חיל האוויר בטבח שבעה באוקטובר
.jpg)
חיל האוויר השתתף בלחימה במהלך טבח שבעה באוקטובר, אך בקרבות ומעשי הטבח ביום זה כוחות רבים ביקשו סיוע אווירי ולא קיבלו.[1][2] הציפייה שחיל האוויר "יטאטא" כל פעילות התקפית רחבת היקף[דרוש מקור] לא התקיימה, אלפי מחבלים הצליחו להיכנס לשטח ישראל, לרצוח מאות אזרחים וחיילים, לחטוף 250 מהם, להציב מארבים לכוחות צה"ל בתוך שטח ישראל.
על רקע חלקו הקטן יחסית של חיל האוויר בהדיפת המתקפה עלו הסברים תאוריות קונספירציה ומידע כוזב, ובהן כי המחאה נגד הרפורמה המשפטית גרמה לאובדן כשירות נרחב של הטייסים ודבר זה היה הסיבה המרכזית לכישלון או כי התקיימה "בגידה מבפנים" שבה כוחות אופוזיציה פעלו בכוונה כדי לגרום לכישלון צבאי רחב במטרה לגרום להפלת ממשלתו של בנימין נתניהו.
לפי תחקיר חיל האוויר, החיל קיבל מודיעין בשעות הלילה על היערכות מיוחדת בעזה, אך הדבר פורש של ידי אמ"ן כהיערכות לתרגיל ולא יוחסה לו חשיבות מיוחדת. חיל האווויר החל לפעול בשעה 06:30 בבוקר והזניק מסוקים ומטוסים אך הבין את היקף המתקפה רק שלוש שעות לאחר שהחלה, באזור 09:30. החיל לא שותף בתוכניות התקיפה של חמאס ("חומת יריחו"), וכך פקודת המעבר לחירום ותוכניות התקיפה של החיל לא תאמו למתקפה. תקיפות רבות של מטוסי הקרב התבססו על בנק מטרות לא רלוונטי להדיפת המתקפה ולא לפי מידע עדכני מהשטח. לפי התחקיר מחאת משרתי המילואים נגד ההפיכה המשטרית לא פגעה בכשירות החיל, מערך ההגנה האווירית פעל היטב והמערך המוסק פינה בעיקר חיילים ופינה פחות מדי אזרחים שנפגעו. כן הסיק התחקיר כי יש לחזק את מערך מסוקי הקרב שצומצם בשנים לפני המתקפה.[1]
רקע
קונספציה ביטחונית
רוב מערכת הביטחון, וכן רוב הדרג המדיני הבכיר בישראל הניחו במשך שנים שחמאס לא מעוניין במלחמה עם ישראל, בגלל שגיאה מודיעינית שורשית שהתקיימה במשך שנים ארוכות, ובגלל מבצע הונאה של חמאס.[3][4][5][6] כל תוכניות ההתעצמות הצבאית של חמאס נתפסו כהיערכות למגננה מפני מתקפה ישראלית או לצורכי שיפור המורל ברצועה.
במקביל, עיקר החשש הביטחוני היה מפני מתקפה שתבוא מצד חזבאללה בלבנון, אולי בשיתוף סוריה. בתרחיש זה חמאס יהווה תפקיד של הסחה, והדבר הכי קיצוני שיתרחש בגזרת עזה הוא מתקפה של פלוגת נוח'בות, המונה כמה עשרות מחבלים, שתנסה לתקוף בסיס צבאי או שניים. לפי התפיסה, אם חמאס היה תוקף לבדו, היה מנסה לכל היותר לגרום פיגוע ראווה. מערכת הביטחון התמקדה בשאלה מה כוונות האויב והתעלמה ממודיעין לגבי יכולות.[3] במרבית יחידות הצבא, כולל בפיקוד חיל האוויר, לא ידעו שיש אפשרות לפלישה כה נרחבת של חמאס לתוך ישראל ולא נערכו אליה.[1]
שבעה וחצי חודשים לפני המתקפה פרסם תת־אלוף ערן אורטל, שפרש זמן קצר לפני כן מפיקוד על מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית, מאמר המשווה את השגיאות האסטרטגיות שביצעה ישראל לפני מלחמת יום הכיפורים למציאות בשנת 2023. במסמך התריע אורטל כי תפיסת ההרתעה הישראלית, שנשענת על עליונות צבאית ואיום בחורבן האויב, נתבררה כשגויה מול מצרים (שתפסה את המלחמה כחיונית) ועלולה להיות כך גם כיום, בשל קושי להבין את ההיגיון והאינטרסים של הצד השני. הוא התריע גם כי צה"ל נשען יותר מדי על אגף המודיעין ועל חיל האוויר, כי תחושת הביטחון בקיומה של התרעת מודיעין לפני תקיפה פתע אינה מבוססת, וכי מערכת הביטחון שרויה בתפיסה העלולה להביא את ישראל לאסון. עם זאת אורטל התמקד במאמרו בגבול הצפון בלבד.[7]
מודיעין ופקודות תקיפה
יחידה 8200 איתרה תוכנית מבצעית סדורה של חמאס משנת 2022, שקיבלה בישראל את השם "חומת יריחו".[8] התוכנית הגיעה למודיעין אוגדת עזה[9] אך הדרגים הבכירים המליצו לא להתמקד בה מפני שאין לחמאס יכולת לבצעה.[10] במאי 2022 הוצגה בפני ראש אמ"ן ואלוף פיקוד הדרום מצגת על "חומת יריחו", שפירטה את תוכניות חמאס למתקפה, ובאוגוסט הוצגה גרסה מעודכנת שלה.[11][12] אך הערכת המודיעין של פיקוד הדרום הייתה, שחמאס אינו יכול להוציא לפועל את ההתקפה, ובאוגדת עזה טענו שכוונות חמאס אינן ברורות, וכי "עדיין לא ניתן לקבוע אם התוכנית התקבלה במלואה וכיצד היא תבוא לידי ביטוי".[13][14][15] בדיעבד ידוע שתוכנית זו תורגלה ברציפות עד לביצועה בטבח שבעה באוקטובר.
