הטבח בנירים
| חלק מטבח שבעה באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל | |
|---|---|
|  | |
| תאריך | 7 באוקטובר 2023 | 
| תאריך עברי | כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד | 
| מקום | נירים | 
| מטרה | אזרחים | 
| סוג | פיגוע ירי | 
| נשק | רובי סער | 
| הרוגים | לפחות 9 | 
| חטופים | 5 | 
| פצועים | רבים | 
| מבצע |  חמאס | 
| מספר מפגעים | כ-50 מחבלים מעזה | 
הטבח בנירים בוצע על ידי ארגון הטרור חמאס בבוקר יום השבת, 7 באוקטובר 2023, חג שמחת תורה, כ"ב בתשרי תשפ"ד, בקיבוץ נירים הסמוך לדרום רצועת עזה, כחלק מטבח שבעה באוקטובר. בטבח נרצחו לפחות 9 בני אדם (מתוכם 3 חברי הקיבוץ), ורבים נפצעו. חמישה אזרחים נחטפו לעזה מהקיבוץ.
רקע
 ערך מורחב – טבח שבעה באוקטובר ערך מורחב – טבח שבעה באוקטובר
בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח והתעללות בנשים, רצחו והרגו 1,163[1] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[2] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[3] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[4] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 329[5] חיילים, 58[6] שוטרים ו-10[7] אנשי שירות הביטחון הכללי.
קיבוץ נירים
קיבוץ נירים הוקם ב-1946 על ידי גרעין "ניר" של השומר הצעיר, במסגרת עליית 11 הנקודות לנגב הצפוני.
בערב 6 באוקטובר - יום לפני הטבח, נחגג בנירים כבכל שנה חג הקיבוץ המסורתי, עם חברי הקהילה כולה ואורחים שהגיעו במיוחד.
הקרבות והטבח בקיבוץ נירים
הטבח בקיבוץ נירים התרחש כחלק מהמתקפה הנרחבת של חמאס וארגונים פלסטיניים נוספים על יישובי עוטף עזה בבוקרו של 7 באוקטובר 2023. האירועים בנירים נמשכו שעות רבות והתאפיינו בקריסת מערך ההגנה, חדירה מאורגנת של מחבלים, פגיעה קשה בלוחמים, טבח באזרחים, חטיפות, ובסופו של דבר גם בהשתלטות מחודשת של צה"ל על השטח.
לפנות בוקר – עד השעה 06:30
כוחות צה"ל בחטיבת קטיף (הדרומית) נמצאו בכוננות שגרתית, ללא התרעה מוקדמת. בשונה מהכוחות בחטיבת הגפן (הצפונית), אין הוראה להתרחק מגדר המערכת. סגן מפקד סיירת נח"ל אמר בתדריך בקשר זמן קצר לפני פרוץ הלחימה: "צפוי לנו סוף שבוע שקט", זאת בשל מודיעין לפיו החמאס הורה לפעיליו שלא לצאת להפגנות סמוך לגדר בסוף השבוע. הכוח הפרוס בגזרה מנה כ-153 לוחמים בלבד. לפנות בוקר הכוחות בשטח קמו לכוננות עם שחר ונפרסו בהתאם לתרגולת.
06:29 – 08:20 - חדירת המחבלים הראשונית ובלימת הכוח הראשון
בשעה 6:29 חמאס פתח בירי מסיבי של למעלה מ-700 רקטות לעבר מחנות צה"ל ויישובים בעוטף עזה. מטרת הירי הייתה להרחיק את הכוחות מגדר המערכת, לשבש את התגובה ולהסתיר את החדירה המתוכננת. דקה לאחר מכן תצפיתנית זיהתה טרקטור עובר את הגדר, אך בשל שינוי במדיניות הפתיחה באש, שמאפשרת תנועה בטווח של עד 100 מטר מהגבול, אין תגובה מיידית. הטרקטור פתח מעבר בגדר הישנה, ומיד מאחוריו נכנסו שישה אופנועים ועליהם 11 מחבלים. כוח ראשון של מחבלי חמאס חדר בפעולה מדויקת, בעזרת מהלך שנועד להטעות את התצפיות. בשעה 6:33 מפקד חטיבת קטיף אל"ם אסף חממי, הגיע לחמ"ל וראה את אחת החדירות של מחבלים והבין כי מדובר באירוע משמעותי, ודרש מאילן קב"ט אשכול להקפיץ את כל כתות הכוננות שבגזרתו. הוא יצא מיד לכיוון קיבוץ נירים, ופקד בקשר ”טנקים לגזרה... תשמשו ב'רואות יורות' כמה שיותר מהר, להעיף כבדים קדימה, להעיף זיק, לדבר עם הרבש"צים, להקפיץ מפקדים. קדימה, אנחנו במלחמה!”
