו חמושים ברובי סער, במקלעי PK, מטולי RPG-7, רימוני יד, חומרי חבלה ומטולי SA-7 כנגד מטוסים. כוח המחבלים נפרס במרחק של כ־150 מטר מכל צד של הפרצה, ירה לתוך הקיבוץ וניסה לטפס במעלה הגבעה ולהתקרב לעבר הבתים בשכונה החדשה.^[8]

הלחימה בשטח הקיבוץ

חילופי האש בשטח הקיבוץ נערכו מהשעה 07:30 ועד השעה 11:00 לכל המאוחר. הלחימה נערכה בשני מוקדים עיקריים: תא הלחימה העליון בשייח' נוראן ומורדותיה המערביים, בו פעלו לכל היותר שבעה חברים מכיתת הכוננות. לוחמי כיתת הכוננות נפרסו באזור השכונה החדשה, עמדת שייח' נוראן ובעמדת 'המגלשות של נדב'. תא הלחימה התחתון היה באזור החצר של יורה ומגגות הבתים הקרובים למחבלים, בו פעלו לכל היותר כעשרה חברים מכיתת הכוננות ותושבים חמושים נוספים.^[8]

בתחילת חילופי האש היו על גבעת השייח' שלושה חברים מכיתת הכוננות: אוהד דרזמן, ערן צורף ושגיא ארד. הירי של השלושה לעבר המחבלים בלם את התקדמותם בשטח הקיבוץ ואילץ אותם לחפש עמדות ומחסות. סגני הרבש"ץ יידעו את חברי כיתת הכוננות על התקפת המחבלים. דקות לאחר פריצת הגדר התאספו באזור תא הלחימה התחתון שלושה חברים מכיתת הכוננות: נדב רוט, מנואל רמוצו (מנו) ודקל אגמי. השלושה תפסו עמדות באזור ה'חצר של יורה' ופתחו באש. חברים נוספים בכיתת הכוננות נשלחו לעבות את עמדות הלחימה. כוח נשלח גם לעבר השכונה החדשה, למקרה שהמחבלים ינסו לפרוץ לכיוון צפון. בתא הלחימה התחתון התמקם אייל צורף על גג ממ"ד, משם הצליח לזהות מחבלים שתפסו מחסה מאחורי תלוליות עפר וצמחייה. הכוח בתא הלחימה התחתון הגדיר את הכביש התוחם את השכונה ממערב כקו בלימה. הם דקלמו לעצמם בכמעין סיסמה את האמרה: "המחבלים לא חוצים את הכביש", וחזרו עליה פעמים רבות במהלך היום.^[8]

הרבש"ץ כהן הגיע ב־07:35 אל אזור גבעת השייח'. הוא הבחין בחילופי האש והחליט לדרוס את המחבלים. הוא התקדם עם רכבו במורד המערבי לעבר המחבלים וירה באקדח לעבר המחבלים. המחבלים הגיבו באש, פגעו ברכב ופצעו את הרבש"ץ. הרכב הפסיק לפעול והתדרדר דרומה לעבר תא הלחימה התחתון. בתחילה רץ מאחורי הרכב חבר כיתת הכוננות ובנו של הרבש"ץ תומר כהן. תומר נתקל גם הוא בירי, נסוג והתמקם בעמדת השייח'. ב־07:38 נעצר רכבו של כהן במרחק של כעשרים מטר מחברי כיתת הכוננות שבתא הלחימה התחתון. אגמי ומנואל רצו לעבר כהן, שיצא פצוע מהרכב וזעק לעזרה, ואגמי הניח לו חוסם עורקים. באותה העת נורה RPG לחלקו האחורי של הרכב.^[8]

ב־07:41 רץ אבי פליישר לסייע, נפגע מירי, וחזר לחממות של יורה. נדב רוט משך את כהן לאחור, אך לא הצליח להרחיק אותו מהרכב. בשלב זה נורה RPG לעבר הממ"ד שעליו היה אייל צורף. הפיצוץ הימם חלק מחברי הכיתה והפסיק את מאמצי החילוץ. רסיס RPG נוסף פגע ב־07:56 בידו של נדב רוט, שחיפש מסתור בתוך מתלי כביסה סמוכים, מאחורי ערמת לוחות עץ דקים.^[8]

