הנצחת קרבנות טבח שבעה באוקטובר וחללי מלחמת חרבות ברזל

הנצחת קורבנות טבח שבעה באוקטובר וחללי מלחמת חרבות ברזל היא מכלול של פעולות ממלכתיות, ציבוריות, פרטיות וקהילתיות המתהוות בישראל ובעולם מאז מתקפת חמאס על יישובי עוטף עזה והעימות רחב ההיקף שבא בעקבותיה.

האירועים הטראומטיים של השבעה באוקטובר 2023 ופריצת מלחמת חרבות ברזל חוללו תמורה עמוקה לא רק במציאות הביטחונית והפוליטית של מדינת ישראל, אלא גם באופני התיעוד, הזיכרון וההנצחה של החברה הישראלית ושל יהדות התפוצות. ההנצחה משקפת מגמה רחבת־היקף של עיבוד זיכרון לאומי לטראומה, ונעשית במקביל במישורים מוסדיים, אמנותיים, תיעודיים וחינוכיים. במסגרתה מוקמים אתרי זיכרון פיזיים ודיגיטליים, מעוצבים טקסים וסמלים ייחודיים, ומתגבשות יוזמות חקיקה והכרה ממלכתית בזיכרון האירועים.

רקע

ב־7 באוקטובר 2023, בשעות הבוקר המוקדמות של חג שמחת תורה, פתח ארגון חמאס במתקפת פתע רחבת־היקף על יישובי עוטף עזה, במסגרת פעולה שזכתה לכינוי "מבול אל־אקצא". אלפי מחבלים חדרו לשטח ישראל דרך הגדר, תוך ירי רקטות מסיבי, רצח המוני, חטיפות, הצתות ופגיעה בתשתיות אזרחיות וצבאיות. האירועים הובילו לפרוץ מלחמת חרבות ברזל, שכללה לחימה נרחבת ברצועת עזה ובחזיתות נוספות. היקף האובדן האנושי, האכזריות שבה בוצעו המעשים, ומאפייני הפתע והחדירה לעומק היישוב האזרחי הפכו את האירוע לטראומה לאומית בהיקף חסר תקדים.

הצעה להקמת רשות הנצחה

חבר הכנסת עודד פורר ו-18 חברי כנסת נוספים הגישו הצעת חוק להקמת רשות זיכרון מיוחדת בשם "יד עוטף ישראל", בדומה למוסד "יד ושם". הרשות תפעל להנצחת אזרחי ישראל ותושביה שנטבחו על ידי מחבלי חמאס, ואת גבורתם של האזרחים וכוחות הביטחון וההצלה שחרפו נפשם בקרבות^[1].

באוקטובר 2025 דווח כי תאגיד מיוחד במשרד ראש הממשלה מיועד להנצחת אירועי שבעה באוקטובר, אך התאגיד עוד לא הוקם כיוון שלא חוקק עדיין חוק להקמתו^[2].

אתר "לעד" של המוסד לביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי מפעיל את אתר "לעד", המשמש כאנדרטה דיגיטלית רשמית לחללי פעולות האיבה^[3]. באתר מובאים סיפור חייהם ומותם של החללים ומצוין מקום קבורתם. המידע מפורסם באתר "לעד" באישור המשפחות^[4]. בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, האתר עבר הרחבה משמעותית כדי לקלוט את היקף הנפגעים חסר התקדים^[5]. נכון למחצית שנת 2025, המוסד מכיר ב-978 נרצחים ובלמעלה מ-79,991 נפגעי איבה שהוכרו מאז תחילת המלחמה^[6]. באתר "לעד" ניתן להדליק באופן ווירטואלי נר זיכרון כללי ונר זיכרון עם הקדשה אישית^[7] וכן להוריד תווית אישית המותאמת לנר נשמה עם שם יקירכם.

בנוסף, הביטוח הלאומי הוציא קול קורא לפרויקטים להנצחת חללי פעולות האיבה. זאת מתוך מטרה להנציח את זיכרון חללי פעולות האיבה והנרצחים מאסון 7/10 ומלחמת חרבות ברזל במרחב הציבורי. הקול הקורא נועד לפרויקטים המאופיינים באלמנט הנצחה שאינו מתכלה. למשל: הקמה או שיפוץ אנדרטה, חדר זיכרון, כתיבת ספר, הפקת סרט או הנצחה דיגיטלית^[8].