בשעה 06:40 זוהו 11 מחבלים רכובים על 6 אופנועים, מתקרבים לגדר הקיבוץ. שתי דקות לאחר מכן המחבלים חדרו לשטח קיבוץ נירים דרך הפרצה שיצרו בגדר. בשעה 06:43 קצין הביטחון של המועצה אזורית אשכול הכריז על חדירה ודאית בגזרה, בשעה 6:47 חפ"ק המח"ט נתקל במחבלים מחוץ לגדר הקיבוץ. אל"ם חממי וחייליו חיסלו מספר מחבלים, המשיכו לתוך הקיבוץ וחתרו למגע. בקרב שניהלו שלושתם לבדם, כתת הכוננות של הקיבוץ לא יצאה ולא סייעה לשלושתם בקרב, שהתנהל במשך כ-20 דקות. כשהתקדמו ברגל ליד מגרש הטניס, נפצע חממי קשה בקרב, הוא פונה למקלט סמוך. שני חייליו סמל תומר אחימס ורב"ט קיריל ברודבסקי המשיכו בלחימה מול המחבלים עד שנהרגו ונחטפו מהקיבוץ בשעה 8:30. ב 24 ביולי 24, במבצע צבאי הושבו גופותיהם של תומר וקירל וגופתו של המח"ט, עדין שם.
צוות הקרב המחלקתי, אשר כלל שני טנקים מגדוד 77 ונמ"ר (נגמ"ש מרכבה) מגדוד 51, יצא להילחם במרחב מחוץ לקיבוץ על מנת למנוע הגעת מחבלים לקיבוץ. הצוות קיבל החלטה להתפצל לשלוש פרצות שונות, בניגוד להנחיות המקוריות, במטרה לבלום כמה שיותר נתיבי חדירה. ההחלטה התקבלה מתוך הבנה שהמענה לכל פרצה חיוני לשמירה על שלמות הקו.
צוות טנק 3 בפיקוד סגן עומר נאוטרה, התותחן רב"ט נמרוד כהן, הטען רב"ט עוז דניאל והנהג רב"ט שקד דהן. אשר בהמשך הפך לאחד מסמלי קרבות השביעי באוקטובר, התקדם מערבה לכיוון גדר המערכת. ולאחר מכן פנה דרומה, שם נתקל במארב של עשרות מחבלים חמושים. הטנק ספג פגיעת טילי נ"ט ומטענים. במהלך האירוע נהרג נהג הטנק, שקד דהן. ארבעת הלוחמים שהיו בטנק נחטפו. סרן עומר נאוטרה וסמ"ר עוז דניאל הוכרזו החללים כעבור מספר חודשים לאחר שהתברר שנרצחו על ידי החמאס. באוגוסט 2024 במבצע צבאי הוחזרה גופתו של סמל שקד דהן לקבורה. ב-13 באוקטובר 2025 שוחרר נמרוד כהן במסגרת ההסכם הכולל לסיום המלחמה.
צוות טנק 3ב בפיקוד סמ"ר א', התותחן סמל א' הטען סמל י' הנהג סמ"ר נ'. הצוות יצא למרחב להילחם בחדירות המחבלים. במהלך הלחימה נורה לעבר הטנק טיל נ"ט שפגע בו ישירות. כתוצאה מהפגיעה, הטען בטנק נפצע קשה בעיניו, ופגיעותיו הוגדרו כקשות. מפקד הטנק, סמ"ר א', נפצע קל יחסית מרסיסים שפגעו בצווארו, אך ספג פציעה משמעותית כאשר ידו הימנית נשברה וראייתו בעין ימין נפגעה.