חיל האוויר לא הכיר את תוכנית "חומת יריחו", ומשום כך לא הוכנה פקודה מתאימה לשעת חירום העוסקת במניעת פלישה המונית של מחבלים לשטח העוטף, בניגוד לפקודה דומה שקיימת בנוגע לתרחיש חדירה בצפון.[16]
הפסקת התנדבות טייסי מילואים
בעקבות ניסיון הממשלה לקדם רפורמה משפטית, ובעקבות המחאה נגדה, הזהירו חיילי מילואים כי הם עלולים להפסיק את ההתנדבות שלהם אם החקיקה תימשך. ב-14 ביולי כתב העיתונאי עמית סגל כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אמר בשיחות סגורות כי "המדינה יכולה להסתדר בלי כמה טייסות, אבל לא יכולה להסתדר בלי ממשלה. להפסקת החקיקה יש משמעות אחת, והיא שאין עוד טעם לקיומה של רשות מבצעת, שכן זו לא תוכל לעשות דבר".[17] ב-19 ביולי חתמו מעל 1,100 אנשי חיל אוויר בשירות מילואים על עצומה שבמידה וחקיקת המהפכה המשפטית תימשך, הם מתכוונים להפסיק את התנדבותם שכן לדעתם "חקיקה המאפשרת לשלטון לפעול בצורה בלתי סבירה באופן קיצוני תוביל לפגיעה בביטחון מדינת ישראל לאובדן אמון בממשלה". בין החותמים מעל 500 טייסים, 124 אנשי בקרה, ו-167 אנשי מטה. דובר צה"ל הגיב כי אי-התייצבות לשירות מילואים פוגעת בצה"ל ובביטחון המדינה.[18][19]
ב־11 באוגוסט ציין מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר, כי החיל כשיר לפעולה, אך קיימת פגיעה בכשירותו. לדבריו, אם המצב יימשך ללא שינוי, עלולה להתרחש פגיעה נוספת ברמת הכשירות וכי הממשלה מעודכנת ביחס למצב.[20] בחודש אוגוסט יש ממילא הפחתה באימונים בגלל שאנשים רבים לוקחים חופש, והובע חשש כי תהיה ירידה בכשירות בחודשים שלאחר ספטמבר.[21]
ראש הממשלה בנימין נתניהו טען כי אינו מודאג מפגיעה בכשירות הצבא, ונזף במפקדי הצבא על כך שכותרות בעיתונות על פגיעה בכשירות עלולות לפגוע בהרתעה. הרמטכ"ל הרצי הלוי השיב כי חובתו להתריע על סכנה מפני אובדן כשירות מבצעית.[22][23] מפקד החיל ושר הביטחון יואב גלנט ניסו לפייס את אנשי המילואים ולשכנע אותם לחזור לטוס.[24] בסוף ספטמבר החלו בחיל האוויר במאמץ מיוחד לנסות להחזיר לשירות כמה שיותר טייסי מילואים.[25] יומיים לפני מתקפת חמאס דווח בעיתונות כי מספר רב של טייסי מילואים מחיל האוויר אינם כשירים לטוס.[26]
צמצום מערך מסוקי הקרב
מערך מסוקי הקרב של חיל האוויר הלך והצטמצם עם השנים, לאחר שהוחלט בצה"ל לעבור יותר ויותר לפעילות של כטמ"מים, על חשבון מסוקי הקרב.[27] בעבר היו בחיל האוויר 4 טייסות מסק"ר. שתי טייסות נסגרו ונותרו שתיים, וגם זאת במצב שמישות חלקי. ערב 7 באוקטובר טייסת נוספת עמדה בפני סגירה. בשל כך, בחיל האוויר לא טרחו לתחזק את כל מסוקי הטייסת הזו, והחלו בפועל להפריש אותם משירות. מתחקיר חיל האוויר עולה כי ב־7 באוקטובר 44 אחוזים ממסוקי הקרב לא היו שמישים והם לא השתתפו ביום הלחימה.[27]
ציר זמן של פעילות חיל האוויר ב-7 באוקטובר
ערב המתקפה
מבין שתי טייסות מסוקי הקרב מדגם אפאצ'י, טייסת 113 החזיקה כוננות בצפון וטייסת 190 הייתה בהדממה.
במהלך השעות הקטנות של הלילה, התקבלה התרעה בלהק המודיעין של חיל האוויר, על פעילות חריגה במערך האווירי של חמאס שהכיל כמה עשרות כטב"מים. המידע הועבר לרמשל"ט (מפקד תא השליטה המרכזי של חיל האוויר), וכן ולאגף המודיעין של צה"ל. בשל מגבלות בפענוח הסימנים שנקלטו בלמד"ן, הפעילות בעזה לא נתפסה כסימן מקדים למלחמה, חשיבות המידע התבררה רק בדיעבד.[27]
במהלך הלילה לא עדכנו גורמי מודיעין באמ"ן את חיל האוויר על אפשרות של סימנים מחשידים. לדוגמה המידע על הפעלת כרטיסי ה-SIM של כוחות הנוח'בה של חמאס לא הועבר. איש בצבא לא עדכן את חיל האוויר בפרטי־הפרטים המתרחשים בעזה. בעוד שבאמ"ן, בפיקוד הדרום ובשב"כ ניסו לברר את פשר הפעלת כרטיסי ה-SIM.[27] כאמור במרבית יחידות הצבא לא תיארו כי יש אפשרות לפלישה נרחבת של חמאס לשטח ישראל.[1] שלושת התרחישים האפשריים שעלו בעקבות הגעת הסימנים המחשידים היו הכנות לתרגיל של הזרוע הצבאית של חמאס, כוננות לתקיפה ישראלית בעקבות גל הפיגועים שפקד את ישראל באותו זמן, ותרחיש קיצוני יותר, וסביר פחות, של פשיטה ממוקדת על מוצב או יישוב. לאחר שנותח המידע באמ"ן הוחלט כי הפעילות החריגה של חמאס היא רק היערכות לתרגיל.[1] בעת שהרמטכ"ל ערך בשעה ארבע לפנות בוקר חיתוך מצב מיוחד עם מפקד פיקוד הדרום ועם ראש אגף המבצעים, חיל האוויר לא עודכן והמשיך בפעילות שגרתית[27]
בשעה 04:45 אגף המבצעים של המטה הכללי הוריד הנחיות לחיל האוויר להעלות כוונות מול גזרת רצועת עזה. החיל נדרש לתגבר את הגזרה בכטמ"ם אחד, ולהעביר שני מסוקי קרב מדגם אפאצ'י שהיו בכוננות בבסיס רמת דוד שבצפון, לגזרת הדרום. כטמ"ם תקיפה הונחה לצאת לדרכו מייד, אך לבקשת חיל האוויר, המסוקים התבקשו להגיע לדרום רק בשמונה בבוקר[27] כדי להימנע מטיסת לילה. העלאת כוננות כזו מטעם המטה הכללי היא דבר שגרתי ולא עוררה חשד בקרב תא השליטה של חיל האוויר.[27]
מפקד חיל האויר, האלוף תומר בר, לא היה מודע לסימני האזהרה המקדימים שהתגלו על ידי המודיעין הישראלי, ומודר מערכות המצב הליליות.[28][27]
מתקפת חמאס
בהפעלת חילות אוויר בכל העולם מבחינים בין מרחב המנעה, מרחב השתתפות, מרחב תיאום וקו כוחותינו. במרחבי המנעה והשתתפות חיל האוויר יכול לתקוף מטרות ללא חשש לפגיעה בכוחות ידידותיים, במרחב התיאום יש לתאם תקיפות עם צבא היבשה, ואסור לתקוף מעבר לקו כוחותינו. ברוב זירות הלחימה בעולם ושל צה"ל מרחבים אלה הם נרחבים וברורים[3] בלחימה בטווחים קצרים, אי אפשר לדעת מהאוויר בוודאות אם משאית היא עמית או אויב, ועוד יותר קשה להבדיל בין כוחות רגליים חמושים המסתתרים בצמחייה. הגדרת קו כוחתינו שמשתנה לפי הלחימה מאפשרת להגדיר מרחב בטוח לתקיפה אווירית.[3]
באוקטובר 2024 פורסמו עיקרי התחקיר של אוגדת עזה, אשר העלה כי ב־7 באוקטובר סדר הכוחות הקבוע של כוחות היבשה בעוטף עזה היה נמוך מהנדרש — כ־600 עד 650 חיילים בלבד, במקום כ־1,500 חיילים שהיו אמורים לאייש את הגזרה.[29].