הנצחה סקטוריאלית במשרד לשוויון חברתי

במרחב הדיגיטלי הממשלתי מסתמנת מגמה של מעבר מהנצחה אחידה להנצחה המבליטה את ריבוי הקבוצות בחברה הישראלית. במסגרת זו הושקו אתרי הנצחה ייעודיים לאזרחים ותיקים ולאזרחי החברה הערבית, שנפגעו באירועי 7 באוקטובר. האתרים מציגים סיפורים אישיים של גבורה ואובדן, במטרה לשלב קולות שלעיתים נדחקים לשוליים בשיח הציבורי. היוזמה מובלת על ידי האגף הבכיר לאזרחים ותיקים במשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה. השימוש בפלטפורמה ממשלתית רשמית מדגיש מחויבות שוויונית לכלל אזרחי המדינה, ללא הבדל דת או לאום^[9]^[10].

המוזיאון האינטראקטיבי 7.10.360

ערך מורחב – כאן 7.10.360

במאי 2024, לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, השיק תאגיד השידור הישראלי (כאן 11) מוזיאון וירטואלי אינטראקטיבי להנצחת מאורעות מתקפת הפתע והשלכותיה - "כאן 7.10.360". המיזם הוקם כדי לאפשר למבקרים בו חוויה מעמיקה, היכרות עם הסיפורים האנושיים, הנצחת טבח שבעה באוקטובר ושימור הזיכרון לדורי דורות^[11]. המערכת משלבת אלפי סיפורים, עדויות, הקלטות קשר וסרטונים המקושרים לנקודות גיאוגרפיות ספציפיות במרחב הווירטואלי.

הספרייה הלאומית ומיזם "זיכרון 710"

הספרייה הלאומית אוספת, שומרת ומנגישה חומרים המתעדים את הטראומה האישית והלאומית ללא סינון, כדי לשמר מורשת דיגיטלית מקיפה. "ארכיון 7 באוקטובר" של הספרייה הלאומית כולל תיעוד של חוויות אישיות, פעילות אזרחית במלחמה, יצירות אמנות וספרות, ואף השפעות על יהדות התפוצות^[12]. אחד השותפים המרכזיים של הספרייה הלאומית הוא מיזם "זיכרון 710" (710 Memorial), פרויקט התנדבותי האוסף עדויות וואטסאפ מתושבי העוטף. חשיבותו של מיזם זה טמונה ביכולתו ללכוד את הדרמה בזמן אמת – הודעות הוואטסאפ, התמונות והסרטונים שנשלחו ברגעי האימה המזוקקים ביותר הופכים לחומר היסטורי יקר ערך^[13].

יום זיכרון לאומי

ערך מורחב – יום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל

לאחר טבח שבעה באוקטובר הונחו על שולחן מליאת הכנסת חמש הצעות חוק לקיום יום זיכרון לאומי. בין מציעי הצעות החוק נמנים חברי הכנסת אתי עטייה, מירב בן ארי, אליהו דלל, נעמה לזימי ואוהד טל.

רוב ההצעות מבקשות לקבוע כיום זיכרון לאומי את כ"ג בתשרי או כ"ד בתשרי, יום או יומיים לאחר המועד העברי של מתקפת הטרור^[1].

הצעות החוק כוללות מספר דרכי הנצחה, בהן טקס זיכרון ממלכתי, שתי דקות דומייה, הורדת דגל המדינה לחצי התורן במוסדות המדינה ובצה"ל, ישיבת ממלכתית במליאת כנסת, הוראות לציון היום במוסדות המדינה ובמוסדות החינוך, התאמת תוכני שידור ברשתות השידור בהתאם לאופי יום הזיכרון, והשבתה של בתי אוכל ובתי עינוגים.

ב-17 במרץ 2024 אישרה הממשלה לציין יום זיכרון לאומי לציון האסון שפקד את מדינת ישראל ב-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל (שם זמני). יום הזיכרון יצוין מדי שנה בכ"ד בתשרי בשני טקסים ממלכתיים^[14].

בספטמבר 2025 החליטה ממשלת ישראל השלושים ושבע שלא לקיים טקס זיכרון ממשלתי ביום השנה השני לטבח שבעה באוקטובר. במקומו התקיים ביום חמישי, כ"ד בתשרי ה'תשפ"ו 16/10/2025, טקס ממלכתי באנדרטה לזכר חללי פעולות האיבה שבהר הרצל, עבור המשפחות השכולות של חללי ה־7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל^[15]^[16].

טקס הזיכרון הלאומי (משפחות 7 באוקטובר)

ערך מורחב – טקס הזיכרון הלאומי (משפחות 7 באוקטובר)

ב־7 באוקטובר 2024, יום השנה לטבח שבעה באוקטובר, נערך טקס הזיכרון הלאומי של משפחות שכולות ומשפחות החטופים במלחמת חרבות ברזל.