חרף פציעותיו, סירב סמ"ר א' להתפנות מהטנק, המשיך לפקד על הטנק כאשר הוא טוען פגזים עם ידו השבורה תוך שהוא סובל מכאבים עזים. במהלך הלחימה חיסל צוות הטנק כ-60 מחבלים שהיו בדרכם לקיבוצים. במהלך הלחימה הציל צוות הטנק את בת שבע יהלומי מניר עוז מחטיפה לעזה.[8]
07:10 – 08:20 שמונה מחבלים התמקמו בג'יפ דוד ששימש את אל"ם אסף חממי והחפ"ק שלו. המחבלים ניסו לתאם כניסת הג'יפ מבלי להיפגע באש. במהלך תקופה זו שורר שקט יחסי במרכז הקיבוץ. במקביל, ארבעה מחבלים נכנסו לבית משפחת פרי בנירים והתבצרו בו יחד עם נדב פופלוול, בנה של חנה פרי.
9:45 - בשעה זו כל שדרת הפיקוד של החטיבה בנירים נהרגה או נפצעה קשה. רוב הלוחמים נפצעו או נהרגו, והלחימה מתחילה להתנהל בפעם הראשונה, על ידי כתת הכוננות של הקיבוץ.
08:20 – 09:20 - פשיטת עשרות מחבלי נוח'בה על הקיבוץ וטבח בתושבים
עם תחילת החדירה הנרחבת לקיבוץ נירים, חדרו דרך גדר המערכת הפרוצה שמונה כלי רכב מסוג טנדר, עליהם כ-80 מחבלי נוח'בה של חמאס, וכן כ-30 אופנועים שעליהם כ-60 מחבלים נוספים. הכוחות התוקפים נעו מכיוון צפון הקיבוץ, ונכנסו לשטח היישוב בגל מאורגן.
במקביל, כוח מחבלים נוסף ניסה לפרוץ לקיבוץ מכיוון דרום-מערב. כוח זה נתקל בצוות טנק 3ב בפיקודו של סמ"ר א', אשר פתח באש מדויקת, פגע במחבלים והצליח למנוע את חדירתם מהכיוון הדרומי.
בשל תנאי השטח ומוגבלות שדה הראייה מהעמדה הדרומית, צוות טנק 3ב לא היה יכול לזהות את גל החדירה המשמעותי מכיוון צפון, אשר לא נתקל בהתנגדות ממוקדת בשלב זה, ואִפשר למחבלים להשתלט על חלקים מהקיבוץ.
בשיא היו בקיבוץ כ-150 מחבלים. מחבלי נוח'בה ביצעו טבח בשטח קיבוץ רעים. רועי פופלוול, בנה של חנה פרי, נרצח כשהתקרב לבית אימו. בבתים רבים בקיבוץ, מחבלים ירו לעבר התושבים שניסו להגן על עצמם. דורון מאיר יצא מהממ"ד עם אקדח ונהרג מפגיעת כדור בראשו, בתו מור, בת 17 נרצחה כאשר רצה לעזרת אביה. אורן אלפסי נורה בבית בת זוגתו ונפטר מפצעיו 3 שעות לאחר מכן, גדעון באבאני שהתארח בקיבוץ, יצא לכיוון רכבו ונהרג מפגיעת טיל RPG. בת זוגו, נורלין בבדילה אג'וג'ו, נחטפה יחד עם יגב ורימון בוכשטב. נורלין בבדילה אג'וג'ו, חנה פרי ורימון בוכשטב הושבו בעסקת חטופים מהרצועה. גופתו של יגב בוכשטב חולצה במבצע צבאי, יחד עם גופתו של נדב פופלוול, שנרצח בעזה.