חמאס נערך למתקפה מהירה מטווח קצר, כשהוא מודע למכשולים שמולו ולדרכים לנטרל אותם. מטח רקטות ופצמ"ר כבד אילץ את החיילים לתפוס מחסה, בעוד רחפני נפץ השביתו מצלמות תצפית, מערכות "רואה יורה" וטנקים. ההבקעה בוצעה דרך 114 פרצות בגדר המערכת סביב רצועת עזה, שאליהן התקדמו המחבלים בתוך דקות ספורות. רבות מהפרצות נפתחו באמצעות מטעני נפץ קטנים, רמפות ניידות שאפשרו מעבר אופנועים, מה שהקשה על הכוחות בקו המגע לזהות בזמן אמת את נקודות החדירה ולהגיב באש.[3]
הפגיעה המהירה במוצבים ובמפקדות, פגיעה באמצעי תצפית, וריבוי נקודות חדירה יצרה כאוס משמעותי בפיקוד צה"ל. גם שעתיים לאחר פתיחת האש, המטכ"ל היה מודע רק למחצית מהנקודות המותקפות, ופיקוד הדרום כלל לא ידע שאוגדת עזה קרסה. מתקפת חמאס התנהלה בשלושה גלים עיקריים, אך לא היה גורם שיכול היה להכריז על תחילת גל תקיפה, הכוחות בחזית נלחמו עד הכדור האחרון ולא יכלו לזהות את דפוסי הפעולה של האויב ברמה מערכתית, בעוד שהדרגים בעורף והמטכ"ל התקשו לעבד את הדיווחים לכדי תמונת מצב כוללת.[3]
בקרבות הגנה נוהגים חילות אוויר להגדיר מראש "פקודות תקיפה" אוטומטיות — מערכי מטרות שמתחזקים ומעדכנים בשגרה כדי שבמקרה חירום ייאפשרו פגיעה מהירה ויעילה. רוב חילות-האוויר עושים שימוש בכלים כאלה, כדי לשבש מתקפות אויב. בזירה עזה מרחב האמנעה לא התקיים: קו הכוחות נתפס כקו גבול, וכשהוא קרס לא היה מנגנון ברור להחלת מרחב כזה. מאחר שצה"ל לא התכונן לתרחיש תקיפה מסוג זה, לא הייתה לחיל האוויר פקודת תקיפה מוכנה שתתאים למציאות בשטח.[3]
בדיעבד התברר כי כמה חוליות חמאס עשו את דרכן לעבר בסיסי חיל האוויר במרחב דרום, כשהן מצוידות במפות מפורטות שלהם. לפי הערכות שונות, החוליות הללו לא הגיעו לבסוף לבסיסים מכיוון שפנו לעבר פסטיבל נובה. מתחקיר חיל האוויר עולה כי לו כמה חוליות בודדות של מחבלי נוחבה היו מגיעות לבסיסי חיל האוויר, הבסיסים הללו היו נחדרים ללא קושי.[27]
מערך מטוסי הקרב בשלוש השעות הראשונות
,_(cropped).jpg)
עם תחילת שיגורי הרקטות בשעה 06:28 הוזנקו לאוויר שני מטוסי קרב מבסיס חצרים. הם פיטרלו כשעה סביב אסדת הגז תמר מחשש לפגיעה בה באמצעות כטב"ם.[30] ב־06:30 טס מעל הרצועה כטמ"ם תקיפה אחד, שתוגבר בכטמ"ם נוסף (שהוקפץ לגזרה בהנחיית אגף המבצעים ב־04:45). כטמ"ם שלישי, שבשגרה נמצא מעל יהודה ושומרון, הוסט במהירות גם הוא לעזה. זה היה הכוח האווירי היחיד בסביבה בשעה וחצי הראשונות של הקרב.[27]
בשעה 06:30 החזיק חיל האוויר ב"כוננות קצרה" 25 כלי טיס, כולל מסוקים ומטוסים שאין להם יכולות תקיפה[27] רובם הוזנקו מיד, אך שניים מהם התעכבו במשך דקות ארוכות בשל שברי יירוט על מסלול ההמראה בבסיס נבטים.[1] לאורך היום, וככל שחיל האוויר צבר עוד כוחות, הגיע מספר הכלים באוויר ל־120.[27]
מפקד חיל האוויר, תומר בר, התעורר בשעה 06:30 בעקבות האזעקות עקב ירי הרקטות על ישראל.[28]
בשעה 6:35 - חיל האוויר נדרש להפעיל גם צוותי מטוסי קרב כבדים, מעבר לכוננות הרגילה שהופעלה.[31]
בשעה 6:38 - אוגדת עזה מפעילה את פקודת "פרש פלשת" שמתקבלת בבור בקרייה. בכך מופעל תרחיש הייחוס החמור ביותר לפלישת חמאס לישראל שהיה באותו זמן חדירה של כ-70 מחבלים מארבעה עד שמונה מוקדים.[31]
כעשרים דקות לאחר תחילת המתקפה, באזור 06:50, שוחח הרמטכ"ל הרצי הלוי עם אלוף בר וביקש ממנו להתכונן ללחימה רב־זירתית, ולתת את הדגש בזירה הצפונית, וזאת אף על פי שהמתקפה בדרום הייתה בעיצומה. לטענת העיתונאים בר פלג ויניב קובוביץ', עסק בר בהיערכות לתרחיש של מתקפה רב־זירתית עד שעות הצהריים.[1]
על פי תחקיר חיל האוויר בשעה 7:03 הגיע האלוף בר למפקדת חיל האוויר.[27]ב-7:10 הוא הכריז מלחמה מתוך בור חיל האוויר, דבר שהקפיץ את כל חיל האוויר.[28]
בשעה 07:15 כטמ"ם תוקף ירה טיל הראשון לעבר נתיב העשרה.[27][28]
מספר שתיים בחיל האוויר, ראש המטה, תא"ל עומר טישלר, התייצב במרכז השליטה של חיל האוויר ב־07:44. טישלר, שמתוקף תפקידו אחראי על הפעלת הכוח, תפס פיקוד על המשל"ט, ואילו בר עסק בקיום הערכות מצב עם הרמטכ"ל.[27]
כשזיהו בחיל האוויר כי מדובר במתקפה נרחבת, הופעלו מטוסי הקרב בהתאם לתוכניות שהוכנו מראש - איום מצפון על ידי חזבאללה - בהתאם לכך כלי טיס נשלחו לגבול הצפון. החשש המרכזי היה שחזבאללה יכה במטרה אסטרטגית בחסות האש מעזה שנתפסה עדיין כהסחת דעת - למשל, תקיפה של בסיסי צה"ל בגליל העליון או אסדת הגז הצפונית.[3] לפי מפת התחקיר של חיל האוויר, בשלוש השעות הראשונות היו מעט כלי טיס בגזרת רצועת עזה[27].