טקסי זיכרון נוספים

ב-9 בנובמבר 2023 התקיים בבית המוסדות הלאומיים בירושלים אירוע זיכרון, ביוזמת ההסתדרות הציונית העולמית, קרן קיימת לישראל, הסוכנות היהודית וקרן היסוד^[17].

ב-7 בפברואר 2024 התקיים בצרפת טקס לאומי רשמי לזכר הצרפתים שנרצחו בשבעה באוקטובר ולזכר הצרפתים שנחטפו על ידי חמאס. הטקס התקיים ברחבת האינווליד בנוכחות נשיא צרפת עמנואל מקרון, ובהשתתפות אנשי הכוחות המזוינים של צרפת, פוליטיקאים ושרי ממשלה, ונציגי משפחות החטופים והנספים^[18].

מיזם כלניות לפני הגשם

ערך מורחב – כלניות לפני הגשם

"כלניות לפני הגשם" הוא מיזם שיתופי ארצי פרי יוזמתן של האומנית יפה סלומון מהיישוב מיתר וחברותיה שלומית חפר, ורדה הר צבי ועינבר עזרן. חזון המיזם הוא להגיע ל-100,000 כלניות עבודת יד. הוא נועד ליצור מרבדים אדומים המדמים את מרבדי הכלניות המרהיבים של יישובי עוטף עזה ואזור הדרום, לזכר הנרצחים במלחמת חרבות הברזל, אך גם כסמל לפריחה ותקומה.

דרום תל אביב אדום - מיצב "כלניות לפני הגשם" בעירוני ט'
"כלניות לפני הגשם" ביהוד
חלק מהמיזם הארצי "כלניות לפני הגשם" במרכז רבין בתל אביב
מיזם אומנות "כלניות לפני הגשם" בקיר המכוניות השרופות בטבח בפסטיבל נובה
כלניות בקיבוץ יגור

מיגוניות זיכרון

מיגוניות זיכרון במלחמת חרבות ברזל הן מיגוניות ציבוריות, המשמשות חלק ממערך ההגנה האזרחית של העורף, שעל גבי דפנותיהן צוירו ציורי קיר בסגנון גרפיטי להנצחת חללי מלחמת חרבות ברזל וקורבנות טבח 7 באוקטובר. במהלך המלחמה תוגברה פריסת המיגוניות ברחבי הארץ במטרה לספק מענה מהיר ובטוח יותר לאוכלוסייה האזרחית בעת אזעקות וירי רקטי. במקביל, החלה להתפתח תופעה של הפיכת חלק מהמיגוניות לאתרי זיכרון עממיים, בעיקר באמצעות יוזמות קהילתיות ואמנותיות. מיגוניות אלו משלבות את הזיכרון הקולקטיבי במרחב הציבורי בישראל, במיוחד בעורף האזרחי שספג פגיעות רבות במהלך הלחימה.

מיגונית באשדוד לזכר אילי גמזו

מדבקות הנצחה

ביישובים רבים משפחות הקורבנות הדפיסו מדבקות הנצחה לזכר הקורבנות, ואלה הודבקו במקומות ציבוריים^[19]. בירושלים הפיצה עמותת "שומרות ושומרים על הבית המשותף" כ-100,000 מדבקות לזכר הקורבנות, הדומות למדבקת "יזכור" המסמלת את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, אך במקום פרח דם המכבים מופיע בה פרח הכלנית, הפורח באזור הדרום שנפגע בזמן המתקפה^[20].

מיזם "וזכרת: קהילה יוצרת זיכרון", בו יצר שלומי שבת שיר המאגד בתוכו את המשפטים שמופיעים על מדבקות הזיכרון, שפורסם בספטמבר 2025^[21]^[22]^[23].

ברחוב בתל אביב-יפו
מדבקות הנצחה באשדוד לזכרם של ליאור אטיאס, סמ"ר יוסף איתמר ברוכים, סמל טל להט ורס"ל אופק רוסו
מדבקות לזכרם של משה והדי וסמ"ר נדב ביטון

אנדרטאות

במתחם בו נערך פסטיבל הנובה בו בוצע הטבח הגדול ביותר במתקפת הפתע ובתולדות מדינת ישראל, הוקמה אנדרטה לזכר הנרצחים. סמוך לשם, ליד המושב תקומה, הפך מגרש המכוניות שאליו הועברו המכוניות השרופות והפגועות מהטבח בכביש 232 וטבח פסטיבל נובה לאנדרטת קיר המכוניות.

ב-6 בדצמבר 2023 נחנכה בכפר המכביה אנדרטה בשם "פסל עוטף ישראל" לזכר נרצחי מתקפת הפתע. בטקס השתתפו נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ראשי רשויות מקומיות ואזוריות, נציגי משפחות שכולות, מפונים מיישובי הדרום ומשתתפים נוספים. הפסל נוצר על ידי הפסלת דינה רקנאטי, ונתרם לאחר מותה על ידי משפחת רקנאטי^[24].