09:20 – 13:24 - החטיפות לעזה ופשיטת הגל השלישי
09:20 - מחבלים החלו להוביל חטופים וגופות מחוץ לקיבוץ לכיוון רצועת עזה. התיעוד מציג את העמסת הגופות על רכבים. ביולי 2024 הוחזרו במבצע צבאי גופות הלוחמים סמ"ר תומר אחימס וסמל קיריל ברודבסקי לקבורה, אך גופתו של אל"ם אסף חממי נותרה חטופה ברצועה.
10:00 - סביב השעה 10:00 שלושה מחברי כיתת הכוננות: עמית לוי[9], סטניסלב טרלצקי והרופא מיכאל בס, נענו לקריאתו של הרבש"ץ דניאל מאיר והודיעו לו שהם נכונים לצאת איתו להציל תינוק בבית שנשרף מלא עשן[10]. דניאל הרבש"צ אסף את הלוחמים ברכבו בדרכם אל ביתו של התינוק. ליד הבית הם נתקלו במחבלים וניהלו במשך 40 דקות קרב יריות מול עשרות מחבלים[11]
11:00 - בשלב מסוים הם נסוגו אחור ועלו למגדל גרעינים (הממגורה של הקיבוץ). מאוחר יותר קיבל דניאל הרבש"ץ שיחה בה נתבקש להנחות מסוק קרב מטייסת 113 שנחלץ לעזרת הקיבוץ. הרבש"צ ניסה להכווין את המסוק אך בפועל הוא דיבר ככל הנראה עם הבקרה האווירית בלבד[12]. הטייסים, שלא קבלו הכוונה והתקשו לזהות מטרות בחצר הקיבוץ בגלל העצים והעשן (כך בשיחה שניהלו עם מזכירות הקיבוץ בביקורם בנירים) החליטו לבצע ירי לשיבוש לשטחים פתוחים בסמוך לגדר הקיבוץ ובכך גרמו לנסיגת המחבלים מהקיבוץ[13]. בנוסף, זיהו הטייסים פרצה בגדר המערכת בסמוך לקיבוץ וניסיון חדירה של עשרות מחבלים דרכה. הטייסים ביצעו ירי לתכלית לעבר המחבלים וגרמו לנסיגתם חזרה לשטח הרצועה.
13:24 – 00:00 - תגבורת, טיהור הקיבוץ ופינוי
13:24 כוח עצמאי של כ-40 לוחמים וקצינים מבית הספר לקומנדו בפיקוד סא"ל ג' הגיעו לקיבוץ ביוזמתו. יחד עם כיתת הכוננות, הם סרקו את השטח, ניהלו קרבות, וחיסלו כ-7 מחבלים נוספים שנותרו בשטח. בשעה 13:37 מגיעה לקיבוץ מחלקה של גדוד מחטיבת ביסלמ"ח, בהמשך מגיעים גם לוחמי ימ"ס ובה"ד 1. הם משתתפים בסריקות הורגים שני מחבלים שמתחבאים בממ"ד.
14:00 חוסל המחבל האחרון בתוך קיבוץ נירים. הכוחות סרקו את בתי התושבים, ריכזו את הניצולים במועדון הקיבוץ תחת אבטחה.
00:00 (8 באוקטובר) - הסתיים טיהור הקיבוץ כולו. מבצע חילוץ האזרחים נמשך עד לשעות הלילה המאוחרות. במהלך סריקות נוספות בשדות הקיבוץ, חוסלו שמונה מחבלים נוספים.
תוצאות הטבח

האסון הכבד פגע במשפחות רבות[10]. דורון מאיר[14] ובתו מור בת ה-17[15] נרצחו בביתם. גדעון באבאני, שהתארח אצל המשפחה נרצח גם הוא[16], ובת זוגו נורלין (נטלי) בבדילה אג'וג'ו נחטפה. אורן אלפסי נפגע אנושות מירי בעת שהחזיק את דלת הממ''ד ונפטר מפצעיו 3 שעות לאחר מכן[17][18],בעקבות מעשי הגבורה של אורן אלפסי, בת זוגתו ניצלה .
בני הזוג יגב ורימון[19] בוכשטב נחטפו מביתם. רועי פופלוול נורה למוות כשיצא מביתו[20][21].