מטוסי קרב מתקשים לתקוף מטרות מזדמנות קטנות ולכן מכוונים מראש למטרות תקיפה מוכנות מראש, עם נ"צ מדויק במסגרת פקודות מגירה. פקודה כזו הוכנה גם למקרה של פלישת חמאס לשטח ישראל, מה שמכונה בצה"ל "פרש פלשת", והיא הופעלה בשעה 07:50.[27]
בשעה 07:55, שעה וחצי לאחר תחילת המתקפה, תקף מטוס קרב ראשון תוואי מנהרת התקרבות באזור קיבוץ ארז, התקיפה בוצעה על בסיס בנק ידוע ולא לפי מידע על כוחות בשטח[1]. עד שעה זו העלה חיל האוויר מספר מסוקי קרב ומטוסי קרב.[28]
כאמור בשעות הראשונות היו מעט כלי טיס בגזרת הרצועה. למשל בשעה 08:18 בבוקר נמצאו מעל רצועת עזה רק שישה מטוסי קרב (חלקם היו מצוידים בטילי אוויר־אוויר, ולכן לא היו יעילים לבלימת המתקפה), חמישה מסוקי קרב ושלושה כטמ"מים.[27]
החל משעה 08:20 החלו מטוסי קרב להפציץ מטרות ברצועת עזה, בהתאם לפקודת התקיפה שהוכנה מראש.[27] חיל האוויר תקף והשמיד מפקדות חמאס, מחנות ופתחתי מנהרות תקיפה מוכרים, כדי לשבש את יכולת השליטה של האויב[3] במשך היום נתקפו מטרות רבות שהיו חלק מתוכנית המגירה. אלא שפקודת המגירה, שנכתבה ללא היכרות עם תוכנית "חומת יריחו", נוסחה מתוך ההנחה כי פשיטה חמאס תבוצע מתחת לפני הקרקע, באמצעות מנהרות קרבה עם יציאות סמוכות לגבול, ובהתאם לכך הכילה מטרות רבות של פתחי מנהרות. תקיפות אלה היו חסרות תועלת שכן הכוחות הפולשים לא השתמשו במנהרות אלא תקפו מעל פני הקרקע ומפני שהמחנות והמפקדות פונו מבועד מועד.[27][3]
בשעה 8:42 - מועברת פקודה מהבור לחיל האוויר: לתקוף מטרות "עוצם", כלומר בניינים של חמאס ואת מפקדי חמאס.[31]
כיוון שזה היה שבוע חג הסוכות, חיל האוויר לא ערך אימונים. עובדה זו דרשה באופן כללי זמן התארגנות אבל היה לה יתרון אחד. באימונים טסים בדרך כלל בלי תחמושת אבל בשל היעדר האימונים והדריכות המוגברת בגזרות לבנון ויהודה ושומרון, חלק מהמטוסים שלא היו בכוננות קצרה חומשו מראש. לכן, כאשר הטייסים הוקפצו היו פרוסים שם מטוסים מחומשים ומוכנים להמראה. חימוש מטוס קרב עלול לארוך מספר שעות, ועובדה שחלק ניכר מהמטוסים היו מחומשים חסכה זמן יקר במבצע.[27]
עד השעה 9:30 ביצע חיל האוויר 61 תקיפות אוויריות באזור עוטף עזה, וזאת בזמן שהכוחות בשטח משוועים לסיוע אווירי שיבלום פלישת אלפי המחבלים. הטייסים התקשו להבחין בין מחבלים לישראלים, טייסי הקרב חששו לתקוף בתוך הקיבוצים והתקשו לקבל תמונת מצב עדכנית מהקרקע.[1]
מערך מסוקי הקרב בשלוש השעות הראשונות
בניגוד למטוסי קרב שזקוקים למטרה מאוד מדויקת, מסוקי קרב יכולים להגיע לאזור לחימה נתון ולהתחיל לקבל מטרות מהכוחות בשטח, או לצוד בעצמם בהתאם למציאות בחזית[3] דבר זה מעניק להם יתרון בקרבות עם מרחקים קצרים יחסית בין הכוחות. עם זאת, המסוקים פעלו ללא מערך הכוונה מוסדר (יחשת"פ) וללא רשימת מטרות מסודרת. במצב זה צוותי המסק"ר תקפו רק מטרות שהצליחו לזהות באופן חד-משמעי כאויב, והצליחו לחסל כך כלי רכב ומחבלים רגליים.[3]
צמד מסוקי קרב מדגם AH-64 אפאצ'י מבסיס רמת דוד שבצפון, שהיה בכוננות מיידית לטובת אוגדת עזה, הוקפץ כמה דקות לאחר השעה 06:30, והגיע לגזרת עזה בשעה 07:44[27] התקיפה הראשונה של זוג המסוקים בוצעה בבסיס האוגדה ברעים, בשעה 08:03, שעה וחצי לאחר תחילת מתקפת חמאס.[27] המסוקים תקפו ריכוזי מחבלים, באזור שבו היו גם חטופים.[28][3] מבסיס רמון הגיע מסוק קרב ראשון לעוטף ב־8:32.
מלבד כטמ"מים כוח האש העיקרי שהיה בגזרת עזה בשעות הראשונות ללחימה היה מערך מסוקי הקרב (מסק"ר). בשעה 08:40 היו בקרב גדר הגבול עם רצועת עזה שלושה מסוקי קרב, שהספיקו לירות עד אז 331 פגזים ו־5 טילים.[27] רוב הירי נעשה על כלי רכב שעברו דרך פרצות בגדר. עד 09:11 נורו 889 פגזים ו־13 טילים ממסוקים, ועד 10:20 נורו כבר 2,153 פגזים ו־32 טילים.[27]
בשלב מוקדם יחסית הבינו טייסי מסוקי הקרב ותאי השליטה שלהם שהם לא יכולים להיצמד לפקודות הקיימות, שמורות על שמירת מרחק שלושה קילומטרים מגדר הגבול, כדי להגן על המסוקים מירי נ"מ.[27]
במשך היום הופעלו עשרה מסוקי קרב אפאצ'י ב־28 גיחות. הם ירו פגזי תותחים 30 מ"מ וטילי הלפייר.[32]
יומני הטיסות וההקלטות מראים כי המסוקים תקפו בין היתר ריכוזי מחבלים שתקפו את ניר עוז, יישוב שאף כוח צבאי יבשתי לא הגיע עליו, והרגו שם עשרות מחבלים.[28] כלי טיס אחר הרג מחבלים שנערכו ליד אנדרטת חץ שחור ונערכו שם לגל תקיפה שני ושלישי.[28]
המשך הלחימה משעה 09:30
בשעות הלחימה הראשונות העריכו במשל"ט חיל האוויר שמדובר בכמה חדירות מוגבלות ופעלו על-פי נוהל ההפללה הקיים בחיל. היכולת לזהות מהאוויר מי נמצא על הקרקע — מחבלים, חיילים, אזרחים או חטופים — מוגבלת מאוד, וטייסי הקרב ומפעילי המל"טים נסמכים בדרך-כלל על הכוונה מכוחות קרקע ייעודיים, כגון חוליית בקרת אוויר טקטית. ביום המתקפה כוחות אלה לא היו פרוסים בשטח, ולכן במקרים מסוימים טייסים התקשרו לשוטרים, לכוחות קרקע ואף לאזרחים (גם באמצעות טלפונים ניידים פרטיים) וקיבלו הנחיות לתקיפה; במקרים רבים אחרים לא היה מי שיכוון אותם והם נותרו מהוססים מחשש לפגיעה בכוחות ידידותיים או בחטופים.[27]
אחת המסקנות העולות מתחקיר חיל האוויר היא שבמשך זמן ארוך מדי, הטייסים בשטח המשיכו להיצמד לפקודות ולשרשרת האישורים הנהוגה בשגרה בחיל האוויר, במקום לעבור למדיניות אש מרחיבה יותר. בעת הצגת הממצאים נעשה אף שימוש בביטוי "ציות יתר" לתיאור התנהלות זו; לפי גורמים בצבא, ב־99% מהזמן ציות קפדני הוא תכונה רצויה, אך בדיעבד הבינו כי ברגעי חירום היה צריך "לצאת מהקופסה" — דבר שלא קרה ברוב המקרים ב־7 באוקטובר.[27]