באשדוד הוקמו שתי אנדרטאות לזכר קורבנות המתקפה – האחת בבית העלמין^[25], והשנייה, "מקום בלב" בפארק אשדוד-ים.

עיריית פתח תקווה החליטה לקרוא לגשר קיים להולכי רגל המקשר בין נווה גן לרמת ורבר "גשר הנובה". ואנדרטה לזכר קורבנות מתקפת הפתע וחללי מלחמת חרבות ברזל^[26].

עיריית שדרות חינכה באוקטובר 2024 גן הזיכרון והגבורה במקום בו עמדה תחנת המשטרה, ובו אנדרטה המנציחה את חללי העיר ונרצחיה ב-7 באוקטובר ובמלחמת חרבות ברזל.

ב-27 ביולי 2024 הוקמה אנדרטת התצפיתניות. המצפה ממוקם בין מוצב נחל עוז ליישובי עוטף עזה, הערים שדרות ונתיבות, ונועד להמחיש את תפקידן החיוני של התצפיתניות בהגנה על גבולות מדינת ישראל.^[27]

בספטמבר 2024 הקימה עיריית ירושלים את האנדרטה להנצחת הנופלים והנרצחים הירושלמים במלחמת חרבות ברזל - אתר הנצחה הממוקם ברחוב רופין, מול הספרייה הלאומית בירושלים. האנדרטה מנציחה את זכרם של חיילי צה"ל, אנשי כוחות הביטחון וההצלה הירושלמים שנפלו מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, לצד תושבי העיר שנרצחו בפעולות האיבה במלחמה^[28].

בינואר 2025 הוקם מצפה שי כאתר הנצחה ותצפית שהוקם לזכרו של רס"ן שי שמריז הכהן, לוחם ומפקד בחטיבת הנח"ל, אשר נפל בקרב במהלך מלחמת חרבות ברזל. המצפה ממוקם בין קיבוץ נגבה לאזור משואות יצחק.

כתיבת סיפורי חיים

מיזם נוסף להנצחת נופלי המלחמה וקורבנות טבח שבעה באוקטובר הוא "סיפור. חיים". המיזם הוא לכתיבת סיפורי חיים של הנופלים והנרצחים על ידי צוותים של כותבים ותחקירנים, עורכים ומעצבים, החוברים לבני המשפחה, ולאחר תחקיר מקיף וראיונות כותבים ספר זיכרון המספר את סיפור חיי הנופל או הנופלת, או מנציח אותו בדרך אומנותית אחרת, כדוגמת ספר ילדים או ספר שירה. המיזם התחיל את דרכו כיזמה פרטית של הסופרת דנה נעמי בן שלומי שרצתה לכתוב את סיפור חייו של הנופל רס"ן טל גרושקה^[29]. לאחר כשנה של פעילות המיזם הצטרפו אל המיזם מתנדבים רבים, נכתבו עשרות ספרי זיכרון ונרשמה עמותה המקדמת את המיזם.

"מסר בבקבוק"

מהנדס החלל והפיזיקאי הישראלי מידד פריינטא, הפועל במיזמי חלל שונים, יזם הנצחה ייחודית לשילוב שמות הנספים בפרויקט "Message in a Bottle" ("מסר בבקבוק") למשימת הגשושית אירופה קליפר של סוכנות החלל האמריקנית נאס"א^[30]^[31].

הגשושית, שהמריאה לחלל ב-14 באוקטובר 2024 למסע אל עבר ירח "אירופה" של כוכב הלכת צדק - מסע שצפוי להימשך כ־5.5 שנים ולאורך כ־2.6 מיליארד ק״מ - כוללת רשימה בת מעל 2.6 מיליון שמות, לרבות שמות 1,355 הנספים בטבח 7 באוקטובר 2023 ובמלחמת "חרבות ברזל" שעודכנו עד 10 בינואר 2024 – מועד סגירת החללית והכנתה למסע. השמות נחרטו בעזרת לייזר מיוחד על גבי שבב זעיר, באותיות שעוביין אלפית שערה, וכעת הם עושים את דרכם אל עבר כוכב צדק.

ניתן לאתר את שמות החללים בספרייה ייעודית בכונן גוגל ולהוריד את התעודה הרשמית והאישית מטעם נאס״א^[32]. יוזמה זו נועדה להעניק ממד סמלי של נצחיות לזכר הנופלים והנרצחים, ולשלב את סיפורם האנושי בתוך פרויקט מדעי־טכנולוגי רחב־היקף, ההופך את המשימה המדעית גם לאמצעי הנצחה בינלאומי.