בנוסף לנזק בנפש, הרס רב נגרם גם למבנים. כ-30 בתים נשרפו כליל ובתים רבים נבזזו ונפגעו מההפגזות הבלתי פוסקות. כמו כן, פגיעה קשה בגד"ש, הרפת איבדה פרות שלא שרדו את המתקפה[22] ושדות הקיבוץ הפכו לזירת קרב.
בין ניצולי הטבח היה שי לוי, הכתב הצבאי של מאקו ששהה בממ"ד, שסיקר את השתלשלות האירועים[23]. מהקיבוץ נחטפו חמישה: חנה פרי בת 79[24], נדב פופלוול בן 51[20], נורלין (נטלי) באבאדילה אגוג'ו בת 60[25] ובני הזוג יגב[26] ורימון[19] בוכשטב בני 34 ו-36[27][28].
לאחר שהמחבלים חדרו לקיבוץ, אילת סווטיצקי (ביתה של חנה) קיבלה לוואטסאפ תמונה של חנה ונדב ומאחוריהם מחבל אוחז בקלצ'ניקוב. תמונות נוספות עלו לפייסבוק של חנה עם הכיתוב באנגלית: "חמאס"[24].
החטופים מנירים
| שם פרטי | שם משפחה | גיל בעת החטיפה | מין | מקום מגורים | מקום חטיפה | מצב | תאריך רציחה | תאריך שחרור/חילוץ הגופה | הערות | 
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חנה | פרי | 79 | נקבה | נירים | נירים | שוחררה בעסקה | 24 בנובמבר 2023 | במסגרת הפעימה הראשונה של עסקת נובמבר | |
| רימון | קירשט | 36 | נקבה | נירים | נירים | שוחררה בעסקה | 28 בנובמבר 2023 | במסגרת הפעימה החמישית של עסקת נובמבר | |
| נורלין בבדילה | אגוג'ו | 60 | נקבה | יהוד | נירים | שוחררה בעסקה | 28 בנובמבר 2023 | במסגרת הפעימה החמישית של עסקת נובמבר | |
| קיריל | ברודסקי | 19 | זכר | רמת גן | נירים | נהרג (גופתו הושבה לישראל) | 7 באוקטובר 2023 | 24 ביולי 2024 | סמל, לוחם בחפ"ק מפקד חטיבת קטיף | 
| תומר יעקב | אחימס | 20 | זכר | להבים | נירים | נהרג (גופתו הושבה לישראל) | 7 באוקטובר 2023 | 24 ביולי 2024 | סמ"ר, קשר בחפ"ק מפקד חטיבת קטיף | 
| יגב | בוכשטב | 34 | זכר | נירים | נירים | נרצח (גופתו הושבה לישראל) | ? | 20 באוגוסט 2024 | |
| נדב | פופלוול | 51 | זכר | נירים | נירים | נרצח (גופתו הושבה לישראל) | ? | 20 באוגוסט 2024 | |
| אסף | חממי | 40 | זכר | קריית אונו | נירים | נהרג (גופתו חטופה) | 7 באוקטובר 2023 | מח"ט קטיף | 
לאחר הטבח
בבוקר 8 באוקטובר 2023 פונתה קהילת נירים למלון באילת למשך ארבעה חודשים, ובמהלך חודש פברואר 2024 עברו להתגורר בדירות זמניות בשכונת הפארק בעיר באר שבע, בה הם מחכים לשוב הביתה ולהקים את נירים מחדש[29].
המחבלים זרעו הרס רב בקיבוץ. בקמפיין מימון המונים לשיקום הקיבוץ, נאספו כ-1.8 מיליון ש"ח[30].
במוצאי השבת שבין 14 ל-15 באוקטובר, חוסל בילאל אל קאדר, מפקד כוח נוח'בה בגדוד דרום חאן יונס שהיה אחראי על הטבח בנירים ובניר עוז בתקיפה של מטוסי קרב[31].