רק בשעה 09:30, כשהתמונה המבצעית התבהרה, קיבל מפקד חיל האוור בר החלטה חריגה והגדיר שטח ברוחב כ-500 מטרים משני צידי הגדר כ"שטח הריגה", כך שמטוס יוכל לתקוף בשטח זה ללא אישורים נוספים, גם במחיר של פגיעה אפשרית בחטופים.[28][27]
בתחילה הופעלו מסוקי הקרב כדי לעצור את שטף המחבלים והמון האזרחים שנהרו לשטח ישראל דרך הפרצות בגדר הגבול. בהמשך הופעלו המסוקים לטובת הבסיסים והיישובים. בארבע השעות הראשונות מתחילת הקרבות תקפו מסוקי קרב ומטוסי קרב כ־300 מטרות, רובן בשטח ישראל.[33]
ב־10:30 הבינו במשל"ט שהבעיה העיקרית שהם יכולים להתמודד איתה עימה היא גלי מחבלים, שממשיכים לחדור בהמוניהם דרך גדר הגבול. מאותו זמן ההנחיה הייתה כי כל כלי טיס שלא הייתה לו משימה מוגדרת הונחה לחפש מטרות באזור הגדר ולתקוף כדי למנוע הגעת כוחות נוספים לשטח ישראל.[27]
ב־10:30 הופעלה גם פקודת המגירה "חרב דמוקלס", שבמסגרתה תקף מערך מטוסי הקרב מחסני אמל"ח ומפקדות של חמאס עמוק בשטח הרצועה. גם אם התקיפות הללו היו יעילות, הן לא היו רלוונטיות לבלימת הפשיטה הקרקעית.[27]
גורמים בחיל האוויר טוענים שבשלב מסוים לאורך היום החלו בחיל להשתמש בשיטת תקיפה חדשה, ומאולתרת: כטמ"מים שריחפו באזור וכבר סיימו את התחמושת שלהם, החלו להכווין מהאוויר מטוסי קרב ששייטו בגזרה בגובה רב. שיטת העבודה הזו לא תורגלה בחיל מעולם, ובוצעה כמה פעמים לאורך אותו היום.[27]
בשעה 10:56 טסו מעל גזרת עזה 15 מטוסי קרב, 13 מסוקי קרב ו־14 כטב"מים.[27]
מערך הכטמ"ם היה כאמור המערך הראשון שפעל בזירת רצועת עזה באותו יום. בסך הכל ירה מערך הכטמ"מים 240 טילים באותו יום, וגרם ל־350 הרוגים, כך לפי נתוני התחקיר[27]
לפי תחקיר חיל האוויר, עד השעה 11:00 ביצע חיל האוויר 150 תקיפות - 100 של מטוסי ומסוקי קרב ו-50 מצד כטב"מים, מסוקי הקרב ירו עד שעה זו 1,500 פגזים[28][1]
12:00 - מהווה את שיא המתקפה על ישראל, אחרי שגל שלישי של אלפי מחבלים נוספים ניצל פרצות שטרם נחסמו בתקיפות האוויר. עד לשלב זה, כ-5,500 מחבלים כבר נכנסו לשטחי העוטף.[31]
עד שעה 12:00 ביצע חיל האוויר 264 תקיפות[1] ב-7 באוקטובר בשעה 12:16 פרסם דובר צה"ל תמונות שבהן נראים כלי טיס פוגעים בכלי רכב, וכי עשרות כלי טיס פוגעים במטרות ברצועה.[34]
בשעה 13:00 - התקפת חמאס נעצרת ברובה, וצה"ל מתחיל לייצב קו הגנה חדש בעוטף עזה.[31] בשעה 13:30 נמצאו בגזרת עזה 20 מטוסי קרב, 23 מסוקי קרב ו־25 כטמ"מים.[27]
גם השליטה בכוחות מהבור, שבתחילת הדרך נוהלה רק מתא שליטה אחד, הלכה וגדלה: עד סוף היום נפתחו בבור חיל האוויר 15 תאי שליטה נפרדים, שאוישו באנשי מילואים שזרמו לקריה בהמוניהם.[27]
הופעלו גם כטמ"מי זיק חמושים של חיל התותחנים (שחלקם הגיעו מבסיס פלמחים[35]).
עד 17:00 הכריז פיקוד הדרום כי הושגה שליטה מבצעית בנגב המערבי, ניתן לנוע בצירים, וכי כיסי ההתנגדות האחרונים של מחבלים מכותרים. עם כי גם לאחר מכן התקיימו קרבות קשים.[31]
לפי תחקיר חיל האוויר, עד חצות היממה הראשונה ביצע חיל האוויר מעל 1,000 תקיפות אווריות, ונורו 12,000 פגזים של מסוקי קרב.[28] מטוסי החיל הטילו 530 פצצות כבדות במשקל של טון ושיגרו 180 טילים.[27] על פי התחקיר, במהלך יום הקרב הרג החיל אלף מחבלים.[27]
מפת התקיפות של שעות הבוקר והצהריים מציגה דפוס ברור של תקיפות לפי תוואי הגדר: רוב הפעולות האוויריות נסמכו על השבילים והנתיבים היוצאים מרצועת עזה מזרחה לכיוון ישראל, כאשר תקיפות התרכזו לאורך קו הגבול וכללו פגיעה בסמיכות ליישובים ובבסיסים צבאיים. על-פי התחקיר של חיל האוויר, 81% מהתקיפות במהלך היממה בוצעו לאורך תוואי הגדר, 12% בסמוך ליישובים וכ־6% בתוך בסיסים צבאיים; אחוז נוסף בוצע בתוך יישובים אזרחיים.[27]
רוב התקיפות של חיל האוויר כוונו לגזרה של החטיבה הצפונית של אוגדת עזה, מאחר שזו הצליחה לתפקד טוב יותר מהחטיבה הדרומית שמפקדה, אלוף־משנה אסף חממי, נהרג בשעות הבוקר המוקדמות וגופתו נחטפה לרצועת עזה.[1]
מקרה מיוחד שנזכר בתחקיר חיל האוויר הוא קיבוץ ניר עוז: עד שעות מאוחרות לא נכנסו אליו כוחות קרקעיים, והתקיפות האוויריות שהתמקדו בעמדות לאורך הגדר ובדרכים המובילות לקיבוץ היו הסיוע הצבאי הבולט היחיד שהתקבל באותו שלב — סיוע שהתברר כמוגבל ביכולתו לעצור את חדירת המחבלים.[27]
תחקיר חיל האוויר מבוסס בין השאר על אוסף נרחב של סרטונים ותיעוד חזותי של גיחות, המציגים שיירות גדולות של כלי רכב ואנשים שחדרו מערבה לעבר היישובים והמוצבים. המטלות האוויריות, אף שגרמו לנזקים נקודתיים, לא הצליחו לעצור באופן גורף את הגלים ההמוניים של חדירה, בשל גודל התנועה, מגבלות היכולת לזהות ולבחון מטרות מהאוויר והיעדר כוחות קרקעיים מסונכרנים בשלב הראשוני.[27]
מערך מסוקי הסער
לפי תחקיר חיל האוויר, במהלך יום הלחימה של 7 באוקטובר מסוקי הסער של חיל האוויר הנחיתו בגזרת רצועת עזה כ־1,700 לוחמי חיל רגלים (מתוכם 240 לוחמי שלדג), ופינו 157 נפגעים, ב-63 גיחות. הפינוי הראשון בוצע בשעה 08:10 בבוקר. חלק מהפינויים הרפואיים הללו בוצעו בילווי יחידת החילוץ 669.[27]
צוות כוננות מטכ"לי של אותה שבת היה מיחידת שלדג. הצוות שמנה 13 לוחמים החל לנוע לכיוון עזה, אבל מפקדו הבין שהדרכים חסומות. הצוות פנה חזרה לבסיסו ויצא לדרך במסוק. בסביבות 8:30-08:45 הנחית המסוק את צוות שלדג באזור בארי.[1]