ב־08:30 לערך יזמו ר"צ ועידו יקיר התקפה על המחבלים מהאגף. הם עברו את הכביש לכיוון מערב, פתחו באש מטווח קרוב על המחבלים וחיסלו אחד מהם, אך נסוגו בעקבות מעצור בנשקו של ר"צ.^[8]

בשלב זה העריך דרזמן כי התקדמות המחבלים לכיוון מערב נבלמת על ידי עמדת השייח', וכי הלחימה בתא הלחימה התחתון חזקה יותר. במהלך חילופי האש הבחינו הלוחמים כי המחבלים לא השתמשו בטכניקות בסיסיות כגון רתק ואיגוף, למרות שהיו מצוידים במקלעים, בעוד שכיתת הכוננות, שהייתה בנחיתות מספרית, הצליחה לייצר התנגדות רציפה לאורך כל קו המגע. דרזמן הנחה את כיתת הכוננות לנהל קרב בלימה מבלי לצאת ממחסות, לא לבזבז תחמושת ולא לרדוף אחרי מחבלים שברחו. דרזמן שלח את יובל אביעד אל החמ"ל לצורך אספקת תחמושת לעמדות הלחימה.^[8]

בשעה 08:35 לערך חולצו כהן ופליישר לאחור על ידי ר"צ ושגיא ארד. זה ירד מהמפלס העליון לתחתון לפני השעה 08:00. בשעה 09:15 לערך הגיע דרזמן ביחד עם ריף כרמין, חובש בהכשרתו, לתא הלחימה התחתון, רץ לרכב הרבש"ץ על מנת להביא אלונקה, אך זו לא נמצאה. בשלב זה הגיעו לשטח ד"ר שני כספי והרופא ד"ר דורון גל, תושבי הקיבוץ ולא חברי כיתת הכוננות, כשגל מביא איתו ערכת טיפול רפואי. פליישר פונה על ידי ברזנט לביתו של אחד מתושבי הקיבוץ. בזמן שהם פינו את כהן הגיע בעלה של כספי לשטח ברכב, וחברי כיתת הכוננות העלו את פליישר ואת כהן על הרכב. ברכב היו שני הרופאים והחובש ריף, שהחזיק שתי אינפוזיות. ב־09:50 יצא הרכב מהקיבוץ, דרך צומת גבולות, אל רביבים.^[9]^[10]^[11]^[12] ב־10:32 הועלו כהן ופליישר על מסוק, אך פליישר נפטר לפני שהמסוק הגיע לבית החולים. הפצוע השלישי, נדב רוט, פונה בשלב מאוחר יותר באמצעות אמבולנס.^[8]

סיום הקרב

ב־09:00 לערך הפסיקו ניסיונות החדירה של מחבלי החמאס לקיבוץ. מחבלים נוספים נראו נעים חזרה לעבר רצועת עזה דרך הכביש שבין הקיבוץ לבין יח"ם. משנראה שהתקפת האויב נבלמה, ניסה דרזמן לעבור מלחימה לעיסוק בהערכת המצב ובהפעלת הלוחמים שלו. בתום הקרב נותרו בקיבוץ שתי גופות מחבלים, טנדר ואמצעי לחימה רבים, שכללו: כמות רבה של רימונים, רדיו, ומקלעי PK.^[8]

בשעה 09:00 הגיעו כעשרים אופנועים מכיוון ניר עוז, כשעל כל אופנוע שני מחבלים. האופנועים לא ניסו להיכנס למגן דרך הפרצה אלא נסעו על הציר שבין מפעלי מעון למגן לכיוון כביש .232 דרזמן חשש מניסיונות חדירה נוספים בייחוד דרך השער הדרומי, שלא ננעל בשבתות, ושלח שניים מחברי כיתת כוננות להגנה על השער הדרומי. המחבלים לא ניסו כלל לחדור אל תוך הקיבוץ, למרות שבשלב מסוים הגיעו כמה מחבלים לשער וירו דרכו לתוך הקיבוץ.^[8]

בשעה 10:20 דיווח אגמי על כלי רכב נוסף של מחבלים שהגיע מכיוון ניר עוז. המחבלים נסעו הלוך ושוב בין ניר עוז למגן, וירו לעבר הקיבוץ מהציר ההיקפי, אך לא ניסו לחדור אליו. בשעה 10:40 בערך נורה תמ"ס שנועד, על פי הערכות, לחפות על נסיגת המחבלים. כמה דקות מאוחר יותר ניתנה לכוח המחבלים במגן פקודה לסגת, וזו הושלמה בשעה 11:00.^[8]