השבת החטופים
ב-24 בנובמבר, לאחר 50 יום בשבי החמאס, שוחררה חנה פרי, והושבה לישראל[24]. ב-28 בנובמבר 2023 שוחררו רימון קירשט-בוכשטב בת ה-36 ונורלין (נטלי) באבאדילה אגוג'ו בת ה-60 מהשבי[32]. ב-3 ביוני 2024 צה"ל הודיע שנדב פופלוול נרצח בשבי החמאס וב-22 ביולי 2024 הודיע שיגב בוכשטב נרצח בשבי החמאס[33]. גופותיהם הושבו לקבורה בישראל ב-20 באוגוסט 2024.
ביולי 2024 הוחזרו במבצע צבאי גופות הלוחמים סמ"ר תומר אחימס וסמ"ר קיריל ברודבסקי לקבורה.
תחקיר צה"ל
ב-4 באפריל 2025 הוצג תחקיר צה"ל על הטבח בנירים[34]. לפי התחקיר הצה"לי הקיבוץ היה הראשון שאליו חדרו המחבלים והאחרון שאליו הגיעו כוחות צבא מאורגנים. מהפרטים שהוצגו נראה שהגל הראשון של המחבלים חדר לקיבוץ ב-6:42, והכוחות המאורגנים של הצבא הגיעו רק ב-13:24. בסך הכל, לפי התחקיר, חדרו לקיבוץ כ-150 מחבלים.
התחקיר מתאר את גבורתם של אלוף-משנה אסף חממי יחד עם שני לוחמים מהחפ"ק שלו, תומר אחימס וקיריל ברודסקי, שנפלו כשניסו להגן על הקיבוץ.
כמו כן ציינו עורכי התחקיר כי צה"ל כשל כתוצאה מכישלון ארוך שנים בתפיסת ההגנה. הפרימטר לא היה מספק, ולא היה תרחיש ייחוס של פשיטה גדולה בהפתעה. כלל הכוחות היו ללא רימונים ולא הייתה מערכת תקשורת ישירה מול הרבש"צים.
קיבוץ נירים הגיב על פרסום התחקיר: "תחקיר צה"ל מחזק את גודל ההפקרה שהייתה כאן בשבעה באוקטובר בקיבוץ שלנו. קהילה שלמה שנאלצה להגן על עצמה יחד עם כוחות צבאיים מועטים, לוחמי צה"ל גיבורים שנפלו על אדמת נירים. אנו מרכינים ראש לזכרם של הנופלים שבאו להציל חיים. התחקיר הזה רק מחזק את הצורך הבהול בהקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבחן את ההפקרה המערכתית ואת כל ההיבטים של המחדל ותסיק מסקנות ברורות כדי למנוע מאסון שכזה להתרחש שוב."
לקריאה נוספת
- אילן כפיר, אוגדת עזה נכבשה, ידיעות ספרים, 2024, הפרק "נירים: 'רק דלת ברזל מפרידה בינם לבין המשפחה שלי'"", עמ' 158–162
קישורים חיצוניים
- שי לוי, אף אחד לא בא, באתר מאקו, 12 באוקטובר 2023
- דני קושמרו, "יצאנו מהבית בהרגשה שלא חוזרים": רכז הביטחון של קיבוץ נירים הציל חיים של תושבים רבים, באתר מאקו, 20 באוקטובר 2023
 שני ליטמן, איילת סווטיצקי: "אין לי זמן לתת לסדקים ולכאב הזה להיכנס פנימה. אני לא יכולה לקרוס", באתר הארץ, 23 באוקטובר 2023 שני ליטמן, איילת סווטיצקי: "אין לי זמן לתת לסדקים ולכאב הזה להיכנס פנימה. אני לא יכולה לקרוס", באתר הארץ, 23 באוקטובר 2023
 תינוק בן 10 ימים על אדן החלון: בזמן שמחבלים שרפו את ביתו, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 04:28) תינוק בן 10 ימים על אדן החלון: בזמן שמחבלים שרפו את ביתו, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 04:28)
- אבי סדרינה, "תגנו על התינוק שלא ינשום עשן": ההקלטה הדרמטית של ההורים והכבאים, באתר מאקו, 12 בדצמבר 2023
- גלעד ילון, "אין צבא, חיסלו את כל הכוחות שאמורים להגיע" - הקרב על נירים וגבורת המח"ט, באתר ynet, 30 בדצמבר 2023
- איל גונן, חשיפת עובדה | הקלטות הקשר משבת הארורה - אל"ם חממי: "אנחנו במלחמה", באתר מאקו, 9 בינואר 2024