שלושה מסוקי יסעור הטיסו כמה עשרות לוחמים מחטיבת הצנחנים – גדוד 890 – ונחתו בשדות מושב כפר מימון סמוך לשעה 11:30.[36] רגע לפני הנחיתה הבחינו הטייסים בכוח של עשרות מחבלים בגבעה סמוכה, שהייתה אמורה לשמש נקודת הנחיתה, והעבירו את הנחיתה לשדה חיטה קרוב. לדברי הטייסים, ההחלטה לנחות תחת אש התקבלה מחוסר ברירה, שכן המחבלים עמדו לכבוש את המושב. כוח המחבלים, שעד אז ירה על כיתת הכוננות של היישוב ריכז אש רובים ופצצות מרגמה על המסוקים.[36] לאחר שירדו כל הלוחמים לקרקע, אחד המסוקים נפגע מטיל נ"ט ויצא מכלל שימוש.[37] הצוות הצליח לצאת מהמסוק לפני שנורה טיל נוסף על המסוק, שהטיל אותו על צידו והוא נותר לבעור בשטח. צוות המסוק השני חיכה על הקרקע תחת אש וחילץ את אנשי הצוות מהמסוק הפגוע. עם ההמראה נפצע אחד מחיילי המסוק הראשון מירי מחבלים ופונה לבית חולים. לוחמי הצנחנים ניהלו קרב עם המחבלים, הרגו עשרות מהם, ובכך מנעו את כיבוש כפר מימון ומושב תושיה הסמוך. רק בדיעבד נודע להם כי בלחימתם הצליחו להציל את היישובים.[36] המסוק השלישי שהיה במקום חילץ לוחמי צנחנים פצועים מהקרב.[38]
מסוקי ינשוף מטייסת 123 הטיסו יחידות שונות, בהן יחידת דובדבן, מאזור מעלה אדומים לאזור פרי גן ובארי ועסקו בפינוי פצועים.[39]
תחקיר חיל האוויר מצא כי מרבית הפינויים המוסקים היו של חיילים שנפגעו בעוטף עזה, וכי ואזרחים רבים שנזקקו לטיפול רפואי לא פונו מהיישובים. בחיל סבורים כי יש להקים מערך שיעסוק בפינוי מוסק של אזרחים עוד לפני החיילים, בניגוד למה שהיה ביום הטבח.[1]
מערך ההגנה האווירית
לפי תחקיר חיל האוויר מערך ההגנה האווירית תפקד היטב.[27] בהיעדר התרעה מודיעינית, בבוקר שמחת תורה הציב חיל האוויר מספר קטן של סוללות כיפת ברזל בצפון ובדרום.[1] הן נאלצו להתמודד עם 1,000 שיגורים ב–20 דקות, ו–47 מהם כוונו למרכז הארץ. מטח הפתיחה שירה חמאס לעבר ישראל כלל 1,014 פריטי חימוש (רקטות ופצצות מרגמה), שנורו בתוך 20 דקות בלבד, 47 מהם כוונו למרכז הארץ.[1] זהו המטח הכבד ביותר שנורה אי פעם לעבר ישראל. ביחס למספר הזה, אחוזי היירוט של המערך היו גבוהים.[27]
14 בני אדם נהרגו בבוקר המתקפה מפגיעת רקטות, בתרחיש שמערך ההגנה האווירית מעולם לא התמודד עימו עד אז.[1] במהלך המתקפה נהרגו שלושה לוחמי מערך ההגנה האווירית מגדוד 947 שיצאו למלא סוללת כיפת ברזל באזור מחנה רעים.[40]
בחיל האוויר טענו גם כי יש קושי ליירט את מצנחי הרחיפה שחצו מהרצועה בחסות המטחים הכבדים בשל זמן הטיסה הקצר שלהם, ואמרו כי הדרך היעילה ביותר ליירטם היא מהקרקע.[1]
לאורך היום ירה חמאס 3,700 רקטות ופצמ"רים, ובחלק מסוללות כיפת ברזל אזלו המיירטים.[27][41]
הכוחות המיוחדים של חיל האוויר
מערך כוחות האוויר המיוחדים, שכולל את יחידות שלדג ו־669, זכה לשבחים בתחקיר חיל האוויר. יחידת שלדג חתרה למגע יותר מכל גוף אחר בחיל האוויר ב־7 באוקטובר, ו־13 לוחמים שלה היו כוח התגבור הראשון שנחת בשטח, בשעה 8:47 ליד בארי, אם כי כוח זה ספג ביקורת חריפה על תפקודו, בתחקיר נפרד שנערך על הקרב בבארי. בסך הכל הונחתו בגזרה במהלך היום 270 לוחמי שלדג, כולם על ידי מערך מסוקי הסער של חיל האוויר. רבים מלוחמי שלדג נפצעו באותו יום, וכמה מהם נהרגו.[27]
תחקיר חיל האוויר
חיל האוויר ערך סדרת תחקירים על תפקודו ב־7 באוקטובר, שנערכה על ידי 17 קצינים בכירים, בפיקודו של תת־אלוף[1]. מדובר בקציני מילואים מנוסים שלא היו שותפים ישירות לשרשרת קבלת ההחלטות באותו יום.[27] העבודה התחקירית התבססה בין היתר על מסד נתונים רחב שכלל תיעוד מפורט של כל גיחה בגזרת עזה באותו יום, בשילוב יומני הטייסות, וכן סרטונים רבים שצולמו מכלי הטיס. נתונים אלה שולבו במפה אינטראקטיבית שהציגה לכל גיחה שעה ומיקום מדויקים, סוג כלי הטיס והטייסת, סוג החימוש ותוצאת התקיפה (למשל השמדת כלי רכב).[27] הדוח הסופי מנה 741 עמודים, וכולל 85 המלצות לחיל האוויר[1]. והתחקיר המרכזי בדו"ח התמקד בשלוש היממות הראשונות של הלחימה וניצל את המידע המקיף — יומנים, נתוני גיחות ומיפוי מרחבי — כדי לבנות ציר־זמן מפורט ולהעריך את מעורבות החיל בפעילות המבצעית[28] ממצאים עיקריים מהתחקיר פורסמו ב-24 בדצמבר 2024.[42]
עיקרי הממצאים:
- חיל האוויר עמד בכוננויות שהוגדרו לחופשת החגים, וחימש טרם היציאה לחג מטוסים נוספים כדי לתת מענה לזמני הכוננות הקצרים. עם זאת כוננות אלה הן לא התאימו לתרחיש של מתקפת פתע[1].
- עשרות כלי טיס הוזנקו, למרות מטחי הטילים הכבדים, אך האפקטיביות שלהם הייתה מוגבלת.
- חיל האוויר לא היה מספיק אפקטיבי לנוכח היקף המתקפה של חמאס.
- תמונת המודיעין לא הייתה ברורה מדיווחי כוחות היבשה.
- בחיל האוויר מעריכים שגם אם קצב צבירת הסד"כ היה מהיר יותר, הוא לא היה מספיק כדי לבלום את המתקפה.
- בשעה 7:08 הכריז האלוף תומר בר על מלחמה והקפיץ את כל חיל האוויר.
- בשעה 9:30 קיבל בר החלטה חריגה והגדיר את כל מרחב הגדר כ"שטח הריגה", כך שכל מי שמתקרב אליו ייפגע, גם במחיר של פגיעה בחטופים. כך תפס חיל האוויר אחריות למרחב הגדר ומנע מתקפות נוספות.
מסקנות תחקיר חיל האוויר קובעות כי "סיבת השורש לכישלון" ב־7 באוקטובר הוא "פער באפקטיביות", שנבע מגורמים שונים[27]:
- "חיל האוויר הופתע ממתקפת חמאס ולא היה לו זמן להערכות מוקדמת" - זאת לעומת ציפייה, שהתקיימה הן במלחמת יום הכיפורים והן ב-7 באוקטובר לכך שגורמי המודיעין יספקו לפחות כמה שעות התרעה לפני המלחמה.