בשעה 11:15 לערך הגיעו לאזור קיבוץ מגן שני טנקים – טנק מ"פ ו' מגדוד 77 ששימש כעתודה חטיבתית וטנק 3ב' מצק"ם בית לבן. טנק מ"פ ו' עבר סמוך לגדרות הקיבוץ בדרכו מזרחה. טנק 3ב' היה פגוע, והיו בו באותו זמן שלושה אנשי צוות, שאחד מהם מפקד טנק פצוע. הטנק נותר מושבת בדרום־מערב הקיבוץ, באזור בית הקברות. בשעות הערב פונה המפקד לטיפול רפואי, ושני אנשי הצוות הנותרים הצטרפו לכוח החי"ר. שהיה באותה העת בקיבוץ.^[8]

הגעת כוחות צה"ל

בשעה 12:00 הגיע למרחב החטיבה הדרומית כוח מיחידת אגוז שנועד לחבור אל הקיבוץ. מנהל לחימה בחמ"ל החטיבה הדרומית שהבין שהמצב בקיבוץ תחת שליטה הפנה אותו לניר עוז.^[8]

בשעה 13:30, לאחר כשבע שעות, חבר לקיבוץ כוח בן כעשרים לוחמים מפלוגת הכשרות של יחידת אגוז שהגיע ממתקן אדם. לאחר הגעתו רוכזו רוב חברי כיתת הכוננות והחיילים בחדר האוכל לארגון הסריקות. הקיבוץ חולק לגזרות, וכל גזרה נסרקה על ידי חיילים בליווי חברי כיתת הכוננות. סריקות הקיבוץ הסתיימו בשעה 19:30 ובשעה 20:00 הוכרז כי הסתיים הזיכוי הראשוני. בשעה 19:30 הגיע לקיבוץ כוח של כ־70 לוחמים מיחידת מגלן מילואים, ובהמשך הצטרפה לכוחות מחלקה מגדוד המילואים של החטיבה הדרומית. ב־22:00 פוזרו חברי כיתת הכוננות לבתיהם.^[8]

תחקיר צה"ל שפורסם בספטמבר 2025 קבע כי צה"ל נכשל במשימתו להגן על הקיבוץ.^[13]

אירועים מקבילים

מחבלי חמאס תקפו מספר מטרות הסמוכות לקיבוץ במהלך הקרב, בהם מפעלי יח"ם ותחנת דלק וכלי רכב בכביש 232.

מעט לפני 08:00 הגיע טנדר מחבלים אל אזור מפעלי יח"ם. במתחם היו מספר שומרים לא חמושים, כמה פועלים זרים ושני אזרחים שהגיעו למתחם לאחר שברחו ממסיבת הנובה. המחבלים פרקו מהטנדר, שוחחו עם השומר מיכאל אוסטרובסקי ולאחר מכן ירו בו מטווח אפס. הם שוטטו במתחם אך לא הצליחו למצוא קורבנות נוספים. בשעות הבוקר נפגע אחד המפעלים במתחם מירי תמ"ס ופרצה בו שריפה, שנמשכה ימים וכובתה לאחר שהתקרבה לכיוון תחנת הדלק. גופתו של אוסטרבסקי נמצאה בהמשך השבוע במהלך סריקות במפעל.^[8]

יעד נוסף שהותקף בקרבת הקיבוץ היה תחנת הדלק פז, הנמצאת מחוץ לקיבוץ על כביש 232. שבעה מחבלים נכנסו לחנות התחנה, בזזו אותה וחיפשו קורבנות. שני עובדי התחנה, בר נחמני ואוסמה אלבחירי, התחבאו במחסן פנימי וניצלו.^[8]^[14]

חבר כיתת הכוננות אופיר ירון נהרג בהיתקלות עם מחבלים כ־500 מטר מצפון לקיבוץ על כביש 232. ירון היה לא חמוש וירד לסייע בהגנת הקיבוץ. בסריקות שנערכו באותו הערב נמצא רכבו מחורר מכדורים, וגופתו נמצאה שישה ימים לאחר מכן.^[8]