- רשימת אזרחים שנרצחו בנירים בחודש אוקטובר 2023, באתר "לעד" של המוסד לביטוח לאומי
הערות שוליים
- ↑ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ↑ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ↑ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ↑ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ↑ ※  מערכת את"צ, סיכום מספר הנפגעים בצה"ל בשנתיים החולפות, באתר צה"ל, 2 בינואר 2025 מערכת את"צ, סיכום מספר הנפגעים בצה"ל בשנתיים החולפות, באתר צה"ל, 2 בינואר 2025
- ↑ ※ אלון חכמון, גיבורים בכחול: 67 שוטרים ושוטרות חירפו נפשם בהגנה על ישראל בשנת המלחמה, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2024
- ↑ ※ יואב זיתון, ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ↑ אלכסנדרה לוקש, הטנקיסט שמנע את חטיפת בת שבע יהלומי: "היא נופפה עם הבנות על הידיים", באתר ynet, 5 במרץ 2025
- ↑ מרב סבר, קצין המשטרה שהציל את קיבוץ נירים - ונשאר להגן על הבית, באתר ישראל היום, 12 באוקטובר 2023
- ^ 10.0 10.1 ציר הזמן בטבח 7 באוקטובר ,N12
- ↑ רבשצ היישוב נירים: תפסנו עמדת שליטה, הם הבינו את זה והחליטו לסגת מנירים, באתר 103FM
- ↑ יניר יגנה, 4 תושבי נירים מול עשרות מחבלים: "לא האמנו שנשרוד", באתר וואלה, 16 באוקטובר 2023
- ↑ ניצן שפירא, תחקיר הקרב בנירים ובמוצב "בית לבן": גבורת התושבים וכוחות הביטחון - הביאה לבלימת המתקפה, באתר מאקו, 4 באפריל 2025
- ↑ אלדה נתנאל, דורון מאיר ובתו מור מאיר נרצחו באכזריות בידי מחבלים בביתם בקיבוץ נירים, באתר יישובניק נט
- ↑ מתן צורי, מחווה מרגשת בטקס הסיום: ריקוד הטיקטוק האחרון של מור שנרצחה ב-7/10, באתר ynet, 21 ביוני 2024
- ↑ עדכן את משפחתו על ירי הטילים ליישוב - ומאז הקשר נותק: סיפורו של גדעון באבאני, באתר חדשות 13, 11 באוקטובר 2023
- ↑ דנה ויס, קרב חייו: הקצין שניהל את המלחמה מהבור בקריה, אבל לא הצליח להציל את בנו, באתר מאקו, 26 בנובמבר 2023
- ↑ אביבית מיסניקוב, "אימא לא מצליחה לישון בגלל זה": תעלומת המחשב האבוד של הצעיר שנרצח בקיבוץ ב-7 באוקטובר, באתר מאקו, 19 ביוני 2024
- ^ 19.0 19.1 רימון שחזרה מהשבי ללא בן זוגה התאחדה עם משפחתה: "חלק מהמלחמה נגמר", באתר מאקו, 29 בנובמבר 2023
- ^ 20.0 20.1 מתן צורי, קיבוץ נירים הודיע על מותו של החטוף נדב פופלוול בשבי חמאס, באתר ynet, 3 ביוני 2024
- ↑ רועי פופלוול, באתר בדרכם האחרונה
- ↑ מירב כהן, הרפתן הוותיק של נירים נשאר לבדו בקיבוץ: "הרפת היא הבית שלי. אין לי לאן ללכת", באתר וואלה, 19 באוקטובר 2023
- ↑ שי לוי, אף אחד לא בא, באתר מאקו, 12 באוקטובר 2023
- ^ 24.0 24.1 24.2 חנה פרי בת ה-79 שוחררה משבי חמאס, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 בנובמבר 2023
- ↑ ניר כהן, שרון כידון, "הכניסו אותי לטנדר עמוס בגופות": נורלין בריאיון ראשון אחרי חזרתה מהשבי, באתר ynet, 8 בינואר 2024
- ↑ מיכל פעילן, אימו של יגב בוכשטב: "צה"ל היה קרוב והוא הוצא להורג. כמו רצח 6 החטופים ברפיח", באתר מאקו, 9 בספטמבר 2024
- ↑  מלחמה בישראל: שמות החטופים שפורסמו, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2023 מלחמה בישראל: שמות החטופים שפורסמו, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2023