- "פער מול מתאר היחוס" - צה"ל וחיל האוויר ציפו בעיקר למתקפה מצפון ולא מצד חמאס, ומתאר היחוס המרכזי של מתקפת חמאס היה במתקפה תת-קרקעית ולא מעל הקרקע.
- "הבנה איטית של תמונת הקרב ביחס למהלכי האויב". חמאס הצליח לנטרל חלק משמעותי מסנסורי המודיעין של צה"ל, ומפקדת אוגדת עזה תפקדה באופן גרוע ולפיכך צה"ל התקשה להבין את הערכות האויב. קושי זה היה חמור במיוחד בחיל האוויר.
תחקיר חיל האוויר בחן גם את השפעת מחאת משרתי המילואים בחיל האוויר על תפקוד החיל ולא מצא שמחאה זו פגעה בכשירות החיל ביום המתקפה[1].
אחת מהמלצות התחקיר היא לחזק מחדש את מערך המסק"ר, שהתגלה במהלך 7 באוקטובר כיעיל הרבה יותר מכטמ"ם, בין היתר מפני שהוא מאובזר בתותח ומסוגל לבנות טוב יותר את תמונת הקרב.[27] העיתונאי אבי אשכנזי כתב כי בכוונת חיל האוויר להגדיל את כמות המסוקים הקרב הכשירים שיש בכל טייסת, וכן לרכוש מטוסי סיור והגנה מסוג אייר טרקטור מדגם L3 HARRIS - דגם שפותח הכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית. למטוסים אלה יכולת תצפית ואיסוף מטרות, מקלעים וטילי נגד טנקים המעניקים למטוס כוח אש משמעותי נגד כוחות קרקעיים.[43]
באוקטובר 2025 פורסם כי בעקבות התחקירים שינה חיל האוויר את תוכניות ההגנה שלו, וסימן מראש צירים וצמתים במרחב הגבול, ובתוך שטח מדינת ישראל. במקרה של פלישת אויב לשטח ישראל, ובתיאום עם האוגדות המרחביות, קיימת אפשרות כי הצירים יפונו מתנועה וחיל האוויר יפציץ אותם, כדי למנוע תנועה של כוחות אויב.[44]
ראו גם
- סיוע אווירי קרוב
- חיל האוויר במלחמת חרבות ברזל
- מערך ההגנה האווירית במלחמת חרבות ברזל
- חיל האוויר הישראלי במלחמת יום הכיפורים
קישורים חיצוניים
- איתי אילנאי, דקה אחרי דקה - מה קרה לחיל האוויר ב-7 באוקטובר?, באתר ישראל היום, 30 בינואר 2025
- ניצן סדן, תחקירי 7 באוקטובר: אז איפה היה חיל האוויר בבוקר השבת השחורה?, באתר כלכליסט, 7 במרץ 2025
- הלל ביטון רוזן, תיעוד דרמטי מפעילותה של טייסת מסוקי הקרב בשבעה באוקטובר, יוטיוב.
- יואב זיתון, ההפתעה מהמצנחים, וההחלטה הדרמטית ב-9:30 | תחקיר 7 באוקטובר של חיל האוויר, באתר ynet, 27 בפברואר 2025
- אלון בן דוד, התחקיר נחשף: חיל האוויר לא היה אפקטיבי עד 12:00 ב-7 באוקטובר, באתר חדשות 13, 9 בינואר 2025
בר פלג ויניב קובוביץ, המידע מהשטח לא הגיע, וחיל האוויר עסק בהיערכות למלחמה בצפון גם בעיצומה של מתקפת חמאס, באתר הארץ, 27 בפברואר 2025- תמר אלמוג, איפה היו מסוקי הקרב ב-7 באוקטובר?, כאן 11, 20.12.23
הערות שוליים
- ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 1.13 1.14 1.15 1.16 1.17 1.18 1.19 1.20 בר פלג ויניב קובוביץ, המידע מהשטח לא הגיע, וחיל האוויר עסק בהיערכות למלחמה בצפון גם בעיצומה של מתקפת חמאס, באתר הארץ, 27 בפברואר 2025
- ↑ דוגמה לכך היא בקשת לוחמי ימ"מ לסיוע בקרב ביד מרדכי, מול 10 מחבלים, באזור 8 בבוקר. אילנה דיין, היחידה למלחמה, תחקיר על לוחמת הימ"מ ב-7 באוקטובר, עובדה (תוכנית טלוויזיה), עונה 2024, פרק 8, 23.01.2025, בדקה 15 לשידור, מאקו
- ^ 3.00 3.01 3.02 3.03 3.04 3.05 3.06 3.07 3.08 3.09 3.10 3.11 3.12 ניצן סדן, תחקירי 7 באוקטובר: אז איפה היה חיל האוויר בבוקר השבת השחורה?, באתר כלכליסט, 7 במרץ 2025
- ↑ פרנצ'סקה בורי, מנהיג חמאס בעזה: "אני לא רוצה עוד מלחמות", באתר ynet, 4 באוקטובר 2018
- ↑ קסניה סבטלובה, אדוני הסטטוס קוו: האבולוציה של חמאס, באתר "זמן ישראל", 17 באוגוסט 2022
- ↑ האימונים לעיני כל והקונספציה שקרסה: "תחבולת חמאס נמשכה שנתיים, נמנעו הדלפות", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ↑
תא"ל ערן אורטל, "אור יקרות": נורות האזהרה של 1973 לצה"ל 2023 – תא"ל ערן אורטל, באתר צה"ל, 23 בפברואר 2023
- ↑ יואב זיתון, הכסף הקטארי העצים את חמאס. שב"כ התריע, המליץ לחסל בכירים - ונדחה | התחקיר נחשף, באתר ynet, 4 במרץ 2025
- ↑ שרית מגן אילנה דיין, המסמך שתיאר את מתקפת 7 באוקטובר אחד לאחד - בדיוק שנה לפני כן | חשיפה, באתר מאקו, 4 בינואר 2024
- ↑ אבישי גרינצייג, האינדיקציה שהייתה בידי צה"ל לפני השבת השחורה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 בנובמבר 2023
- ↑ אילה חסון, "חומת יריחו": התוכנית של חמאס לכבוש יישובים ובסיסים שהוצגה במאי 2022, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 בנובמבר 2023
- ↑ חשיפה: המסמך שחזה שנה לפני, באתר חברת החדשות, 4 בינואר 2024
- ↑ דיווח: מתקפת ה-7 באוקטובר הייתה ידועה לצבא שנה קודם, באתר מאקו, 1 בדצמבר 2023
- ↑ Bergman, Ronen; Goldman, Adam (2023-12-01). "Israel Knew Hamas's Attack Plan More Than a Year Ago". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-12-04.