- ↑ גל גנות, יגב ורימון נחטפו לעזה: "בנו בית מלא פרחים, מוזיקה ואהבת החיה והאדם", באתר ynet, 22 באוקטובר 2023
- ↑ בר חפץ, זה לא עניין של ציונות. זה המקום שבו אנחנו מרגישים בבית, באתר מאקו, 19 באוקטובר 2023
- ↑ ראו כאן
- ↑ מלחמה נגד חמאס: חוסל מפקד הכוח שהוביל את הטבח בנירים וניר עוז, באתר ערוץ 7, 15 באוקטובר 2023
- ↑ יעל צ'כנובר, הם נחטפו ביחד, רק רימון חזרה: "יגב אמר לי שעוד כמה ימים הוא יהיה בבית. לא ככה זה היה אמור להיגמר", באתר ynet, 22 ביולי 2024
- ↑ יואב זיתון, איתמר אייכנר, מתן צורי, יעל צ'כנובר, החטופים אלכס דנציג ויגב בוכשטב נהרגו בשבי חמאס, בזמן פעילות צה"ל בחאן יונס, באתר ynet, 22 ביולי 2024
- ↑ חנן גרינווד, "אנחנו במלחמה"; "קחו בחשבון שאין צבא": תחקיר 7 באוקטובר בקיבוץ נירים | כל הפרטים, באתר ישראל היום, 4 באפריל 2025
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זירת עזה | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • מסדרון נצרים (כביש 749 • בסיס נצרים) • עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2023) • קרב ח'אן יונס • קרב שג'אעייה • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • ההתנקשות במוחמד דף • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) • תוכנית טראמפ לפינוי רצועת עזה • מבצע עוז וחרב (קרב רפיח • ציר מורג • ציר מגן עוז) • מבצע מרכבות גדעון (קרב צפון רצועת עזה • קרב ח'אן יונס • קרב רפיח • קרב עזה • קרב מרכז רצועת עזה) • המשבר ההומניטרי (הרעב ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא) • אזור החיץ • הסיוע ההומניטרי | ||||||
| זירת לבנון | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע זה הרגע • התפוצצות זימוניות חזבאללה • מבצע חיצי הצפון • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון (נפת צור • נפת בינת ג'בייל • נפת מרג' עיון • נפת חאצביא • חטיפת עמאד אמהז) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • הסכם ישראל–לבנון 2024 | ||||||
| זירת סוריה | התקיפה בנמל התעופה חלב • מבצע רבות הדרכים • חטיפת עלי סולימאן אל-עאסי • מבצע חץ הבשן • העימותים בדרום סוריה (אפריל–מאי • יולי • אוגוסט) | ||||||
| זירת איראן | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה • מבצע עם כלביא (המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025) • המתקפה האמריקאית) • גיוס ישראלים בידי איראן | ||||||
| זירת תימן | מבצע שומר השגשוג • מצור החות'ים על ים סוף • מבצע יד ארוכה • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025) • מבצע עיר נמלים • מבצע עמידת ראש • מבצע שקיעות אדומות • מבצע נווה צדק • מבצע טיפת מזל | ||||||
| זירת יהודה ושומרון | מבצע מחנות קיץ • מבצע חומת ברזל | ||||||
| פיגועים | 
 | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית | 
 | ||||||
| זירות נוספות | זירת עיראק • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית | ||||||
הטבח בנירים42015487Q123161314
 
	 
		 
	



