- ↑ רונן ברגמן, "7 ימים", גילויים חדשים על מחדל המודיעין: כך הפך התרחיש הדמיוני למציאות, באתר ynet, 30 בנובמבר 2023
- ↑ אבישי גרינצייג, התחקיר שטרם הוצג: חיל האוויר חיסל אלף מחבלים ב-7 באוקטובר, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 בספטמבר 2024
- ↑ נתניהו: "המדינה יכולה להתקיים בלי כמה טייסות, אבל לא בלי ממשלה מתפקדת", מאקו, 14/07/23
- ↑ אור הלר, אלון בן דוד, רעידת אדמה בחיל האוויר: מאות טייסים הודיעו על הפסקת התנדבות, באתר חדשות 13, 21 ביולי 2023
- ↑ אלכסנדרה לוקש, ניר כהן, ראש אמ"ן לשעבר ידלין: "נתניהו מחבל בביטחון ישראל, מצפה מגלנט לפעול", באתר ynet, 19 ביולי 2023
- ↑ יואב זיתון, מפקד חיל האוויר מודה שהפגיעה מעמיקה, בצה"ל מעריכים שהחיל לא יחזור לקדמותו, באתר ynet, 11 באוגוסט 2023
- ↑ אלון בלומנטל,ציוץ של כאן חדשות, טוויטר, 11 באוגוסט 2023
- ↑ איתמר אייכנר, יואב זיתון, נתניהו גער בראשי הצבא אחרי אזהרת מפקד חיל האוויר: "למה להוציא כותרות כאלה?", באתר ynet, 13 באוגוסט 2023
- ↑ אריאל כהנא, נתניהו למקורביו לאחר הדיון: לא מודאג מכשירות צה"ל, באתר ישראל היום, 14 באוגוסט 2023
- ↑ יואב זיתון, טייסי מילואים: לא נתקוף למען מדינה לא דמוקרטית. גלנט: מקשיב - אבל נגד אי-התייצבות, באתר ynet, 16 באוגוסט 2023
- ↑ עמוס הראל, חיל האוויר פתח במאמץ מרוכז להחזיר את טייסי המילואים המוחים לשירות, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2023
- ↑ הכתב הצבאי הבכיר חושף: התכנית של מפקד חיל האוויר לטייסים הסרבנים, באתר כיפה, 5 באוקטובר 2023
- ^ 27.00 27.01 27.02 27.03 27.04 27.05 27.06 27.07 27.08 27.09 27.10 27.11 27.12 27.13 27.14 27.15 27.16 27.17 27.18 27.19 27.20 27.21 27.22 27.23 27.24 27.25 27.26 27.27 27.28 27.29 27.30 27.31 27.32 27.33 27.34 27.35 27.36 27.37 27.38 27.39 27.40 27.41 27.42 27.43 27.44 27.45 27.46 27.47 27.48 27.49 איתי אילנאי, דקה אחרי דקה - מה קרה לחיל האוויר ב-7 באוקטובר?, באתר ישראל היום, 30 בינואר 2025
- ^ 28.00 28.01 28.02 28.03 28.04 28.05 28.06 28.07 28.08 28.09 28.10 28.11 נועם אמיר, תחקיר חיל האוויר: יומן הטיסות של השבעה באוקטובר נחשף. עכשיו 14, 17 בפבר׳ 2025, יוטיוב
- ↑ עמרי מניב, תחקיר 7 באוקטובר בבור בקריה: מה קרה במטכ"ל בשבת השחורה - ומסמך הסיכום הסודי, באתר מאקו, 6 באוקטובר 2024
- ↑ אמיר בוחבוט, הכשלים של חיל האוויר ב-7 באוקטובר נחשפים: "התעסק במלחמה באיראן בזמן שהיא הגיעה לפה", באתר וואלה, 11 בינואר 2024
- ^ 31.0 31.1 31.2 31.3 31.4 31.5 יואב זיתון, 1,175 מחבלים בגל הראשון, מול 671 לוחמים: "אל תופתעו אם יגיעו לת"א" | הפקודות הדרמטיות בבור, דקה אחר דקה, באתר ynet, 27 בפברואר 2025
- ↑ שי גל, "תצילו אותנו": טייסי האפאצ'י שהגיעו ראשונים לזירת הקרבות מדברים, באתר מאקו, 21 באוקטובר 2023
- ↑ יואב זיתון, הטעיה של חמאס למסוקי צה"ל והכוונת טייסים בוואטסאפ, באתר ynet, 15 באוקטובר 2023
- ↑ יומן המלחמה - 07/10, באתר צה"ל, 7 באוקטובר 2023
- ↑ אמיר בוחבוט, "אני שואל 'מה הטלפון עושה פה'. הוא עונה לי 'ככה אני מנהל את הקרב'", באתר וואלה, 10 באוקטובר 2023
- ^ 36.0 36.1 36.2 שלומי אלדר, "כמו סרט מלחמה": הטייסים שמנעו טבח בכפר מימון חוזרים למושב, באתר חדשות 13, 4 במרץ 2024
- ↑ יואב זיתון, בתחילת הלחימה: מסוק יסעור נפגע מטיל והנחית עשרות לוחמים תחת אש בעוטף, באתר ynet, 14 באוקטובר 2023
- ↑ יותם רוזנפלד, "דור שעושה היסטוריה": מצטייני חיל-האוויר לשנת תשפ"ה, באתר חיל האוויר הישראלי, 25 בספטמבר 2025
- ↑ שבע עם איילה חסון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 במאי 2024
- ↑ הגיבורים של כיפת ברזל, באתר ynet, 30 באוקטובר 2023
- ↑ יואב זיתון, פריסת שיא, ברית אזורית ופגיעה "ברזל בברזל": הגנה אווירית חסרת תקדים, ותרחישי הקיצון, באתר ynet, 5 בנובמבר 2023
- ↑ ניר דבורי, הופתע - והיה "לא מספיק אפקטיבי": ממצאי תחקיר חיל האוויר מ-7 באוקטובר, באתר מאקו, 24 בדצמבר 2024
- ↑ טרקטור באוויר: אחרי ה-7 באוקטובר - ישראל משנה את כללי המשחק בשדה הקרב, באתר מעריב אונליין
- ↑ חיל האוויר קיבל החלטה דרמטית: ״גם ישראל תופצץ מהאוויר״, באתר מעריב אונליין
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זירת עזה | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • מסדרון נצרים (כביש 749 • בסיס נצרים) • עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2023) • קרב ח'אן יונס • קרב שג'אעייה • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • ההתנקשות במוחמד דף • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) • תוכנית טראמפ לפינוי רצועת עזה • מבצע עוז וחרב (קרב רפיח • ציר מורג • ציר מגן עוז) • מבצע מרכבות גדעון (קרב צפון רצועת עזה • קרב ח'אן יונס • קרב רפיח • קרב עזה • קרב מרכז רצועת עזה) • המשבר ההומניטרי (הרעב ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא) • אזור החיץ • הסיוע ההומניטרי | ||||||
| זירת לבנון | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע זה הרגע • התפוצצות זימוניות חזבאללה • מבצע חיצי הצפון • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון (נפת צור • נפת בינת ג'בייל • נפת מרג' עיון • נפת חאצביא • חטיפת עמאד אמהז) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • הסכם ישראל–לבנון 2024 | ||||||
| זירת סוריה | התקיפה בנמל התעופה חלב • מבצע רבות הדרכים • חטיפת עלי סולימאן אל-עאסי • מבצע חץ הבשן • העימותים בדרום סוריה (אפריל–מאי • יולי • אוגוסט) | ||||||
| זירת איראן | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה • מבצע עם כלביא (המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025) • המתקפה האמריקאית) • גיוס ישראלים בידי איראן | ||||||
| זירת תימן | מבצע שומר השגשוג • מצור החות'ים על ים סוף • מבצע יד ארוכה • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025) • מבצע עיר נמלים • מבצע עמידת ראש • מבצע שקיעות אדומות • מבצע נווה צדק • מבצע טיפת מזל | ||||||
| זירת יהודה ושומרון | מבצע מחנות קיץ • מבצע חומת ברזל | ||||||
| פיגועים |
| ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת עיראק • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית | ||||||
חיל האוויר בטבח שבעה באוקטובר42116258